מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

שיהוי במתן החלטה לתביעת דמי פגיעה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהקשר זה טען התובע כי החלטת הנתבע ניתנה בשיהוי - בחלוף כשנתיים ממועד הגשתה, ועל כן ככל שיטען בכתב ההגנה כי התביעה הוגשה בשיהוי יש לקחת עניין זה בחשבון.
לטענת הנתבע, התובע אינו זכאי לדמי פגיעה בשל השהוי הרב בהגשת התביעה - בחלוף 6 שנים מיום התאונה הנטענת.
...
על כן, אנו קובעים כי ביום 10.2.2011, במהלך עבודתו של התובע אצל צד ג', נפל לפתע מהגג, מגובה של כ- 10 מטרים ונפגע בחלקי גופו השונים כמפורט בתיעוד הרפואי.
נוכח האמור, הטענה לשיהוי נדחית.
סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, התביעה כנגד הנתבע מתקבלת באופן זה שהאירוע מיום 10.2.2011 מוכר כתאונת עבודה בהתאם להוראות החוק.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 30.10.2018 הודיע התובע כי הנתבע לא היתייחס לשהוי הניכר מאז משלוח מכתב התשובה ועד לקבלת העמדה המפורטת בכתב ההגנה.
כמו כן, לא מצאתי שיש לחייב את הנתבע בתשלום הוצאות שכן הוא דן בתביעת התובע, אישר את הפגיעה כפגיעה בעבודה והסיבה היחידה להמנעותו ממתן החלטה סופית בנוגע לתשלום דמי הפגיעה הייתה רצונו לאפשר לתובע לתמוך את טענותיו באסמכתאות על מנת שלא לדחותה.
...
הכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי יש לדחות את התביעה למתן צו עשה, כפי שיפורט להלן.
בנסיבות אלה, משהנתבע הודיע כי תינתן החלטה בתביעת לתשלום דמי פגיעה, אין מקום להיעתר לבקשה למתן צו עשה המורה לו לשלם לתובע דמי פגיעה.
סוף דבר הבקשה למתן צו המורה לנתבע לשלם לתובע לתשלום דמי פגיעה – נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

בהקשר זה טוען הנתבע כי במכתב הדחייה שנשלח נרשם "רשום", דבר שמעיד כי בהכרח מכתב הדחייה נשלח, ובשל חלוף הזמן לא קיים אישור מסירה לעניין זה. עוד טוען הנתבע כי היתנהגותו של התובע מעידה כי הוא ידע אודות מכתב זה, שכן התובע פנה בין חודש 9/2015 לבין חודש 11/2015 כימעט מידי יום לבירור תביעתו לדמי פגיעה, וביום 23.11.2015, מספר ימים לאחר ההחלטה, נפסקו פניותיו.
התובע העיד כאמור כי בא-כוחו מעורב בתביעה החל מראשית דרכה, ולכן תמוהה בעינינו העובדה, שעל אף שהיה בא כוחו מעורב בתביעתו, אין ולו מכתב אחד שמעיד כי התובע או בא-כוחו פנו אל הנתבע על מנת לברר אודות מצב התביעה או להתריע על השתהות במתן החלטה.
...
נוכח כך, מקובלת עלינו טענתו של הנתבע כי התנהלותו של התובע יוצרת את הרושם כי נמסר לו על ידי פקידי הסניף אודות ההחלטה בעניין דחיית התביעה לדמי פגיעה, בסמוך למועד הנקוב על מכתב הדחייה, והתובע אכן הפסיק את פניותיו היומיומיות לסניף.
אנו סבורים כי מר סקלייר הציג הסבר משכנע לפער בין תעודת העובד הראשונה לשנייה: "האמת שאנו יותר עובדים עם מערכת דלפק קדמי ולקחתי את הנתונים ממערכת דלפק קדמי, תוך כדי הכנה עצמית לדיון הקודם, עשיתי בדיקה נוספת והבנתי, לקחתי רק ברירת מחדל של כמה חודשים שהיו בדלפק הקדמי, ודיברתי עם מישהו ממשרד ראשי ואמרו לי שמערכת פנה יותר מפורטת ולכן הלכתי אליה".[footnoteRef:3] אנו ערים לסתירת מר סקלייר בדבריו באשר לעיונו בתצהיר התובע, עם זאת אנו סבורים כי יש לתת לה משקל נמוך בשים לב לעדותו.
סיכום בהתאם לאמור לעיל, דין התביעה להידחות על הסף מחמת התיישנות.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

עוד קודם לכן הגיש המשיב תביעה לדמי פגיעה למוסד לביטוח לאומי (להלן- המל"ל; עמ' 27 לנספחי בקשת המבקשת מיום 9.6.21).
בית משפט קמא ציין עוד כי המבקשת מגישה בקשותיה בשיהוי כשמדובר בתיק ישן ששמיעתו נמשכת זמן רב. בית משפט קמא חייב את המבקשת בהוצאות המשיב בסך 1,500 ₪.
אכן אפשר כי שני מומחים יגיעו למסקנות שונות אחר בדיקה גופנית של נפגע, ואולם בנידון כאשר כל נכותו של הנפגע הורתה בטווח התנועות שהוא יכול לבצע, וכאשר לאחר בדיקת מומחה בית המשפט מתקיימות שתי ועדות אשר מודעות לחוות הדעת ויודעות כי שומה עליהן לבחון בקפדנות את טווח התנועות שהרי נמצא על ידי מומחה בית המשפט כי אינן מלאות ובכל זאת הן מוצאות כי אין כל פגיעה בטווח התנועות ומתקיים לגביהן "שיפור ניכר" ובהנתן כי המומחה עצמו הבהיר כי לא ניתן לשלול שיפור בטווח התנועה גם בפרק הזמן הקצר יחסית שחלף בין בדיקתו לבדיקת ועדות המל"ל ובהנתן כי לפנינו קיימת אף בדיקת פזיותראפיסט שאף הוא לא מצא פגיעה בטווח תנועות, הדעת נותנת כי על אף שעל דרך הכלל בית המשפט לא יחפז במתן החלטה לבצוע בדיקה חוזרת מטעם המומחה מטעמו, בנידון בהחלט מתקיימת הצדקה לכך.
...
דין הערעור להתקבל.
דוגמה לכך מצאנו, כדוגמה, בתא (קריות) 25540-01-13 - ג'רייס אנדראוס נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בעמ, (2013) במסגרתו הבהיר בית המשפט כי ניתוח משמעותי בגב וקביעת מל"ל מאוחרת בסוגית ההחמרה, מצדיקות כשלעצמן את הבדיקה החוזרת על ידי מומחה בית המשפט וזאת מבלי שתוצג בפניו קביעת המל"ל בסוגיית ההחמרה, שהיא חוות דעת האסורה להצגה למומחה.
וכך, כדוגמה, בעניין רע"א 4142/96 פרשטמן נ. קרנית (1996) מצא בית המשפט העליון לקבל את החלטת בית המשפט המחוזי המורה על בדיקה חוזרת בשל פערים בין קביעת הועדה הרפואית של המל"ל (0%) לקביעת המומחה הרפואי (14.5%) בשל חלוף הזמן שבין שתי הבדיקות (כשנתיים).

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 11.10.2018 הגיש התובע לנתבע תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ולתשלום גמלת נכות מעבודה (נ/2), במסגרתה טען לחבלת צואר וראש, בציינו, עת תיאר את פרטי הפגיעה: "נפילה אחורה בעבודה ונתקלתי עם הצואר בצנור". ביום 10.12.2018 ניתנה החלטת הנתבע לפיה כאבי הצואר אינם קשורים לתאונה ולפיכך הבהיר לתובע כי הוועדה הרפואית תידון בפגיעת הראש בלבד ולא בפגיעה הצוארית.
הגרסה הראשונה שניתנה בטופס התביעה לדמי פגיעה היא הגרסה על בסיסה ביקש התובע לזכות בגימלאות וכל גרסה אחרת משופצת ומאוחרת דינה דחיה.
גם בינואר 2020 כאשר הוגש ערעור על ידי הנתבע על החלטת הוועדה לעררים בתיק בל 30293-01-20 התובע השתהה עם הגשת התביעה.
...
החלטת הנתבע לפיה נדחית התביעה להכרה בכאבי צוואר נשלחה לתובע ביום 10.12.2018.
לכן בית הדין יכול להגיע למסקנה שונה על יסוד מכלול הראיות לרבות רישומים ממסמכים רפואיים ממועדים מאוחרים יותר[footnoteRef:1].
סוף דבר לאור כלל האמור מצאתי לקבוע שיש מקום למנות מומחה רפואי לבחינת שאלת הקשר הסיבתי שבין הפגימה בצוואר לבין התאונה מיום 7.12.2016, בהתאם למנגנון הפגיעה שהוכח.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו