אשר לעבירות ההצתה ושיבוש מהלכי משפט, הדגישה ב"כ המאשימה את המאמצים הרבים שעשו הנאשמים כדי להעלים את הראיות וכדי לא להותיר זכר מגופתו של המנוח, כשלאחר הליכה ארוכה הלוך ושוב לתחנת הדלק, הציתו את רכבו תוך שויון נפש לשאלה אם הוא חי או מת. עוד ציינה, כי עצם הצתת רכב בלהבות בלב יער, טומנת בחובה סכנה ממשית לחיי אדם והרס סביבתי רחב הקף, זאת מעבר לשיבוש הליכי המשפט.
...
במקרה שנדון מאוחר יותר בבית המשפט העליון, בעניין סוליימנוב, נדחתה הטענה כי בהתאם להלכת טווק תקרת הפיצוי לטובת נפגעי העבירה מוגבלת לסכום המקסימלי הקבוע בחוק, יהא מספר הנאשמים שהורשעו בעבירה אשר יהא, והובהר כדלקמן:
"הלכת טווק עוסקת בשאלת גובה הפיצוי במקרה של ריבוי נפגעים בשל מעשה של נאשם אחד. בעניין זה נקבע כי סכום הפיצוי שיוטל על הנאשם לא יעלה על סכום הפיצוי המקסימלי הקבוע בחוק, אף כאשר מעשי הנאשם פגעו ביותר מנפגע עבירה אחד. הלכה זו אינה עוסקת בשאלת גובה הפיצוי מקום בו יש ריבוי נאשמים, ואין כל מקום לגזור גזירה שווה למצב בו מספר נאשמים מורשעים בגין אותו מעשה עבירה מבחינת תכלית הגבלת סכום הפיצוי. מסקנה זו עולה בבירור גם מלשון הוראת החוק המסמיכה את בית המשפט להטיל חיוב בפיצויים... החיוב בפיצוי והמגבלה על שיעורו מתייחסים לכל אדם שהורשע. לפיכך מקום בו מורשעים נאשמים אחדים, גם אם באותו מעשה עבירה, סמכות בית המשפט להטיל על העבריין לפצות את קורבן העבירה, על-פי שיקול דעתו, מתייחסת לכל אדם שהורשע בעבירה, כאשר לגבי כל אחד מאלה קיימת ההגבלה על שיעור הפיצוי המקסימלי הקבוע בחוק".
יוער, כי בעניין סוליימנוב אישר בית המשפט העליון פיצוי למשפחת המנוח בסך 200,000 ₪ ע"י כל אחד מהמעורבים ברצח (שני נאשמים שהורשעו ברצח ונאשם נוסף שהורשע בסיוע לרצח), ונקבע כי "בהתחשב באופי הפגיעה הקשה במשפחת המנוח, אין גם לומר כי הם בלתי סבירים".
כאמור, ב"כ הנאשמים הפנו בהקשר זה לעניין רגבי, ובעיקר לדברי השופטת ברק-ארז אשר קבעה כי השיקולים שנבחנו בהלכת טווק יפים גם לשאלה האם יש מקום לפסיקת פיצויים החורגת מהתקרה הקבועה בחוק בגין אותו מקרה מוות, כשהאחריות לו רובצת על יותר מעבריין אחד; זאת בין היתר על מנת שלא לפסוק פיצויים בהיקפים גדולים בהליך הפלילי שאינו מיועד לכך, ואינו מצריך הוכחת נזק.
אין בידינו לקבל טיעון זה. פסק הדין בעניין רגבי ניתן חודשיים בלבד לאחר שניתן פסק הדין בעניין סוליימנוב, שקבע בהרכב של שלושה שופטים הלכה העומדת בסתירה לאותה אמרת אגב של השופטת ברק-ארז, כך שאין מקום להנחה שעמדתה של השופטת ברק-ארז משקפת את עמדת בית המשפט העליון כיום.
לאור כל האמור לעיל אנו דנים את הנאשמים לעונשים הבאים:
מאסר עולם.
