מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

שחרור נתינה אתיופית ממשמורת

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

ביוני 2012 במהלך פגישה עם קונסול אתיופיה סירב העותר להיות מורחק לאתיופיה, אולם בדיון בבית הדין למשמורת ביום 25.7.12 הביע העותר את הסכמתו לכך ובית הדין האריך את צו המשמורת תוך מתן הוראה למשיב לסייע לעותר לפעול להרחקה זו. ביום 7.8.12 הגיש ב"כ העותר בקשה להסדרת מעמד ולשחרור ממשמורת, בה טען כי ברשותו תעודות זהות אריתריאיות מקוריות של הוריו, תעדות בית ספר ותצהירים של 17 בני מישפחה וחברים מכפרו באריתריאה.
העותר טוען כי אין יסוד לטענה כי הנו נתין אתיופיה, ואין לי אלא להסכים עימו בעיניין זה. מעיון בפרוטוקול השימוע מיום 3.5.10 (נספח א לתגובת המשיב) עולה כי נאמר לעותר שעליו להמציא מסמכים שיתמכו בטענתו שהנו מאריתריאה ועד אז יחשב לנתין אתיופיה, וזאת ללא נימוק שיסביר על מה התבססה קביעת הנתינות האתיופית.
...
לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ובמסמכים הרבים שהוצגו לעיוני, נחה דעתי כי יש לקבל העתירה בחלקה ולדחות הערעור המנהלי, הכרוך בה. ההחלטה שלא להכיר בעותר כאריתראי הינה מבוססת היטב על המסמכים שעמדו בפני המשיב, באותה עת. לעותר נערך ראיון מקיף ביום 30.5.11, אשר ממנו עלתה המסקנה כי לא עלה בידו להוכיח את נתינותו הנטענת.
משהסכים המשיב לבדוק תעודות הזהות המקוריות ותעודת ההטבלה, העתירה מתקבלת במובן זה שמסמכים אלה יבדקו על ידי המשיב ולאחר בדיקתם יקבע המשיב עמדתו לגבי נתינותו של העותר וזאת תוך 60 יום.
כפוף לאמור בפסקה האחרונה של סעיף 11 לעיל, העתירה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בפתח העתירה נכתב כי העותר, נתין אתיופיה, שוהה במשמורת תקופה ארוכה (החל מיום 13.02.12).
וכך מורה סעיף 13כא(ב) לחוק הכניסה לישראל: הוגשה עתירה לבית משפט לענינים מנהליים נגד החלטה לפי פרק זה בענין הרחקה, והיה תלוי ועומד, באותו מועד, ערעור מנהלי על החלטת בית הדין לפי סימן זה בענין המשמורת או השיחרור בערובה, ידון בית המשפט במסגרת העתירה גם בענין המשמורת או השיחרור בערובה, והערעור יימחק; ואולם אם טרם הגיש העותר ערעור מנהלי בענין המשמורת או השיחרור בערובה יכלול גם ענינים אלה במסגרת העתירה.
...
החלטה זו עניינה בבקשה מטעם המשיב להבהיר את החלטתי מיום 14.01.14, וכן להורות על עיכוב ביצועה וביטולה של החלטת בית דין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין מיום 19.02.14.
העותר טוען לעומת זאת, כי דין הבקשה להידחות על כל חלקיה, הן מבחינה דיונית והן מבחינה מהותית.
הגם שלשונו של הסעיף תומכת בטענה זו של ב"כ העותר, אין בידי לקבלה.
נוכח זאת, מסקנתי היא כי בית משפט זה, אליו הוגשה העתירה בעניין ההרחקה, מוסמך לדון בסוגיית המשמורת, ובכלל זה, בבקשה שבפניי לביטול החלטת בית הדין לשחרר את העותר.
כללו של דבר: אני מורה על תיקון החלטתי מיום 14.01.14 וקובע כי הצו הארעי יאסור אך על הרחקתו של העותר מן הארץ, עד להחלטה אחרת.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2014 בעליון נפסק כדקלמן:

בסיומו של תישאול נוסף שנערך ברשות האוכלוסין ביום 28.5.2008, זוהה המערער 1 כנתין אתיופיה, ניתן לו רישיון ישיבה זמני לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: החוק) עד ליום 28.8.2008 ונאמר לו כי עליו לצאת מישראל תוך שלושה חודשים.
היא שוחררה ממשמורת ביום 9.3.2008 וניתן לה רישיון ישיבה זמני מכוח סעיף 2(א)(5) הנ"ל, לנוכח מדיניות אי ההרחקה הנקוטה בישראל ביחס לנתיני אריתריאה.
...
יש לנקוט את כל ההליכים הרלוונטיים להמשך שהייה בישראל במקביל ואין לתת יד לטענות הנטענות במדורג – טענה חדשה המועלית בכל פעם שטענה קודמת נדחית – במטרה להאריך את זמן השהייה בישראל (ראו שם, פסקות 6-5 לפסק-דינו של השופט י ' עמית ופסקה 8 לפסק-דיני).
הערעור אפוא נדחה.
מסקנתנו היא כי אין מקום לעכב עוד את הרחקתו של המערער 1 מישראל וממילא אין כל עילה – ובפרט לאור ההיסטוריה שלו – לשחרורו ממשמורת.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2011 בעליון נפסק כדקלמן:

המשיב הנו נתין אתיופיה שהסתנן לישראל דרך גבול מצרים – ישראל בתאריך 26.4.11.
הודגש כי אין המדובר באדם המוחזק במשמורת בשל מסוכנות, המשיב מוחזק למעלה מ – 60 יום במשמורת ועל פי החוק יש לשחררו בשלב זה. התנאים שנקבעו ובכללם הערבות הגבוהה ושהייה במקום מגוריו של הערב מבטיחים את התייצבות המשיב להליכים בעיניינו.
...
סבורני כי שיקולי מאזן הנוחות מטים את הכף לטובת עמדת המשיב בבקשה הנידונה.
סבורני כי האיזון בו בחר בית המשפט קמא אינו מחייב התערבות אף אם ניתן היה מלכתחילה לקבוע תנאים קפדניים יותר, כגון שיעור ההפקדה.
הבקשה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2006 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

זוהי עתירה מנהלית בה מתבקש בית המשפט להורות למשיבים להימנע מלגרש ו/או להרחיק את העותרת מן הארץ ולהורות להם לשחרר את העותרת ממשמורת.
לעותרת התקיימו דיונים נוספים בפני בית הדין לבקורת משמורת במועדים 16.5.05, 14.6.05, 26.6.05, 2.8.05, 5.9.05 ו-11.10.05 ובהם הצהירה, בין היתר, כי אין לה משפחה באתיופיה, יש לה בישראל חבר ועו"ד, "אין לה בשביל מה לחזור לאתיופיה, יותר טוב לה לשבת בכלא כל הזמן." (ר' הדיון מיום 26.6.05 בבית הדין לבקורת משמורת – נספח ה'3 לתגובת המשיבים).
לטענתה, היא נולדה לפני 30 שנה לזוג בעל נתינות שונה זה מזו, כאשר האם היא נתינה אריתראית והאב נתין אתיופיה.
...
בפרק של הטיעון המשפטי המופיע בעתירה (סעיפים 22 ואילך) טוענת העותרת כי יש לשקול את עניינה תחת הקריטריון של בת זוג לאזרח ישראלי היושבת בישראל, ומשום כך יש להעתר לעתירתה.
אשר על כן, ככל שהעתירה מבוססת על היותה של העותרת בת זוג לאזרח ישראלי – דינה להידחות.
ב"כ העותרת מבקש לשחרר את העותרת ממשמורת, אולם גם דין בקשה זו להידחות.
אשר על כן ולסיכום לא מצאתי פגם בהחלטת המשיבים ואין מקום להתערב בה. העתירה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו