מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

שימוע לעובד שאינו דובר עברית: זכויות ונהלים

בהליך ערעור על פי חוק (על"ח) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

8.1 ב"כ המערערת שב והדגיש, כי: 8.1.1 מעיון במסמכים שצרפה המדינה לכתב התשובה עולה כי אין מיסמך כלשהוא שאינו בעברית, בה התובעת אינה שולטת; 8.1.2 גם בהודעה הקולית שנשלחה אליה בשפה הטיגרית, לא ניתן להבין שהוגשה בקשה למתן היתר לפטר אותה ולא הוסבר לה מה זה אומר והיכן היא יכולה לתת את גירסתה ומהם המסמכים הרישמיים שהיא קיבלה; 8.1.3 המדינה יכלה בקלות רבה לשלוח לה מיסמך רלוואנטי מתורגם לשפה הטיגרית ובו הסבר על ההליך שהוגש בעיניינה; 8.1.4 המעסיקה ידעה היכן המערערת מתגוררת ולא ברור מדוע לא בוצעה המצאה של הבקשה ושל הזימונים לכתובת זו, כמקובל וכנהוג בהליכים משפטיים המתנהלים בערכאות משפטיות בארץ; 8.1.5 8.1.6 האופן בו נשלחו כל ההודעות (בעברית) מבלי שהתובעת יודעת כי הוגשה בעיניינה בקשה להיתר, גרמו לה לחשוד שמדובר במעסיקתה שפיטרה אותה כשהיא בחודש החמשי להריונה.
מעיון במכתב הנילווה לבקשה שהוגשה למנהלת (נספח ד' לתשובת המדינה) ונושאת חותמת נתקבל של אגף ההסדרה במנהל ההסדרה והאכיפה עולה, כי המעסיקה צרפה 5 מסמכים: טופס בקשה לפיטורי עובדת בהיריון, מכתב הזמנה לשימוע בעברית ובאנגלית, סיכום ביקור בחדר מיון, מכתב הפסקת עבודה מכבי טבעי רמת אביב ומכתב הפסקת עבודה מחברת לפידות.
המסקנה המתבקשת היא כי בשל מחדלה של המעסיקה, אשר לא מילאה אחרי התנאים הקבועים בנוהל, ובשל מחדלה של המנהלת או מי מטעמה, אשר לא בדקה את מיסמכי הבקשה, נפל פגם מהותי שפגע בזכותה הבסיסית של העובדת להליך הוגן.
כאמור לעיל, מדובר בהליך מעין שפוטי, וכלל היסוד הוא כי העובדת שביחס אליה הוגשה הבקשה תקבל עותק הימנה; שנית – בחינה של התרשומות שנעשו ע"י המנהלת עולה, כי העובדת כלל לא הבינה מה דובר אתה.
...
לאור האמור לעיל, אני מקבל את טענת המערערת כי כלל לא ידעה על ההחלטה, מעבר לכך שלא ידעה על פתיחתו של ההליך, אלא לראשונה בדיון קדם המשפט שהתנהל בתביעה הכספית שהגישה, שנה לאחר מכן.
המסקנה היא כי לא היה כל בסיס עובדתי לקביעת הממונה בהחלטתה מיום 15.01.20 כי המערערת ויתרה על השמעת גרסתה.
אחרית דבר לאור כל האמור לעיל, אני קובע, כי הערעור הוגש בתוך 45 יום מהמועד בו נודע למערערת ולבא כוחה לראשונה על אודות ההליך; בהליך קבלת ההחלטה בעניינה של המערערת נפלו פגמים מהותיים היורדים לשורשו של עניין, באופן שמצדיק את התערבות בית הדין ואת ביטולו של ההיתר שניתן למעסיקה לפטרה בהיריון, והחלטת המנהלת מיום 18.01.21 – מבוטלת בזאת.

בהליך דיון מהיר (ד"מ) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה ב"ש בשבתו באילת נפסק כדקלמן:

העדה מטעם הנתבעת הסבירה מהו הנוהל, כשמגיע עובד שלא דובר את השפה העברית, מצמידים לו דובר אותה שפה.
התובע קיבל יום חג ביום העצמאות (תלוש 4/2015), יום חג בשבועות (תלוש 5/2015), ראש השנה – 14.9.15 – לא מגיע לתובע בשל התפטרותו החל מיום 10.9.15, זנח ונטש עבודתו ביום 10.9.15 ועל כן אינו זכאי לדמי הודעה מוקדמת ואף לא לפצוי בגין העדר שימוע.
...
בנסיבות אלה, משהנתבעת המציאה לפנינו מסמך הודעה לעובד בדבר תנאי עבודתו, בשים לב לכך שהתובע חתם על ההודעה ואף העיד כי ידע מה היו תנאי עבודתו; התביעה בגין רכיב זה – נדחית.
יתר רכיבי התביעה דינם להידחות, וכך גם טענת הקיזוז שנטענה על ידי הנתבעת.
נוכח התוצאה אליה הגענו, תשלם הנתבעת לתובע סך של 1,500 ₪ בגין הוצאות משפט, בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

המעסיקה הדגישה כי כל הסכומים הנתבעים הנם סכומי ברוטו מהם יש לנכות מס. כמו כן, לאור נסיבות ניתוקי יחסי עבודה בין הצדדים "התובע אינו זכאי לקיום הליך שימוע". המעסיקה הכחישה את מספר ימי החג או הזכאות שצוינו בכתב התביעה ומסרה כי במהלך תקופת העסקתו קיבל העובד, ככלל, דמי חג בהתאם לתקופת העסקתו.
עוד העיד מר עאצי כי "על פי ייעוץ משפטי שקבלתי" החברה שילמה לעובד שכר שעתי של 25.00, 25.94 ו-26.88 ₪ בהתאם לסעיף 5 לצוו ההרחבה בענף הניקיון; מדי חודש בחודשו נימסרו לעובד תלושי שכר ברורים ומפורטים (אותם צירף לתצהירו יחד עם דוחות נוכחות); העובד נטש את עבודתו בתחילת פברואר 2017 ללא הודעה מוקדמת; נוהל פנקס חופשה (אך מהמסמך שהוגש בתמיכה לכך עולה כי לא נרשמו בו ימי חופשה כלשהם שנטל העובד בתקופת עבודתו); דמי חגים שולמו בהתאם לצוו ההרחבה בענף הניקיון לאחר שלושה חודשים ראשונים להעסקה וככל שהעובד עבד יום לפני ויום אחרי החג ולא מדובר היה ביום שבת; והעובד זכאי להפקדות לקופת הפנסיה בסך של 3,064.78 ₪ כאשר "על פי ייעוץ משפטי שקבלתי" במהלך תקופת העבודה שולמו לו סכומים על חשבון הפקדות לגמל כרכיב נפרד בתלוש בסך של 3,055.90 ₪.
בנסיבות מקרה זה, שבהן העובד הכחיש קבלת הודעה; הוא אינו דובר עברית; ההודעה שנטען כי נימסרה לו לא תורגמה לשפתו; ולנוכח היתרשמות בית הדין מעדותו של מר עאצי (הן באופן כללי והן בנוגע לעדותו בדבר חתימת העובדים על "הסכמי העבודה" בפני "המזכירה מאותו איזור" שאינה דוברת ערבית) - נקבע שאין סיבה להעדיף את גרסת החברה על פני גרסת העובד שלפיה המסמך לא נימסר לו מעולם.
...
לסיכום: בחלק זה של פסק הדין עמדנו על הכללים הראייתיים שלפיהם יש לבחון את טענתם העיקרית של העובדים בערעורים שלפנינו, לפיה שכרם המוסכם עמד על 30 ₪ נטו לשעה.
אשר לחיוב בהפקדה לגמל בגין שעות נוספות לא מצאנו הצדקה לכך, כשעל פי הדין המעסיק רשאי, אך לא חייב, לבצע הפקדות לגמל ופיצויי פיטורים מרכיב השעות הנוספות, אשר בנסיבות העניין לא הוכח כי אינו אותנטי.
סוף דבר - ערעור החברה מתקבל בחלקו: (1) הערעור על החיוב בתשלום פיצוי בגין הודעה לעובד, הפרש דמי חגים בסך 101 ₪, שיעור ניכוי דמי ההודעה המוקדמת והוצאות משפט – נדחה.
אשר להוצאות משפט בערעור סבורים אנו כי על אף שעיקר הערעור התקבל, ובשים לב לכך שאי מסירת ההודעה לעובד תרמה לאי הבהירות - כל צד יישא בהוצאותיו.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

כמו כן, התובע אינו שולט היטב בשפה העברית, בעוד שההזמנה לשימוע והשימוע עצמו התנהלו בשפה העברית, כך שנמנעה מהתובע זכות הטיעון עקב מיגבלות השפה.
לתצהירה של נציגת הנתבעת, גב' מעיין גדסי, מנהלת משאבי אנוש במפעל בו עבד התובע (להלן – "גב' גדסי"), צורף תעוד רב לנהלי הבטיחות במפעל הנתבעת ולהדרכות והסמכות שעבר התובע במהלך תקופת העסקתו בנושא בטיחות בעבודה, לרבות בנושא אופן הרמת משאות כבדים (נספח ט' לתצהיר גב' גדסי).
ממכלול הראיות שהובאו לעיל התרשמנו כי התובע דובר את השפה העברית ברמה מספקת, באופן שאפשר לו להעלות את טענותיו כראוי במסגרת הליך השימוע, ולכן לא מצאנו כי נפל פגם בהליך הפיטורים בהיבט זה. לאור האמור, טענות התובע לפיטורים שלא כדין נדחות.
...
משכך, שוכנענו כי מדובר בחוב קצוב ומוכח של התובע, אשר גם נתן הסכמתו בכתב לניכוי החוב ממשכורתו, ולכן רשאית הייתה הנתבעת לנכות חוב זה ממשכורתו האחרונה של התובע בהתאם להוראות סעיף 25(ב) לחוק הגנת השכר.
לאור האמור, התביעה להשבת הסכום שנוכה משכרו של התובע וכן התביעה לסעד הצהרתי לפיו התובע אינו חייב לנתבעת כספים נוספים בגין מענק ההתמדה – נדחות.
סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, התביעה נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לדברי גב' יוקר, היא מסרה לו שזה לא מנומס לדבר בשפה אחרת כאשר אדם בקבוצה אינו מבין זאת והעברת משמרת צריכה להיות בעברית (נספח ג' לתצהיר גב' יוקר).
מעבר לכך שהתובע לא הבהיר אילו חלקים בסיכום השיחה 'שיקריים' הרי שמחומר הראיות עלה, כי התובע אישר שקיים חוסר אמון (עמ' 58 שורה 7 לתמליל השימוע), התובע מוערך מקצועית (דברי גב' יעל שמש בעמוד הראשון לתמצית פרוטוקול השימוע, נספח ז' לתצהיר גב' כהן) וכי התובע לא מעוניין לעבור לעבוד במחלקה אחרת.
גב' יוקר ציינה בעדותה באופן מפורש, כי אין איסור לשיחות אישיות בערבית (עמ' 63 שורות 9-10), "מותר לדבר בכל שפה שאתה רוצה" (עמ' 63 שורה 12), ליד מיטת המטופל יש לדבר בשפתו על מנת לכבד אותו וכאשר המטופל דובר ערבית בודאי שניתן לדבר עמו בערבית (עמ' 63 שורות 15-26), בשיחות אישיות ניתן לדבר "מה שאתה רוצה, איך שאתה רוצה, כמה שאתה רוצה" (עמ' 63 שורות 34-36) ומעולם לא הייתה הנחיה כאמור (עמ' 64 שורות 2-3).
תביעת התובע לפצוי בגין פיטורים שלא כדין: לטענת התובע הוא זכאי לפצוי בגין פיטורים שלא כדין שכן היתנהלות הנתבע הייתה לא נאותה ולא עמדה בכללי הפסיקה, נפלו פגמים בהליך פיטוריו כאשר חובת השימוע הופרה גם דיונית בעריכת הפרוטוקול שאמור לשקף את ההליך לצורך ביקורת שיפוטית וגם ברמה המהותית כאשר הוא לא היתנהל בלב פתוח ובנפש חפצה.
לגירסת הנתבע, הליך השימוע נוהל כדין ובתום לב, בהתאם לנהלי הנתבע ולאחר שניתנה לתובע היזדמנות כנה ואמיתית להעלות את טענותיו.
...
לנוכח האמור ואף אם לטענת התובע המתואר במסמכים אלו אינו מדויק, הרי שלטעמנו לא מדובר בלשון הרע.
מעבר לאמור, הרי שבהתאם להוראות סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, יש לדחות את התביעה ונפרט.
סוף דבר: התביעה על כל רכיביה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו