שחרור סנגוריה ציבורית מייצוג נאשם עם סנגור פרטי

לבקשת הנאשם שוחררה הסניגוריה הציבורית מייצוג הנאשם, אשר שכר שירותיה של עו"ד פרטי.

לאחר שהנאשם השתחרר למעצר בית בשגב שלום, אמר לו שהולך למישטרה לספר כי בניו העלילו עליו, אולם הנאשם עצר אותו מלעשות כן. לשאלה מדוע לא סיפר בחקירתו הראשית כי היה יחד עם הנאשם בביתו ביום בו הוגשה התלונה בגין הארוע המתואר בכתב האישום, טען תחילה כי סיפר על הסיכסוך שקדם לארוע.

...

גרסאות עדי ההגנה, אשר מצאתי כי אין לתת בהן אמון מהטעמים שיפורטו להלן, מהוות אף הן נדבך לראיות המאשימה.

סוף דבר מצאתי לקבל גרסת המתלוננת באמרתה ת/10, בהתאם לסעיף 10א ל-פקודת הראיות.

משכך אני מרשיעה את הנאשם ב-תקיפה הגורמת חבלה של ממש, בהתאם לסעיף 380 ל-חוק העונשין התשל"ז-1977.

בנסיבות שנוצרו ביקשה הסנגורית להשתחרר מייצוג, המאשימה עמדה על חשיבות הייצוג בתיק מורכב זה. עוד באותו היום, בהמשך הדיון, התייצבה הממונה בסנגוריה הציבורית (להלן: "הממונה") והסבירה שהיא מכירה היטב את עניינו של הנאשם.

בהקשר זה פסק בית המשפט העליון ב-ע"פ 5889/01 אלי נחום נ' מדינת ישראל, בפיסקה 9 (2.2.2005): "האפשרות שניתנה לבית-המשפט לחרוג מן הכלל בדבר חובת מינוי סנגור מבטאת הכרה בכך שקיימות נסיבות שבהן מינוי כזה לא יועיל, ולפיכך אין טעם להורות עליו." בעיניין צבי זר עמד בית המשפט העליון על המקרים המנויים בסעיף 8(א) לתקנות הסניגוריה הציבורית, תשנ"ו-1996 שבהם רשאית הסנגוריה הציבורית לפנות לבית המשפט ולבקש רשות להפסקת הייצוג ובהם כאשר: "האדם שמונה לו סנגור מסרב לשתף פעולה עם סנגור צבורי או כי יש ביניהם חילוקי דיעות הפוגעים באפשרות לתת ייצוג נאות". בעיניין צבי זר, בית המשפט העליון דחה את ערעור הסנגוריה על החלטה שלא מאפשרת לשחררה מייצוג.

הנאשם רשאי לשכור שירותי סניגור פרטי ככל שיחפוץ, או לייצג את עצמו.

...

לסיכום, התרשמותנו היא כי מצב הדברים ודרגת חילוקי הדעות אינם מאפשרים לסנגוריה להעניק לנאשם ייצוג נאות אשר יוכל להועיל.

שוכנענו כי לא יהיה גם טעם במינוי סנגור ציבורי אחר אשר יוכל להגן על הנאשם באופן מספק, בשים לב לכך שעל הסנגורים אשר מונו לנאשם עד כה נמנתה גם הסנגורית הנוכחית אותה ביקש הנאשם והסנגוריה אפשרה אף את מינויה, אשר אף הוא לא הועיל.

התוצאה היא שהסנגוריה משוחררת מייצוג הנאשם.

בשל עמדות הנאשם, שוחררו עו"ד כוכב והסניגוריה הציבורית מייצוג הנאשם, תוך שצויין בהחלטה כי: "ברי כי לא ניתן לכפות על הנאשם ייצוג שהוא אינו מעוניין בו". בדיון מיום 26.5.20, משלא התייצב אף סנגור פרטי מטעם הנאשם, עמד הנאשם על כך שיש סנגור פרטי שאמור לייצג אותו.

בדיון מיום 4.11.20, אשר התאפיין בהתפרצויות ובצעקות מצד הנאשם, בסופו של יום נוכח העדר שתוף הפעולה של הנאשם עם כל עורכי הדין שמונו לו מטעם הסניגוריה הציבורית, לרבות האחרון, ומשנחה דעתי כי הסניגוריה הציבורית עשתה כל מאמץ לנסות ולייצג את הנאשם על דרך מינוי סניגורים שונים, נעתרתי לבקשת הסניגוריה הציבורית והוריתי על שיחרורה ועל שיחרור עו"ד חיימוביץ מהייצוג.

...

לאור האמור, סבורני כי הוכח מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם איים על אמיל מישייב כמפורט בסעיף 1 לפרק העובדות שבכתב האישום.

גם אם אקבל את טענת הנאשם כי לא התכוון לדרוש את אותם פריטי סחורה באיום, סבורני כי עדיין מתגבשות יסודות העבירה של דרישת נכס באיומים, שהרי איום יכול להיות גם בהתנהגות ולא רק במלל.

מקום בו ניתן להתרשם היטב מהסרטונים כי במועד הרלוונטי, הנאשם נראה כצועק, הצביע עם הסכין, נופף בסכין והחזיק בסכין בידו, מקום בו זמן קצר קודם לכן, הנאשם באותו הלוך רוח, ניפץ בבעיטה את דלת הזכוכית של החלון, הרי שגם אם נקבל את גרסת הנאשם כי לא איים באופן מילולי על מטביי, המדובר בהתנהגות מאיימת של ממש, התנהגות אשר בפני עצמה מטילה אימה, והתנהגות שבפני עצמה יכולה לבסס את רכיב האיומים, מקום בו ניכר שהיה בה בכדי להטיל אימה על מטביי, עד כדי היענות לכדי דרישותיו של הנאשם, מתוך אותו חשש שנוצר בו. גם לו הייתי מקבל את טענת הנאשם כי דרש את אותם פרטי רכוש על רקע חוב שמטביי חב לו, אין בכך בכדי להעלות או להוריד, שכן, מעבר לעובדה שאין המדובר ברכוש פרטי של מטביי אלא של החנות, נפסק לא אחת כי גם חובות יש לגבות כדין וכחוק וכי איום (בין אם במלל ובין אם בהתנהגות) כאמצעי לגביית חובות מהווה עבירה כך בע"פ 624/81 יחזקאל וינטראוב נ' מדינת ישראל, פ"ד לו(4)376 (פורסם במאגרים), ציין בית המשפט העליון : "אולם בשום מקרה, אפילו לגביית חוב קיים, אסור להשתמש באיום (בין בכתב ובין בדיבור בפה) לפגוע (בין היתר) ברכושו או בפרנסתו של אדם..."; ובע"פ 324/73 שמשון דנוך נגד מדינת ישראל, פ"ד כח(2), 706, (פורסם במאגרים) נאמר כי: "אף אם המאיים זכאי לקבל מה שביקש, הדרך לאכיפת זכותו, דרך האיומים, היא הפוסלת את המעשה ועושה אותו לעבירה". מן המקובץ עולה כי גם בהינתן הקושי לבסס ממצא על עדותו של מטביי, הוכח מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם עבר את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום ועל כן אני מרשיעו בעבירות האלה.

בתאריך 7.11.21 , לאור בקשת הסניגוריה הציבורית ולאחר שנשמעו טיעוני בצדדים לרבות הנאשם הוריתי על שיחרור הסניגוריה הציבורית מייצוג הנאשם בתיק זה. כמו כן הוריתי על דחיית מועד הדיון לצורך הסדרת ייצוג פרטי אך הנאשם בחר לייצג את עצמו.

...

ביום 7.11.21 - 11 חודשים לאחר הודאתו בבית המשפט, נאמר בפעם הראשונה מפי עו"ד עזאם מהסניגוריה הציבורית כי הנאשם מבקש לחזור בו מהודאתו וכי הסניגוריה הציבורית אינה מסכימה לייצגו בטענה זו. הנאשם למשמע הדברים אינו מציין כי בקשתו לחזור בו מהודאתו וטוען רק :"אין לי כסף להביא עו"ד פרטי. ביקשתי לקבל תסקיר נוסף משירות המבחן ורק אמרתי שאם לא יתאפשר לי והסנגוריה לא תסכים לייצג אותי, אביא סנגור פרטי. " בתאריך 7.12.21 טען הנאשם את טענותיו לעונש מבלי שהעלה כל בקשה לחזור בו מהודאתו אלא תיאר נסיבותיו אשר מצדיקות לטעמו הקלה בעונש והימנעות מהטלת מאסר בעבודות שירות ומיקד טענותיו בכך שיש מקום לקבל בעניינו תסקיר נוסף מטעם שירו המבחן, עתירה לה נעתר בית המשפט.

זאת ועוד, מעיון בפסק הדין אליו הפנה הנאשם בטיעוניו בעפ"ג 28110-10-15 (מחוזי חיפה), פורסם במאגרים המשפטים (17.12.15) עולה כי בית המשפט דחה רלוונטיות חוות הדעת שהוגשה מטעם ההגנה בדבר כמות החומר הפעיל וקבע כי :" בנסיבות אלה, מקובלת עלי טענת המערערת, כי לא היה מקום שבית משפט קמא ייקח בין שיקוליו לצורך ההחלטה אם להרשיע או להימנע מלהרשיע את המשיב את מסקנות חוות דעת המומחה בתחום מדעי הצמח בדבר כמות הסם הפעיל" סוף דבר : משלא מצאתי כי מתקיימים טעמים מיוחדים להתיר לנאשם לחזור בו מהודאתו אני מורה על דחיית הבקשה.

בהמשך לשמיעת טיעוני הצדדים לעונש ובטרם גיבש בית המשפט עמדתו לעונש הראוי בתיק זה אני מורה על קבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות בעניינו של הנאשם וזו תוגש לעיון בית המשפט עד יום 23.6.22.

<#4#> החלטה מאחר שהנאשם שכר שירותיו של סניגור פרטי, אני משחררת את עו"ד ראו ואת הסנגוריה הציבורית מייצוגו.

אני חושב שהסדר הטיעון הוא שיקלול של מחד מהות וטיבה של העבירה ומבלי להקל בה ראש אני לא מסכים עם דברי חברתי שלומר על החזקה של 66 בולים לומר שזו כמות חריגה, אז באמת עם כל הכבוד ייצגתי נאשמים עם 1,000 ו - 2,000 ולהגיד שזו כמות חריגה אני לא מקבל את זה בכלל.

...

אני גוזרת עליו 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שתחילתן מיום שחרורו ממאסר, לבל יבצע עבירה כלשהי שהיא עוון על פקודת הסמים המסוכנים.

אני גוזרת על הנאשם 5 חודשי פסילה בפועל, מלקבל ומלהחזיק רישיון נהיגה וכן אני מורה על הפעלה של 6 חודשי פסילת רישיון נהיגה מותנים מתיק בית משפט השלום ברחובות 12034-05-12 אשר יופעלו במצטבר לעונש הפסילה בפועל שהוטל, כך שסך הכל ירצה הנאשם עונש פסילה בפועל מלקבל ומלהחזיק רישיון נהיגה של 11 חודשים.

אני מורה כי הנאשם ייפסל מלקבל ומלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים ואלה יהיו על תנאי למשך 3 שנים שתחילתם מיום שחרורו ממאסר לבל יעבור עבירה כלשהי לפי פקודת הסמים.