כמתחייב מכך קיימה שירות של החלפת מיכלי גז. מיכלים אלה יובאו על-ידי מימס"ב, אך ביוזמתו ובסיועו הפעיל של ספילמן, מאז נעשה לסוכנה של גל סחר, פיתחה מימס"ב שיטה חדשה: היא רכשה מידי מפיצים מורישם של סודהגל ושל סודה פופ מיכלי סודהבל ריקים שנמצאו בידיהם, כיסתה את התווית שעליהם בתוויות שנשאו את שמה, מילאה אותם בגז והפיצה אותם בקרב לקוחותיה.
בין היתר ציין, כי סודה פופ לא הגבילה כלל (על גבי אישור קבלת הפקדון, או בדרך אחרת) את התקופה שבה רשאי הצרכן להחזיק במיכל עד להחלפתו או להחזרתו; כי בחנויות של רשתות השיווק, אשר שימשו כמפיצים מורשים מטעם סודה פופ, הונחו המכלים על גבי המדפים, בין יתר מוצרים המוצעים למכירה, בלא שהזבן (או הקופאי) הונחה להסב את תשומת לבם של הצרכנים שהמכלים אינם מוצעים למכירה.
יש שבתיאור עיסקתם שלא כהווייתה חותרים הצדדים לחוזה להשגת מטרה מוסכמת תוך עקיפת הדרך המותווית בחוק להשגתה (כך, למשל, בפרשה שנדונה בע"א 455/89 קולומבו, מאכל ומשקה בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ ואח' הגדירו הצדדים עיסקת מכר של סחורה כעסקת "קונסיגנציה" במטרה להקנות למוכר בטוחה לתשלום המחיר שלא בדרך המותווית בחוק המשכון, תשכ"ז-1967; והשווה, ביחס לעיסקה במקרקעין, את פרשתו של ע"א 196/87 שוייגר נ' רז לוי ואח).
...
מכל מקום, אין במכלול השיקולים שמנה חברי כדי לגבור על הנחה זו ולהוליך למסקנה שונה.
עול הראיה בנקודה זו בוודאי היה מוטל על מי שרוצה להיזקק לטענה זו.
לסיכום: לדעתי נתמלאו במקרה זה כל הדרישות של עוולת הגזל, על-פי סעיף 52 לפקודה, הקובע לאמור:
"גזל הוא כשהנתבע מעביר שלא כדין לשימוש עצמו מיטלטלין שהזכות להחזיקם היא לתובע, על-ידי שהנתבע לוקח אותם, מעכב אותם, משמיד אותם, מוסר אותם לאדם שלישי או שולל אותם מן התובע בדרך אחרת".
א) מיטלטלין האמורים נרכשו והועברו באמצעות מר ספילמן עבור יתר המשיבים שלא כדין.
זאת בנוסף לנקודות שבהן מתקבלים הערעורים על-פי פסק-דינו של חברי הנכבד, השופט מצא.
