המבקשים טוענים עוד כי הנתבעת מלכתחילה הסכימה לתיקון המבוקש, בכפוף לתשלום הוצאות, ורק לאחר מכן חזרה בה מעמדתה ביחס לחלק מהתיקון המבוקש באופן שלטעמם אינו ראוי.
כב' השופט עמית היתייחס להבדלים ושינויים אלה בע"א 5316/20 רמתיים צופים אגודה הדדית בע"מ נ' מדינת ישראל ואח' (פורסם בנבו, 4.4.21) וקבע כי:
"15. לאורך השנים השתרשה בפסיקה תפישה ליבראלית בנוגע לפרשנות תקנה 92, ונטייתם של בתי המשפט היתה להעתר ברוחב לב לבקשת בעל דין לתקן את כתב טענותיו (ראו, מבין רבים, רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3) 427, 431 (1998)). עם זאת, הנטייה להעתר לבקשות תיקון אינה אוטומאטית, ומדובר בהחלטה שהיא פרי של איזונים בין שורה של שיקולים, ובכללם: האנטרס של מבקש התיקון להעלאת טענה אמיתית אל מול אינטרס המשיב שיריעת הדיון לא תורחב שלא לצורך; השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה; שהוי אפשרי מצידו של מבקש התיקון בהגשת הבקשה; אינטרס הציבור ביעילות הליכים ואי הקצאת זמן שפוטי יקר שלא לצורך; והאפשרות כי העתרות לבקשה תכביד על ההליך ותוביל לסרבולו והארכתו (רע"א 3162/14 גזונטהייט נ' איזנברג, [פורסם בנבו] פסקה 5 והאסמכתאות שם (12.10.2014) (להלן: עניין גזונטהייט); רע"א 7615/13 מובילי עטיה שבתאי בע"מ נ' מדינת ישראל - מינהל מקרקעי ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 4 והאסמכתאות שם (30.1.2014) (להלן: עניין מובילי עטיה)). מובן כי שיקולים אלה משמשים יחדיו בערבוביה "ואף לא אחד [...] אינו מוחלט ואינו קונקלוסיבי" (שלמה לוין תורת הפרוצידורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד 139 (מהדורה שניה, 2008)).
לעניין ההוצאות -
כתנאי להגשת כתב התביעה המתוקן והקף התיקון הנידרש המביא בפועל לצורך בהגשת כתב הגנה חדש, המבקשים ישאו בהוצאות המשיבה ושכר טירחת בא כוחה בגין התגובה לבקשה לתיקון כתב התביעה וכתב ההגנה מתוקן בסך כולל של 7,000 ₪ (שבעת אלפים ₪) ללא קשר לתוצאות ההליך העקרי.
...
התיקון המבוקש ביחס לחלק מהסעדים מהווה למעשה המרה של סעד אחד באחר באופן מלאכותי ומהווה "מקצה שיפורים" מצד המבקשים;
· נוסח כתב התביעה המתוקן מעלה כי היקף התיקון המבוקש הינו רחב בהרבה מזה הנטען בבקשה וכולל החלפת חוות הדעת של המומחה שהוגשה מלכתחילה, טענות לעניין ליקויי בנייה בדירת המבקשים, טענות לעניין ליקויי בנייה ברכוש המשותף, תיקון הסעד בגין שכר דירה ראוי על אף שבעניין זה לכאורה לא חל שינוי נסיבות, הגדלת רכיב הנזק הלא ממוני והיבטים נוספים, באופן המכפיל את סכום התביעה;
· הנתבעת טוענת כי יש לדחות את הבקשה לתיקון כתב התביעה מאחר והיא איננה עומדת באמות המידה וההנחיות שנקבעו על-ידי המותב הקודם, וכי בפועל מדובר בתביעה חדשה ושונה לחלוטין מכפי שהוגשה מלכתחילה באופן שמצדיק מחיקת התביעה המקורית, תוך חיוב התובעים בהוצאות הנתבעת וחיובם להגיש תביעה חדשה;
· ככל שבית המשפט ייעתר לתיקון המבוקש הרי שפירושם המעשי של הדברים הוא פתיחת ההליך מחדש ועל כן עותרת הנתבעת לחייב המבקשים בהוצאות הולמות וליתן לה הארכת מועד בת 60 יום להגשת כתב ההגנה המתוקן.
יש טעם רב בטענות הנתבעת לעניין הנתון כי התיקון המבוקש מביא להתווית מסלול אחר לחלוטין להליך ואולם דווקא האופן בו מנהלים הצדדים את ההליך כפי שהשתקף גם בדיון שהתקיים בפניי, מוביל למסקנה שדחיית הבקשה אך תביא לבזבוז זמן שיפוטי של גורם שיפוטי אחר ולהוצאות נוספות וניכרות לשני הצדדים, שכבר הוכברו דיין עד כה ועוד יוכברו.
לסיכום, אני נעתרת לבקשת התיקון (שחלקה הייתה ממילא מוסכמת) וזאת למעט הרכיבים הנוגעים לליקויים ברכוש המשותף הן במישור הסעדים והן במישור הטענות העובדתיות וחוות דעת המומחה (סעיפים 54 -66, סעיף 78.1, הנספחים הקשורים בכך וכל סעיף אחר הדן בעניין הרכוש המשותף במישרין או בעקיפין).
סוף דבר
אני נעתרת לבקשה באופן חלקי ומורה כדלקמן:
· אני מתירה את תיקון כתב התביעה על פי הנוסח המוצע למעט נושאים שעניינם ליקויים ברכוש המשותף וזאת הן במישור הסעדים והן במישור הטענות העובדתיות וחוות דעת המומחה (סעיפים 54 -66, סעיף 78.1, הנספחים הקשורים בכך וכל סעיף אחר הדן בהיבטים אלה).
