שימוע מאוחר לאחר הגשת כתב אישום

בת"פ (ת"א) 40279/08 לדר נ' פרקליטות מחוז ת"א – מסוי וכלכלה (17.5.09)] סקר בית המשפט מקרים בהם בגין אי שימוע בוטל כתב אישום לרבות מקרים בהם נערך שימוע בדיעבד וכך נקבע: "9. שאלת הסעד הראוי מקום בו לא נערך לנאשם שימוע בטרם הגשת כתב אישום נגדו, נדונה בערכאות השונות. בחלק מהמקרים – ועליהם ביקש ב"כ המבקש להסתמך - נקבע כי תרופתו של הנאשם היא בבטול כתב האישום על מנת שהליך השימוע בעיניינו לא יערך בעוד כתב אישום תלוי ועומד נגדו (כך, תפ"ח (מחוזי ת"א) 1138/05 מדינת ישראל נ' ארד, תפ"ח (מחוזי ת"א) 1199/05 (8.2.07), מדינת ישראל נ' פולנסקי (3.1.07), ע"פ (מחוזי נצ') 1197/06 מדינת ישראל נ' אלימלך (24.10.06), ת"פ (מחוזי י-ם) 5286/05 מדינת ישראל נ' אליהו (18.9.07), ת"פ (שלום ת"א) 6952/06 מדינת ישראל נ' דאהן (17.5.07)). במקרים אחרים סברו בתי המשפט כי אין מקום לבטל את הכתב האישום וכי הסעד הראוי הנו קיום הליך שימוע כשכתב האישום עומד על מכונו (ת"פ (מחוזי ת"א) 40131/07 מדינת ישראל נ' בן רובי, ת"פ (מחוזי י-ם) 3019/07 מדינת ישראל נ' עגלוני (15.7.07), תפ"ח (מחוזי – ת"א) 1057/06 מדינת ישראל נ' אזולאי (23.11.06), ע"פ (מחוזי י-ם) 30541/06 מדינת ישראל נ' כהן שימוע מאוחר לאחר שכתב האישום הוגש כבר, יהיה תמיד סעד מאוחר ונגוע באי נוחות בשל פגיעה במראית העין ובחשש שמא בשלב מיתקדם זה, לא ישמע המבקש בהלך רוח של פתיחות מצד הרשות.

...

עוד טען ב"כ הנאשם כי הנאשם לא נחקר באשר לכתובת מגוריו בעוד שהמתלוננת נחקרה במפורש לענין כתובתו העדכנית, ומסרה כי אינה יודעת מהו מענו , על כן גורס ב"כ הנאשם כי החוקר היה צריך לחקור גם בענין זה. לאור כל האמור נטען כי הנאשם לא קיבל את ההודעה ולא יכול היה לממש את זכותו המהותית לבקש שימוע טרם הגשת כתב אישום ועל כן בא כח הנאשם עתר לבטול כתב האשום.

לסיכום מכלול הנסיבות במקרה דנן מלמד כי זכות השימוע הופרה.

בפס"ד ארד הנ"ל בוטל כתב האישום לצורך עריכת השימוע ונקבע כי "... השימוע עשוי לתרום להארת היבטים ועניינים שונים, לתת מענה לתחושה הסובייקטיבית של הנחקר שניתן לו יומו ולהוות חיזוק לאמון הציבור במערכת אכיפת החוק". במקרה אחר בע"פ (י-ם) 30541/06 מדינת ישראל נ' כהן (25.2.05) (להלן: "פס"ד כהן"), הגיע בית המשפט למסקנה שונה, לפיה איזונם של כל השיקולים הרלבנטיים מביא למסקנה, כי ניתן לרפא את הפגם של הפרת חובת היידוע בעריכת שימוע מאוחר מבלי שיהיה צורך בביטול האישום.

במקרה שלפני ונוכח כל האמור לעיל, לרבות עמדתה הנחרצת של ב"כ המאשימה בדיון, ממנה אפשר להסיק בטעות שזכות השימוע אינה מהותית, נראה כי יש צורך להעמיד את התביעה על חשיבות מתן זכות השימוע בעת בה כשלה באי עמידה בחובת קיום השימוע .

.שימוע מאוחר לאחר שכתב האישום הוגש כבר, יהיה תמיד סעד מאוחר ונגוע באי נוחות בשל פגיעה במראית העין ובחשש שמא בשלב מיתקדם זה, לא ישמע המבקש בהלך רוח של פתיחות מצד הרשות.

...

סופו של דבר הדיון נדחה ונקבע ליומני ליום 7.9.17 לצורך העלאת הטענות המקדמיות ושמיעת ההליך העיקרי לפי הצורך.

ואם לא זאת אף זאת, משהותלה ההליך עקב שהייתו הקצרה של הנאשם בחו"ל, והמאשימה שקלה להגישו מחדש כעבור חודש ימים, הייתה למאשימה ההזדמנות והחובה לתקן את המחדל על דרך משלוח הודעה לב"כ הנאשם על כוונתה לחדש את ההליכים בתיק, במטרה לאפשר לו לממש את זכות השימוע, טרם הוגש כתב האישום מחדש, כמתחייב מסעיף 32 להנחיות פרקליט המדינה (הנחיה 14.21) הקובע: "גילתה רשות התביעה כי בשל תקלה לא נתקיימה חובת יידוע במועדה, ובמועד הגילוי לא התקיים אחד החריגים לקיום חובה זו על פי החוק, תשלח התביעה לחשוד מכתב יידוע בהקדם". טענת ב"כ המאשימה כי הנאשם יכול היה לפנות בבקשה לקיים שימוע טרם חידוש ההליך דינה להידחות.

סיכומו של דבר המאשימה לא קיימה את זכות השימוע ובכך הופרה זכות מהותית של הנאשם.

פעמים הגיע בית המשפט למסקנה לפיה אין מקום לביטול כתב האישום, דרך כלל משום שניתן לתקן את הפגם שבאי-קיום הוראותיו של סעיף 60א באמצעות שימוע מאוחר שיערך לאחר הגשת כתב האישום.

...

איני מקבל שיש בעניין זה כדי ליצור השפעה עצמאית ובעלת משקל של ממש על עורך השימוע, שידיעתו על עמדתה המהותית של התביעה אודות ההעמדה לדין תיוותר בעינה בין אם השימוע המאוחר יתקיים לאחר ביטול האישום או בלעדיו.

ועם זאת, בנסיבות העניין איני סבור שדי בתקלה כשלעצמה כדי להניב מסקנה לפיה יהא בקיום ההליך הפלילי משום פגיעה קשה בתחושת הצדק וההוגנות.

בשל כל אלה, איני סבור כי יש לבטל את כתב האישום כנגד הנאשם 2 ואני דוחה את בקשתו.

ב"כ הנאשם הוסיף, כי למיטב ידיעתו אין פסיקה מחייבת אשר יצאה מלפני בית המשפט העליון מתי אם בכלל ניתן לעשות שימוש בתורת הבטלות היחסית ביחס לסעיף 60א לחסד"פ והאם אפשר לרפא את הפגם באמצעות שימוע המתקיים לאחר הגשת כתב האישום, וכי בתי המשפט המחוזיים נדרשו לשאלה ולא הגיעו לדיעה אחידה, והפנה לפסיקות בתי משפט מחוזיים בהם נקבע כי קיומו של שימוע מאוחר כשכתב אישום תלוי ועומד בבית המשפט יכול לרפא את הפגם, ומנגד לפסיקות לפיהם נפסלה גישה זו. נטען כי בהיעדר נסיבות מיוחדות וכשאין חשש לפגיעה ממשית באנטרס הצבורי, הפרת סעיף 60א תביא לביטול כתב האישום שהוגש תוך הפרת הוראתו, ולאחר הביטול, חזקה על התביעה שתקיים שימוע בנפש חפצה תוך נכונות להשתכנע, ולאחר מכן תשקול את הנסיבות כולן ותחליט אם למרות כל מה ששמעה יש להגיש כתב אישום.

...

בתגובתה טענה ב"כ המאשימה כי יש לדחות את הבקשה.

ואולם, התנהלות ב"כ המאשימה, ובחינת הנסיבות של מקרה זה והסיבה לפגיעה בזכות הנאשם, מביאה למסקנה כי הפגם אינו נובע מהפעלת שיקול דעת פסול, אינו נובע משרירות, חוסר תום לב או פעולה אשר יכול ויהיה בה כדי להעיד על חשש שמע שימוע אשר ייערך כעת לא יהיה בנפש חפצה.

לאחר בחינת מכלול הנסיבות, המסקנה הינה כי אין מקום להורות על ביטול כתב האישום, וכי ניתן לקיים שימוע גם בדיעבד.

לאור כל האמור, העתירה לביטול כתב האישום נדחית.

השימוע הראשוני, שמתקיים עובר להגשת כתב האישום, הנו מצומצם בהיקפו וחומר החקירה לא פרוס בפני הנאשמים בשלב זה. וזאת בנגוד לשימוע המתקיים לאחר הגשת כתב האישום שהנו רחב יותר בהיקפו.

המאשימה ציינה בתגובתה, כי באפשרות הנאשמים להשמיע טענותיהם בפניי לישכת התביעות ולנסות להביא לשינוי בהחלטת התביעה על הגשת כתב האישום או לחילופין לקיים שימוע מאוחר על אף קיום כתב האישום, וככל שישכנעו התביעה שלא היה מקום להגיש כנגדם כתב האישום הרי שיוכלו להביא לביטולו.

...