מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

שיהוי סטטוטורי מאיין

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בין אם נראה את ביטול הצורך באישור כארוע המאיין את התנאי המתלה הסטאטוטורי ובין אם נראה אותו כארוע שקיים את התנאי בדיעבד, הנני סבור, שבכל מקרה אין מקום לאפשר לנתבעת להיתחמק מקיום התחייבותו של המנוח אנדראוס בשל העידר אישור שר האוצר.
שהוי טענת שהוי יש מקום לטעון מקום בו היתנהגות התובע מלמדת על כך שאיבד עניין בזכות נשוא התביעה, וזנח אותה, או כאשר היתנהגות התובע גרמה לנתבע לשנות את מצבו לרעה.
...
סוף דבר אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן: (א) הנני דוחה את התביעה.
(ב) הנני מחייב את הנתבעת מס' 1 (הגב' עפיפה אנדראוס בשארה) לשלם לתובע ולנתבע מס' 2, הוצאות משפט, כולל שכ"ט עו"ד, בסכום כולל של 20,000 ₪, לכל אחד מהם.
(ג) כדי לאפשר לצדדים למצות את הליכי הערעור, הנני מורה, כי צו המניעה הזמני, שניתן בתאריך 2.12.2012, ותוקן בדיון שהתקיים בתאריך 6.12.2012, יוסיף לעמוד על כנו עד למועד בו פסק הדין יהפוך להיות פסק דין סופי.

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2011 בעליון נפסק כדקלמן:

בית המשפט הוסיף כי על פני הדברים העתירה נגועה בשיהוי משמעותי, לא רק סטאטוטורי, כי אם גם סובייקטיבי ואובייקטיבי.
אם לא די בשיהוי מאיין זה, שבית המשפט הנכבד קמא זקף בצדק לחובת המבקשת, הרי שאפילו בהגשת בקשתה בפניי היא הוסיפה והשתהתה: שבועיים חלפו ממתן ההחלטה בבקשה לצוו ביניים ועד שהגישה את הבקשה שבפניי, כל זאת כאשר דחיפות העניין רבה (אף לשיטת המבקשת, שעתרה גם לצוו אירעי).
...
דין הבקשה להידחות, וזאת מן הטעמים עליהם עמד בית המשפט הנכבד קמא בהחלטתו: מאזן הנוחות, ושיהוי מאיין.
בשולי הדברים אציין, למען הסר ספק, כי המשך מימוש ההסכם על-ידי המשיבות 1 ו-5, משלא ניתן צו ביניים, כרוך, כמובן, בנטילת סיכון מצידן, שהרי ברי כי ייתכן שבסופו של הליך ייקבע כי דין העתירה להתקבל.
נוכח כל האמור לעיל – הבקשה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בתגובת הערייה נטען, כי התשתית העובדתית שבסיס הבקשה היתה מצויה בפני העותרת בעת הגשת העתירה, ולמרות זאת לא כללה העותרת את טענותיה "החדשות" אלא רק בחלוף כחודשיים ממועד הגשת העתירה, ומשכך דבק בהן שהוי סטאטוטורי מאיין.
...
יחד עם האמור, נקבע כי במקרים בהם נהג המבקש בשיהוי או בחוסר תום לב, או במקרים שבהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אם היתה מוגשת הבקשה מחדש, אין להיעתר לבקשת התיקון.
מבלי להביע עמדה לגוף המחלוקת בין הצדדים במיוחד מקום שטרם הוגשו כתבי תשובה מפורטים לגוף הטענות, מאחר ושוכנעתי כי מדובר לכאורה בתיקון המבוסס על מידע שהתקבל בידי העותרת לאחר הגשת העתירה (בכל מקרה השתכנעתי כי המידע שהיה בידי העותרת עד ליום לפני הדיון בבקשה למתן צו ביניים היה מידע חלקי), ומאחר ומדובר בטענות הקשורות קשר הדוק לתשתית העובדתית עליה מבוססת העתירה, העוסקת בפגמים שנפלו בהצעת המשיבה 2 והחלטת העירייה במסגרת המכרז, סבורני כי בנסיבות העניין יש להיעתר לבקשת התיקון.
מכל מקום לאור השלב המקדמי ובשים לב לכך שטרם הוגשו כתבי תשובה, מצאתי לקבל את הבקשה לעניין תיקון העתירה בעילה זו מבלי למנוע מן המשיבות לטעון טענת השיהוי אף לגבי עילה זו. נוכח האמור, הבקשה מתקבלת אפוא.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

מעבר לצורך צוין כי בין הפעולות המצומצמות שננקטו, נכללות שתי פעולות רישום השיעבוד על בית המגורים, אף כי לעמדת המשיב הליכי רישום השיעבוד הסטאטוטורי כלל אינם באים בגדר הליכי גבייה מנהליים שיש להם נפקות לעניין השהוי, שכן על פי הוראת סעיף 11א(1) לפקודת המסים, השיעבוד משתכלל עם הווצרות החוב וללא צורך ברשום.
עמדת המערערת מאיינת לחלוטין את דוקטרינת השהוי המנהלי החלה על כל רשות מינהלית.
...
יתר על כן, כך נקבע בפסקה 39 לפסק הדין: "איני מקבל את טענתו של העותר לפיה החובות חזרו והתיישנו מאחר שלא ננקטו כנגדו ממועד משלוח מכתביו ואלך הליכי גבייה 'בשקידה ראויה' ובמרווחי זמן סבירים ובהעדר ראייה לכך שהליכים שננקטו הובאו לידיעתו. לא רק שהמשיבה ביצעה פעולות גבייה בשנת 2013, בהן רישום שעבוד על נכס מקרקעין, אלא שאף תביעתה האזרחית הוגשה טרם חלוף תקופת ההתיישנות וברי כי העותר היה מודע לכך. זאת ועוד, המשיבה הדגישה כי במסגרת התביעה האזרחית פרטה והציגה את כל האסמכתאות ביחס להליכי הגביה שבוצעו במהלך השנים. [...] בנסיבות אלו, גם אם היה מקום ליתר פירוט, כנטען על ידי העותר וכעולה ממכתבו למשיבה בסמוך לאחר הגשת התביעה האזרחית [...] איני סבור כי בנקודת זמן זו, בהתחשב במכלול המסמכים שהוצגו בפניי ובהתבסס על המשא ומתן שנוהל בין הצדדים ושהביא בסופו של יום לפסק דין בתביעה האזרחית, ניתן לבסס טענה לחוסר סבירות והוגנות בהתנהלות המשיבה באופן שיביא לקבלת העתירה, בפרט בנסיבות בהן העותר אינו מתכחש לעצם החוב." והדברים, אשר נקבעו על ידי הערכאה המבררת, מדברים בעד עצמם.

בהליך בש"א (בש"א) שהוגש בשנת 2008 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לטענת HP, היה על המבקשת להגיש עתירה מינהלית לכל המאוחר ביום 13.12.07, והשיהוי הסטטוטורי מאיין את זכותה לתקוף את ההחלטה בדבר פסילת הצעתה.
...
בהיתחשב בכך שמדובר באיחור פורמלי של כחודש בלבד, בהסברים שניתנו להשהיית הבקשה לפרק זמן קצר יחסית, ובעובדה שלאחר הגשת הבקשה דנן המציא משרד הפנים למבקשת חומר רב נוסף שלא חשף בפניה בעבר – סבורני, כי מוצדק להאריך את המועד להגשת העתירה לגילוי מסמכי המכרז, זאת על-מנת שיהיו בידי המבקשת מלוא הנתונים הרלבאנטיים על הסיבות שבעטיין נפסלה הצעתה.
אשר-על-כן, אני נעתר לבקשת המבקשת בכל הנוגע להארכת המועד להגשת עתירה לעיון במסמכי המכרז.
באשר לבקשה להארכת מועד להגשת עתירה כנגד פסילת הצעתה של המבקשת במכרז, סבורני כי הבקשה עדיין מוקדמת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו