כגורמי סיכון לעבריינות חוזרת, צוינו: העדר תמיכה רגשית משפחתית מספקת והעדרו של מקור מספק להצבת גבולות; השפעה שלילית מצד אחיו של הנאשם ועברו הפלילי של האח על תפיסותיו; קושי בחשיבה לטווח רחוק ונטייה לקבל החלטות באופן אימפולסיבי; קשיי היתנהגות מגיל צעיר בעיקר מול גורמי סמכות; נשירה ממוסדות חינוך; קושי בשמירה על יציבות תעסוקתית וקושי בהשתלבות במסגרות הדורשות ציות לבעל סמכות.
טיעוני הצדדים וראיות לעונש
כראיות לעונש מטעם המאשימה הוגשו: פלט הרשעותיו הפליליות הקודמות של הנאשם; פלט הרשעותיו התעבורתיות הקודמות; וכתב אישום, הכרעת דין וגזר דין בת"פ (י-ם) 1391-03-18 מדינת ישראל נגד אבו אלהווא (19.06.2018) שבו נגזר על הנאשם מאסר על תנאי על עבירות לפי חוק הכניסה לישראל או נהיגה ללא רישיון נהיגה, למשך שלוש שנים מיום שיחרורו מהמאסר.
בטיעוניו הדגיש שלנאשם עבר פלילי רלוואנטי המאוחר לעבירות בתיק הסעת השב"ח וכן עבר תעבורתי רלוואנטי, ואלה מלמדים שהוא בבחינת שור מועד בעבירות הסעת שב"חים ובעבירות תעבורה שאותן הוא עובר חרף הרשעותיו הקודמות.
עברו הפלילי והתעבורתי של הנאשם מלמד על רצדיביזם, חוסר הפנמה, זילזול והעדר מורא.
...
2012
החלטתי כאמור לגזור על הנאשם 6 חודשי מאסר בגין תיק הסעת השב"חים, 6 חודשי מאסר בגין תיק התעבורה, ולהפעיל את המאסר המותנה בן 6 החודשים שתלוי ועומד נגדו.
בשל גילו הצעיר, הצורך להימנע מהטמעה של דפוסי התנהגותו השליליים, חלוף הזמן, ההודאה והבעת החרטה, וכדי לפתוח לנאשם פתח לתקווה ושיקום בעתיד הקרוב, החלטתי לחפוף את חלק הארי של עונשי המאסר אופן שהנאשם יישא תקופת מאסר כוללת בת שמונה חודשים.
סוף דבר
לאחר ששקלתי את רכיבי הענישה השונים – סוגם, מידתם והשפעתם ההדדית, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים כדלקמן:
מאסר בן 6 חודשים בתיק הסעת השב"חים.