שימוע לעובד לאחר קבלת מכתב פיטורים

לתצהירו צירף התובע הודעת דואר אלקטרוני שקבל ממנכ"ל הנתבעת (נספח ג לתצהירו) בו נכתב "בהמשך לסיום עבודתך בחברה ב-31/10/2017, אבקשך להשאר בתפקידך ליומיים נוספים עד 02/11/2017 (בתשלום כמובן)". לטענתו, מכתב זה מעיד על כך שפוטר מבלי שניתנה לו הודעה מוקדמת על כך. הנתבעת הכחישה זאת, וטענה שלאחר השימוע קיבל התובע מכתב פיטורין בתאריך 25.09.2017, בו נכתב במפורש שעבודת התובע תסתיים בתאריך 31.10.2017.

...

סוף דבר התביעה נדחית ברכיבים: הפרשות לפנסיה ולביטוח מנהלים, חלף הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורין והלנה.

הנתבעת תשלם לתובע חלקית וכמפורט את הרכיבים: * הפרשה לקרן השתלמות בסך 3,765 ₪, * פגמי שימוע בסך 4,000 ₪.

כן תשלם הנתבעת שכ"ט ב"כ התובע בסך 5,500 ₪.

ביום 13.12.17 היתקיימה שיחת השימוע ולאחריה קיבל התובע מכתב פיטורים, לפיו יחסי העבודה עתידים להסתיים ביום 7.1.18.

...

מר סימון, איש האחזקה, ציין בעדותו כי התובע הביע מורת רוח עם הגעתו למקום כשאמר לו בציניות "איזה אורחים הגיעו למקום",[footnoteRef:46] אולם גם הסביר שמעבר לכך התובע לא היה נראה נרגש או נסער באופן יוצא דופן: "לא, דווקא היה שמח והבטיח שבעוד חודש, חודש וחצי הוא יחזור בגדול".[footnoteRef:47] כך גם עולה מדבריו של מר בראנץ לחוקר אשר תיאר את האירוע ללא מאפיינים חריגים: "האירוע נמשך רבע שעה, עשרים דקות, דורי כינס אותם והיה בכל האירוע... הוא אמר לדיירים תראו אני עוד אחזור לפה... הוא לא נרגש, דיבר רגיל הכל רגיל, לא זכור לי בכה לא בכה, לא נראה לי שהוא בכה".[footnoteRef:48] כמו-כן בהמשך חזר על דבריו ואמר כי התובע "לא בכה ולא שום דבר. אמר להם אני עוד אחזור. אני יודע אם היה נסער אותו פנים יש לו כל הזמן".[footnoteRef:49] התרשמנו שעל אף היחסים העכורים לכאורה עם התובע, שני העדים העידו בפשטות ובישירות, והיו כנים בדבריהם ביחס להלך הרוח באירוע.

אף אם נניח כי אירוע פרידה עשוי להיחשב כאירוע חריג בשגרת העבודה, לא שוכנענו לגבי מנעד הרגשות להם טוען התובע ביחס לאירוע זה, שכן טענה זו לא נתמכה בראיה משכנעת כלשהי.

סוף דבר על יסוד כל האמור, אנו קובעים כי אין לראות באירועים מיום 29.11.17 ומיום 4.1.18 כאירועים מיוחדים, והתביעה נדחית.

[94: ראו ת/73] התובעת לא פנתה לאחר קבלת מכתב הפיטורים בהודעה כי עקב שהייתה במחלה היא מבקשת לזמנה מחדש לשימוע.

...

לאור תוצאת דיוננו, אנו סבורים כי תוצאה זו תביא לעיוות דין ודי בכך כדי לאפשר את הגמישות הפרוצדורלית הנדרשת.

בשולי הדברים ולא בשולי חשיבותם, מצאנו להעיר על ההתנהלות הלא ראויה מצד התובעת ובא כוחה במהלך הדיונים והערותיהם הבוטות בכתבי בי - הדין, בין היתר השתלחותם בבית הדין ובצד השני, תוך שימוש בביטויים לא ראויים ולא מכבדים.

בשים לב לתוצאה, אנו קובעים כי כל צד יישא בהוצאותיו.

לתובעת נערך שימוע אשר לאחריו קיבלה את מכתב הפיטורים.

...

על כן, תשלם הנתבעת לתובעת עבור פיטורים ללא עריכת שימוע כדין, שווי משכורת אחת בסך 4,060 ₪.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת בתוך 30 יום מקבל פסק הדין, הסכומים הבאים: א. פיצוי בגין אובדן הכנסה בסך 22,330 ₪.

כמו כן, הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 6,000 ₪, בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

לאחר השימוע, התובע כתב מכתב למנהלים במקום עבודתו בו הוא היתנצל על דברים שאמר - "א. ...הדברים נאמרו עקב סערת רגשות קשה בה הייתי נתון בעקבות הידיעה שעלולים לפטר אותי לאחר כ-40 שנות עבודה... ועל כך אני מיצר ומבקש את סליחתכם הכנה; ב. אני יודע כי בשנים האחרונות לא הייתם מרוצים מעבודתו ובכללם חיסורים בזמן העבודה וחוסר תשומת לב בזמן הקבורה ע"מ שלא יהיו טעויות, לכן באתי בבקשה, היות ונותר לי עד לפנסיה כשנה וחצי, אבקש שתואילו להשאיר אותי בעבודה כדי לתת היזדמנות לשפור ולצאת לפנסיה בכבוד ובהרגשה טובה; ג. הנני מתחייב בזאת בל"נ מכאן ולהבא להקפיד לשמור על זמני העבודה ועל רצינות בכל עינייני העבודה; ד. כמו"כ הנני מתחייב לשמור על כבוד החברה קדישא והנהלתה בין בזמן עבודתי וגם לאחר פרישתי מעבודה לאחר הפנסיה. אני מקוה שהתנצלותי ובקשתי תענה בחיוב, והאמת והשלום אהבו..." (נספח ה' לתביעה).

טענות התובע ביחס לשיקוליה הלא עינייניים של הנתבעת לא עלו על ידו באף שלב עד לאחר קבלת מכתב הפיטורים הראשון.

...

לפיכך, התביעה שכנגד נדחית.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

התביעה שכנגד נדחית.