מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

שיטת מכירת הסחורה קונסיגנציה בחנות

בהליך דמי טיפול ארגוני (ד"ט) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתקופה הרלוואנטית היו לכם מספר זכיינים, לכל אחד מהם היתה חנות לממכר נעליים ו/או בגדים? כן. אתם ספקתם או מכרתם סחורה לזכיין לפי שיטת הקונסיגנציה? כן. חברה בשם קקטוס לוי לממכר נעלי נשים מכיר? לא זוכר.
...
לאור כל המקובץ לעיל, התובעת לא הוכיחה כי עיקר עיסוקה של הנתבעת הוא במסחר הסיטונאי.
המסקנה המתבקשת מכך היא שלא הוכח כי צו ההרחבה חל על הנתבעת באופן שמקים לתובעת זכאות לקבלת תשלום דמי טיפול ארגוני מהנתבעת, ודין תביעתה אפוא להידחות.
התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 ₪, אשר ישולמו תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

לאורך שנים מכרה התובעת לנתבע תכשיטים בשיטת קונסיגנציה: בעלי הנתבעת, מר אברהם דברשווילי (להלן – "אברהם"), נהג להגיע לחנות הנתבע, להשאיר במקום סחורה ותעודת קונסיגנציה תואמת, ורק לאחר שהנתבע היה מוכר את התכשיטים לצרכנים, שילם הנתבע לתובעת את עלות התכשיטים – כנגד חשבונית מס. אין חולק כי באופן זה התנהלו הצדדים משך שנים.
מאור לא סיפק כל ראיה שתוכיח את האמור; בעיסקאות קונסיגנציה מן הסוג שנידון כאן יוצאת חשבונית רק לאחר שבעל החנות מכר את הסחורה שהושארה בידו.
...
נוכח האמור לעיל אני קובע כי את הסחורה הרשומה בתעודת הקונסיגנציה סיפק אברהם בחנות הנתבע ועבורו (בין אם נתקבלה בפועל על ידי מאור ובין אם לא).
נוכח האמור לעיל דין התביעה להתקבל.
הנתבע ישלם לתובעת תוך 30 יום את סכום התביעה, 84,812 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל, שכ"ט עו"ד בגובה 10,000 ₪ והוצאות (בגין האגרות ששולמו) בסך 2,127 ₪.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מסחר סיטוני מוגדר ע"י הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה כך: "מסחר סיטונאי הוא מכירה חוזרת (ללא טראנספורמציה) של סחורות חדשות ומשומשות, לקמעונאים, למשתמשים מתחומי התעשייה והמסחר, למוסדות או למשתמשים מקצועיים, וכן לסיטונאים אחרים. במסחר סיטונאי נכללים גם סוכנים ומתווכים שקונים או שמוכרים סחורות לאותם לקוחות או חברות." (ההדגשה לא במקור – א' ג' כ') ומכירה קמעונאית מוגדרת כך: "מכירה קמעונית היא מכירה חוזרת (ללא טראנספורמציה) של סחורות חדשות ומשומשות, בעיקר לציבור הרחב, לצריכה או לשימוש אישיים או ביתיים, באמצעות חנויות, חנויות כול-בו, דוכנים, בתי עסק להזמנות בדואר, אנשי מכירות מדלת לדלת, רוכלים וסוחרים, קואופרטיבים צרכניים, בתי מכירות פומביות וכו'. למרבית הקמעונאים יש בעלות על הסחורות למכירה, אך יש גם כאלה המשמשים כסוכנים ומוכרים סחורות על בסיס מכר מותנה (קונסיגנציה) או על בסיס עמלה." (ההדגשה לא במקור – א' ג' כ') לפי ההגדרות הנ"ל, ההבדל בין מכירה סיטונית למכירה קמעונאית הוא בזהות הקונה.
גם על פי הפסיקה ההבדל בין מכירה סיטונית וקמעונאית הוא סוג הלקוח (לקוח מסחרי או משתמש ביתי) ויפים הם לענייננו דברי חברתי כב' השופטת ויסמן בד"ט 13058-07-14 לישכת המסחר - אחים כהן (17.10.16): "ואולם אם הדגש באבחנה בין מסחר סיטוני ומסחר קמעונאי הוא בכמות הנמכרת, אזי יש בסיס לטענת התובעת כי מקום בו מכירת המוצרים אינה נעשית לצרכן הביתי, אלא ללקוח מוסדי, יש לראות גם בממכר זה כממכר סיטוני, וזאת בשל הכמויות בהן עסקינן."  במקרה דנן בהתאם לאמור בתקנון המשיבה "החברה עוסקת בייבוא ושיווק של מכונות קפה בשיטת הקפסולות, אשר מציעה, בין היתר, פיתרון קפה בשיווק ישיר הן ללקוחות במיגזר הפרטי והן ללקוחות במיגזר העיסקי" (נספח 1 לבקשה לאישור, המבוא לתקנון, ההדגשה אינה במקור – א,ג,כ).
...
האם קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב ? שוכנענו כי המבקשת מתאימה לנהל את התובענה הייצוגית.
משכך קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב. סוף דבר הבקשה מתקבלת בחלקה.
משכך אנו קובעים, כדלקמן: התובעת הייצוגית תהיה המבקשת.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 1993 בעליון נפסק כדקלמן:

כמתחייב מכך קיימה שירות של החלפת מיכלי גז. מיכלים אלה יובאו על-ידי מימס"ב, אך ביוזמתו ובסיועו הפעיל של ספילמן, מאז נעשה לסוכנה של גל סחר, פיתחה מימס"ב שיטה חדשה: היא רכשה מידי מפיצים מורישם של סודהגל ושל סודה פופ מיכלי סודהבל ריקים שנמצאו בידיהם, כיסתה את התווית שעליהם בתוויות שנשאו את שמה, מילאה אותם בגז והפיצה אותם בקרב לקוחותיה.
בין היתר ציין, כי סודה פופ לא הגבילה כלל (על גבי אישור קבלת הפקדון, או בדרך אחרת) את התקופה שבה רשאי הצרכן להחזיק במיכל עד להחלפתו או להחזרתו; כי בחנויות של רשתות השיווק, אשר שימשו כמפיצים מורשים מטעם סודה פופ, הונחו המכלים על גבי המדפים, בין יתר מוצרים המוצעים למכירה, בלא שהזבן (או הקופאי) הונחה להסב את תשומת לבם של הצרכנים שהמכלים אינם מוצעים למכירה.
יש שבתיאור עיסקתם שלא כהווייתה חותרים הצדדים לחוזה להשגת מטרה מוסכמת תוך עקיפת הדרך המותווית בחוק להשגתה (כך, למשל, בפרשה שנדונה בע"א 455/89 קולומבו, מאכל ומשקה בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ ואח' הגדירו הצדדים עיסקת מכר של סחורה כעסקת "קונסיגנציה" במטרה להקנות למוכר בטוחה לתשלום המחיר שלא בדרך המותווית בחוק המשכון, תשכ"ז-1967; והשווה, ביחס לעיסקה במקרקעין, את פרשתו של ע"א 196/87 שוייגר נ' רז לוי ואח).
...
מכל מקום, אין במכלול השיקולים שמנה חברי כדי לגבור על הנחה זו ולהוליך למסקנה שונה.
עול הראיה בנקודה זו בוודאי היה מוטל על מי שרוצה להיזקק לטענה זו. לסיכום: לדעתי נתמלאו במקרה זה כל הדרישות של עוולת הגזל, על-פי סעיף 52 לפקודה, הקובע לאמור: "גזל הוא כשהנתבע מעביר שלא כדין לשימוש עצמו מיטלטלין שהזכות להחזיקם היא לתובע, על-ידי שהנתבע לוקח אותם, מעכב אותם, משמיד אותם, מוסר אותם לאדם שלישי או שולל אותם מן התובע בדרך אחרת". א) מיטלטלין האמורים נרכשו והועברו באמצעות מר ספילמן עבור יתר המשיבים שלא כדין.
זאת בנוסף לנקודות שבהן מתקבלים הערעורים על-פי פסק-דינו של חברי הנכבד, השופט מצא.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 1993 בעליון נפסק כדקלמן:

כמתחייב מכך קיימה שירות של החלפת מיכלי גז. מיכלים אלה יובאו על-ידי מימס"ב, אך ביוזמתו ובסיועו הפעיל של ספילמן, מאז נעשה לסוכנה של גל סחר, פיתחה מימס"ב שיטה חדשה: היא רכשה מידי מפיצים מורישם של סודהגל ושל סודה פופ מיכלי סודהבל ריקים שנמצאו בידיהם, כסתה את התוית שעליהם בתוויות שנשאו את שמה, מילאה אותם בגז והפיצה אותם בקרב לקוחותיה.
בין היתר ציין, כי סודה פופ לא הגבילה כלל (על גבי אישור קבלת הפקדון, או בדרך אחרת) את התקופה שבה רשאי הצרכן להחזיק במיכל עד להחלפתו או להחזרתו; כי בחנויות של רשתות השיווק, אשר שמשו כמפיצים מורשים מטעם סודה פופ, הונחו המכלים על גבי המדפים, בין יתר מוצרים המוצעים למכירה, בלא שהזבן (או הקופאי) הונחה להסב את תשומת ליבם של הצרכנים שהמכלים אינם מוצעים למכירה.
יש שבתאור עיסקתם שלא כהוייתה חותרים הצדדים לחוזה להשגת מטרה מוסכמת תוך עקיפת הדרך המותווית בחוק להשגתה (כך, למשל, בפרשה שנדונה בע"א 455/89 קולומבו, מאכל ומשקה בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ ואח' הגדירו הצדדים עיסקת מכר של סחורה כעסקת "קונסיגנציה" במטרה להקנות למוכר בטוחה לתשלום המחיר שלא בדרך המותווית בחוק המישכון, תשכ"ז-1967; והשווה, ביחס לעיסקה במקרקעין, את פרשתו של ע"א 196/87 שוייגר נ' רז לוי ואח').
...
מכל מקום, אין במכלול השיקולים שמנה חברי כדי לגבור על הנחה זו ולהוליך למסקנה שונה.
עול הראיה בנקודה זו בוודאי היה מוטל על מי שרוצה להיזקק לטענה זו. לסיכום: לדעתי נתמלאו במקרה זה כל הדרישות של עוולת הגזל, על-פי סעיף 52 לפקודה, הקובע לאמור: "גזל הוא כשהנתבע מעביר שלא כדין לשימוש עצמו מיטלטלין שהזכות להחזיקם היא לתובע, על-ידי שהנתבע לוקח אותם, מעכב אותם, משמיד אותם, מוסר אותם לאדם שלישי או שולל אותם מן התובע בדרך אחרת". א) מיטלטלין האמורים נרכשו והועברו באמצעות מר ספילמן עבור יתר המשיבים שלא כדין.
זאת בנוסף לנקודות שבהן מתקבלים הערעורים על-פי פסק-דינו של חברי הנכבד, השופט מצא.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו