על כן, המנעות הנתבעת לזמן לעדות את עורך הבקשה לצוו קיום הצוואה פועלת לחובתה;
גם אם לא הייתה חובה על הנתבעת להמציא לתובע את הבקשה לצוו קיום צוואה או את הצוו, התובע אמנם ידע על הצוואה המאוחרת אולם לא ידע על הבקשה לצוו קיום צוואה, ואין מקום לפגוע בזכותו הבסיסית של התובע שטענותיו תתבררנה;
לא מיתקיים שהוי חריג באופן המצדיק את דחיית הבקשה לביטול צו קיום הצוואה, הואיל והתובע לא קיבל את הבקשה לצוו קיום צוואה ואף לא קיבל את הצוו, אלא למד על קיומו של הצוו לראשונה בחודש אוקטובר 2021 מהבקשה למתן הוראות;
לא נגרם כל נזק לנתבעת שכן העזבון כולל בעיקר דירה והיא עודנה רשומה ע"ש המנוחים, בנוסף לא נוצר קושי ראייתי בעטיו של האיחור בהגשת הבקשה; ועל כן, טענותיו של התובע גוברות על אינטרס סופיות הדיון ודין הצוו להתבטל;
לנוכח הוראת סעיף 2 לצוואה מקורית אין צל צילו של ספק כי המנוחים הסתמכו אחד על השנייה כי אם האחד ילך לעולמו לפני מישנהו, בן הזוג הנותר בחיים ידאג להוריש את רכוש המשפחה לילדים.
...
לאור כל הנ"ל, שוכנעתי כי, כל העובדות ו/או הטענות היו בידיעת התובע לכל אורך הדרך, ואילו היה התובע מעוניין באותה עת לרדת לעומקם של הפרטים לא הייתה מבחינתו כל מניעה לעשות זאת.
סוף דבר
לפיכך אני קובעת כדלקמן:
התובענה נדחית.
התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 15,000 ₪.
