מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

שידור הפגנה בתקופת בחירות - חופש הביטוי מול חוק הבחירות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בטענות נוספות של הצדדים אשר פורטו בסיכומיהם, לרבות כאלו אשר עלו במהלך ישיבת השלמת הסיכומים בעל-פה מיום 16.9.18, ואשר דורשות היתייחסות, אגע בחלק הדיון וההכרעה של פסק דין זה. על תכלית החקיקה - חופש הביטוי, זכות ההפגנה, וחירות הבקורת על השילטון, אל מול הזכות לשם טוב, כחומר ביד היוצר: באופן טלגרפי, משאין כופר בעיקר, ואין סיבה להביא על הקורא את אותה מכה קדמונית משפטית, ה"צטטת", אזכיר כי תכליתו של חוק איסור לשון הרע היא לספק מענה להיתנגשות הזכויות שנוצרת מקום שנעשה פירסום הכרוך בלשון הרע.
[וראו בהרחבה בדברי כב' השופט מ' אלון בע"ב 2/84 ניימן נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת-עשרה פ"ד לט(2) 225].
רשתות חברתיות ממלאות כיום מארג של תפקידים החיוני לצורך יצירת מחאה אפקטיבית כנגד השילטון, אשר קשה לנתקם זה מזה, החל מהיותן כלי להעברת רעיונות לחילופי דיעות, דרך ליכודם של פרטים לקבוצות החולקות מכנה אידיאולוגי משותף, המשך בארגונה המעשי של הפגנה בדרך של תאום מקום, זמן ואמצעים, וכלה בסיקור ותעוד ישיר, בלתי אמצעי, ובלתי מפוקח על המתרחש בהן בתהליך של היזון חוזר מהעולם הפיזי לזה המקוון, וחלילה, באמצעות העלאת פוסטים, תגובות, ציוצים, סרטונים, תמונות, ואף שידורי live streaming [ראו "המחאה החברתית והרשתות החברתיות – מהעולם המקוון לעולם הממשי ובחזרה", מאת ד"ר טל פבל וד"ר שירלי אברהמי, מרכז המידע של הכנסת (2012)].
...
המסקנה כי הפרסומים אשר נעשו על ידי הנתבעים מס' 1 ו-4 נובעים מהתרשמות אישית כנה מסתברת ממכלול מחומר הראיות.
משכך, ובניגוד לפרשנותו של ב"כ התובע, שוכנעתי כי הנתבע מס' 1 האמין בעת הפרסום שהעלה בזמן אמת ובחרון אף אותנטי, בנכונותו של הכינוי שהצמיד לתובע כמי שייצג מבחינתו התנהלות פגומה מוסרית של כוח המשטרה עליו פיקד, והמתגלמת ב"תרגיל המעצר" המשטרתי שהתרחש לשיטתו לנגד עיניו עת הגיע שוטר בשליחותו של התובע, ומשך את נפתלי בכחש, על פי התרשמותו של הנתבע מס' 1, אל מלכודת שלילת החירות על ידי התובע.
התוצאה ביחס לנתבעים מס' 1 ו-4: במכלול המפורט לעיל, נחה דעתי כי הפרסומים אשר הועלו בשעת ההפגנה או לאחריה על ידי הנתבעים 1 ו-4 הינם בגדר דיווח ביקורתי שיסודו בהתרשמות אישית כנה מהתנהלות התובע, ולפיכך אף אם נעשו באופן קוצף, פוגעני, ומוטעה, תעמוד לנתבעים אלה הגנת הבעת דעה בתום לב. סוף דבר: התביעה נדחית במלואה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

מעמדו של חופש הביטוי מתחדד במקרה בו עוסק הליך זה, בשים לב לכך שהריאיון עסק בשיח שבין יריבים פוליטיים, בעיתוי שטרם בחירות לכנסת.
ואילו טעונו הנידון כאן מבוסס על עובדה מוסכמת, לפיה התובע 1 נכח בהפגנות מול שרי ש"ס. מכאן, שלא ניתן לקבל שבאמירות אודות "רדיפת" הרב בידי התובע 1 התכוון להפגנותיו מול שרי ש"ס. ורביעית, טיעון הנתבע לפיו המחאות בפני השרים "שקולות" ל"רדיפת" הרב הוא, במהותו, טיעון ערכי.
למעלה מן הצורך אוסיף כי נקודות ההשקה לזירה הפוליטית הן תוצר של בחירת הנתבע, להעלות את ההתבטאויות מושא התביעה כחלק מעימות בין יריבים פוליטיים, בתקופת בחירות.
