שימוש בבדיקות פוליגרף בסכסוכים אזרחיים

על סמך מימצאי בדיקת הפוליגרף חיווה המומחה דעתו כי "הנבדק, מר אחמד ריאן, דובר שקר בגרסתו כפי שזו באה לידי ביטוי בתשובותיו לשאלות הרלבנטיות". הכרעה לעניין המצב המשפטי באשר לשימוש בבדיקות פוליגראף בסכסוכים אזרחיים, יפים הדברים הבאים שהובאו בפסק דינו של כב' השופט טננבוים אברהם בתק (י-ם) 4860/05 (פורסם בנבו): " 4. גלוי וידוע לכלל הציבור כי אין הפוליגרף מהוה כל ראיה במשפט פלילי. אלא שבמשפט אזרחי מקובל כי ניתן להשתמש בפוליגרף. וזאת מדוע? משום שכל הסכמה סבירה במשפט אזרחי בנושא הקשור לדיני הראיות מחייבת את הצדדים וכובלת אותם "עד כדי שלילת ערעור על החלטה שניתנה כתוצאה מהסכמתם" (ע"א 61/84 - יוסף ביאזי ואח' נ' אברהם לוי פ"ד מב(1), 446).

...

לאחר ששקלתי טענות הצדדים ובדקתי מעשיהם ומחדליהם על רקע הוראות הדין הרלוונטיות ולאור האמור לעיל, אני קובעת כי דין התביעה להידחות, וזאת מהנימוקים הבאים: התובע הפר את החובה המוטלת עליו עפ"י תקנה 45 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה") בכך שנהג את רכב הטויוטה אחורנית בניגוד לכיוון התנועה ומבלי לנקוט באמצעים הדרושים בנסיבות העניין למנוע פגיעה ברכב צד ג' הנוסע בסמוך למקום חניית התובע.

לאור כל האמור לעיל, ועם קבלת תוצאות בדיקות הפוליגרף שנערכה לתובע 2, אשר לפיהם נמצא התובע 2 דובר שקר וכן ע"פ התרשמותי מהצדדים ומאותות האמת, ולאחר שבחנתי המסמכים שהוגשו לתיק לרבות חוו"ד השמאי, הנני קובעת כי דין התביעה להידחות.

לנוכח האמור הנני מורה לתובע 2 לשלם לנתבעת 2 את הוצאות בדיקת הפוליגרף בסך 1400 ₪ וכן על התובעים יחד ולחוד לשלם ל- 2 הנתבעות הוצאות משפט בסך 900 ₪ (450 ₪ לנתבע 1 ו- 450 ₪ לנתבעת 2).

במצב דברים זה חוות הדעת של המומחה היתה כדלקמן: · התובע: על סמך מימצאי בדיקת הפוליגרף ובכפוף להערות, המומחה חווה דעתו כי "הנבדק מר יצחק אלוק דובר שקר בהכחישו כי לפני הרכבת השיש הציע לו הנתבע מר אורי כהן את האפשרות לבטל את העסקה ולקבל את כספו בחזרה (שאלה (1) בבדיקתו) ודובר אמת בהכחישו כי לבקשתו קיבל ממר אורי כהן דוגמה של השיש החדש כדי להראות לאישתו (שאלה (2) בבדיקתו)". · נציג הנתבעת: על סמך מימצאי בדיקת הפוליגרף ובכפוף לנאמר בסעיף ההערות, המומחה חווה דעתו כי "הנבדק מר אורי כהן דובר אמת בגרסתו כפי שזו באה לידי ביטוי בתשובותיו לשאלות הרלבנטיות". הכרעה לעניין המצב המשפטי באשר לשימוש בבדיקות פוליגראף בסכסוכים אזרחיים, יפים הדברים הבאים שהובאו בפסק דינו של כב' השופט טננבוים אברהם בתק (י-ם) 4860/05 (פורסם בנבו): " 4. גלוי וידוע לכלל הציבור כי אין הפוליגרף מהוה כל ראיה במשפט פלילי. אלא שבמשפט אזרחי מקובל כי ניתן להשתמש בפוליגרף. וזאת מדוע? משום שכל הסכמה סבירה במשפט אזרחי בנושא הקשור לדיני הראיות מחייבת את הצדדים וכובלת אותם "עד כדי שלילת ערעור על החלטה שניתנה כתוצאה מהסכמתם" (ע"א 61/84 - יוסף ביאזי ואח' נ' אברהם לוי פ"ד מב(1), 446).

...

השופט גולדברג (עמ' 475) אמר "סבורני כי על פי שיטת המשפט הנקוטה בידינו, כשבידי בעלי הדין לנווט בהסכמה הדדית את דרך ניהולו של המשפט ודרך סיומו, לסטות מדיני הראיות, להגיש כל ראיה שברצונם ואף ליטול בחזרה ראיה שכבר הוגשה, להצהיר על עובדות בלי להוכיחן, וכל כיוצא באלה הסכמות שבסדרי דין ובמהות שבית המשפט "קשור" להן ואינו מכניס ראשו ביניהן - אין מנוס מהמסקנה כי אמת והסכם - הסכם עדיף, בחינת "יקוב החוזה את ההר" כך גם בע"א 166/84 - ידידה בר אילן ואח' נ' ויקטור בן כנען .תק-על 86(4), 114 נקבע כי "...משהסכימו הצדדים, כי הדין ייחתך על פי בדיקת הפוליגרף הרי הם קשורים להסכמתם זו." ההלכה כיום היא לכן כי הצדדים רשאים להתנות על בדיקת הפוליגרף ובדבר שמדובר בהתנאה סבירה ובלבד שהוסברה להם היטב קודם לכן משמעות הסכמתם (ראו ערעור אזרחי 97 / 4027 סולפרד בע"מ ואח' נגד עמישי, חברה לשיווק בע"מ ואח' פ"ד נג(2) עמ' 555 והאיזכורים המופיעים שם).

לנוכח האמור, הנני מאמצת את תוצאות בדיקות הפוליגרף שנערכו לצדדים ואשר לפיהם נמצא נציג הנתבעת דובר אמת וכן עפ"י התרשמותי מהצדדים ומאותות האמת ולאחר שבחנתי את מסמכי בי הדין ודוחה את התביעה.

הנני מורה לתובעים ביחד ולחוד לשלם לנתבעת את הוצאות בדיקת הפוליגרף בסך 1400 ₪ וכן לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 700 ₪.

ע"פ מימצאי בדיקת הנתבע המומחה חווה דעתו כי "הנבדק, מר עזריה חנונוב, דובר אמת, בגרסתו כפי שזו באה לידי ביטוי בתשובותיו לשאלות הרלבנטיות". הכרעה לעניין המצב המשפטי באשר לשימוש בבדיקות פוליגראף בסכסוכים אזרחיים, יפים הדברים הבאים שהובאו בפסק דינו של כב' השופט טננבוים אברהם בתק (י-ם) 4860/05 (פורסם בנבו): " 4. גלוי וידוע לכלל הציבור כי אין הפוליגרף מהוה כל ראיה במשפט פלילי. אלא שבמשפט אזרחי מקובל כי ניתן להשתמש בפוליגרף. וזאת מדוע? משום שכל הסכמה סבירה במשפט אזרחי בנושא הקשור לדיני הראיות מחייבת את הצדדים וכובלת אותם "עד כדי שלילת ערעור על החלטה שניתנה כתוצאה מהסכמתם" (ע"א 61/84 - יוסף ביאזי ואח' נ' אברהם לוי פ"ד מב(1), 446).

...

" לאור כל האמור לעיל, ונוכח הסכמת התובע כי תוצאות בדיקת הפוליגרף של הנתבע יהוו ראיה מכרעת בתביעה, הנני מאמצת את תוצאות בדיקת הפוליגרף שנערכה לנתבע, אשר לפיה נמצא הנתבע דובר אמת, וזאת מעבר להתרשמותי מהצדדים ומאותות האמת, ולאחר שבחנתי ביסודיות המסמכים שהוגשו לתיק לרבות חוו"ד השמאי, צילומי רכב התובע, תמונות ממקום האירוע ושרטוט המקום ותיק המשטרה.

לפיכך, הנני קובעת כי דין התביעה להידחות.

לנוכח האמור הנני מורה לתובע לשלם לנתבעת 2 את הוצאות בדיקת הפוליגרף בסך 800 ₪ וכן לשלם לשני הנתבעים הוצאות משפט בסך 600 ₪ (400 ₪ לנתבע 1 ו- 200 ₪ לנתבעת 2).

בהתאם לחוו"ד מומחה הפוליגרף, התובע נמצא דובר אמת בשלושת השאלות הנ"ל. הכרעה לעניין המצב המשפטי באשר לשימוש בבדיקות פוליגראף בסכסוכים אזרחיים, יפים הדברים הבאים שהובאו בפסק דינו של כב' השופט טננבוים אברהם בתק (י-ם) 4860/05 (פורסם בנבו): " 4. גלוי וידוע לכלל הציבור כי אין הפוליגרף מהוה כל ראיה במשפט פלילי. אלא שבמשפט אזרחי מקובל כי ניתן להשתמש בפוליגרף. וזאת מדוע? משום שכל הסכמה סבירה במשפט אזרחי בנושא הקשור לדיני הראיות מחייבת את הצדדים וכובלת אותם "עד כדי שלילת ערעור על החלטה שניתנה כתוצאה מהסכמתם" (ע"א 61/84 - יוסף ביאזי ואח' נ' אברהם לוי פ"ד מב(1), 446).

...

הנתבע טען כי המשיך להתגורר בדירה בהתאם לסיכום בע"פ בינו ובין התובע, וכי בהתאם לכך, עזב את הנכס ביום 1.7.08, בהתאם להודעתו בכתב לתובע-כפי אשר צורפה לכתב התביעה, ואשר כוללת קריאת מוני מים וחשמל.

כפי שהעיד התובע בפניי: "אנחנו הגענו באופן אישי אליו וניסינו לפעול והוא לא רצה להתפנות...לא הוצאנו נגדו צו פינוי כדי שלא להגיע לביהמ"ש ולסיים את העניין בצורה מכובדת..." לסיכום, עקב העובדה שאין מקום לכפל פיצוי: פיצוי מוסכם ופיצוי בגין דמי שכירות שלא שולמו, בית המשפט יפסוק לפי הסכום הגבוה שבין השניים: בענייננו הסכום הגבוה הוא סכום הפיצויים המוסכמים (אף לאחר הפחתת הסכום כפי שמצאתי לנכון לבצע).

כאמור לעיל, בהתאם לסעיף 15 (א) לחוק החוזים תרופות סכום הפיצויים המוסכמים נפסקים ללא צורך בהוכחת נזק בפועל, ולפיכך אני מורה כדלקמן: לאור הפרת החוזה ע"י הנתבע כפי שפירטתי לעיל, על הנתבע לשלם לתובע סך של 20,997 ₪ לפי החישוב כדלקמן: 30 דולר ליום החל מיום 26.12.07 ועד ליום 1.7.08 (בו פינה את הדירה), קרי למשך 188 ימים; העובדה כי אין התייחסות בחוזה לעניין המועד הקובע לחישוב ערך הפיצוי המוסכם הדולרי, והנסיבות בהן התביעה הוגשה רק כעבור מספר שנים ממועד עזיבת הדירה, מצדיקות את עריכת החישוב לפי השער היציג במועד הגשת התביעה (17.1.13)- קרי 3.723 ₪.

אשר על כן, הנתבע ישלם לתובע סך של 20,997 ₪ וכן הוצאות הפוליגרף בסך של 1,400 ₪ וכן הוצאות משפט בסך של 800 ₪.

בהתאם לחוו"ד מומחה הפוליגרף, הנתבע נמצא דובר אמת בשתי השאלות הנ"ל. הכרעה לעניין המצב המשפטי באשר לשימוש בבדיקות פוליגראף בסכסוכים אזרחיים, יפים הדברים הבאים שהובאו בפסק דינו של כב' השופט טננבוים אברהם בתק (י-ם) 4860/05 (פורסם בנבו): " 4. גלוי וידוע לכלל הציבור כי אין הפוליגרף מהוה כל ראיה במשפט פלילי. אלא שבמשפט אזרחי מקובל כי ניתן להשתמש בפוליגרף. וזאת מדוע? משום שכל הסכמה סבירה במשפט אזרחי בנושא הקשור לדיני הראיות מחייבת את הצדדים וכובלת אותם "עד כדי שלילת ערעור על החלטה שניתנה כתוצאה מהסכמתם" (ע"א 61/84 - יוסף ביאזי ואח' נ' אברהם לוי פ"ד מב(1), 446).

...

בתביעה העיקרית אני מורה כי הנתבעים יחד ולחוד ישלמו לתובע סך של 509 ₪ וזאת בתוך 30 יום מהיום.

כמו כן, לאור תוצאות הפוליגרף, ישלם התובע העיקרי לחברת הביטוח "הכשרה" נתבעת 2, את הוצאות הפוליגרף, בסך 2,800 ₪, שהוציא הנתבע בתוך 60 יום מיום קבלת פסק הדין.

כפי שהובהר לעיל, לעניין ראשי הנזק הנוספים שנתבעו בתביעה שכנגד, הנני קובעת כי לא הוכחו באמצעות אסמכתאות ו/מסמכים נדרשים ועל כן אינם נכללים במסגרת סכום הפיצוי הסופי.