שימוש במחשב לצורך הימורים בלתי חוקיים

לאחר תחילת החקירה טען המבקש כי אינו חש בטוב ובקש להפסיק את החקירה, ועל כן זומן למועד אחר, שאף הוא נדחה ורק ביום 21.07.21 התייצב להשלמת החקירה; במהלך החיפוש נכחו במקום שני מומחי מכונות מזל, אשר הוסמכו על ידי משטרת ישראל, ועל כן החיפוש תועד באופן מקצועי; אשר לחשד – לטענת המשיבה בידיה ראיות כבדות משקל המצביעות כי המקום שימש להימורים בלתי חוקיים, והחיפוש והתפיסה בוצעו לאחר שהיה בידי השוטרים ראיות לכך שבתפוסים אלה נעשה שימוש, על פי החשד, לניהול מועדון הימורים בלתי חוקיים.

בצו החיפוש שנחתם ביום 12.07.2021 צוין באופן מפורט כי החיפוש מתיר למשטרת ישראל לתפוס "כל מיסמך או חפץ הדרושים לחקירה, לרבות מחשב, מחשב מוסדי, דבר המגלם חומר מחשב וחומר מחשב של מוסד הנמצא במקום... לרבות חדירה נמשכת לחומר מחשב ולדבר המגלם חומר מחשב לצורך בדיקה ו/או הפקת פלטים של מסמכים וחומרים הקשורים לחקירה, לרבות טלפונים ניידים". בפרוטוקול הדיון מאותו יום, המהוה חלק בלתי נפרד מצו החיפוש, קבע בית המשפט כך: "... חדירה למחשבים ולחומרי מחשב תתבצע בתנאי מעבדה, על ידי חוקר מיומן וללא נוכחות עדים, וזאת משיקולים מעשיים (חדירה מתמשכת) ועל מנת למנוע שבוש החקירה לרבות בחשיפת שיטות בדיקה". חוק המחשבים, תשנ"ה-1995 (להלן: חוק המחשבים) הגדיר "מחשב" כ""מכשיר הפועל באמצעות תוכנה לבצוע עיבוד אריתמטי או לוגי של נתונים, וציודו ההיקפי, לרבות מערכת מחשבים, אך למעט מחשב עזר"; "חומר מחשב" הוגדר בחוק המחשבים כ"תוכנה או מידע".

אין בחוק המחשבים הגדרה למונח "דבר המגלם חומר מחשב". סעיף 23א לפסד"פ קובע: "(א) חדירה לחומר מחשב וכן הפקת פלט תוך חדירה כאמור, יראו אותן כחיפוש וייעשו על-ידי בעל תפקיד המיומן לבצוע פעולות כאמור. לענין זה, "חדירה לחומר מחשב" – כמשמעותה בסעיף 4 לחוק המחשבים, תשנ"ה-1995.

...

לאחר שהגעתי למסקנה זו, לא מצאתי להרחיב בשאלת הגדרתו של "דבר המגלם חומר מחשב". מונח זה מופיע, בין היתר, בסעיף 32(ב1) לפסד"פ שם נעשה בו שימוש לצורך אבחנה בין "מחשב" לבין "דבר המגלם חומר מחשב" וזאת לתכלית ספציפית שעניינה בחינת האפשרות להשיב את המחשב (המכשיר הפיסי) לידי האדם שממנו נתפס, ככל שאינו נדרש כראיה או לצורך חילוט, וזאת במובחן מהחומר שנמצא בתוכו (רע"פ 5440/16 מדינת ישראל נ' עמר, 14.08.2016).

אני סבורה כי סוגיה זו הנוגעת להתנהלות השוטרים בזמן ביצוע החיפוש אינה נדרשת לצורך הכרעה בבקשה להשבת תפוסים.

סוף דבר – הבקשה להשבת התפוסים נדחית.

במחשבים אלו נעשה שימוש למטרות הימורים ולא ניתן היה לבצע בהם שימוש שיגרתי.

בת"פ (מחוזי-ת"א) 40549-12-09 מדינת ישראל נ' יהודה טליס ואח' (פורסם בנבו, 24.12.2013) גזר בית המשפט המחוזי על נאשמים 1-3 שהפעילו רשת של משחקים, הגרלות והימורים בלתי חוקיים ביחד עם עבירות מס בהקף גדול והורשעו במסגרת הסדר טיעון "סגור" את העונשים הבאים: נאשם 1 23 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 250,000 ₪; נאשם 2 14 חודשי מאסר וקנס בסך 150,000 ₪ ונאשם 3 4 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

...

סבורני שיש לקבל בעניין זה את טענות המאשימה.

מכל מקום, אף אם הייתי מקבל האמור בחוות הדעת, ואינני מקבל, החומרה במעשיו של הנאשם עודנה קיימת וגם בנסיבות אלה לא ניתן היה להסתפק בענישה לה עתר בא-כוחו.

לאור כל האמור לעיל אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 20 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצר בגין תיק זה. 10 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים מיום השחרור מן המאסר, שהנאשם לא יעבור עבירת מס מסוג פשע או עבירה הקשורה בארגון או בעריכת הימורים, הגרלות ומשחקים אסורים.

הסכמות הצדדים והתחייבות המשיבה קבלת פרטי הלקוחות עם רשומם באתר המשיבה התחייבה כי עם רשומם של לקוחות לאתר הם ימסרו לה כתובת דוא"ל, ותנתן להם האופציה, אם ירצו בכך, למסור מספר טלפון סלולארי, וכתובת למשלוח דואר "רגיל". משיכת יתרת זכות החל מיום אישור הסדר הפשרה ואף קודם לכן, המועצה תאפשר ללקוחות למשוך יתרות זכות המצויות בחשבונם באתר באמצעות האפליקציה הסלולארית, כפי שניתן באמצעות כניסה למחשב (ובכפוף לתנאי השמוש).

כן כולל הסדר הפשרה עידכון שוטף של לקוחות אודות יתרת זכות בחשבונם באמצעות דוא"ל ומסרון, תוך ציון האפשרות העומדת ללקוח לנצל את היתרה לצרכי הישתתפות בהימורים או למשוך אותה בהתאם לתנאי השמוש ולרבות קישור לחשבון הלקוח באתר המועצה, אשר כניסה אליו תאפשר ללקוח לראות את יתרת החשבון, את כל תנועות החשבון, וכן ליתן הוראות משיכה של יתרת הסכום שנימצא לזכותו, ככול שקיימת וניתנת למשיכה לפי תנאי השמוש.

הסדר הפשרה מבטיח גם גילוי מלא וראוי ללקוחות המשיבה, הן בכלל והן לאחר שהפקידו סכומי כסף לחשבון לצרכי הימור, כשהללו לא נוצלו, וההסדר מאפשר ללקוחות המעוניינים בכך למשוך את כספם.

...

סוף דבר אני מאשר את הסדר הפשרה המתוקן בין המבקש למשיבה ונותן לו תוקף של פסק דין.

אני מאשר גמול למבקש ושכר טרחה לבאי כוחו, כאמור בסעיף 21 לעיל.

54678313 אני מאשר את הנוסח של המודעה השנייה בדבר אישור הסדר הפשרה המתוקן כאמור לעיל לפי סעיף 25(א)(4) לחוק שצורפה, כפוף לביצוע התיקונים והתוספות להלן בהודעה: ההודעה היא בהתאם לסעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, תפורט הגדרת הקבוצה המתוקנת ויצוין כי עילות התביעה כמו גם השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה מפורטות בפסק הדין.

לטענת המבקש, החיפוש שנערך אינו חוקי מאחר שנערך ללא צו וללא עדים.

סעיף 325(א) קובע: "היה לשוטר יסוד סביר להניח כי כלים או מכשירים, כרטיסים או כל דבר אחר שמשו לארגונם או לעריכתם של משחק, הגרלה או הימור אסורים, רשאי הוא לתפסם, ורשאי הוא לתפוס כספים, או דבר אחר, שהיה לו יסוד סביר להניח שנתקבלו כתוצאה מארגון המשחק, ההגרלה או ההימור האסורים או מעריכתם." הסניגור טען כי אין בחומר הראיות תשתית ראייתית המבססת "יסוד סביר להניח" כי אותו רכוש שימש "בלשון עבר" לאירגון עריכת משחקים.

אשר לחוקיות המשך החזקת המחשבים, סעיף 32(ב) לפקודת סדר הדין הפלילי קובע: "על אף הוראות פרק זה, לא ייתפס מחשב או דבר המגלם חומר מחשב, אם הוא נמצא בשימושו של מוסד כהגדרתו בסעיף 35 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, אלא על-פי צו של בית משפט; צו שניתן שלא במעמד המחזיק במחשב או בדבר המגלם חומר מחשב, יינתן לתקופה שאינה עולה על 48 שעות; לענין זה לא יובאו שבתות ומועדים במנין השעות; בית משפט רשאי להאריך את הצוו לאחר שניתנה למחזיק היזדמנות להשמיע טענותיו.

...

לאחר עיון בחומר החקירה שוכנעתי כי קיים יסוד סביר להניח שהטלפונים שימשו לביצוע העבירות ושהם עשויים לשמש ראיה בהליך הפלילי.

יחד עם זאת,  ובכך מקובלת עלי טענת הסנגור, הרי שהיה מצופה לפרוק את הטלפונים סמוך לתפיסה.

סוף דבר לאור האמור, אני קובעת כי החיפוש והתפיסה בוצעו כדין ומורה כדלקמן: הבקשה להחזרת התפוסים נדחית.

המהמרים הישראלים מהארץ, מכיוון שהם מהמרים באמצעות אתרי האנטרנט של החברה הזאת, החברה עוברת עבירה פלילית פה בארץ, כאשר מוקד ביצוע העבירה הוא המחשב האישי של המשתמש, של המהמר הישראלי.

מטרת החוק לא הייתה למצוא עוד אפיקי הכנסה לעו"ד. יחד עם זאת החוק היבש לצדו של התובע , אם כי בתי המשפט נהגו במקרים בהם נראה הדבר צודק לא להשתמש במלאו כוחו לפצוי.

...

הצדדים פנו לגישור ביחידת הגישור ביום הדיון אך משלא עלה זה יפה ומשכך אין מנוס מלהכריע בתיק זה לפי בעקרון של "ייקב הדין את ההר" (מסכת סנהדרין דף ו' עמ' ב').

" בדברי ההסבר להצ"ח, הובהר מה הבסיס לסייג האיסור בסעיף הנ"ל: "בהתאם למודל ה- Opt-in האירופי, מוצע לסייג את האיסור שבסעיף קטן(א) ולהתיר שיגור דבר פרסומת אף אם לא התקבלה הסכמת הנמען בתנאים הקבועים בסעיף קטן(ב)המוצע, זאת כאשר קיימים יחסי מסחר קודמים בין המפרסם לנמען במסגרת רכישה של מוצר או שירות או משא ומתן לרכישה כאמור בנסיבות שבהן הנמען הוא זה שמסר למפרסם את פרטיו." אני מקבל את עמדת הנתבעת ולפיה התובע לא "נלכד" במסגרת איזה שהוא מאגר נתונים והנתבעת קיבלה את כתובתו דרך מכרה משותפת (מתוך דף הפייסבוק שהגיש התובע בעצמו עולה שיש לתובע ולנתבעת מספר רב של חברים משותפים).

לצורך העניין, אני רוצה להפיץ דואר זבל פוליטי בחיפה, אז אני מבקש חיתוך על חיפה, ואני מקבל אותו ואז אני חייב לחתוך את זה כנגד מאגר המידע שאני משתמש בו, להוציא את האנשים האלה החוצה.

..מהו איפוא מקומו של תום הלב בפרשנות? נראה לי שעקרון תום הלב מכוון כלפי מי שנורמה משפטית מטילה עליו חובה או מעניקה לו זכות: עליו לנקוט בתום לב במובן שהוא נותן לטקסט המשפטי".

על כן במקרה שלפנינו ולנוכח העובדה כי מדובר בעסק קטן אשר שלח הודעות בדרך של הצעות עבודה קונקרטיות לממוען, נראה כי יהיה נכון לפסוק במקרה זה כי הנתבעת תשלם סך של 1,800 ₪ כפיצוי לתובע בגין הודעות המייל ששלחה.