בשקילת הפצוי הראוי במקרה דנן שקלתי את מעמדו הצבורי של התובע 1, ואת הנסיבות בהן נאמרו האמירות: ערב בחירות, בראיון רדיו בחשיפה רחבה לקהל בוחרים פוטנציאלי, ובמסגרת עימות על קולותיו של קהל זה אל מול התנועה אליה משתייך הנתבע.
העובדה שהנתבע, סמוך לאחר השמעת ההתבטאויות ונוכח המחאות-מנגד, צימצם אותן וחזר ואמר מספר פעמים בשידור כי אינו מייחס לתובע 1 באופן אישי הישתתפות בהפגנות כלפי הרב יוסף ז"ל, גורעת באופן מהותי מאומדן הנזק שניגרם לתובע 1.
...
יצוין כי בכתב התביעה לא נכללה עתירה לחייב את הנתבע בפרסום תיקון או הכחשה, לפי סעיף 9(2) לחוק איסור לשון הרע, וממילא שאינו מורה על סעד זה. הכרעה אני מקבל את תביעתו של התובע 1, ומחייב את הנתבע לשלם לו פיצוי בסך 13,000 ₪, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין כולל מע"מ בסכום כולל של 5,000 ₪.
אני דוחה את תביעותיהם של התובעים 2 ו-3.
בשים לב לכל אלה, אני מחייב את התובעים 2 ו-3 יחד ולחוד בהוצאות הנתבע ובשכר טרחת עורך דינו כולל מע"מ בסך של 2,500 ₪.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

עם זאת, הזכות לחופש הביטוי אינה מוחלטת, כי אם זכות יחסית, שיש לאזנה למול זכויות, ערכים ואינטרסים אחרים המהוים עקרונות יסוד של השיטה (ראו עניין אינדור בעמ' 162 לפסק הדין; דב"ע (ארצי) נג/3-233 פלסטין פוסט בע"מ - ג'ואנה יחיאל פד"ע כז(1) 436, 453 (1994); רע"א 10520/03 איתמר בן גביר נ' אמנון דנקנר בפיסקה 15 לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) אליעזר ריבלין (12.11.2006)).
חופש הביטוי ביחסי העבודה נובע מזכותו של העובד לכבוד ולאוטונומיה אישית; וכן מחובות תום הלב וההגינות החלות על הצדדים לחוזה העבודה במהלך יחסי העבודה ולאחריהם (ראו: עס"ק 1017/04 שירותי בריאות כללית - הסתדרות העובדים הכללית החדשה (16.5.2005)).
    הממשלה תיקבע, בהתייעצות עם ועדת העבודה של הכנסת ובהודעה שתפורסם ברשומות, סוגים של עובדים בשירות המדינה או נושאי משרות בשירות המדינה, שעליהם יחולו איסורים אלה, דרך כלל או לתקופה שתיקבע: (1)  להיות חברים בהנהלה הפעילה של מפלגה או של גוף מדיני; (2)  לארגן אסיפה פומבית בעלת אופי מדיני, לשבת בשולחן הנשיאות של אסיפה כאמור ולנאום בה; (3)  להישתתף בהפגנה או בתהלוכה בעלות אופי מדיני; (4)  להישתתף בתעמולה פומבית, בכתב או בעל-פה, לבחירות לכנסת, או למועצה של רשות מקומית, או לבחירות שעליהן חל חוק הבחירות לגופים צבוריים, תשי"ד-1954; (5)  לבקר את המדיניות של משרדיהם, של משרדים אחרים או של הממשלה, במסיבת עתונאים, בראיון עיתונאי, בנאום במקום פומבי, בשידור, בעיתון או בספר.
...
כך, למשל, נקבע בעניין כיכר גורן: "קשה לחלוק על המסקנה לפיה מבחינה לשונית אין סתירה חזיתית בין המונח "מדיני" למונח "פוליטי" [.
משכך, בצדק קבע בית הדין האזורי כי "מחאת ההמונים היא בעלת גוון מדיני פוליטי" וכי "העניינים אותם מבקשות ההפגנות לקדם, או חלקם, הם עניינים בעלי אופי מדיני מובהק, שכן מעורבים בהם אינהרנטית נושאים המצויים במחלוקת פוליטית". מן הכלל אל הפרט משקבענו כי לאור פירוש חוק הסיוג והחלטת הממשלה על כל עובדי השירות המשפטי, עליהם נמנה עו"ד כהן, חל איסור להשתתף בהפגנות בעלות "אופי מדיני"; משעה שמצאנו כי ההפגנות נגד תכנית הממשלה הינן הפגנות בעלות "אופי מדיני" כמשמעותו בחוק הסיוג ובתקשי"ר ומשבהליך זה לא נבחנה החלטת הממשלה בהיבט של היקף עובדי השירות המשפטי עליו הוחל הסיוג (כנטען בעמדת האגודה), אנו מוצאים כי לא נפל פגם בהחלטת בית הדין האזורי שלא להתיר לעו"ד כהן להשתתף בהפגנות.
לסיכומם של דברים, בנסיבות המקרה נכון למועד הדיון ולאור מכלול השיקולים והאיזונים שנדונו לעיל, ובראשם חשיבותה של מראית העין של שירות משפטי נטול פניות, בפרט כאשר ההפגנות מושא ערעור זה נוגעות באופן ישיר לשינויים שמבקשת הממשלה לבצע במערכת המשפט, אין לנו אלא לחזור על שנאמר בפסק דינו של בית הדין האזורי: "המבקש מועסק בפרקליטות המדינה שהיא חלק מהתביעה הכללית במדינה, שבראשה עומדת היועצת המשפטית לממשלה. עמדת היועצת המשפטית לממשלה, נמצאת אף היא, כידוע, בלב הסערה סביב תכנית הממשלה לשינוי החקיקה. בנסיבות אלה, מתן היתר למבקש להשתתף בהפגנות ובמחאות האמורות תהווה פגיעה באמון הציבור בשירות הציבורי בכלל ובפרקליטות בפרט". סוף דבר הערעור נדחה ללא צו להוצאות.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בכל מקרה השיחה הנוגעת לפרסומים בפייסבוק, לא לוותה בדווח כלשהוא למפקחת ו/או למנהל החינוך בערייה, במועד זה. כך גם, השיחה עם מר יונה, מחנך כיתה י/2 לא היתה בבחינת שיחת אזהרה, כי אם שיחת בירור אל מול שני תלמידים, אשר הודו כי הפריעו, לאור טענתם כי עמדתם לא באה לידי ביטוי בשיעור.
] רוב ההוראות הרלוואנטיות של משרד החינוך מעוגנות בחוזר מנכ"ל המשרד, במסגרתו קיימות הנחיות כלליות לגבי סייגים לפעילות פוליטית-מפלגתית של עובדי הוראה, כמו גם הנחיות ויעדים פדגוגיים לקראת בחירות ולקראת ביקור נבחרי ציבור בבתי-הספר.
האיסורים הכלליים החלים על עובדי הוראה, בהתאם להוראות הדין והחוזרים הנם: איסור להעביר ביקורת מעליבה או פוגעת, בפומבי, על הכנסת וועדותיה (ובכלל זה החלטות וחוקים שנתקבלו על-ידיהן), וכן על הממשלה ומשרדיה, במסיבת עיתונאים, בריאיון, בנאום במקום פומבי, בשידור, בעתון או בספר ; אסור לעובד הוראה להסכים לפירסום שמו בכתב או בעל-פה, בצרוף ובציון תוארו או תפקידו כעובד הוראה, מטעם מפלגה מסוימת, בזמן היותו עובד הוראה פעיל; איסור תעמולה; איסור הישתתפות באסיפה, בהפגנה, בתהלוכה, בכינוס או באירגון בעלי אופי פוליטי – מפלגתי; איסור קבלת כספים למטרות פוליטיות או מפלגתיות; הוראות בדבר מועמדות לכנסת, לראשות מועצה או לחברות במועצה ברשויות המקומיות.
כפי שאמר כב' נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אהרון ברק: "המשטר הדמוקרטי נכון להגן על חופש הביטוי, כל עוד חופש הביטוי מגן על הדמוקרטיה" (הרצאה שנשא באוניברסיטת תל אביב ב 1990, שכותרתה: "חופש הביטוי ומגבלותיו") ובפרשנות הפרטית שלי לדברי הנשיא – מי שתוקף במילותיו, באופן עיקבי ורצוף, בזמן קרבות וסכנה קיומית, את המגינים בגופם על הדמוקרטיה, התבטאויותיו אינן זכאיות לחסות תחת הגנת חופש הביטוי.
...
קיווינו שבנסיבות אלו, לאור התמונה המשפטית שעלתה מן המסמכים ומן העדויות, ניתן יהיה להגיע להסכמות לטובת כלל המעורבים, אך לצערנו לא הצלחנו לגשר על הפערים על אף מאמצים רבים שהושקעו לצורך כך. לפיכך, בנסיבות העניין, לאור הפגמים המהותיים שנפלו בהליך הפיטורים, אנו קובעים כי יש להורות על השבתו של ד"ר ברוכין לעבודתו בבית הספר שמיר.
[2: נספח 5 לנספח 10 לתצהיר גב' מזרחי] לאור כל אלו ולאור קביעתו כאמור לעיל וכמפורט להלן, אנו מבקשים כי העירייה ונציגיה יפעלו בנסיבות אלו, באחריות הנדרשת ובטוחים כי יפעלו כן. בהקשר זה נבקש להביא מעט מהעקרונות העולים מן החוזר ללמידה משמעותית, אליו הפנתה העירייה: "מערכת החינוך מעוניינת לחנך את תלמידיה לשיקול דעת ערכי, לתודעה ציבורית פוליטית, למעורבות חברתית ופוליטית ולנקיטת עמדה, ועל כן היא מבקשת לעודד את השיח הערכי והביקורתי ואת ריבוי העמדות בכיתה במסגרת חינוך אזרחי משותף לכל מגזרי החברה, לצד חיזוק המכנה המשותף לכולם. קיים מתח מובנה בין חינוך אידיאולוגי, או חינוך להשקפת עולם או לערכים מסוימים, לבין חינוך לביקורתיות. מתח זה בא לידי ביטוי לעתים גם במערכת החינוך בישראל. בתוך המתח הזה מצופה מהמורים לחשוף את תלמידיהם לסוגיות הנמצאות על סדר היום הציבורי ולהציג ולהבין את הדעות השונות לגבי סוגיות אלו ואת הנימוקים לכל אחת מהן, וזאת במטרה לאפשר לתלמידים לנהל שיח ביקורתי ולגבש את זהותם ואת עמדתם האישית באופן מבוסס, מתוך היכרות עם מגוון רחב של דעות. מדיניות הלמידה המשמעותית והשינויים שחלו בעקבותיה בתכניות הלימודים ובתפיסה החינוכית מפנים זמן ללמידה חווייתית, מעמיקה ומשמעותית, ומעודדים קיום שיח, לרבות שיח בנושאים שנויים במחלוקת, בכיתה ותרבות של חקר והעמקה לעידוד חשיבה ולגיבוש עמדות".[footnoteRef:3] [3: התכנית הלאומית ללמידה משמעותית – השיח החינוכי על נושאים השנויים במחלוקת ] בשולי הדברים נוסיף, כי לאור הזמן הקצר שנקצב לנו לכתיבת פסק הדין, ומאחר שמצאנו כי בנסיבות פסק הדין אנו נדרשים לגעת ברוב טענות הצדדים ולהסביר את עמדתנו, המבוססת על המסמכים והעדויות, אין מדובר בפסק דין קצר.
אנו מורים כי על העירייה לפעול להשבתו של ד"ר ברוכין לעבודתו באופן פרונטלי, בהקדם האפשרי.
על מנת לאפשר לבית הספר להתארגן, לאור חופשת הפסח הקרבה, אנו קובעים כי על העירייה לפעול בהתאם, בשים לב להלך הרוחות בבית הספר לאחר ההחלטה בסעד הזמני - על מנת שד"ר ברוכין יוכל לשוב ללמד בכיתות באופן פרונטלי, לא יאוחר מהיום בו שבים התלמידים לבית הספר לאחר חופשת הפסח, דהיינו, יום שלישי 30.4.2024.
התביעה כנגד משרד החינוך נדחית, בהיותה מוקדמת, לאור הצהרתה לעיל, בתצהיריה ובסיכומיה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בתביעה שבפניי שעניינה בדיני לשון הרע, עומדים זו אל מול זו, בהתנגשות חזיתית, לעיתים קשה, הזכות לחופש הביטוי אל מול הזכות לשם טוב.
הפירסום הראשון – הרביעי על פי המתואר בתצהיר עדות ראשית של התובע, בתאריך 27.7.2020 היתקיימה ישיבת מועצת העיר חיפה שבמסגרתה העלה הנתבע הצעה לסדר תחת הכותרת "מניעת הפגנות תמיכה בטרור בעיר חיפה". נוכח העלאת ההצעה הוסבר לנתבע על ידי היועצת המשפטית לעירייה עו"ד גב' ימית קליין, מנכ"ל הערייה מר אוהד שגב, וראשת העיר דאז ד"ר עינת קליש רותם, כי מדובר בהצעה בלתי חוקית, שכן היא חורגת מסמכויות הערייה ומשכך דינה להפסל.
לאחר שניסה לפרט על הנושא, חברת הסיעה גב' שלבי ניסתה להתערב בדבריו וטענה כי הערבית שלו אינה מדויקת, ואז החלו חילופי דברים בינו לבינה, ובמשך כל הזמן שבו הוא ניסה להעלות את הצעתו, חברי הסיעה מנעו ממנו לדבר, הציקו לו והקניטו אותו, תוך שהם מטיחים בו אמירות כמו: "אנחנו נעביר לך קורס בערבית"; "ואני אגיד לך של מי המקום הזה ומי זר ומי בעל הבית, אני אלמד אותך"; "אתה סתם מסית, אתה יודע למה? כי אתה אפס"; "זה הרמה שלו, זה מה שהוא יודע". הפירסום החמשי בשעות הערב לאחר ישיבת המועצה הנ"ל, פירסם הנתבע בחשבון הפייסבוק שלו פוסט שבו כתב כדלקמן: "כמובן בין המתנגדים נציגי החיזבללה בעיר סיעת חד"ש רשימת הטרור המשותפת והגיס החמשי רגא זעתרא" הפירסום הששי בתאריך 15.7.2020 ובזיקה להמלצת ועדת השמות של עריית חיפה לקרוא רחוב ע"ש הזמרת המצרית הידועה אום-כולת'ום, פירסם הנתבע פוסט בחשבון הפייסבוק שלו שבו כתב כדלקמן: "אני מתכוון לעשות כל שביכולתי על מנת לטרפד את המהלך ההזוי והמביש הזה שבושל על ידי נציגי החיזבללה בעיר סיעת חד"ש מהללת הטרור" הפירסום השביעי בתאריך 28.7.2020 שוב פירסם הנתבע פוסט בחשבון הפייסבוק שלו כדלקמן: ".... (שאגב אותם היא מעוררת ביחד עם שותפה לסיעת החיזבללה בעיר חד"ש ורשימת הטרור המשותפת רגא זעתרה)" הפירסום השמיני בחודש 2/2019, במהלך כנוס בחירות של מפלגת חד"ש התפרץ הנתבע למקום הכנוס ותבע מהנוכחים לחתום על מה שהוא מכנה "תצהיר נאמנות למדינה". בעקבות כך הוגשה תלונה נגד הנתבע למשטרת ישראל.
בתאריך 15.2.2019 פירסם הנתבע פוסט בחשבון הפייסבוק שלו כדלקמן: "גם שמעתי שתומך המחבלים ופח האשפה המהלך רגא זעאתרה מסניף חד"ש בחיפה, הגיש נגדי תלונה במישטרה על הפרעה לכנס חד"ש. פשוט מרגש לראות שנציג החיזבללה בחיפה, דואג פיתאום לשלום הציבור בישראל. אנחנו נחשוף את פניו של הבוגד זעאתרה בכל היזדמנות" הפירסום התשיעי בתאריך 31.7.2020, במסגרת תכנית "זירה חופשית" המשודרת ברדיו חיפה, כינה הנתבע את הסיעה "סיעת החיזבללה בעיר של רג'א ושהירה". הפירסום העשירי באותו היום (31.7.2020) פירסם הנתבע בחשבון הפייסבוק שלו את הריאיון הנ"ל תוך שהוא כותב פוסט כדלקמן: "שהירה מסיעת החיזבללה בחיפה שחטפה רגליים קרות בשנייה האחרונה ופחדה לעלות מולי לעימות בשידור". הפירסום האחד עשר בתאריך 30.4.2020 שלח התובע הזמנה לתהלוכת האחד במאי בחיפה בקבוצת הואטסאפ של חברי מועצת העיר.
...
משקבעתי כי הפרסומים שפורסמו על ידי הנתבע ביחס לסיעה מהווים פרסומים מעוולים, אז קמה לסיעה הזכות לתבוע את נזקיה בגין הפרסומים המעוולים הנ"ל. לסיכום שאלת האחריות – הנתבע הוציא את דיבתם של התובעים לרעה באמצעות הפרסומים שפורסמו על ידו.
סוף דבר לאור האמור לעיל הנני מחליטה לקבל את התביעה, ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעים את הסך של 70,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
בנוסף הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעים אגרת משפט, וכן שכר טרחת עורך דין בסך של 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו