מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

שחרור ממעצר נאשם בגידול קנאביס

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2019 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

על פי עובדות כתב האישום המשיבה עובדת מזה 4 שנים בחוות גידול קאנביס רפואי, במסגרת עבודתה היא מנהלת העבודה והאחראית בעבודה על חנן שעובד במקום שנה.
לצד זאת נקבע כי בנסיבות ייחודיות ובמקרים מתאימים, ניתן יהיה להורות על שיחרור לחלופת מעצר גם נאשמים בעבירות סמים, ובילבד שיימצא בכוחה של חלופת המעצר המוצעת, לאיין את המסוכנות במידה מניחה את הדעת" (בש"פ 5396/16 ערן ברכה נ' מדינת ישראל) הפסיקה הכירה בקיומם של חריגים לכלל זה, ובפרט באותם מקרים בהם מדובר במשיבים צעירים, נעדרי עבר פלילי, שחלקם היחסי במעשים היה מצומצם מזה של שותפיהם.
...
אני סבורה כי יש מקום לבחינה מעמיקה של המסוכנות הנשקפת מן המשיבה בטרם שחרורה לחלופת מעצר.
אינני פוסלת את החלופה הנ"ל ועם זאת אני סבורה כי יש מקום לבחינה מעמיקה יותר של המפקחים, יש לבחון את התאמתם למלאכת הפיקוח ויכולתם להתמיד במשימה תקופה ממושכת, בשים לב שעסקינן בשני מפקחים בלבד, ובשים לב למחויבויותיהם הנוספות, (לרבות פיקוח של האב על אדם נוסף – מוזס).
הנני קובעת להמשך דיון, לאחר קבלת תסקיר מעצר, ליום 13.11.19 בשעה 10:00.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

החל מיום הקמת המעבדה ועד למעצרו ביום 5.7.18, גידל הנאשם את השתילים במעבדה, ובמועד האמור החזיקו הנאשמים בסם קאנבוס במשקל כולל של 40 ק"ג נטו, בשווי 30,000 ₪ לקילו סם. ביום 10.4.19 הגיעו הצדדים להסדר טיעון לפיו הנאשמים יודו בכתב האישום המתוקן, יורשעו, ונאשמים 1 ו-3 יישלחו לשרות המבחן לצורך קבלת תסקיר.
שהה במעצר בתיק הנוכחי 3 חודשים, השתחרר להמשך מעצר בפקוח אלקטרוני בתנאים מגבילים וכיום מצוי בתנאים מגבילים חלקיים.
מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי הנאשם היה "הרוח החיה" בחבורה – הוא שהקים את המעבדה; הוא שהשיג את הציוד הנידרש, בסיוע הנאשמים האחרים; הוא שהפעיל את המעבדה ותחזק אותה; והוא היה זה שהיתחבר באופן פיראטי לרשת החשמל תוך שהוא גונב חשמל בשווי של למעלה מ-13,000 ש"ח. למותר לציין כי רכישת 360 שתילי קנבוס, רכישת ציוד רב ומקצועי לגידול השתילים, ובכלל זה איחסון חלק מהציוד במחסן ביתו של נאשם 2, נטילת החשמל, רתימתם של הנאשמים האחרים לסייע במלאכה, כמו גם כמות השתילים הגדולה שנתפסה – כל אלה מלמדים על תיכנון מוקדם משמעותי ומוקפד מצד הנאשם, כמו גם על כוונתו להפיץ סמים בכמות עצומה לשוק – הכל בעבור בצע כסף.
...
לאור מידת הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים, נסיבות ביצוע העבירות, כמפורט לעיל, ומדיניות הענישה הנוהגת, אני קובע כי מתחם העונש ההולם נע בין 18 ל-36 חודשי מאסר, לצד רכיבי ענישה נלווים.
יחד עם זאת, בשים לב לטיב העבירות, לחומרתן, להיותן "מכת מדינה", לאינטרס הציבורי ולמדיניות הענישה הקוראת להטיל ענישה מחמירה ומשמעותית, באתי לכלל מסקנה כי לא ניתן להימנע מהטלת עונש מאסר לריצוי בפועל.
לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 15 חודשי מאסר, בניכוי ימי מעצרו מיום 6.7.18 עד 15.10.18.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2018 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

לדברי הנאשם היתדרדר לשימוש בקנביס לאחר שיחרורו מהצבא, ואת הסמים גידל במעבדה לשימושו העצמי.
תמצית טיעוני הצדדים ב"כ המאשימה, עו"ד טלי קרת, עמדה על חומרת מעשי הנאשם, שבמו ידיו הקים מעבדה לגידול קנביס בהקף ניכר.
שקלתי לזכות הנאשם את כל השיקולים שניתן לשקול לטובתו, לרבות הודאתו לאחר הליך הגישור באופן שחסך את ניהול ההליך, העידר עבר פלילי, גילו הצעיר, מעצרו למשך חודש ומחצה והתקופה הארוכה בה שהה במעצר באיזוק אלקטרוני, נישואיו הטריים וכל המפורט בתסקירים ובטיעוני ההגנה לעונש, והחלטתי לגזור עליו את העונשים הבאים: · מאסר בפועל בן 20 חודשים, בנכוי ימי מעצרו מיום 23.8.2016 עד ליום 2.11.2016; · מאסר על-תנאי בן 8 חודשים, והתנאי הוא כי בתקופה בת שלוש שנים מיום שיחרורו לא יעבור עבירה מסוג פשע על פקודת הסמים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 או עבירת רכוש מסוג פשע; · מאסר על-תנאי בן 3 חודשים, והתנאי הוא כי בתקופה בת שלוש שנים מיום שיחרורו לא יעבור עבירה מסוג עוון על פקודת הסמים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 או עבירת רכוש מסוג עוון; · קנס בסך 8,000 ₪ או 80 ימי מאסר תמורתו.
...
בהתחשב בעקרון ההלימה בין מעשה לעונש, בערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשי הנאשם, ובעיקר – בנסיבות ביצוע העבירות כאן: הקמת מעבדה משוכללת ויקרה לייצור קנאביס, תפיסה של כמעט 40 ק"ג סם וגניבת חשמל בהיקף ניכר, באתי לכלל מסקנה כי מתחם העונש ההולם שנע בין 16 ל-30 חודשי מאסר בפועל, שאושר לאחרונה בעפ"ג (מרכז) 62843-07-17 ג'אבר נ' מדינת ישראל (24.12.2017), יכול לשמש נקודת מוצא בענייננו.
באותו עניין דובר בהקמה והפעלה של מעבדת קנאביס במשך חודשיים, כאשר משקל השתילים שנתפסו היה 31.15 ק"ג. נוכח קיומם של הבדלים המשמעותיים בהיקף הציוד בו נעשה שימוש בשני המקרים והמעשה הנוסף של גניבת החשמל, סבורני כי מתחם העונש ההולם את מעשי הנאשם צריך להיות חמור יותר והוא ינוע בין 18 ל-36 חודשי מאסר בפועל, כפי שנקבע בע"פ (ת"א) 46738-09-14 מדינת ישראל נ' צקבאשוילי (1.1.2015) ובעפ"ג (מרכז-לוד) 5297-09-17 לוי נ' מדינת ישראל (23.1.2018), במקרים דומים מאוד לענייננו.
· אני מורה על חילוט כל הרכוש המפורט בבקשת החילוט בכתב האישום המתוקן.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

ב"כ הנאשם ציין כי הנאשם הודה במישטרה, שיתף פעולה באופן מלא, ושוחרר ממעצר בשלב מוקדם.
דיון וגזירת הדין הנאשם הורשע בגידול סם מסוג קנבוס ובהחזקתו שלא לצריכה עצמית, בכמות ניכרת בת כ-38 ק"ג. במעשיו, פגע בערכים של הגנה על שלום הציבור ובריאותו מפני נגע הסמים והשלכותיו ההרסניות על החברה.
...
הוא נדון ל- 26 חודשי מאסר בפועל, וערעורו נדחה.
נוכח דברים אלו, הרי שבהתחשב באופי ההליך השיקומי אותו עבר הנאשם, בנסיבותיו חייו המורכבות מאד, בתוצאות ההליך בו החל, וברושם כי הנאשם מצוי בעיצומו של שינוי ממשי, אני סבורה כי בנסיבות תיק זה אינטרס השיקום גובר, אל מול החשש כי ההליך כולו ירד לטמיון ככל שיושת על הנאשם מאסר ממש.
נוכח המפורט לעיל אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

בתאריך 17.04.23 הוגש תסקיר מטעם שירות המבחן (להלן: "התסקיר השני") בו צוין שכאשר הנאשם שוחרר למעצר בית בחודש ינואר 2023 הוא החל את הטיפול ביחידה לטפול בהתמכרויות, נמצא משתף פעולה, הגיע באופן עיקבי למפגשים, הציג בדיקות שתן נקיות, על כן שירות המבחן הציע המשך הליך טפול פרטני והשתלבותו של הנאשם בקבוצת 12 הצעדים בתחום ההתמכרויות.
אשר לקנס, קבע שאינו חורג ממדיניות הענישה הנוהגת ודחה את העירעור בנוגע לרכיב זה. ברע"פ 8563/18 שרפוב נ' מדינת ישראל (12.12.18) – הנאשם הורשע בגידול 18 ק"ג קנביס על-פני 8 חודשים נקבע מיתחם ענישה שבין 10 חודשי מאסר עד 30 חודשי מאסר, והנאשם נדון ל – 10 חודשי מאסר בפועל בהיתחשב בנטילת אחריות, העדר עבר פלילי, נסיבות אישיות והמלצת שירות המבחן.
...
   "ביסוד הענישה אינו עומד שיקול אחד ויחיד, אלא מכלול של שיקולים. במלאכת הענישה בכל מקרה ומקרה חייב השופט למצוא את המשקל הראוי שיש להעניק לכל אחד מהשיקולים הנזכרים, תוך שהוא מודע לכך כי לעיתים קרובות שיקול אחד בא על חשבונו של שיקול אחר. מכאן, שהעונש אשר מוטל בסופו של דבר על הנאשם, אינו אלא תוצאה "משוקללת" – אם תרצה פשרה – של השיקולים השונים שיש להביאם בחשבון.
סטייה ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום: כאמור, בהתאם לסעיף 40 ד(א) לחוק העונשין אם מצא בית המשפט שיש סיכוי של ממש שהנאשם ישתקם, רשאי הוא לחרוג ממתחם העונש ההולם ולקבוע את עונשו על פי שיקולי שיקומו.
לאור זאת, אני סבור שהטלת מאסר בפועל יהווה עבורו גורם דחק שעלול להוביל לנסיגה במצבו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו