מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

שחרור ממעצר חרף הצהרת תובע

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

טענה זו נדונה בבש"פ 4829/14 פלוני נ' מדינת ישראל (8.7.2014) (להלן: עניין פלוני) ונדחתה על ידי השופט י' עמית, תוך קריאה למחוקק "להבהיר את נוסחו המנדטורי של סעיף 17(ד) רישא". נקבע בעיניין פלוני, כי: "אכן, נוסחו של סעיף 17(ד) הוא מנדאטורי, כביכול בית משפט חייב לשחרר את החשוד אם לא ניתנה הצהרת תובע. אולם, פרשנות תכליתית של הוראת סעיף 17(ד) רישא מחייבת לבחון אם נתקיימו עילות המעצר של מסוכנות ושל שבוש הליכי משפט גם אם נסתיימה החקירה. שאם לא כן, עלולה להווצר תוצאה בלתי הגיונית בעליל, לפיה עבריין מסוכן עלול להשתחרר אך ורק מן הטעם שהחקירה הסתיימה אך משום מה לא ניתנה הצהרת תובע. עילות המעצר של מסוכנות ושיבוש הליכים המנויות בסעיפים 13 ו-21 לחוק המעצרים טבועות אינהרנטית בסעיף 17(ד) לחוק המעצרים, ואין באמור בסעיף זה כדי לאיין עילות אלה. בדומה, ולמרות שסעיף 17(ד) לחוק אינו מזכיר במפורש קיומה של חלופת מעצר, ברי כי רשאי בית המשפט להורות על חלופת מעצר ב'שלב הדמדומים' של סעיף 17(ד), המגשר בין שלב סיום החקירה, כאשר העצור בחזקת חשוד לפי סעיף 13 לחוק המעצרים לבין מועד הגשת כתב האישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים של נאשם לפי סעיף 21 לחוק המעצרים" (שם, בפיסקה 3, וראו דיון נרחב בסוגיה זו בב"ש (נצ') 1419/99 זיתוני נ' משטרת ישראל – תחנת טבריה (13.10.1999)).
...
השופט א' שהם: השאלה המונחת לפתחנו במסגרת ערר זה היא: האם סמכות הארכת המעצר לתקופה שלא תעלה על 5 ימים, בהתאם לסעיף 17(ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), לצורך גישור בין תום החקירה ועד להגשת כתב האישום, חלה גם על שחרור בערובה ל"מעצר בית", לפי סעיף 48(א)(9) לחוק המעצרים? מאחר ששאלה זו טרם הוכרעה בפסיקתו של בית משפט זה, החלטנו ליתן למבקש, בהסכמת המשיבה, רשות לערור על החלטתו של בית המשפט המחוזי, ולפיכך יקרא המבקש משלב זה ואילך: העורר.
לסיכום, אציע לחבריי לדחות את הערר, ככל שהדבר נוגע לשאלה העקרונית שהונחה לפתחנו.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2018 בשלום קריית שמונה נפסק כדקלמן:

משיב 1 היה עצור במהלך החקירה, ואולם ביום בו הוגשה לגביו הצהרת תובע ולמרות הצהרת המאשימה על כוונה להגיש כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים, שוחרר משיב 1 בתנאים במסגרת החלטת בית משפט השלום בטבריה במ"י 483-09-18 מיום 6.9.18.
...
בשולי הדברים אציין, כי נתתי משקל נכבד לטענת האכיפה הזהה המתבקשת, וכי יתכן שבמקרה אחר, אילו גם משיב 1 היה עצור, הייתי רואה לתת בכורה לשיקולים אחרים, ואולם שיקול של התייחסות משפטית שווה, הינו שיקול מכריע במקרה זה. לנוכח האמור לעיל, החלטתי לבדוק כבר כעת את חלופת המעצר שהוצעה לגבי משיב 2, ומצאתיה הולמת.
סוף דבר הוא, כי אני קובעת כדלקמן: תנאי השחרור והגבלות המעצר שנקבעו לגבי משיב 1 בעמ"י 14728-09-18 בהחלטה מיום 7.9.18 מוארכים, ויחולו עד החלטה אחרת.
אני מורה על שחרורו של משיב 2 בתנאים הבאים: א. המשיב ישהה במעצר בית מלא בכל שעות היממה בבית הוריו בכפר טובא זנגריה.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2017 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

לענין שיחרור המשיב לחלופת מעצר למרות שיש נגדו מאסר על-תנאי בר הפעלה, הפנה הסניגור ל-עמ"ת (י-ם) 27304-04-14 ברכאת נ' מדינת ישראל (23.4.2014), שם החזיר בית המשפט המחוזי בירושלים את עניינו של נאשם, שהואשם בעבירות כניסה לישראל שלא כחוק, עבירות התפרצות, גניבה ואחזקת כלי פריצה, לבית משפט השלום לבחינת חלופת מעצר.
כן הפנה הסניגור ל-עמ"י (י-ם) 55800-12-16 מדינת ישראל נ' עואודה (27.12.2016), בו שוחרר בשלב של הצהרת תובע, חשוד בעל הרשעות בבית המשפט הצבאי של החזקת נשק ללא רישון, שימוש בכלי יריה בגינו נדון לשלושה חודשי מאסר, היתחזות, הפרעת שוטר במילוי תפקיד, שימוש במסמך מזויף וכניסה לישראל שלא כחוק.
...
הגעתי למסקנה כי יש להורות על תסקיר מעצר טרם הכרעה בבקשה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים.
לאור האמור לעיל, הנני דוחה את הדיון בבקשה ליום 4.6.2017 בשעה 8:30, על מנת שיוכן תסקיר מעצר.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום היתייחס לכך שחשוד נוסף שוחרר ממעצר חרף הסכמה כי יישאר במעצר עד ליום 25.11.2022 (וישוחרר אם תהיה התפתחות דרמאטית בחקירה).
בית המשפט המחוזי הוסיף כי על משטרת ישראל לפעול במהירות המתחייבת כדי להשלים את החקירה בתוך המועד שנקבע, וככל שתסבור כי יש מקום להגיש כתב אישום נגד מי מהמבקשים, יהא עליה להגיע עם הצהרת תובע, שאם לא כן – ובהיעדר התפתחות משמעותית – יהא מקום לשחררם לחלופת מעצר.
...
זאת, לאחר שבית המשפט מצא כי קיימת בחומר החקירה תשתית ראייתית המבססת חשד סביר שהמבקשים ביצעו את העבירות המיוחסות להם; כי החשד הסביר התחזק מאז הארכת המעצר הקודמת; וכי פעולת החקירה שבוצעה הניבה פעולות חקירה נוספות.
דין הבקשה להידחות.
אי לכך, הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

ביום 4.6.2017, שבועיים לאחר שנעצר, הוגשה הצהרת תובע בדבר כוונה להגיש כתב אישום נגד התובע ובקשה למעצר עד תום ההליכים והמדינה ביקשה להאריך את מעצרו למשך 5 ימים (עמ' 107 לנספח 1 לתצהיר הנתבע).
ביום 7.6.2017, בדיון בבקשה, חזרה המדינה מבקשתה והתובע שוחרר ממעצר בתנאים, ביניהם הרחקה מהישוב לשבוע עד להשלמת החקירה, למרות בקשתה להרחקה של 30 יום (עמ' 39-41 לנספח 1 לתצהיר הנתבע).
...
אף אם ניתן היה לנסח את הדברים בלשון מתונה יותר, הפרשנות והבעת הדעה מתייחסות לטענות עובדתיות, שכאמור הקשרן הוכח כנכון וקיימו את יסודות הגנות אמת הפרסום ותום לב. הפלטפורמה שנבחרה לפרסום היא בעלת היבטים שאין בהם לשנות את המסקנה, שבנסיבות המקרה הנתבע זוכה להגנת החוק, שכן מבט מעל להליך מותיר קושי בתוצאה לפיה לתובע יוענק סעד.
הכתוב בפרסומים מהווה לשון הרע, שכן באמירתם יש כדי לפגוע לבזות ולהשפיל את התובע ועם זאת, הצליח הנתבע להוכיח שחלות הגנת האמת בפרסום ותום הלב ומשכך, דין התביעה להידחות.
לאור האמור, דין התביעה להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו