מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

שחרור נאשם בשב"ח בתנאים מגבילים

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2020 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

לעניין העובדה כי מדובר בשוהה בלתי חוקי, נטען כי אין בעובדה כי מדובר בנאשם שניכנס לשטחי המדינה ללא היתר, כדי לשלול אפשרות שיחרורו לחלופת מעצר וכבר נקבע ע"י בית המשפט העליון כי אין מניעה שמעצר בית לתושב האיזור יהיה בתחום מדינת ישראל, אף שמדובר באדם אשר אינו מחזיק היתר שהייה.
בנוסף, היא ביקשה לאבחן בינו לבין הנאשם 1 אשר שוחרר בתנאים מגבילים.
...
לאור שני שיקולים אלה, הייתי נכונה לשקול שחרור של הנאשם לחלופת מעצר תחת פיקוח אנושי והפקדה כספית משמעותית, אלא שלאחר ששמעתי את החלופה לא שוכנעתי כי יש בה כדי לאיין את המסכנות הנשקפת מהנאשם או להפחיתה עד מידה סבירה.
בשונה מכך וכאמור לעיל, לא התרשמתי לחיוב מהחלופה המוצעת, ואף מבלי להעמיק בשאלת היתכנות שחרורו של הנאשם לשטחי המדינה, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשתו לעיון חוזר.
אני מורה אפוא על דחיית הבקשה.

בהליך ערר מ"ת (עמ"ת) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

לפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה בתיק מ"ת 41720-11-16 מיום 23.11.16, בגדרה הורה על שיחרורו של המשיב בתנאים מגבילים, בדמות ערבות עצמית וערבות צד ג' של אזרחי ישראל בסכום של 15,000 ₪ והפקדה במזומן של 8,000 ₪.
בבש"פ 6781/13 קונדוס נ' מדינת ישראל (4.11.13), נקבע כי בעבירות על חוק הכניסה לישראל, ישנו חשש מובנה להתחמקות מהליכי משפט על דרך של השארות בתחומי הרשות, לאמור: "אישום נגד תושב האיזור בגין שהיה בלתי חוקית בישראל מקים חשש להתחמקות מהליכי משפט על דרך של השארות הנאשם בשטחי הרשות הפלשתינאית, בהם אין פועלות רשויות האכיפה של ישראל (וראו גם: בש"פ 7136/04 פיאלה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (12.8.04)). אמנם, לא אחת מתקיימת במקרים אלה עילת מעצר נוספת, מבין העילות המנויות בחוק המעצרים, לרוב כאשר מתווספות על עבירת השהיה הבלתי חוקית עבירות אחרות. ויחד עם זאת, דומה כי הקושי העקרי נוגע למקרים בהם עילת המעצר המרכזית הנה חשש המלטות מן הדין". בית המשפט הוסיף וקבע, כי שיקול מרכזי בבחינת האפשרות לשחרר ממעצר שוהה בלתי חוקי, נוגע לעבירות המיוחסות לו, לאמור: "מהם השיקולים העקריים שראוי שינחו את בית המשפט הנידרש להכריע האם לשחרר נאשם לחלופת מעצר באיזור? שיקול מרכזי נוגע לעבירות המיוחסות לנאשם – האם מיוחסת לו אך עבירה בגין עצם הכניסה לישראל שלא כדין, או שמא מיוחסות לו גם עבירות נילוות. אין דומה מי שביצע עבירה של שהיה בלתי חוקית לבדה, למי שביצע לכאורה, בנוסף לשהייה הבלתי חוקית בישראל, גם עבירות אחרות... אציין כי במקרים בהם מדובר בעבירות חמורות, ובפרט נוכח הסמיכות הגיאוגרפית בין ישראל לאיזור, קמה ממילא לרוב גם עילת המסוכנות, אם משמעות שיחרורו של הנאשם לאיזור היא כי הוא יוכל לשוב ולנסות להכנס לישראל לשם ביצוע עבירות דומות נוספות.
...
עם זאת, סבורני כי השילוב של שוהה בלתי חוקי שמצוי בתחומי מדינת ישראל כאשר סכין בעלת אופי בלתי תמים בכליו, מקים מסוכנות שאינה ניתנת לאיון בנקל.
לאור המקובץ, שוכנעתי כי יש לקבל את הערר ולהורות על מעצרו של המשיב עד להחלטה אחרת, שתתקבל לאחר שיוגש תסקיר מאת שירות המבחן בעניינו.
אין בעצם הזמנת התסקיר כדי לקבע את שיקול דעתו של בית המשפט קמא או לפתח ציפיות בלב המשיב ובמיוחד כך, לנוכח המסוכנות הנשקפת מנסיבות העבירות המיוחסות לו. עם זאת, סבורני כי ראוי שכל הנתונים הנדרשים יעמדו מלפני בית המשפט קמא, טרם מתן החלטה מסכמת בעניינו של המשיב.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

את מעשיהם אלה הם ביצעו כשהם מנצלים את חולשתם של הפלסטינאים, לעתים תוך איום בנשק ושימוש באלימות, ומתוך הנחה כי מכיוון שמדובר בשוהים בלתי חוקיים, הם לא יפנו לרשויות החוק כדי להתלונן נגדם.
למען שלמות התמונה יצוין כי ביום 13.8.2020 שוחרר נאשם 5 בכתב האישום בתנאים מגבילים בהסכמת המדינה, וביום 13.9.2020 שוחרר נאשם 4 בכתב האישום למעצר בית מלא, בהסכמת המדינה, בתנאים זהים לאלה של המשיבים.
...
בתום דיון שהתקיים ביום 13.9.2020 בעניינם של המשיבים ניתנה החלטת בית המשפט מושא ערר זה, בה נקבע כי "לאחר ששמעתי את הצדדים ובחנתי את הנסיבות, צפיתי בסרטונים אשר צולמו, ארבעה במספר, בחנתי את תסקירי שירות המבחן ושקלתי את המסוכנות העולה מהמשיבים, באתי למסקנה כי אכן כטענת ב"כ המבקשת קיימת מסוכנות ... אך לצד זאת סבורני כי המסוכנות קשורה באופן ישיר לנסיבות של ביצוע העבירות". בהמשך לכך, נקבע כי לצד החומרה הרבה בנסיבות ביצוע העבירות, השאלה הניצבת כעת הינה האם ניתן לאיין את המסוכנות העולה מהמשיבים בחלופת מעצר.
איני סבור כי יש בהחלטה בענין טוקוש יש כדי לתמוך בערר המדינה, שכן הנסיבות שם היו שונות, בין היתר במהות העבירות (בין היתר עבירות בנשק), במשך תקופת התרחשותן ובכך שבאותו מקרה מצא בית המשפט המחוזי כי נשקפת עדיין מסוכנות מהעורר למרות פיטוריו מהמשטרה.
אשר על כן איני סבור כי המדינה ביססה עילה להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא, ומשכך דין הערר להידחות.
בכפוף לאמור בפסקה 14 לעיל, הערר נדחה אפוא.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2016 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

יחד עם זאת בבש"פ 648/00 עבידו נ' מדינת ישראל קבע בית המשפט העליון: "אין מניעה כי מעצר הבית יהיה בתחומי מדינת ישראל על אף שמדובר באדם אשר אינו מחזיק בהיתר שהייה, וזאת מן הטעם שאין נפקא מינא אם יושב הוא בבית מעצר בתחומי מדינת ישראל או במעצר בית בתנאים מגבילים בתחומי מדינת ישראל" בבש"פ 6781/13 קונדוס נ' מדינת ישראל סברה כבוד השופטת ע. ארבל כי מתן האפשרות לחלופת מעצר בשטחי ישראל יהיה במקרים נדירים ויוצאי דופן, כאשר בית המשפט השתכנע כי קיימת לכאורה מניעה ממשית לשיחרור הנאשם לשטח הרשות.
אפשרות שליחת שוהה בלתי חוקי לתסקיר שירות המבחן: כבר נפסק כי אין בעובדה שנאשם הנו שוהה בלתי חוקי כשלעצמה, כדי למנוע שיחרורו לחלופת מעצר.
...
נוכח כל האמור בטרם תתקבל החלטה סופית לגופה של בקשה ובטרם ישמעו טיעוני הצדדים לגבי החלופה המוצעת, מתבקש שירות המבחן להכין תסקיר ביחס למבקש, אשר יבחן את מידת מסוכנותו, את החלופה המוצעת ואת התאמתו אליה, תוך התייחסות לעובדה כי מדובר בשוהה בלתי חוקי.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2023 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה סעיף 21(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996, קובע שגם לאחר שהוחלט על קיומה של תשתית ראייתית לכאורה וקיומה של עילת מעצר, לא ייעצר אדם אלא רק לאחר שיימצא שלא ניתן להשיג את מטרת המעצר על דרך שיחרורו בתנאים מגבילים, שפגיעתם בחרותו פחותה.
יחד עם זאת, לא נשללה בפסיקת בית-המשפט העליון האפשרות לשחרר נאשם המתגורר באיזור לחלופת מעצר, כאשר ניתן להבטיח את התייצבותו בהפקדת כסף ובערבויות משמעותיות נוספות.
לקטין בפני מיוחסות ביצוע עבירות רכוש תוך כדי כניסתו שלא כדין לישראל, והיותו של המשיב שוהה בלתי חוקי מהוה חשש ממשי כי שיחרורו או אי מעצרו יביא להימלטותו מן הדין.
...
נוכח כל האמור, ועל אף שהמשיב קטין נעדר עבר פלילי, ספק בעיניי עד כמה יהיה בכוחן של ערבויות כספיות כדי לאיין את עילת ההימלטות המשולבת עם עילת המסוכנות.
אשר על כן, לאור המפורט לעיל, הנני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו