יצוין כי המבקש עתר אף לצוו ביניים שלפיו עד להכרעה בעתירה זו לא ירשמו לחובתו 8 הנקודות לפי תקנה 547(א) לתקנות התעבורה.
סעיף 69א(א) לפקודת התעבורה קובע כי שר התחבורה, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע בתקנות שיטה לרישום נקודות על עבירות תעבורה שבהן הורשע בעל רישיון נהיגה; ולקבוע את סוג העבירות ומספר הנקודות שיירשמו לחובתו של בעל הרישיון על עבירה שבה הורשע.
...
עוד טענו המשיבים כי דין העתירה להידחות לגופה בהעדר עילה להתערבות בשיטת הניקוד בכלל, ובנקודות המוצמדות לסעיף 10(א) בפרט.
מסקנה זו אף עולה מפורשות מפרוטוקול ישיבה מס' 487 של ועדת הכלכלה, הכנסת ה-20 (מיום 3.4.2017) שעסק בתיקון התקנות באופן שתהיה הבחנה בין שני המקרים.
יתרה מכך, אם טענתו של המערער היא כי מחוקק המשנה חרג מהסמכות שהקנתה לו הפקודה בכך שכלל מקרים בהם נהיגה ללא רישיון בתוקף מפאת אי-תשלום האגרה בגדרי סעיף 10(א) – גם דינה של טענה זו להידחות.
החלטתו של מחוקק המשנה לקבוע 8 נקודות בצד העבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף היא החלטה המבוססת על שיקול הדעת מקצועי של המשיבים, ואינני סבורה שהעותר העלה טעם המצדיק להתערב בה בהתאם לאמות המידה שבהן יש לבחון החלטות מסוג זה.
לאור כל האמור, העתירה נדחית.