שימוע שנעשה לאחר שהתקבלה החלטה לפטר

עוד טענה התובעת באמצעות בא כוחה כי השימוע נעשה למראית עין לאחר שכבר התקבלה החלטת פיטורים בעיניינה.

...

אשר על כן התביעה ברכיב זה – נדחית.

סוף דבר – התביעה נדחית במלואה.

בהתחשב בהיותה של התובעת גמלאית, אנו מחייבים את התובעת בתשלום הוצאות שכ"ט ב"כ הנתבעת בסך של 8,000 ₪ בלבד.

שהרי – שושן לא נכח בשימוע שנערך למבקש[footnoteRef:19]; שושן היה בעל משקל מועט, אם בכלל, בקבלת ההחלטה בדבר פיטוריו של המבקש[footnoteRef:20]; שושן לא דיבר עם מנהליו של המבקש לאחר השימוע[footnoteRef:21], ואין לנו מידע ביחס למה שקרה ב".

אולם, במסמכים שהוצגו לפנינו, לא עולה כי נערכה בדיקה שכזאת, ועולה ברמה הלכאורית כי טענותיו של המבקש והממונים עליו בדבר שיפור תיפקודו של המבקש, כלל לא נשקלו, חרף הפניות שנעשו לאחר קבלת ההחלטה בדבר הפיטורים.

...

מנגד, לא שוכנענו כי יגרם נזק מהותי למשיבה במידה והמבקש יוחזר לעבודתו עד תום ההליך העיקרי.

לסיכום לסיכום – הגענו לכלל מסקנה בשלב הנוכחי של ההליך, כי ברמה הלכאורית ועל פני הדברים, וברמת ההוכחה הנדרשת לצורכי ההליך הזמני וכפי שפורט לעיל בהרחבה, כי המבקש אכן הוכיח את עילת הבקשה כלפי המשיבה.

על כן, דין הבקשה להתקבל.

נסיבות סיום עבודתו של התובע- האם זכאי לפצוי בגין פיטורים שלא כדין: טענות הצדדים התובע טוען כי הליך השימוע אשר נוהל בטרם פיטוריו, היה רווי פגמים ונעשה שלא כדין.

  לדידנו, תכלית השימוע איננה רק לאפשר לעובד לטעון כנגד ההחלטה על פיטוריו, (שהרי לעיתים מעשה הפיטורים הנו בלתי נימנע - ר' לדוגמא ע"ע 701/07 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' תורג'מן, מיום 3.3.09; להלן: "עניין תורג'מן")), אלא גם לאפשר לעובד לפנות למעביד בבקשה ביחס למועד הפיטורים, לתקופת ההודעה המוקדמת, לשאת ולתת עימו על התנאים לסיום העבודה ועוד כיוצא באלה עניינים שמן הראוי שהכרעה ביחס אליהם תיתקבל לאחר שתישמע עמדתו של העובד, מתוך ניסיון להיתחשב בצרכים של שני הצדדים.

...

נציין כי בקביעתנו בדבר הפיצוי לו זכאי התובע בגין הפגמים בהליך פיטוריו, נתנו דעתנו גם לעוגמת הנפש שנגרמה לו. משכך, תביעתו של התובע ברכיב זה נדחית.

סוף דבר: הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, את הסכומים כדלקמן: פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 15,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.12.14 ועד לפירעון.

כמו כן, תשלם הנתבעת לתובע השתתפות בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ₪.

עוד טוענת התובעת כי זכות הטיעון שלה נפגמה כיוון שהשימוע היה למעשה הליך פורמאלי שנעשה לאחר שהתקבלה החלטת הפיטורים בעיניינה; כי נוכחות גב' שטוטלנד בישיבת השימוע מעידה על כך כי החלטת הפיטורים התקבלה מראש; כי לא נימסרה לה הסיבה האמיתית בעטיה נשקלים פיטוריה והסיבה המוזרה שלבסוף כן הוצגה בפניה – "אינה מתאימה לתמהיל" – הנה טענה מופרכת.

...

במילים אחרות – לא מצאנו כי העיתון הפר חוזה למול התובעת, כך שהנתבעת 2 לא יכלה להיות מי שגרמה להפרה זו, אשר בעטיה יש לחייבה בפיצוי לתובעת.

משכך, ומשמבקשת התובעת להטיל חבות אישית על גב' שטוטלנד בשל הסעדים להם היא זכאית וכאשר לא קמה לתובעת זכות לקבלת סעד כלשהוא מהעיתון בגין סיום העסקתה, יש לדחות את תביעתה האישית כנגדה.

סוף דבר דינה של התביעה, על כל ראשיה וסעיפיה, דחייה.

מעבר לעובדה שפרופ' הלברטל ניכנס לתפקידו כמנהל בית החולים בחודש מרץ 2019, כ - שמונה חודשים לאחר סיום הליך הפיטורים של התובע ולא הוצגה כל פניה שלו למשרד הבריאות בעיניינו של התובע, פרופ' ביאר ניהל את ישיבת השימוע וקיבל את החלטת הפיטורים, כך שלא ברור כיצד הליך הפיטורים של התובע קידם את המועמדות של פרופ' הלברטל לניהול בית החולים ו/או קשור לאנטרס כזה או אחר של פרופ' הלברטל.

מקובלת עלינו עמדת המדינה ולפיה ככלל זימון לשימוע נעשה לאחר שכבר התגבשה כוונה או המלצה אצל המעסיק לסיים את עבודתו של העובד, שאחרת, המעסיק לא היה פותח בהליך הפיטורים ומזמן את העובד לשימוע.

...

פיטורי התובע מבית החולים בסמוך לתום תקופת הניסיון וכפועל יוצא, פיטוריו גם מהתאגיד ומהטכניון גרמו לו לצער רב עקב הפגיעה בהכנסות ובמעמד ובפרט על רקע הסיקור התקשורתי של הליך הפיטורים והשלכותיו על שמו הטוב והמוניטין המקצועי בבית החולים ומחוצה לו. כך גם, לאחר הפיטורים, התובע לא הצליח למצוא עבודה בארץ לרבות כרופא נוירוכירורג כללי בקופת חולים ובתפקידים שונים בחברות תרופות ובחברות הזנק רפואיות ובסופו של דבר, נאלץ להעתיק את מקום מושבו ומשפחתו לחו"ל. בנסיבות אלו, אין מחלוקת שנגרמה לתובעת עגמת נפש רבה בעקבות הפיטורים.

] סוף דבר 101.

בהתחשב בסכום התביעה והיקפה ביחס לתוצאה, התובע ישלם לכל אחת מהנתבעות הוצאות בסך 10,000 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין, שאם לא כן יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.