שיבוץ בבית ספר מחוץ לאזור מגורים

חרף זאת, שובצה העותרת לבית הספר ו' המצוי במדרון בצד המערבי של הכפר מג'אר. הודעה על השיבוץ נימסרה להורים ביום 17.05.14 במכתב מאת המשיבה, (הנושא תאריך 29.04.14), לפיו בקשת העברת העותרת מבית הספר היסודי ו' אל בית הספר היסודי ג' נדחתה בשל החלטה משותפת של המשיבה ומשרד החינוך על רישום לפי איזורי מגורים.

ב) על אף שהעותרת חזרה והדגישה בעתירתה, כי לא ביקשה העברה לבית ספר שמחוץ לאיזור הרישום, אלא שיבוץ בבית ספר אליו היא רשאית להרשם על פי איזורי הרישום, התייחסה המשיבה באריכות בתשובתה לנימוקים שהצדיקו דחיית הבקשה להעברה והיעדר טעמים להתערבות בהחלטה שניתנה בערר (החלטה שיצאה אף היא מתוך הנחה, שההורים ביקשו לאשר העברת העותרת לבית ספר אחר).

...

בהעדר מסמכים אלה, לא הופרכה המסקנה העולה מתוך כך שאחותה של העותרת לומדת בבית ספר ג' וכך גם כל ילדי הגן בו התחנכה, ואשר לפיה, אזור מגוריה של העותרת משתייך לאזור הרישום של בית ספר ג'.

נוכח כל האמור, אני מקבלת את העתירה ומורה כי העותרת תשולב לאלתר בבית ספר ג' בכפרה.

המשיבה תשלם לעותרת החזר הוצאותיה, קרי, סכום האגרה ששולמה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 14.9.14 ועד התשלום המלא בפועל וכן שכר טרחת עורך דין בסך 7,000 ש"ח, כשסכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין, מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בקובעו הגבלות שונות על אפשרות הרישום לבתי-ספר המצויים מחוץ לאיזור מגורי התלמיד, העניק מחוקק המשנה, מניה וביה, חופש בחירה להורים לנקוט בכל פעולה אחרת לשם שיפור רמת החינוך לה זוכה ילדם בבית הספר.

שיפור השגי התלמיד ימנע, בדרך דמוקרטית, את הצורך בשינוי מקום המגורים לאיזור שתושביו משובצים לבית ספר עם ציוני מיצ"ב גבוהים.

...

בחינה מדוקדקת של כל החששות שהועלו הובילה את חברי למסקנה שאליה אני מצטרפת, כי אין הם נכנסים בגדרו של הסייג שבסעיף 9(ב)(1) לחוק, העוסק בשיבוש תפקודה התקין של הרשות הציבורית.

ת השופט י' דנציגר: כחברי, המשנה לנשיא (בדימ') א' ריבלין, אף אני סבור כי דין הערעור להתקבל.

מסכים אני לניתוח המשפטי המעמיק והמקיף שאותו ערך חברי בהתייחס לכל אחד מן החששות שהביעו המשיבים מפרסום ציוני הבחינות ולמסקנתו לפיה אין בהם כדי לבסס עילה משפטית להימנע מפרסום ציוני בחינות המיצ"ב. אשר על כן, דין הערעור להתקבל.

מערכת חיקוקי החינוך מסדירה, בין היתר, את שבוצם של הילדים למסגרות החינוך הרלבנטיות, בהתאם לאמות מידה שונות אשר על בסיסן נקבעים אזורי הרישום, בין היתר, על פי שיוך של מקום מגורים גאוגרפי.

בהקשר זה קבע בית המשפט כי "כאשר מתבקש רשומו של תלמיד בבית ספר שמחוץ לאזור מגוריו, יש להוכיח שאכן מצויות נסיבות מיוחדות המצדיקות העברה כזאת, ונסיבה כזו היא, דרך משל, כאשר טובת הילד דורשת ומחייבת העברה כזו" (בג"צ 595/88 שולמן נ' מנהל המינהל לחינוך בעירית תל-אביב, פד"י מב(3) 594, פסקה 6; ראה גם בג"צ 3533/90 שוורצבוים נ' עירית רמת גן, דינים עליון טז, 51; בג"צ 1/67 משיעל נ' שר החינוך והתרבות, פד"י כא(1) 384).

...

המסקנה העולה מהניתוח האמור היא כי לא נפל פגם במהלכי הפעולה של הרשויות בנושא הדיווח והחקירה של הפרשה, והם פעלו בנדון זה בהתאם לחוק ולנוהלים.

אי לכך, אין מנוס מבירור הסוגיה במישור המשפטי.

לסיכום הדברים: אם תישמע דעתי, נקבל את העתירה וניתן צו מוחלט באופן שיחייב את הרשויות הציבוריות – המדינה והרשות המקומית לשאת בנטל תשלומי ההסעות ואגרת חינוך לתלמידי חוץ של אחות-הקטין, הכל כקבוע בהסדרים ביניהן, בדומה לאלה החלים על פי סעיף 7א לחוק לימוד חובה.

מאחר שמספר הילדים בגן הילדים שבאותו בית-ספר עלה על המותר, שובצה שני בגן טרום-חובה בבית-ספר "אלומות", המצוי במרחק 4 ק"מ מביתה.

השאלה המרכזית שלפנינו היא, אם המקרה דנן מצדיק לחרוג מהמדיניות הכללית של משרד החינוך והתרבות, כפי שבאה לידי ביטוי בחוק ובתקנות, שיש לרשום כל ילד בבית הספר שבאיזור מגוריו, והוא במקרה דנן בית הספר "אלשיך". נאמר על כך בתקנה 7(ב) לתקנות הנ"ל לאמור: "בשעת הדיון בבקשת העברה תעיין רשות החינוך המקומית בדו"ח על התלמיד ובחוות הדעת על בקשת ההעברה מאת מנהל המוסד שבו לומד התלמיד; בהחלטת הרשות יינתן משקל גם לנימוקים של טובת הילד". טוען מר גילוני, בא-כוחם המלומד של העותרים, כי במקרה דנן הנימוק של טובת הילד מכריע ועדיף על המדינית הכללית של רישום בבית-ספר של אזור המגורים.

משום כך, כאשר מתבקש רישומו של תלמיד בבית-ספר שמחוץ לאיזור מגוריו, יש להוכיח, שאכן מצויות נסיבות מיוחדות המצדיקות העברה כזאת, ונסיבה זו היא, דרך משל, כאשר טובת הילד דורשת ומחייבת העברה כזו.

...

שקלנו בדבר ולא מצאנו מקום להיענות לעתירה.

לא שוכנענו, כי ילדה, המתחילה עתה את לימודיה בכיתה א' בסביבה שבה היא נולדה וחיה, באזור מגוריה ובסמוך לביתה, טובתה מחייבת להעבירה לבית-הספר המרוחק ממקום מגוריה; ועל כל פנים, אין בכך משום נסיבה מיוחדת, שתצדיק לחרוג ולסטות מהמדיניות הכללית של משרד החינוך והתרבות שיסודה בהגשמת מדינות האינטגרציה.

העתירה נדחית, ומתוך כך כל הצוים שניתנו במסגרתה בטלים.

כך למשל: ב-בג"צ 421/77 עמליה ומיכאל ניר נ' המועצה המקומית, פ"ד לב(2)253 אישר בית המשפט כי העברה מרשות חינוך מקומית אחד לרשות חינוך מקומית אחרת טעונה הסכמת שתי הרשויות הנוגעות לענין, ואת החלטתה של המועצה המקומית באר יעקב שלא להתיר העברתם של ילדיהם של חלק התושבים ללימודים מחוץ ליישוב, כפי בקשתם, משום "הדאגה הכנה לביסוס וייצוב רמת החינוך שבבית הספר שבמושבה". על החלטות ברוח זאת חזר בג"צ גם ב-בג"צ 608/75 קוזלובסקי נגד המועצה האזורית אשכול, פ"ד לו(2) 449 ו-בג"צ 416/77 ועד רמת רזיאל נגד בית ספר ממלכתי איזורי הרי יהודה, פ"ד לא(3) 794, אשר נזכרו בסיכומי הטענות מטעם הנתבעים.

ההפליה שנזכרה בפסקי הדין הנ"ל איננה מסוג ההפליה נשוא הדיון כאן (הפליה על רקע של מוצא), שכן מדיניות האינטגרציה יושמה על דרך קביעתם של אזורים גאוגרפיים, אשר הם שקבעו את השיבוץ לבית ספר זה או אחר, וההפליה ככל שנידונה בפסקי הדין הנ"ל היתה הפליה ביחס לגורלם של אחרים, באותו מועד או בעבר, להם ניתנה היזדמנות שיבוץ אחרת, תוך הכפפתם של העותרים למשטר הרישום האזורי וחוסר הנכונות לסטות הימנו.

כפי שכבר נזכר בסעיף 36 לעיל, בהתאם לתקנה 17(ב) לתקנות הרישום חובה על מנהל בית הספר לרשום כל תלמיד המתגורר באיזור הרישום אליו שייך בית הספר, ועל פי תקנה 17(ג) מקום לימודיו של תלמיד בבית ספר יסודי ייקבע בתוך איזור הרישום, בהתאם לאמות המידה האמורות בתקנה 7, ובכפוף לתקנה 23 (שעניינה העברת עודף תלמידים מבית ספר למישנהו כתוצאה מרישום תלמידים במספר העולה על זה שנקבע לאותו בית הספר, ושגם היא בתחומי סמכותה ואחריותה של רשות החינוך המקומית).

...

כדברי כבוד הנשיא ברק בפסק דין אמר החינוך להפנמת הצורך בכיבודן של זכויות האדם מושגת על דרך ההכרה באותן זכויות ועל דרך יצירתה של תרופה בגין הפרתן, ואין אנו נדרשים למוסד של הפיצויים העונשיים לצורך כך. סוף דבר 105.

הם שהתובעים עוולו כלפי כל הנתבעים מצאתי כי בנסיבות העניין נגרם נזק לנתבעים 1 ו2 בלבד, ולפיכך תביעתו של הנתבע 3 לפסיקתם של פיצויים לזכותו נדחית.

כמו כן ישלמו הנתבעים לתובעים את החזר הוצאות המשפט בהם נשאו ושכ"ט עו"ד בסך של 15% מסכום הפיצוי הכולל, בתוספת מע"מ כדין.