חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

שיהוי בהגשת בקשה לתיקון כתב תביעה, בכפוף להסכמת הנתבע

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

הנתבעות טענו כי לאור כך שהתגלתה הבדיקה הראשונה והוברר שיש מחלוקת בדבר הצורך לבצע החלפת ריצוף מלכתחילה בכל הבית, התובעים הבינו כי יזדקקו לתיקון כתב התביעה ולהעלאת טענה הנוגעת לקומה השנייה ובכך לנסות לייחס הנזקים לנזילה השנייה ולכן הגישו הבקשה לתיקון כתב תביעה כימעט כשלושה חודשים לאחר מתן חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט.
זאת ועוד, למרות שהוגשו כתבי הטענות, חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט ואף תשובות לשאלות הבהרה שנשלחו למומחה, הרי שאנו עדיין מצויים בשלב המקדמי וטרם נשמעו הראיות (ראו, להשוואה, פסקי דין בהם התקבלו בקשות לתיקון כתב תביעה חרף שהוי ניכר בהגשתן זאת בשים לב לשלב הדיוני בו ההליך היה מצוי: ת"א (ת"א) 3411-01-18‏ יוניטרוניקס (1989) (ר"ג) בע"מ נ' איסטרוניקס בע"מ (פורסם, 10.1.2021); ת"א (נצ') 71330-01-19‏ ‏עזאם עזאם נ' רשות מקרקעי ישראל- אגף בעלות ורי, פסקות 18-19 (פורסם, 28.1.21‏).
לפיכך, סבורה אני כי לאור השוני הרב בין כתב התביעה המקורי לבין כתב התביעה המתוקן אשר צורף לבקשה ועל מנת שלא ליתן בידי התובעים אפשרות לחרוג מכתב תביעתם שבפניי, הבקשה לתיקון כתב התביעה תיתקבל בכפוף לעקרונות הבאים: לאור הצורך לעקוב אחר התוספות, כתב התביעה המתוקן יוגש מחדש על בסיס כתב התביעה המקורי ולא במתכונת מותאמת לתקנות.
לאור האמור והמנומק לעיל, הנני סבורה כי התיקון המבוקש לא יפגע בנתבעות כלל ועיקר, בעיקר לאור העובדה כי לאחר הגשת כתב תביעה מתוקן תנתן בידי הנתבעות אפשרות להגיש כתב הגנה מתוקן ובפרט לאור הסכמת הנתבעות לתיקון התביעה בדרך של תיקון סכום התביעה והוספת הקבלות בגין הצפת המים המאוחרת.
...
דיון והכרעה: לאחר שבחנתי את כתבי הטענות וטענות הצדדים מצאתי לנכון לקבל הבקשה לתיקון כתב התביעה.
אשר על כן, מקובלת עליי טענת התובעים לפיה מכיוון שההצפה המאוחרת שלכאורה גרמה לחלק מהנזקים הנטענים התרחשה גם היא בבית התובעים, באזור חופף לאזור שניזוק במסגרת הנזילה/ הנזילות שבכתב התביעה המקורי, כאשר מדובר באותה חברת ביטוח ואותם צדדים, עולה הצורך בתיקון כתב התביעה.
סוף דבר: הבקשה לתיקון כתב התביעה-מתקבלת אך ורק בכפוף לעקרונות שפורטו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

