שיהוי סטטוטורי מתי עתירה מנהלית תידחה בשל איחור בהגשתה

באשר לטענות העותרת כלפי החלטתה של ועדת הבחירות המרכזית – העתירה נדחית מחמת שהוי בהגשתה.

זאת למרות ששני עררים שהגישה בנדון נדחו, בערר נוסף שהגיש המתמודד יונתן בילו באותו עניין לא נמצא לפסול את מועמדותו של משיב 4, ועל פי הוראת סעיף 11.6 לתקנון הבחירות, "החלטת ועדת הערר המרכזית תהיה סופית ולא ניתנת עוד לערעור". בנסיבות אלה היה צריך להיות לעותרת ברור שניסיונותיה לשנות את עמדת הועדה לא יצלחו, וטענתה כי "ניסתה למצות את כל האפשרויות המשפטיות שעמדו לרשותה בטרם הגישה עתירה מינהלית על מנת שלא להטריח לחינם את בית המשפט", אינה יכולה לעמוד לה. על כך יש להוסיף כי פניותיה של העותרת למשיבים נעשו באיחור ניכר מבלי שהעלתה הסבר להמנעותה מלעשות כן מוקדם יותר.

בעיניין זה המשיבים מפנים לכך שמינהל קהילתי מיתרים מאוגד ורשום כחברה פרטית על פי פקודת החברות, שאין לה "כל סמכות סטאטוטורית או מעמד נורמאטיבי". לטענתם מאחר שלא מדובר בתאגיד ערוני כמשמעו בפקודת העיריות, "מאחר שהעירייה אינה מקבלת את החלטותיו של התאגיד ומאחר שהמינהלים הקהילתיים לא מופיעים בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, תש"ס-2000, יש לסלק את העתירה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית". עוד מפנים המשיבים לכך ש"משרד הפנים אישר ביום 2.1.2013 את נוסח התקנון, המאפשר את הסטייה מהתפלגות המינויים האמורה בתקנה 2(ב) לתקנות" וטוענים כי "מאחר שמדובר בהחלטת שר – הסמכות העניינית לקיום דיון בעיניינה, הנו בבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ". דין טענת העותרת להיתקבל.

...

פרסום פרוטוקול ישיבות הנהלת מינהל קהילתי מיתרים סעיף 10.9.4 לתקנון מינהל קהילתי בירושלים קובע: "ישיבות ההנהלה תהיינה פתוחות לציבור – אלא אם קבעה ההנהלה אחרת, ככלל או לישיבה מסוימת ... הפרוטוקולים יהיו פתוחים לעיון הציבור במשרדי ההנהלה ובאינטרנט, אלא אם תחליט ההנהלה אחרת מסיבות ענייניות שתפורטנה ותנומקנה בהחלטה, ובאישור היועץ המשפטי של העמותה". הוראה דומה נקבעה בסעיף 10.11 לתקנון: "ההנהלה תנהל פרוטוקול מישיבותיה והחלטותיה, הפרוטוקול יפורסם לעיון הציבור במשרדי העמותה ובאינטרנט, אלא אם תחליט ההנהלה אחרת מטעמים שיפורטו וינומקו, ובאישור היועץ המשפטי של העמותה". כפי שנקבע לעיל, ובניגוד לטענתה, מיתרים אימצה את התקנון בשנת 2013 ומשכך כפופה להוראותיו.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, העתירה מתקבלת בחלקה כדלקמן: מינוי נציגי עיריית ירושלים בהנהלת מינהל קהילתי מיתרים – מבוטל.

העתירה נדחית באשר לטענות כלפי החלטתה של ועדת הבחירות המרכזית.

מוסיפים המשיבים כי מנכ"ל המועצה סיים את תפקידו בתחילת חודש אפריל, כך שהמעמסה של משימות אלו נפלה על המשיב 2 העובד בחצי משרה ובהתאמה מדובר באיחור של כמה ימים ומאז 4.6.23 ואף שההצעות היו בידיו של המבקש, הוא ישב בחיבוק ידיים ולא עשה מאומה פרט לניסיונו לתאם ישיבה שתכליתה לא ברורה לאור פסילת הצעתו.

לפיכך, טוענים המשיבים 1-2 כי יש לדחות את הבקשה מחמת שהוי סובייקטיבי ואובייקטיבי שכן אף שההצעות היו בידי המבקש כבר ביום 4.6.23 הוא לא פעל להגשת עתירה.

