מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

שיבוש מהלכי משפט לאחר הצתה

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

אשר לעבירות ההצתה ושיבוש מהלכי משפט, הדגישה ב"כ המאשימה את המאמצים הרבים שעשו הנאשמים כדי להעלים את הראיות וכדי לא להותיר זכר מגופתו של המנוח, כשלאחר הליכה ארוכה הלוך ושוב לתחנת הדלק, הציתו את רכבו תוך שויון נפש לשאלה אם הוא חי או מת. עוד ציינה, כי עצם הצתת רכב בלהבות בלב יער, טומנת בחובה סכנה ממשית לחיי אדם והרס סביבתי רחב הקף, זאת מעבר לשיבוש הליכי המשפט.
...
במקרה שנדון מאוחר יותר בבית המשפט העליון, בעניין סוליימנוב, נדחתה הטענה כי בהתאם להלכת טווק תקרת הפיצוי לטובת נפגעי העבירה מוגבלת לסכום המקסימלי הקבוע בחוק, יהא מספר הנאשמים שהורשעו בעבירה אשר יהא, והובהר כדלקמן: "הלכת טווק עוסקת בשאלת גובה הפיצוי במקרה של ריבוי נפגעים בשל מעשה של נאשם אחד. בעניין זה נקבע כי סכום הפיצוי שיוטל על הנאשם לא יעלה על סכום הפיצוי המקסימלי הקבוע בחוק, אף כאשר מעשי הנאשם פגעו ביותר מנפגע עבירה אחד. הלכה זו אינה עוסקת בשאלת גובה הפיצוי מקום בו יש ריבוי נאשמים, ואין כל מקום לגזור גזירה שווה למצב בו מספר נאשמים מורשעים בגין אותו מעשה עבירה מבחינת תכלית הגבלת סכום הפיצוי. מסקנה זו עולה בבירור גם מלשון הוראת החוק המסמיכה את בית המשפט להטיל חיוב בפיצויים... החיוב בפיצוי והמגבלה על שיעורו מתייחסים לכל אדם שהורשע. לפיכך מקום בו מורשעים נאשמים אחדים, גם אם באותו מעשה עבירה, סמכות בית המשפט להטיל על העבריין לפצות את קורבן העבירה, על-פי שיקול דעתו, מתייחסת לכל אדם שהורשע בעבירה, כאשר לגבי כל אחד מאלה קיימת ההגבלה על שיעור הפיצוי המקסימלי הקבוע בחוק". יוער, כי בעניין סוליימנוב אישר בית המשפט העליון פיצוי למשפחת המנוח בסך 200,000 ₪ ע"י כל אחד מהמעורבים ברצח (שני נאשמים שהורשעו ברצח ונאשם נוסף שהורשע בסיוע לרצח), ונקבע כי "בהתחשב באופי הפגיעה הקשה במשפחת המנוח, אין גם לומר כי הם בלתי סבירים". כאמור, ב"כ הנאשמים הפנו בהקשר זה לעניין רגבי, ובעיקר לדברי השופטת ברק-ארז אשר קבעה כי השיקולים שנבחנו בהלכת טווק יפים גם לשאלה האם יש מקום לפסיקת פיצויים החורגת מהתקרה הקבועה בחוק בגין אותו מקרה מוות, כשהאחריות לו רובצת על יותר מעבריין אחד; זאת בין היתר על מנת שלא לפסוק פיצויים בהיקפים גדולים בהליך הפלילי שאינו מיועד לכך, ואינו מצריך הוכחת נזק.
אין בידינו לקבל טיעון זה. פסק הדין בעניין רגבי ניתן חודשיים בלבד לאחר שניתן פסק הדין בעניין סוליימנוב, שקבע בהרכב של שלושה שופטים הלכה העומדת בסתירה לאותה אמרת אגב של השופטת ברק-ארז, כך שאין מקום להנחה שעמדתה של השופטת ברק-ארז משקפת את עמדת בית המשפט העליון כיום.
לאור כל האמור לעיל אנו דנים את הנאשמים לעונשים הבאים: מאסר עולם.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בנוסף הוזכרו באופן מפורט המקרים הבאים: ת"פ 54118-09-17 מדינת ישראל נ' חוג'יראת – מקרה של הצתת רכב ושיבוש מהלכי משפט, שבוצע לאחר תיכנון והצטיידות מראש בסמוך לבניין בית מגורים שהיה מאוכלס בעת ההצתה.
...
בע"פ 1951/14 באבי מקונן נ' מדינת ישראל נדחה ערעורו של נאשם שנגזרו עליו 30 חודשי מאסר בפועל בגין הרשעתו בעבירת הצתה במסגרתה הצית הנאשם חנות תבלינים שהיתה שייכת למתלונן על רקע סכסוך.
הערעור נדחה.
הערעור נדחה.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בקשת המשיב 2 ליציאה לחלון "היתאווררות". רקע נגד המשיבים תלויים ועומדים כתבי אישום (ת.פ. 14126-07-18, ת.פ. 14164-07-18)), במסגרתם מיוחסות להם עבירות של הצתה, עבירה לפי סעיף 448(א) רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ושל שבוש מהלכי משפט, עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין.
לאחר ההצתה, המשיבים 3-2 נמלטו לביתו של משיב 2 וזרקו את בגדיהם (בהתאם להדרכתו של משיב 1).
...
ב"כ המדינה טענה כי מהפסיקה עולה שאין מקום להתיר "חלונות התאווררות" לעצורים בפיקוח אלקטרוני, ומכל מקום לא אחרי פרק זמן כה קצר, ועל כן, לעמדתה, דין הבקשה להידחות.
אשר לטענת המדינה כי נוכח ההפרות, שהפר המשיב את הפיקוח האלקטרוני אין מקום להיעתר לבקשתו: דינה של טענה זו להידחות.
כמו כן, אני מורה כי במעצרו של משיב 2 בפיקוח אלקטרוני ייקבעו "חלונות" לצורך התאווררות בימים ראשון וחמישי למשך שעתיים בין השעות 11:30-09:30, בליווי מי ממפקחיו.
על מנת לאפשר למדינה להשיג על החלטתי זו, אם תרצה בכך, חלון האוורור הראשון ייפתח למשיב ביום חמישי, 17.1.2019.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

על בסיס העובדות המתוארות, יוחסו למשיבים בכתבי האישום הנ"ל העבירות של הצתה, עבירה לפי סעיף 448(א) רישא וסעיף 29(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ושל שבוש מהלכי משפט, עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
טעמו של הסניגור היה זה: המשיב 1 נעצר על ידי המישטרה לאחר ההצתה, ושוחרר בתנאים על-ידי בית משפט זה ביום 19.2.18 (עמ"י 43652-02-18).
...
עו"ד ויטאלי הפנתה לפסיקה התומכת, לטענתה, בעמדתה זו. דיון והכרעה לאחר העיון, החלטתי לדחות את הבקשה לשחרורו בתנאים של המשיב 1 על אתר.
במילים אחרות, "מקבילית הכוחות" הקיימת בענייננו, נוכח השלב המוקדם של ההליך, מובילה למסקנה כי נוכח התשתית הראייתית הקיימת, כנדרש בשלב זה של ההליך, כמו גם נוכח עילות המעצר המתוארות, אזי הנכון הוא כי המשיב 1 יישאר במעצר עד להחלטה אחרת, ובפרט עד לדיון הקבוע בבקשה ליום 23.7.18.
בנסיבות אלו, דין הבקשה לשחרור על אתר להידחות, והמשיב 1 ייעצר עד להחלטה אחרת.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בגין המעשה המתואר, יוחסה למערער בכתב האישום עבירה של שבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק.
בהכרעת הדין פרס בית המשפט המחוזי בהרחבה את התשתית הראייתית העניפה אשר הובילה להרשעת המערער במרבית העבירות שיוחסו לו. בכלל זה, בחן בית המשפט המחוזי את סירטוני מצלמות האבטחה שתיעדו את הארוע ההצתה; פריטי לבוש שנמצאו כשעתיים לאחר ההצתה במערום בסמוך לאולם התצוגה, אשר חלקם היו שרופים ועם שיירי בנזין או פרופיל DNA של המערער; את מחקרי התיקשורת של הטלפונים שנתפסו ברשות המערער; את עדויות הרופאים שבדקו את כויות המערער בידיו; ואת עדויות חוקרי המישטרה ועדים נוספים.
...
שמענו בקשב רב את טיעוני המערער ולא מצאנו בהם ממש.
הצטברותן של הראיות הנסיבתיות, מובילה למסקנה אחת ויחידה ולפיה המערער ביצע את המעשים בהם הורשע מעבר לכל ספק סביר.
המעשים החמורים שביצע המערער מובילים למסקנה כי המקרה דנן הוא אחד מאותם מקרים חריגים המצדיקים התערבותנו, לאור קולת העונש שנגזר עליו.
כל אלו מובילים למסקנה כי העונש שהושת על המערער לא משקף את חומרת מעשיו, אין בו כדי לבטא את סלידת החברה מהם, את גובה הנזק בפועל ובכוח שגרמו מעשיו, ואת חשיבות שיקול ההרתעה הכללית.
סוף דבר, ערעור המערער על הכרעת הדין נדחה, וערעור המדינה על גזר הדין מתקבל, באופן שעונש המאסר יעמוד על 5 שנות מאסר בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו