שחרור נאשם מעבירות סמים קשות בשל בעיות בהליך המשפטי

תולדות חייו של הנאשם פורטו בתסקיר ולא איחזור עליהם מפאת צינעת הפרט, אך חשוב לציין כי הנאשם סיים בית ספר תיכון עם בגרות מלאה, התגייס לצבא ושירת שירות צבאי מלא ללא בעיות משמעת חריגות, בעקבות ארוע טראגי לווה על ידי קב"ן. כשנה וחצי לאחר שיחרורו טס לאפריקה שם עבד שנה וחודשיים.

הנאשם מסר בדיקות שתן אשר העידו על העידר שרידי סם. בהתייחסו לעבירות, קיבל הנאשם אחריות למיוחס לו בכתב האישום המתוקן, טען כי עבר תקופה קשה בחייו שבה לאחר שחזר מחו"ל לא הצליח להישתלב בעבודה קבועה, השתמש בסמים כמפלט לתחושות הבדידות וחוסר ערך שחוה, התקשה להכיל את התחושות ללא מערכת ורשת תמיכה חברתית, עשה שימוש אינטנסיבי בסמים תוך יצירת קשרים עם משתמשים נוספים.

קצינת המבחן התרשמה כי מדובר בנאשם בעל יכולת אינטלקטואלית ותפקודית טובה, ללא מאפיינים אנטיסוציאליים מושרשים בהתנהלותו, כיום ממשיך בהתפתחותו האישית והמקצועית, מביע רצון להתקדם בתחום עסוקו ומנהל קשר זוגי יציב ובריא עם תכניות למסד אותו בעתיד, משכך העריכה כי ההליך המשפטי מהוה גורם משמעותי ומרתיע עבורו, וכי הסיכון להישנות עבירות בעתיד נמוך.

...

נוכח כל האמור לעיל, בשל הודאתו של הנאשם, לקיחת האחריות על מעשיו, העדר עבר פלילי וההליך הטיפולי שהוא עובר, החלטתי למקם את עונשו סמוך לרף התחתון של מתחם העונש שקבעתי לעיל, ולהסתפק בכך שאטיל עליו מאסר על תנאי, בצירוף צו מבחן ושל"צ. לא הובאו נתונים מוכחים בנוגע למצבו הכלכלי של הנאשם, ועל מנת לאפשר לו להמשיך את התהליך השיקומי שהחל ולא לפגוע ביכולתו להתנייד, החלטתי להימנע מהטלת פסילת רישיון נהיגה בפועל, ובמקומה אטיל פסילת רישיון נהיגה על תנאי.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם בגין כל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר אותם ירצה הנאשם אם יעבור במהלך תקופה של 3 שנים מהיום כל עבירת סמים מסוג פשע.

אני מורה כי הנאשם יבצע שירות לתועלת הציבור (של"צ) במכסה של 240 שעות למשך שנה בהתאם לתוכנית שתוכן על ידי שירות המבחן ותוגש לעיוני תוך 14 יום מהיום.

עוד טענה, כי בקביעת העונש ההולם בתוך המיתחם יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בבצוע העבירות: הנאשם הודה במיוחס לו עוד בחקירה והוא משתף פעולה באופן מלא עם ההליך המשפטי; לחובתו של הנאשם עומד אמנם עברו הפלילי, אולם הרשעותיו התיישנו ואין בעברו עבירות בתחום הסמים; הנאשם גדל במשפחה קשת יום, לא מתפקדת, אביו לא נמצא כלל, אמו התמודדה עם קשיי פרנסה והנאשם מצא עצמו ללא מסגרת; לאחר שהנאשם שוחרר ממאסרו האחרון, למד מיקצוע ועבד כטכנאי סלולאר במספר חברות, אולם פוטר משהתגלה עברו הפלילי; הנאשם מנהל במשך שנים אורח חיים נורמאטיבי והקים מישפחה; הנאשם נקלע לחובות כלכליים רבים, מוגבל באמצעים וחייב בהוצאה לפועל; אישתו אינה עובדת בשל בעיות בריאותיות והיא זכאית לקיצבת נכות בשיעור של 100% מביטוח לאומי; גם מצבו הבריאותי של הנאשם אינו טוב, בשנה האחרונה הוא סבל מכאבי בטן חריפים וירידה משמעותית במשקל.

עם זאת, את מכלול העבירות ביצע בהיותו נער, ההרשעות התיישנו וההרשעה האחרונה היא משנת 2008 (עת/1); הנאשם לא עבר הליך טפולי שקומי, אולם קשה לזקוף זאת לחובתו בהיותו נתון במעצר במשך כ-7 חודשים; באיזון בין הנסיבות לזכותו של הנאשם, משמע הודאתו, נסיבות חייו הלא פשוטות ומעצרו הממושך, ובין הנסיבות לחובתו, ובעיקר העדר הליך שקומי ועבר פלילי שהתיישן, יש להטיל על הנאשם עונש המצוי בין חלקו התחתון לחלקו האמצעי של המיתחם.

...

סוף דבר לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 10 חודשים, בניכוי ימי מעצרו מיום 2.6.20 ועד היום; מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מהיום לא יעבור כל עבירה מסוג פשע לפי פקודת הסמים המסוכנים; מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים, והתנאי הוא שבמשך שנתיים מהיום לא יעבור כל עבירה מסוג עוון לפי פקודת הסמים המסוכנים; קנס בסכום של 2,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו.

לאחר שניתנה הכרעת הדין, ביום 14.3.21, שוחרר הנאשם, במסגרת הליך המעצר, לקהילה טיפולית "בית לחיים" בבית חולים קרית-שלמה, ושמיעת הטיעונים לעונש נדחתה מעת לעת על מנת לעקוב אחר הטיפול.

כשהגיע למסגרת זו סבל הנאשם מבעיות בריאותיות קשות והראה סמני מצוקה וקושי בהתאקלמות, אך לאחר קבלת טפול תרופתי וטפול בתחליף סם הוא החל להרגיש טוב והשתלב במסגרת.

במהלך שהותו בקהילה הנאשם אושפז, בין היתר, במחלקת טפול נמרץ, בשל בעיות בריאותיות, אשר בגינן לא ניתן היה לקבלו בחזרה לקהילה הטיפולית לאחר שיחרורו מהאישפוז, וממילא הנאשם אמור היה לסיים את הטיפול בקהילה ימים ספורים לאחר שיחרורו מאישפוז, בשל הגיעו לגיל 67.

כיום הוא מבטא אחריות וחרטה על מעשיו, מסביר כי המעשים שביצע נועדו לממן לעצמו את צריכת הסם, ומבין כעת כי מעצרו הוא "לטובתו", שכן בעזרת ההליך המשפטי הצליח להפסיק את השמוש בסמים.

מיתחם העונש ההולם הנאשם הורשע אמנם בבצוע עבירות בשלושה מועדים שונים שתוארו במסגרת שני אישומים, אולם בשני האישומים מדובר בעבירות סמים מסוג הירואין, שבוצעו על רקע דומה, בתוך פרק זמן קצר של כחודש וחצי, שבתחילתו הנאשם מכר כמויות קטנות של סם זה בשתי הזדמנויות שונות, ובסופו נתפס הנאשם כשבאמתחתו כמות עצומה נוספת של סמים מאותו הסוג.

...

לכאורה נתונים אלה ראוי היה שיובילו למסקנה המחייבת את כליאתו של הנאשם למשך תקופה ארוכה, על מנת להגן על הציבור מפניו ומפני פגיעתו הרעה.

אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: צו מבחן למשך שנה וחצי מהיום.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם התקשה ליישם את התובנות שרכש בטיפול בשל גילו הצעיר, בשל כך שבעיית ההיתמכרות שלו לא טופלה עד תום במסגרת הטיפול ובשל כך שהאמין באופן שגוי שהפעם יוכל לשלוט בהתמכרות.

בנוסף נדמה כי קיימת זיקה בין הרקע לבצוע העבירה (כעולה מדברי הנאשם לשירות המבחן, הוא עבר את העבירה לאחר שבמהלך בילוי עם חברים לילה קודם לכן, הוא שתה בקבוק וודקה) לבין ההליך הטיפולי המוצע, היינו קיימת אפשרות שהחלופה המוצעת תצמצם את המסוכנות האמורה.

על אודות כך ציין השופט י' עמית בבש"פ 1981/11 מדינת ישראל נ' סוויסה (פורסם בנבו, 21.3.2011) (להלן: "הילכת סוויסה"), פסקה פסקה 9ג כי "יש לזכור כי קשה ההיתמכרות לסמים כספחת, ולא כל מי שאינו מצליח בניסיון ראשון, שלישי או חמישי, ננעלו בפניו שערי גמילה". כאמור, אף שירות המבחן הבהיר בתסקירו כי "... כאשר מדובר בהתמכרות, לרוב השינוי אינו מצליח להשתמר לאורך זמן כאשר מדובר בניסיון הטיפולי הראשון, וזאת בשל עומק שורשיה של הבעיה ומורכבותה". יתרה מכך, סבורני כי דוקא העובדה שהנאשם הישתלב בעבר בהליך טפולי למשך תקופה ממושכת יכולה לחזק את סיכויו להצליח בזו הפעם שכן הוא צבר ניסיון, מודע להליך שהוא נידרש לעבור ומודע לסיכונים האורבים לו במידה ולא ישלים את הטיפול עד תום.

לצד האמור, הריני שב ומדגיש כי אין ללמוד מהחלטה זו על עמדת בית המשפט ביחס לעונש שיוטל על הנאשם בסופו של ההליך, וכי עמדת המאשימה לעונש של מאסר עודנה על הפרק, וכנגזר מכך אין לפתח ציפייה מעצם החלטה זו. לאור כל האמור לעיל, אני מורה על שיחרורו של הנאשם לקהילה הטיפולית "נווה מלכישוע" בתנאים הבאים: הנאשם יצא מבית המעצר אל קהילת מלכישוע, על-פי מועד שיימסר על ידי שירות המבחן לבית המשפט ולשב"ס, בלווי של איש שב"ס "מדלת אל דלת". הנאשם ישהה בטיפול בקהילה על פי כללי המקום, לרבות יציאות מהקהילה בלווי של איש צוות, לצורך טפולי או לצורך דיון משפטי.

...

טיעוני הצדדים הואיל והחלטה זו עוסקת, כאמור, רק בשאלת שחרורו של הנאשם לחלופה הטיפולית, ולא בגזר הדין של הנאשם, אתייחס בעיקר לטיעוני הצדדים, ככל שהם קשורים לשאלה זו. המאשימה טענה כי יש לדחות את בקשת הנאשם ושירות המבחן, ולתת בכורה לאינטרס הציבורי על פני האינטרס השיקומי האישי של הנאשם.

על אודות כך ציין השופט י' עמית בבש"פ 1981/11 מדינת ישראל נ' סויסה (פורסם בנבו, 21.3.2011) (להלן: "הלכת סויסה"), פסקה פסקה 9ג כי "יש לזכור כי קשה ההתמכרות לסמים כספחת, ולא כל מי שאינו מצליח בניסיון ראשון, שלישי או חמישי, ננעלו בפניו שערי גמילה". כאמור, אף שירות המבחן הבהיר בתסקירו כי "... כאשר מדובר בהתמכרות, לרוב השינוי אינו מצליח להשתמר לאורך זמן כאשר מדובר בניסיון הטיפולי הראשון, וזאת בשל עומק שורשיה של הבעיה ומורכבותה". יתרה מכך, סבורני כי דווקא העובדה שהנאשם השתלב בעבר בהליך טיפולי למשך תקופה ממושכת יכולה לחזק את סיכויו להצליח בזו הפעם שכן הוא צבר ניסיון, מודע להליך שהוא נדרש לעבור ומודע לסיכונים האורבים לו במידה ולא ישלים את הטיפול עד תום.

לצד האמור, הריני שב ומדגיש כי אין ללמוד מהחלטה זו על עמדת בית המשפט ביחס לעונש שיוטל על הנאשם בסופו של ההליך, וכי עמדת המאשימה לעונש של מאסר עודנה על הפרק, וכנגזר מכך אין לפתח ציפייה מעצם החלטה זו. לאור כל האמור לעיל, אני מורה על שחרורו של הנאשם לקהילה הטיפולית "נווה מלכישוע" בתנאים הבאים: הנאשם יצא מבית המעצר אל קהילת מלכישוע, על-פי מועד שיימסר על ידי שירות המבחן לבית המשפט ולשב"ס, בליווי של איש שב"ס "מדלת אל דלת". הנאשם ישהה בטיפול בקהילה על פי כללי המקום, לרבות יציאות מהקהילה בליווי של איש צוות, לצורך טיפולי או לצורך דיון משפטי.

אני דוחה את הדיון לצורך השלמת טיעונים לעונש בעניינו של הנאשם ליום 15.12.2022 בשעה 09:00.

על רקע זה סיים 9 שנות לימוד בלבד ולא התגייס לצה"ל. הנאשם שולב כנער בהליכי גמילה בקהילה הטיפולית "מלכישוע" והורחק בשל בעיות משמעת.

בהמשך עבד כשש שנים ברשת של ייבוא ומכירת ביצים עד לפשיטת רגל של העסק בשל משבר הקורונה, הנאשם היה נתון במצב כלכלי קשה, לווה כספים משוק אפור ועבד בעבודות מזדמנות בתחום השיפוצים וכנהג חלוקה.

עוד הוסיף כי הנאשם הישתלב בהליך שקומי במסגרת שירות המבחן כבר בתחילת ההליך המשפטי, ופוטנציאל השקום שלו גבוה, ובקש להיתחשב בגובה הקנס, לשיטתו הסכום לו עתרה המאשימה אינו מידתי.

מדיניות הענישה הנוהגת מיתחם הענישה אליו עתרה המאשימה משקף את מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות גידול סם קאנבוס במעבדה במשקל דומה: בע"פ 238/23 יונה נ' מדינת ישראל (28.6.23), נסיבותיו חמורות יותר מענייננו, נדון עניינו של נאשם שהקים מעבדה לייצור קאנבוס בה גידל סם במשקל של 113.42 ק"ג נטו ונטל חשמל במזיד בסכום שאינו ידוע במדויק.

לשון סעיף 40ד' לחוק מלמדת, כי לעיתים כאשר "נאשם השתקם" או כי "יש סיכוי של ממש שישתקם", עשויים שקולי השקום לגבור על שקולי ההרתעה והגמול (ראו רע"פ 7572/12 הזייל נ' מדינת ישראל (23.10.2012)) ואולם, אין די בנאשם המראה נכונות כנה להישתלב בהליך שקום אלא יש להציג הליך משמעותי המגלה פוטנציאל שקומי ממשי, תוך קביעה כי הסיכוי לבצוע עבירות נוספות בעתיד הוא נמוך ביותר (ראו ע"פ 1903/13 עיאשה נ' מדינת ישראל (14.07.13)).

עולה מתסקירו כי ניהל מגיל צעיר אורח חיים השרדותי ושולי, שכלל גם שימוש בסמים, לאחר שיחרורו ממאסר, ובמשך 12 שנה עד למועד ביצוע העבירה הנוכחית, לא הורשע בבצוע עבירות נוספות.

...

לאחר שבחנתי את כלל נסיבות הנאשם והמלצות התסקיר מצאתי כי הנאשם בעל פוטנציאל שיקומי הראוי לחריגה לקולה מטעמי שיקום אך עניינו אינו נופל בין המקרים החריגים ויוצאי הדופן המאפשרים להמנע מהטלת מאסר ממש.

עוד לא שוכנעתי מקיומן של אינדיקציות ממשיות לשינוי עמוק ומהותי בדרכי חשיבתו והתנהלותו באופן המצדיק להעדיף באופן מובהק את הפן השיקומי על פני ענישה הולמת.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 15 חודשי מאסר.