שימוש בטלפונים סלולריים על ידי עובדי עירייה

בית משפט השלום בירושלים ת"א 8203-01-10 פלאפון תיקשורת בע"מ ואח' נ' כוכב מתוק בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת עירית כהן התובעת הנתבעת שכנגד פלאפון תיקשורת בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד אליהו מלך ואח' הנתבעים הנתבעת 1 תובעת שכנגד 1.כוכב מתוק בע"מ 2.משה קנפלר ע"י ב"כ עוה"ד ארז בר צבי ועידן גמליאלי פסק דין

הנתבע לא היה מעורב בעסקת הרכישה, לא השתמש במכשירי הטלפון הסלולארי ולא חתם על ההסכמים עם התובעת.

גרסאות הצדדים עוז קם מיכאלי הצהיר כי: "התובעת סיפקה לנתבעים את שירותי הרדיו-טלפון הסלולריים כפי שהתחייבה וכמוסכם הוציאה מעת לעת חשבונות תקופתיים לתשלום, דא עקא, ולמרות התחייבות הנתבעים לשלם בעבור שירותים אלו, הרי שדרישות התשלום אשר הוצגו לבצוע מעת לעת לשם פרעון החשבונות בבנק הנמשך בהתאם להוראת הקבע, לא כובדו על ידי הבנק ולא ניפרעו חשבונות בסך של 57,058.84 ₪..." (סעיף 4 לתצהיר).

...

התביעה שכנגד נדחית אף היא.

הנתבעת תשלם לתובעת שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסך כולל של 10,000 ₪.

התובעת תשלם לנתבע שכ"ט עו"ד והוצאות בסך כולל של 5,000 ₪.

נטען שעל פי כלל 'הראיה הטובה ביותר' על המישטרה היה להעתיק את הסירטון ישירות ממכשיר הדי.וי.אר. של מצלמת האבטחה, באמצעות אמצעים טכנולוגיים משטרתיים, ולא באמצעות צג טלפון אישי של שוטר, ולמלא "דוח להפקת ראיה דיגיטאלית או לכל הפחות "דוח מכשיר די.וי.אר.". בית המשפט הופנה לפקודת המטה הארצי, לעניין שימוש בטלפון סלולרי אישי, על ידי שוטרים, לצורכי עבודה, ונטען שהתנאים שמפורטים בנוהל, לגבי תעוד ראייתי באמצעות טלפון סלולארי של שוטר, אינם מתקיימים במקרה זה (אירוע או עדות בלתי צפויים, אי קיומו של אמצעי תעוד משטרתי אחר ומצב בו העידר תעוד מידי יפגע ביכולת המישטרה לחקור).

בעניינינו, השוטר רז מסר שצילם 3 סרטונים, בטלפון הנייד האישי שלו, ממסך המחשב של עירית עכו, וביצע צלום מסך שלהם (ת/4, ת/5, עמ' 14, ש' 6-7).

כשנשאל האם הטלפון שלו היה שבועיים ברכב, השיב בחיוב (עמ' 4 להודעה, ש' 103-110), וכשנשאל, אם כן, כיצד הוא מסביר שהסוללה של הטלפון עובדת במשך שבועיים ברכב, השיב: "יש מטען ברכב" (עמ' 4 להודעה, ש' 109-112).

...

לסיכום, עדויותיהם של השוטרים רז וחדש השתלבו זו בזו ותאמו את דוחות הפעולה שערכו, והשתכנעתי שגרסתם עקבית ומהימנה.

סוף דבר לאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים, ולאחר שהשתכנעתי שגרסת התביעה מהימנה, ומנגד הגרסה שהציגה ההגנה לא נתמכה בכל ראיה שהיא, ובחלקה הייתה כבושה, ונפלו בה סתירות, הגעתי למסקנה שהנאשם נהג בארוע ללא רישיון נהיגה מעולם, בקלות ראש, ללא רישיון רכב וללא תעודת ביטוח תקפה.

לסיכום, בהינתן האמור, ולאחר ששמעתי את הצדדים והתרשמתי מעדותם לפניי, החלטתי להרשיע את הנאשם בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה מעולם, נהיגה בקלות ראש, נהיגה ללא רישיון רכב ונהיגה ללא תעודת ביטוח תקפה.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 26354-10-17 תאריך: 21.5.21 לפני כבוד השופט יובל גזית התובע י.ע. ע"י ב"כ עו"ד דפנה אורנשטיין הנתבעות צדדי ג' 1. עריית תל אביב יפו ע"י ב"כ עו"ד אתי עזר 2. אף. אס אם. שירותי קרקע בע"מ ע"י ב"כ עו"ד שרון המר 1. אף. אס . אם שירותי קרקע- ההודעה נדחתה. 1. מנורה חב' לביטוח- ההודעה נדחתה פסק דין

" הצילומים שצלמה העדה באמצעות הטלפון הסלולרי של התובע צורפו לתצהירים.

ויודגש, אין בידי לקבל את הסברו של מר כהן בדבר הברגים המיוחדים וכיוצ"ב שכן ראשית התאונה התרחשה באופן המתואר על ידי התובע ושנית משום שבסרטון שהגיש התובע (מוצג ב'/1) נראה כי בזוגות אופניים אחרים מאלה בהם אירעה התאונה אותו מחזיק כנף ניתק מן הכנף וגורם לעצירת הגלגל (אם כי במשיכה מכוונת ולא במהלך הרכיבה).

עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות - הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה.

...

ויודגש, אין בידי לקבל את הסברו של מר כהן בדבר הברגים המיוחדים וכיוצ"ב שכן ראשית התאונה התרחשה באופן המתואר על ידי התובע ושנית משום שבסרטון שהגיש התובע (מוצג ב'/1) נראה כי בזוגות אופניים אחרים מאלה בהם ארעה התאונה אותו מחזיק כנף ניתק מן הכנף וגורם לעצירת הגלגל (אם כי במשיכה מכוונת ולא במהלך הרכיבה).

בנסיבות אלו, נחה דעתי כי עזרה כזו היא עזרה מוכרת ע"י הדין בתור ברת פיצוי, אפילו לא הוציא בגינה הניזוק הוצאות, ואפילו הקרוב המסייע לו לא נפגע בהכנסתו שלו כתוצאה מהושטת הסיוע (ר' קציר בספרו בעמ' 820,ע"א 5774/95 שכטר נ' כץ (פורסם בנבו) 19.11.97 הנזכר שם בעמ' 829).

נוכח נכותו אני סבור כי יש לפסוק לתובע פיצוי מסוים בראש נזק זה גם לגבי העתיד.

אני מחייב את הנתבעות ביחד ולחוד לשלם לתובע את הסך של 480,500 ₪.

רוב התוכנות בהן עושה כיום הערייה שימוש הן בכלל לא של החברה לאוטומציה, לעובדים גם לא היה ממונה מקצועי בחברה והאינטראקציה היומיומית של העובדים שהוצבו באגף המיחשוב בערייה הייתה בכלל מול אורנה, כמנהלת האגף, ומול סמנכ"ל תפעול ומנהלה בערייה, שניהל אותו, קבע והגדיר כל היבט של אגף זה. לפיכך, אין לנו אלא להפנות להצהרותיו של גדעון שהוכחו במסגרת הליך זה ומבטאות באופן מדויק את מעמדם של העובדים כעובדי הערייה: "אני מצהיר כממונה של העובדים במהלך 17 שנים שהחברה לאוטומציה הוותה בסך הכל צנור לתשלום משכורות. הערייה היא זאת שקלטה את עובדי האוטומציה מההתחלה והיא זאת שקבעה את כל תנאיהם. הערייה היא זו שראיינה את העובדים, היא זו שערכה להם מבחני קבלה, היא זו שקלטה את העובדים שהתקבלו לאגף, היא זו שהחליטה על הצבתם באגף המיחשוב בערייה והיא גם זו שהפסיקה את עבודתם בערייה, הערייה קבעה להם את השכר בהתבסס על שכרם של בעלי תפקידים באותן רמות בערייה ובשרות המדינה ולא התבססה על שכרם של בעלי תפקידים דומים בחברה לאוטומציה ששכרם היה גבוה באופן משמעותי מזו של עובדי המיחשוב בערייה. אף גורם בחברה לאוטומציה לא היה מעורב בהליכים אלו. החלטות הערייה לגבי העובדים הועברו על ידי לאנשי החברה לאוטומציה, שהייתה למעשה מעין חותמת גומי המאשרת את הקליטה שלהם או את הפיטורים שלהם ולא מעבר לכך. הערייה קבעה לעובדי המיחשוב את סדרי עבודתם ושעות עבודתם, הערייה אישרה להם את חופשותיהם, העובדים הגיעו לכנסים של הערייה, נשלחו לכנסים מטעם הערייה כנציגי הערייה ומנהלת אגף המיחשוב אף נשלחה מטעם הערייה לסיור מקצועי בארה"ב יחד עם מנהלים ממינהל החינוך בערייה, העובדים נשלחו מטעם הערייה להכשרות מקצועיות, הם החתימו בערייה שעון נוכחות, הם נדרשו לקבל מהעירייה אישור לחופשותיהם ולדווח לעירייה על עבודתם וכן לדיווח על חופשה ומחלה למנהלת מחלקת הנוכחות באגף משאבי אנוש בערייה בדומה למקובל לעובדי ערייה, הערייה סיפקה לעובדים חדרים, ציוד מחשובי וכל ציוד לבצוע עבודתם כולל טלפונים סלולאריים ואף כרטיסי ביקור של הערייה לפי אותם קריטריונים שהיו נהוגים לגבי עובדי ערייה אחרים. העובדים ישבו פיזית במשרדי הערייה בדומה לעובדי ערייה. מנהלת אגף המיחשוב אף הופיעה כמנהלי אגפים אחרים בערייה בפני וועדת המכרזים העירוניות ומסרה את המלצותיה לגבי בחירת ספקי מחשוב לאחר שהעירייה קיימה מיכרז בנוגע למערכים, תוכנות ויישומים שונים. מנהלת אגף המיחשוב אף הייתה חברה בועדת רכש המיחשוב העירונית שהייתה ועדת בת לועדת הרכש העירונית שבראשה עמדתי.

...

לפיכך, ושממילא כל מקרה נקבע לפי נסיבותיו הוא, הטענה להשלכות רוחב, נדחית.

אשר לטענת המדינה שככל שייקבע כי העובדים שהוצבו באגף המחשוב בעירייה הם עובדיה של העירייה, ישקול הממונה על השכר להפעיל את סמכותו תוך קביעת שכרם - בהחלטה מיום 6.3.21 ניתנה התייחסות לכך ואין לנו אלא להפנות אליה ולנקבע שם. הפעלת סמכותו של הממונה בעניין העובדים אינה רלבנטית לשאלות שעמדו לדיון במסגרת פסק דין זה. סוף דבר: ההסתדרות הרימה את הנטל להוכחת קיומם של יחסי עובד-מעסיק בין העובדים נשוא פסק דין זה שהוצבו באגף המחשוב בעיריית חולון לבין העירייה.

הננו מורים למדינה לאפשר לעיריית חולון לפרסם מכרזים פנימיים באגף המחשוב שעתיד להיות מוקם אצלה תוך מתן אפשרות לעובדים כאמור להגיש מועמדותם במכרזים אלו כעובדים בעירייה.

בפני בית הדין (אותו מותב) נדונה במקביל לתביעתו של התובע, תביעה נוספת של מר סופר (סע"ש 67299-03-19), במסגרתה עתר מר סופר לתשלום שכר וזכויות סוציאליות אחרות ביחס לתקופה שמיום 27.4.17 ועד ליום 30.3.18, תקופה בה מילא מר סופר את תפקידו כסגן ראש העיר בהתאם לסמכויות שהואצלו לו על ידי ראש העיר, אך שכרו לא אושר על ידי הגורמים המוסמכים לכך במשרד הפנים בשל חשש לניגוד עניינים לאור קרבת מישפחה (גיסים) בינו לבין מי ששמש באותה עת כמנכ"ל הערייה, מר חיים סופר.

בספר הטלפונים של הערייה הופיע שמו של התובע לצד התואר "עוזר סגן ראש העיר". לתובע אף הוקצתה כתובת דואר אלקטרוני של הערייה, באמצעותה התכתב עם יתר עובדי הערייה.

כמו כן, במייל מיום 25.11.2018 מציין התובע כי כי ביום 20.11.2018 היתקשר אליו "יוגב מהרכש" ובקש ממנו להחזיר את מכשיר הטלפון הסלולארי שקבל מהעירייה.

...

התביעה לתשלום הפרשי דמי מחלה- נדחית.

התביעה לתשלום פיצוי בגין עגמת נפש, פגיעה בשם הטוב, התנהלות בחוסר תום לב ופיטורים שלא כדין - נדחית.

התביעה לתשלום פיצוי בגין שלילת הזכות לדמי אבטלה- נדחית.