המבקשים טוענים עוד כי הנתבעת מלכתחילה הסכימה לתיקון המבוקש, בכפוף לתשלום הוצאות, ורק לאחר מכן חזרה בה מעמדתה ביחס לחלק מהתיקון המבוקש באופן שלטעמם אינו ראוי.
התיקון המבוקש ביחס לחלק מהסעדים מהוה למעשה המרה של סעד אחד באחר באופן מלאכותי ומהוה "מקצה שיפורים" מצד המבקשים; · נוסח כתב התביעה המתוקן מעלה כי הקף התיקון המבוקש הנו רחב בהרבה מזה הנטען בבקשה וכולל החלפת חוות הדעת של המומחה שהוגשה מלכתחילה, טענות לעניין ליקויי בנייה בדירת המבקשים, טענות לעניין ליקויי בנייה ברכוש המשותף, תיקון הסעד בגין שכר דירה ראוי על אף שבעניין זה לכאורה לא חל שינוי נסיבות, הגדלת רכיב הנזק הלא ממוני והיבטים נוספים, באופן המכפיל את סכום התביעה; · הנתבעת טוענת כי יש לדחות את הבקשה לתיקון כתב התביעה מאחר והיא איננה עומדת באמות המידה וההנחיות שנקבעו על-ידי המותב הקודם, וכי בפועל מדובר בתביעה חדשה ושונה לחלוטין מכפי שהוגשה מלכתחילה באופן שמצדיק מחיקת התביעה המקורית, תוך חיוב התובעים בהוצאות הנתבעת וחיובם להגיש תביעה חדשה; · ככל שבית המשפט ייעתר לתיקון המבוקש הרי שפירושם המעשי של הדברים הוא פתיחת ההליך מחדש ועל כן עותרת הנתבעת לחייב המבקשים בהוצאות הולמות וליתן לה הארכת מועד בת 60 יום להגשת כתב ההגנה המתוקן.
כב' השופט עמית היתייחס להבדלים ושינויים אלה בע"א 5316/20 רמתיים צופים אגודה הדדית בע"מ נ' מדינת ישראל ואח' (פורסם בנבו, 4.4.21) וקבע כי: "15. לאורך השנים השתרשה בפסיקה תפישה ליבראלית בנוגע לפרשנות תקנה 92, ונטייתם של בתי המשפט היתה להעתר ברוחב לב לבקשת בעל דין לתקן את כתב טענותיו (ראו, מבין רבים, רע"א 2345/98‏ דנגור נ' ליבנה‏, פ"ד נב(3) 427, 431 (1998)). עם זאת, הנטייה להעתר לבקשות תיקון אינה אוטומאטית, ומדובר בהחלטה שהיא פרי של איזונים בין שורה של שיקולים, ובכללם: האנטרס של מבקש התיקון להעלאת טענה אמיתית אל מול אינטרס המשיב שיריעת הדיון לא תורחב שלא לצורך; השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה; שהוי אפשרי מצידו של מבקש התיקון בהגשת הבקשה; אינטרס הציבור ביעילות הליכים ואי הקצאת זמן שפוטי יקר שלא לצורך; והאפשרות כי העתרות לבקשה תכביד על ההליך ותוביל לסרבולו והארכתו (רע"א 3162/14 גזונטהייט נ' איזנברג, [פורסם בנבו] פסקה 5 והאסמכתאות שם (12.10.2014) (להלן: עניין גזונטהייט); רע"א 7615/13 מובילי עטיה שבתאי בע"מ נ' מדינת ישראל - מינהל מקרקעי ישראל‏, [פורסם בנבו] פסקה 4 והאסמכתאות שם (30.1.2014) (להלן: עניין מובילי עטיה)). מובן כי שיקולים אלה משמשים יחדיו בערבוביה "ואף לא אחד [...] אינו מוחלט ואינו קונקלוסיבי" (שלמה לוין תורת הפרוצידורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד 139 (מהדורה שניה, 2008)).
...
התיקון המבוקש ביחס לחלק מהסעדים מהווה למעשה המרה של סעד אחד באחר באופן מלאכותי ומהווה "מקצה שיפורים" מצד המבקשים; · נוסח כתב התביעה המתוקן מעלה כי היקף התיקון המבוקש הינו רחב בהרבה מזה הנטען בבקשה וכולל החלפת חוות הדעת של המומחה שהוגשה מלכתחילה, טענות לעניין ליקויי בנייה בדירת המבקשים, טענות לעניין ליקויי בנייה ברכוש המשותף, תיקון הסעד בגין שכר דירה ראוי על אף שבעניין זה לכאורה לא חל שינוי נסיבות, הגדלת רכיב הנזק הלא ממוני והיבטים נוספים, באופן המכפיל את סכום התביעה; · הנתבעת טוענת כי יש לדחות את הבקשה לתיקון כתב התביעה מאחר והיא איננה עומדת באמות המידה וההנחיות שנקבעו על-ידי המותב הקודם, וכי בפועל מדובר בתביעה חדשה ושונה לחלוטין מכפי שהוגשה מלכתחילה באופן שמצדיק מחיקת התביעה המקורית, תוך חיוב התובעים בהוצאות הנתבעת וחיובם להגיש תביעה חדשה; · ככל שבית המשפט ייעתר לתיקון המבוקש הרי שפירושם המעשי של הדברים הוא פתיחת ההליך מחדש ועל כן עותרת הנתבעת לחייב המבקשים בהוצאות הולמות וליתן לה הארכת מועד בת 60 יום להגשת כתב ההגנה המתוקן.
יש טעם רב בטענות הנתבעת לעניין הנתון כי התיקון המבוקש מביא להתווית מסלול אחר לחלוטין להליך ואולם דווקא האופן בו מנהלים הצדדים את ההליך כפי שהשתקף גם בדיון שהתקיים בפניי, מוביל למסקנה שדחיית הבקשה אך תביא לבזבוז זמן שיפוטי של גורם שיפוטי אחר ולהוצאות נוספות וניכרות לשני הצדדים, שכבר הוכברו דיין עד כה ועוד יוכברו.
לסיכום, אני נעתרת לבקשת התיקון (שחלקה הייתה ממילא מוסכמת) וזאת למעט הרכיבים הנוגעים לליקויים ברכוש המשותף הן במישור הסעדים והן במישור הטענות העובדתיות וחוות דעת המומחה (סעיפים 54 -66, סעיף 78.1, הנספחים הקשורים בכך וכל סעיף אחר הדן בעניין הרכוש המשותף במישרין או בעקיפין).
סוף דבר אני נעתרת לבקשה באופן חלקי ומורה כדלקמן: · אני מתירה את תיקון כתב התביעה על פי הנוסח המוצע למעט נושאים שעניינם ליקויים ברכוש המשותף וזאת הן במישור הסעדים והן במישור הטענות העובדתיות וחוות דעת המומחה (סעיפים 54 -66, סעיף 78.1, הנספחים הקשורים בכך וכל סעיף אחר הדן בהיבטים אלה).

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

המשיבה היתנגדה לבקשה מכמה טעמים ובין היתר מחמת השהוי בהגשת הבקשה.
בהיתחשב בשלב הדיוני בו הוגשה הבקשה (לאחר שהוגש כתב הגנה), נעתרת לבקשה לתיקון כתב התביעה בכפוף לתשלום הוצאות המשיבה בסך 4,680 ש"ח בתוך 10 ימים מהיום".
( ב. 1 תביעות המשמורת (תלה"מ 14338-06-19 ותלה"מ 18258-05-20 האם עתרה לקביעת משמורת הקטינים בידיה תוך הותרת זמני השהות בין האב לקטינים כפי שנקבעו בהסכמה בין הצדדים, ואילו האב ביקש לקבוע שהקטינים יהיו במשמורת משותפת ושזמני השהות יורחבו גם לימי חמישי לסירוגין, כך שיהיו שוויוניים לחלוטין.
האם טענה שההוצאות בשנה החולפת, שהייתה 'שנת קורונה' אינן מייצגות אך גם לכתב התביעה שהוגש ממש בראשית הקורונה, לא צורפו אסמכתות שמוכיחות את הסכומים שנתבעו.
...
עם זאת, המסקנה מהנימוקים המפורטים להלן היא שיש להימנע מקביעת משמורת משותפת ויש להסתפק בקביעה שהאחריות ההורית של הצדדים היא משותפת, במובן זה ששני הצדדים משמשים אפוטרופוסים על הקטינים ולשניהם אחריות שווה לדאוג לרווחתם, לבריאותם ולחינוכם: 19.1 לאור שינוי המגמה שחל בפסיקה ובחקיקה, והעמדה המתגבשת שיש להימנע מקביעת הורה זה או אחר כמשמורן כשאין הכרח.
19.2 מסקנה זו עולה בקנה אחד עם שינוי המגמה הניכר בפסיקה ובתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א- 2020 (להלן 'תקנות המשפחה'), והיא גם משקפת את טובת הקטינים במקרה דנן.
עמדתה בעניין חישוב שכר עבור מרץ 2019 נדחית משום שבחודש זה שכרה היה נמוך משמעותית משכרה הממוצע בשנת 2020 .

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לכל הפחות קיים שהוי ניכר בלתי סביר, בהגשת התביעה, שלא ניתן לו כל הסבר.
בד בבד עם הגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה (ביום 17.12.2019) ניתן, לבקשת התובע, צו מניעה אירעי האוסר על ביצוע עיסקאות בחלקה וכבוד השופט סאב (אשר טיפל בתיק טרם יציאתו לגימלאות) קבע כי צו המניעה יעמוד בתוקפו בכפוף להפקדת עירבון בגובה של 20,000 ₪ וכן התחייבות עצמית של 50,000 ₪, אך הערבון לא הופקד, כך שנראה שצו המניעה אינו בתוקף.
חרף האמור בהסכם הפשרה, במסגרתו גם הוסכם על מחיקת נתבעים 14-11, שהם יורשי המנוח טאהא, מהתביעה, התובע לא ביקש לתקן את כתב התביעה, בהתאם לאמור בהסכם הפשרה ואף המשיך לטעון, בעדותו (בנגוד להסכם הפשרה) שהוא רכש את הזכויות בחלקה מטאהא עצמו, שהיה לשיטתו "הבעלים" ולא מהמנוח תאופיק וכך העיד (עמ' 31, שו' 2-5): "ש. אבל אתה אמרת שקנית מטאהא מוראד ולא מתאופיק?
...
סיכומו של דבר התובע לא הוכיח את שרשרת העסקאות לה טען, כך שהעסקה בין בסיט לבין סעיד איננה כיולה להיות עסקה נוגדת.
התוצאה היא, שהתביעה נדחית.
התובע ישלם לכל אחד מהנתבעים 1 ו- 15, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪, נכון להיום (סה"כ: 30,000 ₪).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

בנוגע לסוגיית ההתיישנות בהקשר של תיקון כתב תביעה נקבע: "מלשון תקנה 92 לתקנות ומהפרשנות לה, כפי שעוגנה בפסיקה, עולה  כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין - נעתרים לו ברוחב לב (ע"א  3092/90 צבי אגמון נ' זוהר פלדבוי, פ"ד מו(3) 214, רע"א 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"דלט (2) 556). ברם, זיקתו האמיצה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים אינה חזות הכל. חריגים לכלל זה הנם מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או מקרים בהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אם היתה מוגשת הבקשה מחדש. דוגמא לכך היא טענת התישנות: "לפיכך אם מבקש בעל הדין להעלות, על דרך של תיקון כתב תביעה, עילה שהתיישנה, תדחה הבקשה, שהרי לו הגיש תובענה אחרת, היא היתה נדחית מטעם זה, ולא מן המידה היא להרשות לתובע קבלת יתרון בלתי נאות על ידי הוספת עילה שהתיישנה, אשר מועד הגשתה ייוחס אחורנית למועד הגשת כתב התביעה המקורי" (ע"א 728/79 קרור אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' זייד, פ"ד לד(4) 126, 131).
ברוח דברים זו קבע גם כב' השופט צבי זילברטל: "אכן, כיוון שרואים את כתב התביעה המתוקן כאילו הוגש במועד הגשתו של כתב התביעה המקורי, הכלל הוא, שכאשר מתן רשות לתיקון כתב תביעה ישלול מהנתבע הגנה, בה היה יכול להיתגונן מפני התביעה המתוקנת אילו התביעה המקורית הוגשה לראשונה בעת שהוגשה הבקשה לתיקון כתב התביעה, לא יתיר בית המשפט את תיקון כתב התביעה (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 351 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995), להלן: זוסמן). בגדריו של כלל זה נפסק, כי כאשר יש בתיקון כתב התביעה משום הוספת עילה חדשה, שלא היתה כלולה בכתב התביעה המקורי, עילה שהתיישנה בנתיים, לא יותר תיקון כתב התביעה (ראו, למשל, ע"א 728/79 קרור - אגודה שיתופית חקלאית מרכזית למשקי עמק חפר והשומרון בע"מ נ' זייד פ"ד לד(4) 126 ".((1980) רע"א 6863/12 אמל סאלח מחאמיד נ' שירותי בריאות כללית (נבו 24.02.2013)‏‏, פסקה 9 לפסק הדין.
למעלה מן הצורך (ולו משום שבשלב זה אין בפני בקשה מתאימה), אציין כי בכפוף להסכמת הרופאים שנתנו את חוות הדעת בתביעה הראשונה, ניתן יהיה לשקול מתן רשות לתובע לתקן את תביעתו, בדרך של צירוף חוות הדעת הללו לתיק שבפני.
...
(הדגש שלי, ה.א) אם לא די בכל האמור, הגעתי לכלל מסקנה כי גם מטעמים של יעילות דיונית אין מקום לקבל את הבקשה.
לכן, גם מטעמים של יעילות דיונית, ומניעת קביעות עובדתיות סותרות ביחס לאותו תובע, אני סבורה שאין מקום לקבל את הבקשה.
לאור כל האמור הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו