שחרור נאשם מסחר בסמים ממעצר

הלכה היא כי ככלל, אין מקום להורות על שחרורם של נאשמים בסחר בסמים לחלופת מעצר, עם זאת כלל זה איננו מוחלט ובצידו ייתכנו מקרים חריגים שיצדיקו שיחרור לחלופה (ר' בש"פ 6985/10 עזרא נ' מדינת ישראל (6.1.10); בש"פ 9595/09 קורס נ' מדינת ישראל (7.12.09)).

...

בהמשך מציין הסוכן כי בעבור 20 דקות הוא התקשר אל המשיב ושאל מה העיכוב, והמשיב ענה לו "אני אדבר איתך" ולאחר מספר שניות הוא קיבל הודעת SMS שבה רשום "יש 150 וה-50 הבאים בדרך, תיכף אח שלו יגיע ועולה בריצה... אמרתי לך שהוא לא יאכזב ולא אכזב כמו שהבטחתי". הסוכן מציין כי לאחר כרגע שעה שהמשיב טרם הגיע הוא שלח אליו מסרון נוסף והמשיב ענה לו "טוב מחכה הוא תיכף מגיע רק שוקל גם אותם ויבוא". הסוכן מתאר חלופת מסרונים בינו לבין המשיב, כאשר בסופו של דבר נשמעו דפיקות בדלת והמשיב נכנס והביא לו את התיק, הוא פתח את התיק "והבחנתי שיש בתוכו שתי שקיות שקופות שבתוכן פרחי מריחואנה". המשיב אמר "תביא לי 1,000 ₪ קומיסיון", הוא הוציא מהכיס 1,000 ₪ ומסר אותם למשיב.

לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים ובחנתי את תיק החקירה, ובהינתן כל האמור לעיל, נחה דעתי כי קיימות ראיות לכאורה לצורכי המעצר עד תום ההליכים, בהתאם להלכת זאדה.

סוף דבר בהינתן כל האמור לעיל, נמצא כי קיימות ראיות לכאורה לאישומים המיוחסים למשיב וכי מתקיימת עילת מעצר בעניינו.

הכלל כאמור הנו כי בעבירות סמים אין מקום להורות על שיחרור נאשמים בסחר בסמים לחלופת מעצר, למעט במקרים חריגים.

...

גם בעניינו של משיב זה אני סבורה שאין מקום לבחינת לבחינת חלופת מעצר קונקרטית וגם לא להידרש לתסקיר מעצר.

מכל אלה אני סבורה כי לא ניתן יהיה לאיין ממסוכנות המשיב ולהשיג את מטרת המעצר בדרך של חלופת מעצר, טובה ככל שתהיה.

סיכומם של דברים, אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים במשפטו.

אשר על כן, נפסק כי ככלל אין מקום להורות על שחרורם של נאשמים בסחר בסמים לחלופת מעצר, בין היתר בשל החשש שגם במסגרת חלופת המעצר ימשיכו הנאשמים בהפצת הסם.

...

בית משפט קמא בהחלטה מפורטת דן אחת לאחת בראיות לכאורה , התייחס לטענות הצדדים והגיע למסקנה כי על אף הפרכות עליהם מצביע העורר, צירופן של הראיות מעיד כי די בהן בשלב הנתון, על מנת לבסס קיומו של יסוד הראיות לכאורה .

ראו דברי כב' השופטת פרוקצ'ה בבש"פ 1572/05 זוארץ נ' מדינת ישראל (10.4.05) פיסקה 10 לפסק הדין – "על בית המשפט בהליך המעצר להעריך מהי רמת הסיכוי כי ראיה גולמית, שקיימת לגביה בעיית קבילות, תהפוך בסופו של דבר לראיה קבילה במשפט. אם על פי הדין וכללי הראיות ברור מראש כי המדובר בראיה שאינה קבילה ואין סיכוי להכשיר את קבילותה במשפט, כי אז לא ניתן לבסס עליה, ועליה בלבד, מסקנה בדבר קיומן של ראיות לכאורה להוכחת אשמת הנאשם. לעומת זאת, אם מדובר בראיה ששאלת קבילותה ניתנת לריפוי במשפט גופו, כי אז יש להעריך את מידת ההסתברות הקיימת להפיכתה של הראיה לקבילה. על פי מידת ההסתברות, כאמור, יוערך משקלה של הראיה הגולמית לצורך הליך המעצר". יחד עם זאת, חולשת הראיות לכאורה, אם קיימת, יכולה להשפיע על הנכונות לשחרר את העורר לחלופת מעצר (בשפ 5902/15 אבו ג'אמע נ. מד"י (20.9.15); בשפ 6695/14 גריב נ. מד"י (12.10.14) בשפ 5564/11 פלוני נ. מד"י (8.8.11)).

לצד האמור, גם נקבע, כי ניתן יהיה לשחרר לחלופת מעצר בהתקיים נסיבות חריגות בהן, בין היתר, "הנאשם צעיר בימים והנו אדם נורמאטיבי הנעדר עבר פלילי, כך שעבירת הסמים אותה ביצע לכאורה הנה מעידתו הראשונה" (בש"פ 4251/09 אוחיון נ' מדינת ישראל) עילת המעצר בעיניינו של המשיב הנה גבוהה מעצם טיבן של העבירות אותן ביצע והיא מיתעצמת בחינת חומר הראיות המלמד על המשיב שהנו בעל קשרים שוליים עם סוחרי סמים אחרים, מקיים עימם " שותפות" עם משיב 1 לצורך קידום מכירת סמים.

...

לאחר שחזרתי ועיינתי בחומר החקירה, בתסקיר שירות המבחן ולאחר ששמעתי את החלופה המוצעת, שנחקרה בפניי ארוכות, והגם שניתן מענה במתווה החלופה המוצעת לחסר בפיקוח בשעות הלילה, לא מצאתי להורות על שחרורו של המשיב.

מפקח מסייע בדמות מעסיקו של המשיב, אין בידי לקבל.

לא מצאתי כי לחלופה במתכונתה המסוגלות והיכולות הנדרשים לפיקוח על משיב זה. במכלול הדברים האמורים ובהעדר חלופת מעצר לאיין ממסוכנות המשיב, אני מורה על מעצרו עד תום ההליכים.

ביום 23.12.2021 קיבל בית המשפט המחוזי את הערר, בקובעו כך: "כעקרון, אין מקום להורות על שיחרור נאשמים בסחר בסמים לחלופה, ואפילו לא להעביר למעצר באיזוק אלקטרוני, אלא במקרים חריגים. הדבר נכון גם במקרים בהם לא קיים עבר פלילי וגם במקרים בהם ניתנה חוות דעת חיובית מטעם שירות המבחן. דבר זה נכון במיוחד, כאשר מדובר בסחר באמצעות רשת חברתית, דבר המאפשר לבצע את העבירות מכל מקום ומקשה על הפיקוח. בעניינינו, לא רק שאין נסיבות מיוחדות המצדיקות שיחרור (וזאת אף קבע בית משפט קמא) אלא שמהתסקיר עולה שקיים סיכון לחזרה להיתנהגות פורצת גבולות בתחום הסמים ומדובר על משיב עם עבר פלילי בתחום הסמים, הרשעה מ-2019, דבר שלא הרתיע אותו מלחזור ולבצע עבירות בתחום הסמים ואף עבירות חמורות יותר של סחר. יתר על כן, באישום 4, מיוחס [לאיתי], בנוסף להחזקת סמים בכמות שלא לצריכה עצמית, החזקת שקיות חלוקה וקופסאות חלוקה, עליהן כיתוב 'עסק של [איתי]', דבר המלמד על הכנות לסחר משמעותי. אכן, בית משפט קמא קבע כי הערבים הנמצאים ראויים, אולם לא מצאתי הצדקה בהחלטה מדוע ניתן לסמוך על [איתי] ולהורות על שיחרורו לחלופה". נקבע איפוא, כאמור, כי דין הערר – להיתקבל, וכי איתי יוסיף לשהות במעצר מאחורי סורג ובריח, עד תום ההליכים.

...

לא מצאתי אפוא עילה להעתר לבקשה, ולשוב ולדון בטענותיו של איתי, הפעם ב'גלגול שלישי'.

בית המשפט המחוזי אמנם הגיע למסקנה שונה מזו שאליה הגיע בית משפט השלום, אך בדבר זה, כשלעצמו, אין כדי להצדיק דיון ב'גלגול שלישי' (בש"פ 8481/12 מרואן נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (26.11.2012)).

אשר על כן, הבקשה למתן רשות לערור נדחית בזאת.