לטענת המשיב 3, במקום לבקש מיידית עם קבלת החלטת הפסילה את כל המסמכים הנחוצים לו בכדי שיכלכל את צעדיו, בחר המבקש לפנות למועצה בשיהוי, בפרקי זמן שונים, ולא ברור מדוע לא טרח לבקש את כל המסמכים כבר בפנייתו הראשונה כאשר בהתאם לתקנה 3 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), עתירה תוגש ללא שהוי לפי נסיבות העניין ולא יאוחר מ-45 ימים, וההלכה הפסוקה קבעה כי בעינייני מכרזים, תקופת השהוי לתקיפת זכייה במיכרז קצרה מפרק הזמן הסטאטוטורי של 45 ימים.

...

לפיכך, טוענים המשיבים 1-2 כי יש לדחות את הבקשה מחמת שיהוי סובייקטיבי ואובייקטיבי שכן אף שההצעות היו בידי המבקש כבר ביום 4.6.23 הוא לא פעל להגשת עתירה.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה להארכת המועד.

אכן, באותה מידה ממש יכולה היתה קליניק להגיש עתירה מנהלית כבר בחודש יולי 2018, הוא המועד שלגביו אין מחלוקת כי מלוא העובדות כבר היו בידיעתה, אך גם אם היתה מוגשת עתירה כזו, מי לידינו יתקע שפסק הדין המורה לשירותי בריאות כללית לפרסם מיכרז היה ניתן קודם ליום 25.11.2018, הוא המועד בו ממילא התרצתה סוף סוף שירותי בריאות כללית והודיעה על כוונתה לפרסם מיכרז? במילים אחרות, קליניק השכילה להשיג "בדרכי שלום" בדיוק את אותה מטרה שהיתה אמורה להשיג באמצעות פניה לערכאות- אילוצה של שירותי בריאות כללית לפרסם, ולו גם באיחור, את המיכרז שהיתה אמורה לפרסם מלכתחילה.

במקרה דנן לא מדובר בשיהוי הסטאטוטורי המעוגן בתקנה 3 לתקנות בתי משפט לענינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, שעניינו אך ורק בעתירות מנהליות, להבדיל מתובענות מנהליות, כי אם בשיהוי הפסיקתי, שעשוי לחול במקרים מתאימים גם ביחס לתובענות מנהליות.

היסוד הראשון, המכונה "שהוי סובייקטיבי", עניינו בהתנהגות העותר, קרי, האם הוא היתנהל באופן המצביע על כך שהוא זנח את הזכות הנטענת או ויתר על בירור טענותיו בערכאות; היסוד השני עניינו ב"שהוי אובייקטיבי", והוא עוסק בתוצאה שנגרמה עקב השהוי הסובייקטיבי, קרי, בשאלה האם האיחור בהגשת ההליך גרם לשינוי מצב לרעה מצד הרשות או צדדים שלישיים; היסוד השלישי של השהוי עניינו במידת הפגיעה בשלטון החוק אם ייחסם העותר מלהביא את עניינו לפני בית המשפט.

כאשר הפגיעה בשלטון החוק היא חמורה במיוחד, לא תדחה העתירה מחמת שהוי, אף אם מתקיימים בה שהוי סובייקטיבי ואובייקטיבי (בג"ץ 1262/06 התנועה למען איכות השילטון בישראל נ' סיעת ש"ס, פ''ד סא(1) 185, 193 (2006); עע"ם 6881/07 ברגר נ' המועצה האזורית עמק חפר (פורסם בנבו, 14.6.2010) בפיסקה 23).

...

פשיטא שאלמלא דרישתה של קליניק, שירותי בריאות כללית לא היתה מודיעה ביום 25.11.2018 כי נודע לה על קיומם של ספקים נוספים ולכן היא נערכת לפרסם מכרז פומבי, וגם לא היתה מפרסמת את המכרז שפורסם בסופו של דבר בחודש ינואר 2019.

מצב דברים זה עלול לעמוד לה לרועץ ויהיה עליה להוכיח כי לו פורסם המכרז בטרם נמסרה העבודה למדיקל, תנאיו היו שונים מן המכרז שפורסם בסופו של דבר.

אשר על כן, הבקשה לסילוק על הסף של התובענה- נדחית.

הכלל הנוהג בדיני מכרזים הוא כי משך השהוי המותר בהליכים לתקיפת תוצאות מיכרז הנו קצר ביותר ולעיתים גם שהוי של ימים ספורים עלול להביא לדחיית העתירה גם כאשר מדובר בהליך שהוגש בהמרצת פתיחה ה"פ (ת"א) 63408-01-14 מדטכניקה בע"מ נ' שראל שירותים ואספקה לרפואה בע"מ (3.11.2014): "נוכח הדחיפות בכל הנוגע להליכים בעינייני מכרזים, על מתמודד במיכרז המבקש לתקוף את החלטת ועדת המכרזים, לפעול במהירות יתרה ולעתור כנגד ההחלטה בסמוך לקבלתה. שהוי בפנייה לבית המשפט עלול להקים בפני העותר מחסום דיוני של השתק ומניעות". לטענת המבקשת, וכעולה מנספח 17 לתובענה, מעיון במסמכים שנשלחו אליה כבר ביום 22.9.20, עלתה תמונה ברורה לפיה ארזים אינה עומדת לפחות בשני תנאי סף למכרז ועל כן פנתה לתאגיד ושטחה באופן מפורט את מלוא טענותיה (ראה סעיף 31 לתובענה).

השהוי האובייקטיבי - בוחן אם האיחור בהגשת העתירה יוצר אפשרות לפגיעה באינטרסים ראויים להגנה של הרשות המנהלית ושל צדדים שלישיים והאם הם שינו את מצבם לרעה כתוצאה מהאיחור.

אף הבחירה במסלול של תביעה אזרחית בדרך של המרצת פתיחה תחת הגשת עתירה מנהלית נעשתה, לטענת ארזים בחוסר תום לב. בנוסף, טוענת ארזים כי המבקשת מציפה את בית המשפט בעובדות שאינן נכונות המתבססות על השערות שונות ומשונות בדבר דרישות להוכחת תנאי סף שכלל לא נדרשו במיכרז, על טענות בדבר כשלונה של ארזים במתן שירות לגופים סטאטוטוריים אחרים, ואף בניסיון לקשור את ארזים להליכים פליליים שאין לה כל קשר אליהם.

...

לאור האמור אני דוחה את טענת המבקשת כי ארזים לא עמדה בתנאי הסף הקבוע בסעיף 2(ב) 3.

סוף דבר אני דוחה את העתירה הן מטעמי הסף בהיות בית המשפט נעדר סמכות עניינית לדון בתובענה ומחמת השיהוי הרב, והן לגופו של ענין לאחר שהגעתי למסקנה כי אין ממש בטענות המבקשת וארזים עמדה בכל תנאי הסף שנקבעו במכרז.

לאור התוצאה אליה הגעתי תשלם המבקשת לכל אחד מהמשיבים את הוצאות המשפט ושכ"ט עוד בסך של 25,000 ש"ח. ניתן היום, י"ט אדר תשפ"א, 03 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.

אני דוחה גם את הטענה לשהוי בהגשת העתירה, הן מה שנקרא סתם שהוי והן מה שנקרא בתשובה "שהוי סטאטוטורי". אין מדובר בשיהוי סטאטוטורי, אלא באיחור נטען לפי תקנה 3 לתקנות בתי המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), הקובעת שיש להגיש את העתירה "בלא שהוי לפי נסיבות העניין ולא יאוחר מ-45 ימים מיום שההחלטה פורסמה כדין, או מיום שהעותר קיבל הודעה עליה או מיום שנודע לעותר עליה, לפי המוקדם". אני דוחה את הטענה שהעתירה מוגשת כנגד החלטת ועדת התמיכות מיום 25.5.21.

...

אני מקבל את טענת המשיבות שיש לה בסיס גם בטענת העותרת, שיש לבטל את ההחלטה בטלות יחסית.

על פי כל האמור לעיל, אני מקבל את העתירה וקובע שהחלטת המשיבה 1 מיום 28.7.21 שאימצה את החלטת ועדת התמיכות מיום 25.5.21 – תתבטל בטלות יחסית באופן שהיא תשתנה, כך שסכום התמיכה הכולל בקבוצות כדורגל בטירת הכרמל יחולק שווה בשווה בין העותרת לבין המשיבה 2, והמשיבה 2 תחזיר למשיבה 1 כל סכום עודף על מנת שיועבר לעותרת.

המשיבות ישלמו לעותרת, על פי התעריף המינימלי המומלץ של לשכת עורכי הדין, הוצאות העתירה שהן האגרה ששולמה, בתוספת סכום של 9,360 ₪ עבור שכר טרחת עורך דין, כשהם צמודים ונושאים ריבית לפי חוק פסיקת ריבית והפרשי הצמדה.