נקבע כי במעשים אלו נפגעו שמירה על טוהר הליכי החקירה, המרצת שוא של היחידות החוקרות לפתוח בחקירה, לעתים גם תוך סיכון חירותם של אחרים ופגיעה בטוהר המידות ובסדרי המשפט, כגון שבוש הליכי משפט, הדחה בחקירה וכיוצא באלו.
ב-רע"פ 8215/16 יצחק נ' מדינת ישראל (29.3.17) קבע בית המשפט העליון כי אף בעבירה חמורה מזו שלפניי, כאשר מדובר היה במי שהורשע בעבירות סיוע לאחר מעשה ושיבוש מהלכי משפט בפרשת רצח קשה וכואבת - קבע בית המשפט העליון כי בהנתן ש"עשויה להיות השפעה שלילית להרשעתו של המערער על עבודתו המקצועית ועל סכוייו להיקלט בעבודה.
...
באשר לסוג העבירה ושיקולי ענישה - מקובלת עלי טענת ב"כ המאשימה, כי בעבירת האיומים פגע הנאשם בערכים מוגנים של הגנה על שמירה על שלום הציבור, בטחונו וחירות הפעולה של הפרט.
"
מנגד מקובלת עליי טענת בא כוח הנאשם כי נסיבות ביצוע העבירה, כאשר בין הנאשם לנפגע אין כל סכסוך קודם, מדובר בנפגע שהעיד כי מכיר את הנאשם שנים רבות, לא חש מאוים בשום שלב, הבין כי מדובר במעשה קונדס ואף צחק לאחריו.
מקובלת עלי טענת ההגנה, כי נוכח עברו הנקי, נסיבות חייו יוצאות הדופן, המלצת שירות המבחן, הודייתו בהזדמנות הראשונה, החרטה, ניהול אורח חיים נורמטיבי ויצרני, היותו פנסיונר של המשטרה, בלש ורכז מודיעין מטים את הכף לעבר ביטול ההרשעה.
סוף דבר
עולה מהמקובץ כי בעניינו של הנאשם מתקיימות שתי הדרישות שנקבעו ב-הלכת כתב, שכן ההרשעה עלולה לפגוע פגיעה חמורה בנאשם וסוג העבירה, בנסיבות המקרה, מאפשר לוותר על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי ענישה אחרים.
אשר על כן, אני קובעת שהנאשם ביצע עבירת איומים, אולם באיזון בין האינטרס הציבורי בהתרעת היחיד והרבים, לבין אינטרס שיקום הנאשם, נוכח נסיבות חייו והחשש שהרשעה תפגע בעתידו, בהינתן ההודאה, הבעת החרטה וההתרשמות כי הסיכון שיחזור על מעשיו קטן עד מאוד - אני מורה על ביטול הרשעת הנאשם, כך שההליך יסתיים ללא הרשעה.
