מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

שימוש במקרקעין בניגוד להיתר בנייה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום צפת נפסק כדקלמן:

תמצית טענות הועדה: לטענת הועדה, התובעים בנו ועשו שימוש במקרקעין בנגוד להיתרי הבניה ולתב"ע. לטענתה, התובעים הודו בכתב האישום המתוקן בהליך השני, לפיו הם בנו בחריגה ועשו שימוש אסור במקרקעין ובנגוד להיתר הבניה.
...
בהינתן והצדדים בחרו להסתמך על ההליך השני כאן, הם מנועים מלטעון טענות סותרות, ועל כן אינני מקבלת את טענת התובעים בעניין.
סוף דבר: התביעה נדחית במלואה.
אשר על כן, התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

ככל שהמדובר הוא בבנייה המתבצעת ללא היתר, יפה לענייננו סקירת הפסיקה של כב' השופט טל חבקין במסגרת ת"א(ת"א) 47094-09-17 פורסם בנבו 23.6.2019: "די לו לאדם המתגורר בשכנות קרובה לאדם המשתמש במקרקעין בנגוד לתנאים של היתר בניה, שיראה כי השמוש החורג גרם לו "אי-נוחות" – גם אם היא לא מגיעה בהיקפה כדי מיטרד ליחיד כמשמעותו בסעיף 44 לפקודת הנזיקין – לצורך ביסוס עוולה של הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (בג"ץ 16/50 איגרא רמא בע"מ נ' ועדת ביניין ערים ת"א, פ"ד ה 229 (1951); ע"א 140/53 אדמה בע"מ נ' לוי, פ"ד ט 1666 (1955); ר"ע 62/83 בעל טכסא נ' גונן, פ"ד לח(1) 281, 283 (1984); ע"א 7727/01 קרנש נ' נחומי [פורסם בנבו] (29.12.2002)).
...
בהקשר זה של חוות הדעת אציין כי אינני מקבלת את טיעון הנתבע שלפיו מומחה בית המשפט, בעת סיכום חוות דעתו וקביעת מסקנותיה של זו חרג מגדר ההרשאה שניתנה לו שכן, במסגרת כתב המינוי, המגדיר את סמכויותיו של המומחה, התבקש האחרון לחוות את דעתו בשאלות השנויות במחלוקת.
לסיכום: לאור כל האמור לעיל, היות והתובע הוא אחד הבעלים של המקרקעין ובעל הזכות להחזיק בהם, ומשלא הצליח הנתבע להרים את הנטל הרובץ לפתחו להוכחתו זכות להמשיך ולהחזיק בחלק המקרקעין המסומן בצבע צהוב כרצועה A במפה שצורפה לחוות דעת מומחה ביהמ"ש בנכס המקרקעין הידוע ורשום כחלקה 11 גוש 17483 מאדמות הכפר עילוט, חזקה שהיא במהותה חזקה ייחודית ובלעדית, הנני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע לסלק ידו משטח המקרקעין הנ"ל ולהרוס כל בנוי ו/או מחובר ו/או תשתית ו/או נטוע שהוקמו על ידו על המקרקעין.
הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט בסך 5,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

להלן טעמיי: התשתית הנורמאטיבית די לו לאדם המתגורר בשכנות קרובה לאדם אחר המשתמש במקרקעין בנגוד לתנאים של היתר בניה, או הבונה ללא היתר (בנגוד לסעיף 145(א) לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה-1965), שיראה כי השמוש החורג או הבנייה בנגוד להיתר או בלעדיו גורמים לו "אי-נוחות" – גם אם היא לא מגיעה בהיקפה כדי מיטרד ליחיד כמשמעותו בסעיף 44 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] – לצורך ביסוס עוולה של הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין (בג"ץ 16/50 איגרא רמא בע"מ נ' ועדת ביניין ערים ת"א, פ"ד ה 229 (1951); ע"א 140/53 אדמה בע"מ נ' לוי, פ"ד ט 1666 (1955); ר"ע 62/83 בעל טכסא נ' גונן, פ"ד לח(1) 281, 283 (1984); ע"א 7727/01 קרנש נ' נחומי (29.12.2002)).
...
המסקנה היא אפוא שיש לדחות את התביעה על כל טענותיה וראשיה.
סוף דבר מכל המקובץ לעיל, התביעה נדחית.
בהיעדר טיעון בשאלה כמה היו הוצאותיה הראליות, אני מעמיד את שכר הטרחה וההוצאות שהתובע ישלם לנתבעת על סכום גבוה מהרגיל בסך של 70,000 ש"ח. הסכום ישולם תוך 30 יום שאם לא כן יישא ריבית פיגורים לפי סעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 מיום פסק הדין ועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אשר לעילת מיטרד ליחיד והפרת חובה חקוקה בדמות הפרה של דיני התיכנון והבניה: הלכה פסוקה היא כי די לו לאדם המתגורר בשכנות קרובה לאדם אחר המשתמש במקרקעין בנגוד לתנאים של היתר בניה או הבונה ללא היתר (בנגוד לסעיף 145(א) לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה-1965), שיראה כי השמוש החורג או הבנייה בנגוד להיתר או בלעדיו גורמים לו "אי-נוחות" – גם אם היא לא מגיעה בהיקפה כדי מיטרד ליחיד כמשמעותו בסעיף 44 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] – לצורך ביסוס עוולה של הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין (בג"ץ 16/50 איגרא רמא בע"מ נ' ועדת ביניין ערים ת"א, פ"ד ה 229 (1951); ע"א 140/53 אדמה בע"מ נ' לוי, פ"ד ט 1666 (1955); ר"ע 62/83 בעל טכסא נ' גונן, פ"ד לח(1) 281, 283 (1984); ע"א 7727/01 קרנש נ' נחומי (29.12.2002)).
...
בנסיבות אלו, ומשעלה חשש שבכוונת הנתבע לסכל את רצונו של התובע לבנות בהתאם להיתר שקיבל על רקע הסכסוך המתמשך ביניהם, החלטתי לעשות שימוש בסמכותי שבתקנה 63(ב)(16) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 לתת פסק דין בקדם משפט, והוריתי לסכם טענות בשאלה מדוע שלא יינתן פסק דין חלקי על סמך החומר הקיים.
אני סבור שדי בטענת התובע בעניין זה בכתב התביעה ובתצהירו, טענה הנתמכת בהיתר הבנייה החדש ובתנאים שהוצבו במסגרתו, כדי לקבוע שהתנאים הדרושים לצורך מתן צו להסרת הבנייה הבלתי חוקית מתקיימים כאן לפי עוולת מטרד ליחיד והפרת חובה חקוקה.
דין התביעה להתקבל וביתר שאת גם בעניינה של העילה המשפטית האחרת: הסרת שימוש בלתי סביר ברכוש המשותף.
סוף דבר מכל המקובץ לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ראו, ת"א (ת"א) 47094-09-17 **** דרעי, נ' סמדר גואטה, 23.6.2019: "13. הדין בנושא זה עם התובעים. שימוש במחסן למטרת מגורים, ללא היתר לשימוש חורג, מנוגד לסעיף 145(א) לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה-1965 ולתקנה 1 לתקנות התיכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), התשכ"ז-1967. די לו לאדם המתגורר בשכנות קרובה לאדם המשתמש במקרקעין בנגוד לתנאים של היתר בניה, שיראה כי השמוש החורג גרם לו "אי-נוחות" – גם אם היא לא מגיעה בהיקפה כדי מיטרד ליחיד כמשמעותו בסעיף 44 לפקודת הנזיקין – לצורך ביסוס עוולה של הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (בג"ץ 16/50 איגרא רמא בע"מ נ' ועדת ביניין ערים ת"א, פ"ד ה 229 (1951); ע"א 140/53 אדמה בע"מ נ' לוי, פ"ד ט 1666 (1955); ר"ע 62/83 בעל טכסא נ' גונן, פ"ד לח(1) 281, 283 (1984); ע"א 7727/01 קרנש נ' נחומי [פורסם בנבו] (29.12.2002)).
...
אני פוסק את שכרה של מומחית בית המשפט בסך של 3,000 ₪ בתוספת מע"מ. בשים לב לכך, כי גם התובעים בחרו לחקור אותה בדיון, הרי שאני מחייב את התובעים לשלם מחצית משכרה ואת הנתבעים לשלם את המחצית הנוספת.
סוף דבר ותוצאת פסק הדין: התביעה מתקבלת אפוא ביחס להריסת יחידת הדיור, סגירת החלון בקיר המשותף ומתן הוראות עתידיות ביחס לגג הרעפים וארגז הרוח.
התביעה נדחית בזאת ביחס לחלוקת שהתבקשה בחצר האחורית; ביחס להקמת גדר בקו הקיר המשותף; ביחס לטענות פלישה; ביחס לדרישה לתשלום כספים/דמי שימוש.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו