שיהוי בהגשת עתירות לבית המשפט העליון

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2883/20 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ג' קרא העותר: אברהם נתיב נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה 2. המוסד לביטוח לאומי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד גל קורן בשם המשיב 2: עו"ד ארנה רוזן-אמיר ][]פסק-דין

בגין תאונה זו לא שולם מענק עקב שהוי בהגשת התביעה (בשל השהוי מלוא המענק קוזז כך ששולם לעותר 0 ש"ח בגין נכות זו לפי סעיף 107 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: החוק)); · משנת 2009, ונקבעה לעותר נכות יציבה בשיעור 19 אחוזים החל מיום 1.6.2011 ושולם מענק בגינה (להלן: תאונת 2009).

...

לטענת המל"ל, דין העתירה להידחות גם לגופה.

דיון והכרעה דין העתירה להידחות על הסף.

אשר על כן, העתירה נדחית.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5862/20 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופטת י' וילנר העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני הגדול לערעורים 2. פלונית עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותר: עו"ד אריאל וינדר בשם משיבה 2: עו"ד רוני עוזר ][]פסק-דין

]השופט נ' הנדל: ביום 11.8.2020 נדחתה עתירה שהגיש העותר דנן כלפי שני פסקי דין שניתנו בעיניינו על ידי משיב 1 (להלן: בית הדין הרבני הגדול) בתאריכים 19.3.2018 ו-11.11.2018, "מחמת השהוי הכבד שנפל בהגשתה". לעומת זאת, חלקה של העתירה הנוגע לפסק דין שלישי, מיום 18.3.2020 (להלן: פסק הדין האחרון), נמחק – לאחר שבית משפט זה מצא קושי "במתכונתה הנוכחית של העתירה, לברור את טענות העותר אך נגד פסק הדין האחרון". על כן, ניתן לעותר היתר "להגיש עתירה חדשה אשר תתייחס אך ורק לטענותיו" נגד פסק דין זה – תוך שהובהר כי אין בכך "כדי להביע עמדה כלשהיא ביחס לשהוי בהגשת העתירה אף ביחס לפסק דין זה" (בג"ץ 5563/20 פלוני נ' בית הדין הגדול לערעורים (11.8.2020); להלן: העתירה הראשונה).

...

מנגד, משיבה 2 (להלן: המשיבה) – שהמועד להגשת תגובתה מוארך בזאת, מן הנימוקים המפורטים בה, עד עת הגשתה בפועל – סבורה כי דין העתירה להידחות על הסף בשל "שיהוי כפול". ראשית, משום שהיא מבוססת על טענות כלפי החלטות שהתקבלו כבר בשנת 2018 – ולהן, לשיטתה, הסכים העותר "בפועל" בזמן אמת.

דין העתירה להידחות על הסף.

הנה כי כן, אין לפנינו אי חוקיות המצדיקה דיון בעתירה למרות השיהוי בהגשתה – מה גם שהמשיבה טוענת כי הסתמכה על פסק הדין האחרון, והפקידה זה מכבר בקופת בית הדין את הסכום שנדרשה להפקיד בהתאם לו. סוף דבר, העתירה נדחית על הסף בשל השיהוי בהגשתה.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3133/20 לפני: כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופט ג' קרא כבוד השופטת י' וילנר העותר: שלום שמעון אלמקייס נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה 2. המוסד לביטוח לאומי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד עמוס כהן; עו"ד גלעד מרקמן; עו"ד עומר עדני בשם המשיב 2: עו"ד ארנה רוזן-אמיר ][]פסק-דין

בתגובת המל"ל נטען כי יש לדחות את העתירה על הסף בשל השהוי שנפל בהגשתה, בחלוף למעלה משישה חודשים לאחר מתן פסק הדין מושא העתירה, ורק לאחר שהתקבלה זה מכבר חוות דעתו של המומחה הנוסף שמונה על-ידי בית הדין האיזורי (ד"ר ראובן בן טובים), ובה צוין כי הסרטן בו לוקה העותר הוא מסוג NPC.

...

בנסיבות אלה, ומשתשובות ההבהרה של ד"ר אורי אינן מובילות למסקנה ברורה ולא ניתן להכריע על פיהן, לכאן או לכאן, מצא בית הדין הארצי כי לא ניתן לקיים את ההסדר הדיוני.

לכל האמור יש להוסיף כי דין העתירה להידחות אף מחמת השיהוי שנפל בהגשתה.

העותר אמנם טען כי השיהוי נבע ממצבו הרפואי, מהחלפת בא-כוחו וממשבר הקורונה הכללי, ואולם לא שוכנעתי כי יש בכל אלה כדי להסביר את התקופה הארוכה שחלפה עד להגשת העתירה, וזאת אף מבלי לנמק את השיהוי האמור במסגרת העתירה עצמה.

נוכח כל האמור, דין העתירה להידחות.

בית המשפט העליון היתייחס גם לסוגיית השהוי בהגשת העתירה וקבע, בין היתר, כי לא היה מקום להגיש את העתירה ולברר את הסוגיה מראשיתה.

...

רביעית, הנני מקבל את עמדת ב"כ היועמ"ש כי אין מניעה כי בית המשפט, בבואו ליתן פסק דין הצהרתי, יאמץ את הכרעת בית הדין הרבני.

המשיב לא הכחיש טענה זו. לכן אני מקבל את טענת האם כי רישום האבהות הוא לטובת הקטינה.

התוצאה היא כי הבקשה מתקבלת.

המשיבים טוענים, כי העותר הסתיר מבית משפט זה את העובדה שהגיש בר"ע לבית המשפט העליון וכן כי פנה לאחר מתן ההחלטה הנ"ל בהליך האזרחי, לועדה למניעת ניגוד עניינים של נבחרי ציבור ברשויות המקומיות, אשר דחתה את פנית העותר והבהירה כי אין מקום לידון במקביל בטענת ניגוד העניינים, שעה שטענה זו ממש תלויה ועומדת להכרעה בהליך האזרחי.

שקלתי אם לעכב ההליכים בעתירה עד למתן ההחלטה בהליך האזרחי ואולם נוכח כך שההליך שבפני הוא הליך מינהלי והדיון בו אמור להיות קצר ומהיר, הגעתי למסקנה כי הדרך הנכונה היא למחוק את העתירה בשלב זה. ככל שבית המשפט המחוזי בתל אביב בהליך האזרחי, לא יכריע בסוגית ניגוד העניינים, תהיה פתוחה הדרך לעותר לפנות לפורום המתאים מבלי שהחלטתי זו תימנע זאת ממנו, ומבלי שהתקופה שבין הגשת העתירה הנדונה ועד להגשת עתירה חדשה, ככל שתוגש, תחשב כשיהוי בהגשת העתירה החדשה, זאת ככל שלא יהא שהוי, מקבלת החלטה בהליך האזרחי ועד להגשת העתירה החדשה.

...

יפים לעניין זה דברי השופט הנדל בבג"ץ 5610/12 אקסטל בע"מ נ' עיריית מעלה אדומים (נבו 10.2.2013: "אין אנו סבורים כי יהא זה נכון שעניינה של העותרת ידון בשתי ערכאות משפטיות במקביל. לעיתים, במצב של סמכות מקבילה, בעל דין הפותח בהליך מגדיר את המתווה הדיוני בו עליו לצעוד. אף במצב כזה, עליו לבחור במסלול אחד, ולא "לרקוד בכל החתונות".".

שקלתי אם לעכב ההליכים בעתירה עד למתן ההחלטה בהליך האזרחי ואולם נוכח כך שההליך שבפני הוא הליך מנהלי והדיון בו אמור להיות קצר ומהיר, הגעתי למסקנה כי הדרך הנכונה היא למחוק את העתירה בשלב זה. ככל שבית המשפט המחוזי בתל אביב בהליך האזרחי, לא יכריע בסוגית ניגוד העניינים, תהיה פתוחה הדרך לעותר לפנות לפורום המתאים מבלי שהחלטתי זו תמנע זאת ממנו, ומבלי שהתקופה שבין הגשת העתירה הנדונה ועד להגשת עתירה חדשה, ככל שתוגש, תחשב כשיהוי בהגשת העתירה החדשה, זאת ככל שלא יהא שיהוי, מקבלת החלטה בהליך האזרחי ועד להגשת העתירה החדשה.

טענות המשיבים לעניין השיהוי שנפל בהגשת העתירה הנדונה, שמורות להם, שכן כאמור לעיל אלה לא הוכרעו על ידי בהחלטתי זו. נוכח האמור לעיל, אני מורה על מחיקת העתירה.