מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

שחרור נאשם לאחר ניסיון לשידול לרצח

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

ואולם, לאחר סיום עדותו של שמעון, טען המערער כי שמעון היתקשר במפתיע לקרוב מישפחה שלו והודיע לו כי ברשותו הקלטות מהן עולה כי מפעיליו המשטרתיים תדרכו אותו לשדל את המערער לבצע את העבירות ודרש בעבורן סך של 100,000 דולר.
הסכום לא שולם, ובפועל לא הוצגו הקלטות התומכות בגירסה זו. במקביל, התברר כי שמעון נעצר בתאילנד על ידי הרשויות המקומיות בשל עבירת רצח.
בכל הנוגע לאישום הששי, שעניינו ניסיון ייבוא הסמים, נקבע כי התוכנית לייבוא הסם הוצגה בפני המערער בהדרגה וכי הוא נקט משנה זהירות ולא הפגין רצון להישתלב בה, אולם בהמשך, לאחר ששמע את פרטי התוכנית והתחקה אחר רווחיותה, קיבל החלטה מושכלת להצטרף וגילה מעורבות מלאה, חילק הוראות ווידא פרטים, כשותף לה. במסגרת הכרעת הדין, דחה בית המשפט טענות רבות של המערער – העומדות אף בלב העירעור – שעניינן הדחתו לכאורה לבצוע העבירות על ידי הסוכנים.
ביום 24.4.2017, הורה בית משפט זה לבית המשפט המחוזי לשחרר את המשיב למעצר בפקוח אלקטרוני, לאחר קבלת חוות דעת מאת מנהל הפיקוח האלקטרוני באשר למיקום המעצר בפקוח (בש"פ 1680/17 מדינת ישראל נ' פלוני (24.4.2017)).
אמנם, הלכה היא כי אין לראות בימי מעצר בפקוח אלקטרוני כשווים לימי מעצר מאחורי סורג ובריח, ואין לנכותם מתקופת המאסר (ע"פ 7768/15 פלוני נ' מדינת ישראל (20.4.2016) (להלן: עניין פלוני)), ואולם יש להיתחשב במשך התקופה בה שהה נאשם במעצר בפקוח אלקטרוני לקולא, במסגרת גזירת הדין (ראו, למשל: עניין פלוני, פסקה 33 לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) ס' ג'ובראן; רע"פ 1976/18 אלמלח נ' מדינת ישראל (24.4.2018)).
...
בסיכומו של דבר קבע בית המשפט כי עדותו של המערער "אינה עולה בקנה אחד עם ההיגיון והמציאות". כמו כן קיבל בית המשפט את גרסתו של שמעון כי בינו לבין המערער התקיים קשר אמיץ מאז ילדותם, דחה את טענת המערער לפיה היחסים ביניהם היו מרוחקים ומנוכרים וקבע כי המערער ראה בשמעון איש אמונו.
הערעור על גזר הדין: על אף האמור לעיל, מצאתי כי יש להיעתר לערעור המבקש בכל הנוגע לגזר הדין, כך שעונש המאסר בפועל יקוצר והמערער לא ישוב לבית הסוהר.
בנסיבות המפורטות לעיל, דומה שמידות ההלימה וההרתעה לא יצאו חסרות אם נעמיד את עונשו של המערער על תקופת המעצר בה היה נתון בגין ההליכים בתיק זה. סוף דבר, לו תישמע דעתי, יתקבל הערעור בחלקו, כך שעונש המאסר בפועל יופחת ויעמוד על מניין הימים שריצה המערער במעצר.
באשר להכרעת הדין, אף אני לא שוכנעתי כי יש מקום להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי כי בנסיבות העניין אין לראות במערער מי שהודח למעשים מבלי שהיה לו כל קשר קודם לעולם הסמים ומבלי שנטל חלק פעיל בהוצאת התכנית הפלילית מן הכוח אל הפועל.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

ב"כ המאשימה הוסיף וציין כי בסופו של דבר בוצע הפיגוע על ידי בסאם, בתאריך 26.3.2010, במהלכו נהרגו רס"ן אלירז פרץ ז"ל וסמל ראשון אילן סביאטקובסקי ז"ל. ב"כ המאשימה טען כי על אף שנותק הקשר והנאשם לא הורשע בעבירת השידול כפי שיוחס לו בכתב האישום המקורי, בין היתר בשל קושי ראייתי, לא ניתן להיתעלם מקיומה של זיקה ומשמעות משפטית, לפיגוע שיצא לפועל ע"י באסם וגרם למותם של חיילי צה"ל. עוד טען בהקשר זה, כי עוצמת הזיקה האמורה, במקרה דנן, היתה גבוהה לאור ההשפעה שקיימת בין אותו קשר לבין הפיגוע שיצא לפועל בסופו של יום.
תואר כי לאחר שקבל הצעה מארגון אחר, הנאשם הצטרף לקשר לחטוף חייל ישראלי או נהג מונית ישראלי על מנת לסחוט שיחרור אסירים פלסטינאים הנמצאים בבתי כלא בישראל.
דובר בנאשם, כבן 23, נעדר עבר פלילי, אשר הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב האישום המתוקן בבצוע עבירות של קשירת קשר לפשע (רצח) ועבירת דין מסתנן מזויין.
על פי כתב האישום ביום 26.3.10, לאחר שבאסם הציע לנאשם מקום חלופי לפיגוע וללא ידיעת הנאשם, השיג אותו באסם מטען ונשק באמצעות ארגון טירור אחר, וניסה לבצע את הפיגוע סמוך למקום שעליו סיכם עם הנאשם שבו יבוצע הפיגוע על ידם.
...
יחד עם זאת יהיה מקום להביא בחשבון גם את העובדה שהנאשם היה בסופו של דבר מנהל זוטר בארגון, ובסופו של יום על אף נסיונותיו הוא לא הצליח להביא לידי מימוש את רצונו לבצע פיגוע.
לאחר שהובאו בחשבון כלל העובדות הנוגעות לעבירה עצמה כפי שפורט באריכות לעיל מצאנו לנכון לקבוע כי מתחם העונש ההולם בגין העבירות אותן ביצע הנאשם יהיה בין 5 ל- 9 שנות מאסר בפועל.
יש להביא בחשבון ולתת משקל לעובדה שמדובר בנאשם שאחרי שקיבל היתר כניסה לתרום מח עצם לאחיו שחלה ואושפז בישראל, בחר להיכנס לישראל ולתרום את מח העצם לאח, על אף שככל הנראה יכול היה להבין שבמעשה זה יכול והוא מסכן את חירותו והוא עלול להיעצר על ידי כוחות צה"ל. מנגד, לא הובאו בפנינו ראיות לכך שמדינת ישראל ניצלה באופן שאינו ראוי את נושא הטיפול לצרכי חקירה ומעצר, ועל כן לא ניתן יהיה להתייחס לטענה זו. סוף דבר לאחר ששקלנו את מכלול השיקולים הובאו, תוך קביעת יחס הולם בין חומרת המעשה ומידת אשמת הנאשם, בהתחשב בנסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירות, וכן בהתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם, נראה שיהיה מקום למקם את עניינו של הנאשם בקרבה יחסית לתחתית המתחם, ולאור זאת אנו גוזרים את דינו של הנאשם כדלקמן: 6 שנות מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו של הנאשם.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בגדריו של התיק העקרי, העורר מואשם בעבירות רבות וחמורות אשר כוללות קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות), עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); ניסיון לקבל דבר במירמה בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות), עבירה לפי סעיף 25 בצרוף סעיף 415 סיפא לחוק העונשין; עושק (ריבוי עבירות), עבירה לפי סעיף 431(1) לחוק העונשין; ניסיון לעושק (ריבוי עבירות), עבירה לפי סעיף 25 בצרוף סעיף 431(1) לחוק העונשין; ניסיון לשידול לגרימת חבלה חמורה, עבירה לפי סעיף 33 בצרוף סעיף 333 לחוק העונשין; אי-הודעה על תחילת התעסקות, עבירה לפי סעיף 215א(א) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: הפקודה); אי-ניהול ספרים (ריבוי עבירות), עבירה לפי סעיף 216(5) לפקודה; אי-הגשת דו"ח מס במועד (ריבוי עבירות), עבירה לפי סעיף 216(4) לפקודה; אי-ניכוי מס (ריבוי עבירות), עבירה לפי סעיף 218 לפקודה; מירמה, ערמה או תחבולה מתוך כוונה להיתחמק ממס (ריבוי עבירות), עבירה לפי סעיף 220(5) לפקודה; מירמה, ערמה או תחבולה מתוך כוונה לסייע לאחר להיתחמק ממס (ריבוי עבירות), עבירה לפי סעיף 220(5) לפקודה; פעולה ברכוש אסור, עבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: חוק איסור הלבנת הון); דיווח כוזב, עבירה לפי סעיף 3(ב)(1) לחוק איסור הלבנת הון; וכן דיווח כוזב בנוגע לרכוש אסור, עבירה לפי סעיף 3(ב)(2) לחוק איסור הלבנת הון.
העורר גם הורה לחסידיו "לתת [לשני אנשים שזיהה בשמותיהם – א.ש.] מכות רצח, לשבור להם את העצמות [...] שהם מתנהגים כמו איש ואשה, והם עוברים כל דקה על סקילה, שריפה, הרג, חנק, מצוה על כל אחד לשבור להם את העצמות, כפשוטו". העורר הוא בן 83 ומצב בריאותו רעוע.
אומדן הסיכונים הכרוכים בשחרור הנאשם לחלופת מעצר צריך להתבסס על ראיות בנות קיימא, ואינו יכול לכלול תובנות שמכירות באישיות שמכוננת את עצמה מחדש, דוגמאת אלו שפותחו על ידי הפילוסוף המנוח דֶרֶק פרפיט (ראו והשוו: Derek Parfit, Reasons and Persons 199-208 (1996)).
...
סבורני כי דין הערר להתקבל באופן חלקי.
כלל זה היה עמנו לפני חקיקת חוק המעצרים, אשר בא לחזק את זכויות החשודים והנאשמים על רקע האמור בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו; והוא מוסיף להנחות את שיקול דעתם של בתי המשפט בבואם לבחור בין מעצר מאחורי סורג ובריח וחלופותיו.
בנסיבות אלה, אין מנוס מקבלת הערר באופן חלקי וממתן הוראות לבדיקתה היסודית של טענת העורר בדבר היותו סובל ממחלות שמסכנות את חייו ושמצריכות טיפול מחוץ לכלא.
הערר מתקבל אפוא כאמור בפסקה 16 לעיל.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

רקע והשתלשלות העניינים ביום 7.5.2021 הגישה המשיבה בבש"פ 6466/22 ובבש"פ 6477/22 והמבקשת בבש"פ 7033/22 (להלן: המדינה) כתב אישום נגד מספר נאשמים, ובהם שני העוררים: מוחמד דכה (הוא העורר בבש"פ 6466/22, המשיב 2 בבש"פ 7033/22 והנאשם 2 בכתב האישום; בהתאם לכינויו, יכונה להלן: העורר אברש) ומוחמד אבו נאר (הוא העורר בבש"פ 6477/22, המשיב 3 בבש"פ 7033/22 והנאשם 3 בכתב האישום; יכונה להלן: העורר אבו נאר.
לחלופין, טוען העורר אברש כי אף בהנחה שישנן ראיות לכאורה לעבירת קשירת הקשר באישום הראשון, יש לשחררו לחלופת מעצר בשל הכירסום בראיות ביחס לעבירות הרצח וניסיון הרצח.
נבחן שאלות אלה כסדרן: הראיות לקשירת קשר תחילה והראיות לעניין מעורבות בניסיון הרצח וברצח לאחר מכן.
להרחבה על קשירתו של "קשר פורה", אשר בסופו מתבצעת העבירה מושא הקשר, ראו: מרדכי קרמניצר "על מהות הקשר הפלילי ועל היחס בינו לבין השידול לדבר עבירה" משפטים יד 231, 253-252 (1985) וכן ש"ז פלר דיני עונשין כרך ב 362-350 (1987)).
...
סבורני, כי למקרא הדברים האמורים לעיל, ברור שנשקפת משני העוררים מסוכנות משמעותית, הנלמדת הן מהעבירות החמורות שבהן הם מואשמים והן מנסיבות הביצוע שלהן: מעורבות לכאורית בתכנון התנקשות באחד מראשיה של כנופיה יריבה, אשר יש תשתית ראייתית (עם חולשה ראייתית) כי הבשילו לכדי מעשה רצח מתוחכם, אשר בוצע על ידי מתנקשים קרי רוח באמצעות נשק חם, בטבורה של עיר ולאור יום.
על כן, יש לקבל את בקשת המדינה, ולהותיר את שני העוררים מאחורי סורג ובריח לעת הזו.
סוף דבר: העררים בבש"פ 6466/22 ובש"פ 6477/22 נדחים בזאת.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בע"פ 4401/13 עידן אנורי נ' מדינת ישראל (‏9.12.2015) נדונה פרשת דקירת צעירה בשנות ה-20 לחייה בפניה, בבטנה ובגבה, בשדרה בעיר תל אביב, במסגרתה הורשע הנאשם בעבירה של גרימת חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(1) לחוק (חלף עבירת ניסיון רצח) ובעבירה של שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין והושתו עליו 18 שנות מאסר לריצוי בפועל, מאסר מותנה ופצוי למתלוננת, בסך 150,000 ₪.
בע"פ 1474/14 פלוני נ' מדינת ישראל (‏15.12.2015) לא נעתר בית המשפט העליון לערעור לאחר הרשעת המערער בעבירות ניסיון רצח, לפי סעיף 305 לחוק העונשין; תקיפת קטין או חסר ישע, לפי סעיף 368ב ולפי סעיף 382(ב)(2) לחוק העונשין; איומים לפי סעיף 192 לחוק; פגיעה בפרטיות; והפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין בגינם הוטלו עליו 13 שנות מאסר בפועל, מאסרים מותנים ופיצויים למתלוננת.
מאסר מותנה של 18 חודשים אותם ירצה אם תוך 3 שנים מיום שיחרורו ממאסר יעבור עבירות שעל פי סימנים א', ד' ו-ח' לפרק י'; סימן א' לפרק ט' וסעיפים 144 ו-186 לחוק העונשין או ניסיון או סיוע או שדול לביצוען.
...
מוות מיותר שגרם לאדם וכמעט קופחו חיי אחר, בשל ויכוח של מה בכך, ויכוח על חניית רכב ותו לא. נוכח חומרת האירועים סבורים אנו כי יש מקום לצבירת העונשים.
על כן אנו קובעים כי את עונש המאסר שנקבע בגין עבירת ההריגה, ירצה הנאשם בחפיפה חלקית לעבירות החבלה בנסיבה מחמירה, עבירות הנשק ויתר העבירות, וכך לענישתו בתיק הצירוף.
סוף דבר לאחר שקלול ואיזון כלל השיקולים אותם פרטנו לעיל הננו גוזרים על הנאשם את העונשים הבאים: 26 שנות מאסר בפועל החל מיום מעצרו, 14.02.19.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו