שטח קרקע עודף בחישוב הכנסה רעיונית לגמלת הבטחת הכנסה

מהו שטח הקרקע העודפת שיש להביא בחשבון, בחישוב הכנסתו הרעיונית של התובע לצורך בדיקת זכאותו לתשלום גמלת הבטחת הכנסה ? זו השאלה בה הכריע בית הדין בפסק דינו מיום 30/12/12 (להלן:"פסק דין" או "פסק הדין הראשון"), עת אימץ את חוות דעתו של השמאי - המומחה שמונה מטעם בית הדין - מר ברלינר (להלן:"המומחה" או "השמאי") ובהתאם קבע כי "שטח הקרקע העודפת הנו 1,150 מ"ר ושוויה 690,000 ₪" קביעה בגינה צויין כי "החלטת הנתבע, לשלול את זכאותו של התובע לקבלת גמלת הבטחת הכנסה ניתנה בהתאם להוראות הדין, ועל כן לא נותר לנו אלא לדחות את התביעה". על פסק דין זה הגיש, התובע, ערעור, לבית הדין הארצי, אשר נידון במסגרת תיק עב"ל 33638-01-13 ואשר במסגרת, פסק הדין שניתן בו (להלן:"פסה"ד בארצי") נקבע, בין היתר, כך: "דיון והכרעה

...

זאת, לאחר ששוכנענו כי שאלה עיקרית המצויה במחלוקת בין הצדדים - האם קיימת יכולת מעשית להפיק הכנסה מהקרקע העודפת - טרם לובנה די צרכה מבחינה עובדתית.

עם זאת, אין משמעות הדבר כי אין לקחת בחשבון שטחי מקרקעין בכל גודל ובכל מצב, רק בשל שהינם שוכנים גיאוגרפית בסמיכות לבית מגוריו של המבוטח, וככל שזו טענתו של המערער – הרי שלא מצאנו בה סבירות כלשהי.

להלן טענות ב"כ התובע: למעשה, ניתן היה לוותר על חקירתו הנגדית של המומחה, כפי שנטען על ידי התובע ברישא של ישיבת ההוכחות וזאת בשים לב לשתיים מקביעותיו של בית הדין הארצי: האחת שהנטל להוכיח ממשות אפשרות המימוש של השטח העודף מוטל על הנתבע והשניה שחוות דעתו של המומחה אינה נותנת תשובה מספקת לשאלת ממשות אפשרות המימוש ומכאן שניתן לקבוע כי הנתבע לא עמד בנטל ההוכחה ולכן יש לקבל את התביעה.

דיון והכרעה לאחר שחזרתי ועיינתי בפסה"ד בארצי וכן עיינתי בסיכומי הצדדים, בחוות הדעת של המומחה ובחוות דעתו המשלימה ולאחר שנתתי דעתי לתשובות שהוא נתן, במסגרת חקירתו הנגדית מיום 30/9/14, הגעתי למסקנה כי הנתבע לא הצליח להוכיח את ממשות האפשרות, של התובע, להפיק הכנסה רעיונית מהשטח העודף שלו ולכן יש לקבל את תביעת האחרון.

ואלו הנימוקים שהובילו אותי למסקנה זו: העובדה שלא ניתן להתעלם משתיים מקביעותיו של בית הדין הארצי, בשלהן, החזיר, בין היתר, את עניינו של התובע לבית הדין כאן, כשהכוונה לקביעה באשר לכך שהנטל להוכיח ממשות אפשרות המימוש של השטח העודף מוטל על הנתבע ולקביעה שחוות דעתו של המומחה אינה נותנת תשובה מספקת לשאלת ממשות אפשרות המימוש.

הטעם שמצאתי בטענות ב"כ התובע, כפי שפורטו בסיכומיו וכפי שמצאו ביטוי בסעיף 5 לפסק דין זה. לסיכום לנוכח האמור לעיל ובניגוד למסקנה אליה הגיע בית הדין בפסק דינו הראשון, הריני קובעת כי הנתבע לא הוכיח כי השטח העודף, של 1,150 מ"ר - הוא שטח הקרקע העודפת כפי שנקבע בפסק הדין הראשון, (ולענין זה ראו עמ' 7 לפסק הדין בארצי), הינו שטח מכוחו יכולה לצמוח לתובע הכנסה רעיונית, קרי - הנתבע לא הוכיח כי קיימת לתובע, יכולת קונקרטית, שאינה ספקולטיבית או תיאורטית להפיק הכנסה מהקרקע העודפת בפועל ובאופן מיידי ומבלי שיידרש להשקיע בכך הון עצמי ולכן הריני מקבלת את התביעה.

אשר על כן, משהתובע לא השכיל להוכיח כי העביר את הזכויות בדירה לבנו וכן לא השכיל להוכיח בעליל כי לא הוא שנשא בעלות הבניה, אנו קובעים כי בשים לב לחוק הבטחת הכנסה ונוכח תכליתו, בעת חישוב זכאותו של התובע לגימלת הבטחת הכנסה יש לזקוף לתובע הכנסה רעיונית בגין הקרקע העודפת בשטח של 130 מ"ר וכן בגין הדירה בה מתגורר הבן מוחמד לפי השווי שנקבע להן בחוות הדעת העדכנית של השמאי מיום 12/9/2010.

...

בהערת אגב נציין, כי לא נעלם מעינינו כי בעמ' 6 לשומה העדכנית, בחישוב הסופי של שווי הקרקע העודפת נרשם כי שטחה הוא 200 מ"ר במקום 130 מ"ר, אולם אנו סבורים כי מדובר בטעות סופר בלבד.

עוד יצויין לעניין הקרקע העודפת - אין מחלוקת בין הצדדים על עצם קיומה של קרקע עודפת, אלא הצדדים חלוקים רק בעניין גודל שטחה, ומשתוקנה השומה ומצאנו כי מדובר בטעות סופר, אין עוד מחלוקת כי יש לזקוף לתובע הכנסה רעיונית בגין החצר העודפת בשטח של 130 מ"ר. דיון והכרעה: הזכות לגמלת הבטחת הכנסה קמה מכוח הוראות חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (להלן - חוק הבטחת הכנסה וגם החוק).

אשר על כן, משהתובע לא השכיל להוכיח כי העביר את הזכויות בדירה לבנו וכן לא השכיל להוכיח בעליל כי לא הוא שנשא בעלות הבניה, אנו קובעים כי בשים לב לחוק הבטחת הכנסה ונוכח תכליתו, בעת חישוב זכאותו של התובע לגמלת הבטחת הכנסה יש לזקוף לתובע הכנסה רעיונית בגין הקרקע העודפת בשטח של 130 מ"ר וכן בגין הדירה בה מתגורר הבן מוחמד לפי השווי שנקבע להן בחוות הדעת העדכנית של השמאי מיום 12/9/2010.

משאלה פני הדברים התביעה נדחית.

מהו שטח הקרקע העודפת שיש להביא בחשבון, בחישוב הכנסתו הרעיונית של התובע לצורך בדיקת זכאותו לתשלום גמלת הבטחת הכנסה ? זו השאלה בה עלינו להכריע במסגרת פסק דין זה. רקע התובע, יליד שנת 1949 ותושב כפר כנא, אשר בבעלותו חלק מחלקת קרקע, ששיטחה 2,000 מ"ר והנמצאת בגוש 17397 בחלקה 47 (להלן: "הקרקע").

...

חוות דעתו של המומחה - נקדים ונציין כי חוות דעתו ועדותו של המומחה, מהימנות עלינו, ולא מצאנו כל סיבה שלא לאמץ אותה.

בנסיבות אלו ומאחר ומדובר במומחה אובייקטיבי לחלוטין, שאין לו עניין בתוצאות המשפט, הרי שלא מצאנו כי נפלה טעות בחוות דעתו המנומקת, לפיה שטח הקרקע העודפת 1,150 מ"ר ושוויה 690,000 ₪.

לאור האמור לעיל, במקרה שלפנינו, מדובר בעניין הזכאות לגמלת הכנסה ועל כן, אין לקבל את טענתו של ב"כ התובע גם בעניין זה. לסיכום לנוכח האמור לעיל, חרף טענותיו של התובע ובשים לב לטענות הנתבע, מאמצים אנו את חוות דעתו של המומחה ובהתאם קובעים שטח הקרקע העודפת הינו 1,150 מ"ר ושוויה 690,000 ₪.