לאור המפורט בבקשה, הנאמן עתר לביטול ההליך על אתר שכן לפי הנתונים שהוצגו בפניו נראה כי החייבת עשתה לכאורה שימוש אסור בכרטיס חיוב שאינו בבעלותה או ביקשה מאחר לעשות כן בשבילה ובכך, לעמדת הנאמן, החייבת נהגה בחוסר תום לב מובהק בהליך.
החייבת בתגובתה לבקשה טענה כי רק במהלך החקירה מיום 8.1.20 ידעה כי התשלומים ששולמו לקופת הכנוס בוצעו מכרטיס אשראי שלכאורה גנוב ואז הבינה כי נפלה קורבן למקרה "עוקץ" על ידי צד ג' הנ"ל. עוד טענה החייבת כי שודלה על ידי אנשים שעודדו אותה לפנות לצד ג' ומתוך תמימות רבה סברה כי לאור נסיבותיה האישיות ייתכן שזו הדרך להיפטר מחובותיה בדרך מהירה יותר מבלי למשוך את ההליך ל- 47 חודשים כאשר לטענתה היא ציינה זאת בחקירתה ואולם הנאמן לא היתייחס לטענותיה בבקשה.
בדיון שהתקיים לפני בבקשת הנאמן חזרה ב"כ החייבת על הטענה כי החייבת נפלה למקרה עוקץ על ידי צד ג' לאחר שראתה הודעה שפרסם באתר "פייסבוק" וכי מדובר באדם ש"עקץ" אנשים אחרים באותה שיטה, לרבות הבן של החייבת.
לטענת החייבת היא הפקידה לחשבונו של צד ג' את הכסף ולא שילמה באמצעות כרטיס החיוב הגנוב וכי היא למעשה לא זכתה ל"הנחה" כפי שנטען.
...
אני מסכים עם עמדתם של בעלי התפקיד ואני סבור כי מבחינה עקרונית, וללא קשר לשאלת היקף חוב הפיגורים שנצבר, חייב בהליך פשיטת רגל הפונה לצד ג' שאינו קשור באופן פורמאלי להליך הפש"ר על מנת לקבל הנחה של 50% מהתשלומים שהוטלו עליו במסגרת תוכנית פירעון, אינו יכול לטעון לתום לב ואינו ראוי להמשך הגנתו של הליך הפש"ר.
בהקשר זה אציין כי ב"כ החייבת החייבת טענה כי החייבת שילמה סכומים שונים "כך שלא קיבלה את ההנחה בפועל", אך אינני מקבל טענה זו.
כפי שציינה החייבת בחקירתה בפני הנאמן, היא פנתה לצד ג' בעקבות הודעה שפירסם שלפיה הוא מציע לשלם תשלומים לפשיטות רגל או להוצאה לפועל בתמורה לתשלום 50% מהתשלום שישולם לו על ידי החייב עצמו זאת כעולה מההודעה אשר הוצגה על ידה לנאמן.
לאור כל המפורט לעיל, אני מורה על מחיקת הבקשה העיקרית בתיק להכרזת החייבת כפושטת רגל ועל ביטול פסק ההכרזה שניתן ביום 31.10.18 .
כספים שייוותרו אם ייוותרו בקופת הכינוס ישמשו תחילה לכיסוי הוצאות ההליך על פי התקנות, ועל היתרה יחולו הוראות סעיף ג' לפסק הדין מיום 31.10.18 ובהתאם אני מורה כי יתרת הכספים בקופת הכינוס לאחר ניכוי הוצאות ההליך תחולק בין נושי החייבת שתביעות החוב שלהם אושרו בהתאם לחלקם היחסי במצבת הנשייה המאושרת.
ככל שהחייבת תבקש להגיש בקשה לצו פתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, אני מורה כי היא לא תהיה רשאית לעשות כן אלא בחלוף 18 חודשים ממועד פסק דין זה, וזאת לאור היקף מחדליה של החייבת והתקופה הממושכת שבה נמשכו למעשה מחדלי החייבת, ובהתאם להלכת בית המשפט העליון בע"א 8673/13 גמיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו 2.4.14) והחייבת תצרף פסק דין זה לכל בקשה חדשה שתוגש אם תוגש על ידה.