בהמשך הודיע לו השוטר על מעצרו, השוטר אחז ביד הנאשם תוך שמבקש להילוות אליו לצורך זהוי אולם הנאשם השתחרר ונמלט.
לעניין נתוני עברו של הנאשם ייאמר כי לחובתו הרשעה אחת מבימ"ש לנוער בבאר שבע לפיה נדון בגין כניסה לישראל שלא כחוק והתחזות לאחר, עבירה אותה ביצע באוקטובר 2015 ובמסגרתה הוטל עליו בין היתר מאסר מותנה בן 4 חודשים שהנו בר הפעלה בתיק זה.
ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש סברה שמיתחם העונש שנע בין חודש לשישה חודשים תוך הסתמכות על הילכת "אלהרוש" בהנתן המצב הביטחוני כיום המחייב הטלת עונשי מאסר לאור הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים בעיתוי של מצב ביטחוני רגיש.
לו היה הנאשם תושב הארץ היה על בימ"ש להורות לשרות המבחן להגיש תסקיר לעונש שיש להניח כי היה מאיר זויות נוספות לעניין נסיבות המעשים בגינם הורשע או האישיות לרבות אפשרויות טיפוליות כאלו ואחרות ואולם בהיות הנאשם תושב שטחי הרשות הפלסטינאית ונוכח האמור בסעיף 1(8) לאזכרת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן), תשכ"ד-1964 אין מקום להורות לשרות המבחן להגיש תסקיר לעונש אודות הנאשם.
...
לאור כל האמור לעיל, אנו סבורים שבמקרה הזה ניתן להאריך את המאסר המותנה וליתן לנאשם הזדמנות נוספת בייחוד לאור העובדה שלקח אחריות כבר בשלב הראשון ובהזדמנות ראשונה ולאור הנסיבות האישיות ונסיבות המקרה.
אכן הערכים החברתיים בהם פגע הנאשם הנם כפי שפורטו ע"י המאשימה בטיעוניה לעונש
ועם זאת לענין המתחם הראוי לעונש לאור הלכת אלהרוש ( רע"פ 3677/13 אלהרוש נ' מדינת ישראל), שם נקבע כי המתחם בגין כניסה אחת לישראל נע בין מאסר מותנה ל-5 חודשי מאסר, הנני מקבלת את טיעוני ההגנה לעניין המתחם.
על כן הנני מקבלת את עתירת הסנגורית לכך שבפנינו אותם טעמים מיוחדים המצדיקים הארכתו של המאסר המותנה.
בהביאי בחשבון את האיזון הראוי במכלול השיקולים הצריכים לעניין וטיעוני ב"כ הצדדים כמפורט, הנני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:
בעניין עבירת הכניסה לישראל שלא כחוק:
הנני מורה על הארכת מאסר מותנה בן 4 חודשים מת"פ 44822-10-15 של בימ"ש לנוער בבאר שבע על פי גזר דין מיום 4.11.15 שניתן על ידי כב' השופט יניב בוקר וזאת למשך שנתיים נוספות מתום תקופת תוקפו.
