שטרי חוב לפירעון הלוואות למימון רכישת רכבים לשירות מוניות

עדאל נהג להשתמש בשירותיו של התובע כנהג מונית ואף העביר לו שיקים של לקוחותיו ושל הנתבעת ותמורתם היה מקבל כסף במזומן.

ברכב הם החזיקו מסמכים רבים לרבות קבלות ורישומים לגבי כל סכום ששולם לתובע, ומתנהלת בעיניין זה חקירה כנגד התובע.

ראה בענין זה את ע"א 465/88 בנק למימון וסחר נ. מתתיהו, פ"ד מה(4) 651,658; ע"א 55/89 קופל נ. טלקאר, פ"ד מד(4) 595,602; ע"א 27/91 קבלו נ. ק. שמעון קבלנות מתכת בע"מ, פ"ד מט(1) 450; ע"א 2275/90 לימה חברה ישראלית לתעשיות כימיות בע"מ נ. רוזנברג, פ"ד מז(2)605, 614; ע"א 369/99 ארדמן נ. חברת פרויקט אורנים בע"מ, פ"ד נח(2), 385.

מעדותה עלה כי גילתה שבעלה אכל מספר פעמים בביתו של התובע; בהתאם לבקשת עדאל רכשה לבנו של התובע גלביה בעת ששהתה במצרים; עדאל לא סיפר לה דבר והיא גילתה והבינה הכל רק שניפתח תיק ההוצאה לפועל; התובע לא דיבר עימה מעולם והוא יכול להביא פירוט טלפון משנת 2007 ועד הגשת התביעה; היא לא מכירה את התובע או רעייתו; היא נהגה לחתום על שיקים עבור תשלום חשבונות ולתת אותם לעדאל, ופתאום שמה לב שאין לה שיקים; היא נתנה לו שיקים ולא הגבילה אותו; השיקים ניתנו לתובע מתוך תמימותו של עדאל; עדאל סיפר לה שחתם על השיטריות מכיוון שפחד שהעניין יגיע אליה; הם העבירו למומחה שלושה שיקים לבקשת השופט.

מחקירתו עלה כי התובע היה גובה מלבד הנסיעה במונית גם רבית של 12% בחודש; הוא קיבל מהתובע הלוואה; בכל חודש שילם לתובע 12,000 שקל רבית וכשלא היה לו לשלם הוא חתם על שטרות החוב; הוא לא חתם בחלק האחורי של השיקים אלא התובע; הוא לא שיתף את אישתו בהתרחשויות עד שכל הסיפור התגלה; הוא נתן את השיקים שלה מרוב לחץ.

" על פי הוראות סעיף 8(ב) הנ"ל בכתב תביעה או בבקשה לבצוע שטר היה על התובע לפרט, בין היתר, את הרבית שנגבתה מהנתבעים, את סכום החוב שעל הנתבעים היה לשלם בשים לב למועד שהיה קבוע לפירעון ההלוואה, כיצד נזקפו התשלומים ששלמו הנתבעים על חשבון ההלוואות, שכן אופן זקיפת התשלומים משפיע על חישוב החוב.

...

לאור כל האמור אני קובע כי הנתבע הלווה לעדאל הלוואה חוץ בנקאית ועל רקע זה ניתנו לעדאל השיקים הנ"ל. הפרת הוראות חוק הלוואות חוץ בנקאיות: סעיף 8(ב) לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, תשנ"ג-1993 (להלן-"החוק") קובע כדלקמן: "בתובענה או בקשה כאמור בסעיף קטן (א) יציין המלווה את הסכום שתשלומו נדרש ואת אופן חישובו, וכן פרטים אלה:

לאור ההלכה שנקבע בפס"ד בס, מאחר והתובע לא מילא אחר דרישות החוק להלוואות חוץ בנקאיות, ואף נמנע מהבאת ראיות חשובות ביותר, דין התביעה להידחות.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, תוצאת פסק הדין היא כדלקמן: 1) ההתנגדות של הנתבעת לביצוע השיקים מתקבלת, יש לסגור לאלתר את תיק הוצל"פ מס' מספר 34-02210-13-4 בלשכת ההוצאה לפועל רמלה, ולבטל את כל הליכי הגבייה בתיק זה; 2) התובע ישלם לנתבעת כדלקמן: 1) את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; 2) שכ"ט עו"ד בסך 17,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; המזכירות תוכל להשיב השיקים במועדים כדלקמן: 1) בתוך 60 יום מהיום, אם לא יוגש ערעור לבית המשפט המחוזי; 2) אם יוגש ערעור לבית המשפט המחוזי, לאחר מתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי.

עסקינן בתביעה שטרית שהוגשה בלישכת ההוצאה לפועל על ידי התובע בגין חמישה שקים: אחד על סך 30,200 ₪ מועד פרעון ליום 24.4.12 וארבעת השקים הנותרים על סך 8,700 ₪ כל אחד מהם, אשר מועד פרעונם מדי חודש החל מיום 20.8.13 ועד 20.11.13.

הנתבעת היתגוננה וטענה כי בעלה נהג לפרוט המחאות אצל התובע אשר ניהל עסק של נותן שירותי מטבע (="צ'יינג'") בתל אביב.

הוכחשה טענת התובע לפיה החוב נבע משקים שחזרו אלא מהלוואות כספיות שניתנו לו. ההלוואות ניתנו בתוך תחנת מוניות בדרום תל אביב ולא בבית עסק של התובע.

גרסת התובע בעיניין סיוע כספי לעסק ההגברה והתאורה אושרה על ידי בעלה של הנתבעת אך זאת כעזרה במימון ביניים ובתמורה לשותפות מלאה בעסק ומתוקף היותם חברים קרובים בלבד.

מר עמיקם לוי, שכן למכולת, העיד על הכרותו עם התובע כאשר נהג לחנות עם רכבו בחנייה הצמודה לביתו.

בעוד התובע טוען כי נימסרו לפרעון החוב שהגיע לו מאת בעלה של הנתבעת, טוענים הנתבעת ובעלה כי מדובר בשקים שניתנו בתמורה להלוואות שקבל בעלה של הנתבעת מהתובע.

התובע אף לא הצליח לסתור את גרסת בעלה של הנתבעת לפיה לא הותיר חובות אחריו, גרסה שזכתה לתמיכה בעדותו של מר למל אשר העיד כי לא ידוע לו על חובות כלשהם לבעלה של הנתבעת לאחר רכישת העסק על ידו.

...

אם אכן עזר התובע לבעלה של הנתבעת בכך שלא דרש במשך מספר שנים את פירעון החוב בשל העדר יכולת תשלום, מדוע שיוסיף עוד ויגדיל החוב באמצעות השקעה נוספת בעסק אחר? לעומת זאת ועם כל הספק העולה מגרסתו של התובע במיוחד נוכח העדות כי שולמו לידיו סך של 20,000 ₪ עם ביצוע העברת הזכויות במכולת, אין מנוס מלדחות את גרסת הנתבעת לפיה החוב נפרע עם ביצוע העברת הזכויות.

לפיכך התביעה כנגד הנתבעת לפירעון ארבעת השקים על סך 8,700 ₪ כל אחד מהם, נדחית.

סוף דבר הוא כי התביעה בגין השיק על סך 30,200 ₪ מתקבלת והנתבעת תשלם סכום זה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 24.4.12 ועד ליום התשלום בפועל תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לידי בא כוחה.

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 11854-12-17 קוי הגליל שרות מוניות סדיר בע"מ נ' בדרה ואח' בפני כבוד השופטת ריבי למלשטריך-לטר תובעת קוי הגליל שרות מוניות סדיר בע"מ ח.פ. 520025651 באמצעות ב"כ עו"ד עסף תאבר נתבעים 1.סלימאן בדרה ת.ז. 053784567 2.זינאת בדרה ת.ז. 055843239 3.מואייד בדרה ת.ז. 301030052 4.מוחמד בדרה ת.ז. 061294229 באמצעות ב"כ עו"ד מוחמד בכר 5.סנאא בדרה 6.בנק מזרחי טפחות עכו סניף בן עמי 20445 פסק דין

בנוסף הוכח כי עובר לרכישת הדירה הראשונה לא היה נתבע 3 במצב כלכלי איתן, כנראה בשל חובות לחברת הטלפון, היו פתוחים כנגד הנתבע 3 תיקי הוצל"פ, היו עיקולים ממרכז קנסות וכן חוללו 9 שיקים שנתן.

מקורות המימון לרכישת הדירה השנייה 15.1 על מצבו של נתבע 3 באותה העת אנו למדים מכך שהצהיר כי בשנים 2014-2017 שכר חנות (לעסק הבורקס), ונותר חייב למשכירה כספים בגין עסקת השכירות, אותם שלם בשיקים דחויים רק ביום 6.1.19 (שיקים שתאריך פרעונם מאפריל 2019 ואילך) שכל אחד מהם הוא על סך של 2,800 ₪.

אם אכן סכום ההלוואה נילקח עבור רכישת הדירה השנייה, לא ברור מדוע לא נרשמה משכנתא על סכום הגבוה מסכום של 245,000 ₪ על דירה זו, כשהדירה השנייה הוערכה על ידי הבנק בסכום הגבוה בהרבה מסכום זה. הלוואה מס' 431573121 על סך של 50,000 ₪ מיום 6.7.17 – נתבע 3 בקש סכום זה לצורך שפוץ הדירה השנייה.

הוצג טופס כי סכום זה הופקד במזומנים בחשבון המוכר של הדירה השניה בשטרות של 200 ₪ ושל 100 ₪.

...

לפיכך, אני קובעת כי על אף שהדירות שתיהן רשומות על שם מואייד בנסח הרישום , יש לראותן כדירות הנתבע 1.

17.5 בנסיבות אלו אני קובעת כי מאחר והוכח כי רכישת הדירות היתה ממשאבים משותפים של בני הזוג, נתבעים 1,2, ומשכון הדירה הראשונה הוא שאפשר את קבלת הלוואת המשכנתא לגבי רכישת הדירה השנייה, יש לראות את נתבעת 2 כבעלת מחצית מהזכויות בדירה.

17.6 המסקנה – יש לראות את שתי הדירות כדירות שרשומות כל אחת על שם נתבע 1 ונתבעת 2, בחלקים שווים ביניהם.

ביום 18/6/18 חתם המבקש על הסכם הלוואה לפיו קיבל מחברת מימון ישיר הלוואה בסך של 67,000 ₪.

המבקש טוען כי הרכב חיוני עבורו לאור נכותו (55% לצמיתות – נכות שנקבעה בעקבות פציעתו בעת שרותו הצבאי בעמוד השידרה, ובגין פגיעה במצבו הנפשי עקב כך: פוסט טראומה, דיכאוניות כרוניים ונסיונות אובדניים).

עוד נטען כי חל בעניינינו סעיף 22(א)(5) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 1967, לפיו אין לעקל רכב הנחוץ לנכה בגלל נכותו, וכי אין תחולה לאמור בסעיף 22(ב) לחוק ההוצאה לפועל, לפיו סעיף 22(א) לחוק לא יחול על חוב שהתחייב החייב ברכישת מטלטלין שעיקולם נידרש.

הכרעה: לאחר שקילת טענות המבקש הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להדחות ללא צורך במתן תשובה: סעיף 243(ב) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח 2018 קובע כדלקמן: "ניתן צו לפתיחת הליכים, רשאי נושה מובטח להפרע את חובו המובטח מהנכס המשועבד לטובתו, בכפוף להוראות סימן זה ולסדר הפרעון". דרך המימוש קבועה בסעיפים 247 ו-248 לחוק חידלות פרעון.

כן יודגש כי ספק רב בעיני אם הרכב אכן נידרש לצרכים הרפואיים שתוארו לעיל שכן במסמך האמור לעיל (טופס הערכת פסיכיאטר מטפל) נרשם קושי אחר הנובע מלקיחת הרכב – אין היתייחסות לקושי הקשור בהגעת המבקש לטפול רפואי, אלא לנושא הסעת ילדיו: "לפני חודשיים...אנשי הוצאה לפועל החרימו רכבו הרפואי. אישתו נאלצת להסיע את ילדים במוניות...". מכל מקום לאחר שיועבר סכום החוב לנושה המובטח והיתרה תועבר לקופת הכנוס, רשאי היחיד להגיש לבית המשפט קמא כל בקשה רלבאנטית בנושא.

...

הכרעה: לאחר שקילת טענות המבקש הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות ללא צורך במתן תשובה: סעיף 243(ב) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח 2018 קובע כדלקמן: "ניתן צו לפתיחת הליכים, רשאי נושה מובטח להיפרע את חובו המובטח מהנכס המשועבד לטובתו, בכפוף להוראות סימן זה ולסדר הפירעון". דרך המימוש קבועה בסעיפים 247 ו-248 לחוק חדלות פירעון.

לכל האמור לעיל אוסיף כי נכותו המוכרת של המבקש, הנכות שבגינה הוא זכאי לרכישת רכב ממשרד הבטחון, אינה נכות אורטופדית או נוירולוגית, והרכב שנרכש אינו רכב מיוחד המותאם לנכותו.

סוף דבר - דין בקשת הרשות ערעור להידחות.

משנדחתה הבקשה, העיכוב הארעי שניתן מבוטל והבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.

רקע ביום 10.7.17 הנתבעת והתובעת שכנגד, חברת קל אוטו שירותי מימון (1998) בע"מ (להלן: "קל אוטו") מכרה לנתבע 2, יוסי שאול (להלן: "שאול") רכב סיטרואן ברלינגו מספר רשוי 66-383-80 שנת ייצור 2017 (להלן: "הרכב").

בנוסף טוען הרוש כי נגרם לו נגרם נזק כספי בסך עלות הרכב בתוספת 811 ₪ טפול ראשוני שביצע ברכב סמוך לאחר קנייתו, בתוספת 3,000 ₪ עבור התקנת שיפורים ברכב, ובנוסף 2,000 ₪ בשל העדרות מעבודה ו-1,500 ₪ בשל הוצאות תחבורה ציבורית ומוניות, וכן נזק נוסף בסך של 1,500 ₪ שניגרם למשפחתו שהייתה תלויה בעזרה שלו ונאלצת להעזר בצדדים שלישיים.

דהיינו לא ניתן להבין מהכרטסת האמורה כי שאול שילם את חובו לקל אוטו או למימון ישיר, ובנוסף שם החברה הנפרעת אינו מימון ישיר אלא חברה אחרת (ג.ל.פ. שירותים פינאנסיים בע"מ) וגם מכאן עולה בעייתיות שלא נטען כי הוסברה להרוש, ואף לא הובררה עד תום במסגרת הראיות.

יצויין כי במסגרת המחאת הזכויות מיום 22.5.18 (היינו לאחר שקל אוטו העבירה את רישום הבעלות במשרד הרשוי על שם הרוש), כי קל אותו תוכל לפעול למימוש הביטחונות בשטר החוב ושטר המישכון "כאשר ידוע לקל אוטו כי הרכב נשוא המישכון אינו רשום כיום על שם הלווה על כל המשתמע מכך לגבי הקושי לממש את המישכון הרשום על רכב". קל אוטו לא טירחה לעדכן את הרוש על הטעות שנעשתה, לשיטתה.

...

התביעה בגין יתר רכיבי התביעה, נדחית.

אשר על כן אני קובעת שהיה במעשה הגרירה משום הלבנת פנים כלפי הרוש.

סוף דבר בעקבות צו כינוס לנכסי יוסי שאול, עוכבו ההליכים נגדו בהחלטה מיום 23.7.19.