שחרור ממעצר בעבירות פגיעה ברכוש והתפרצות וכניסה לשטח צבאי

בית משפט השלום בירושלים ת"פ 59288-12-20 מדינת ישראל נ' אלפקיה(עציר) בפני כבוד סגן הנשיא ירון מינטקביץ בעיניין: מדינת ישראל ע"י עו"ד תמר טופז שם טוב המאשימה בלאל אלפקיה ע"י וע"ד מאיה ג'ולסון גלעדי הנאשמים גזר דין

על פי עובדות האישום, הנאשם הוא תושב שטחי הרשות הפלסטינאית ואין לו אישור שהיה בישראל וביום 16.12.20 בסמוך לשעה 15:30 ניכנס לישראל שלא כדין דרך פרצה בגדר באזור עטרות.

ב"כ הנאשם הפניתה לכך שהנאשם קיבל אחריות למעשיו והודה למרות קשיים ראייתיים, ולכך שמיוחסת לו קבלת רכוש לא רב. עוד טענה, כי ההשוואה לעבירת התפרצות אינה במקומה, שכן עבירה זו אינה כרוכה בפגיעה בקרבן העבירה באותו אופן כמו עבירת ההתפרצות, ורמת הענישה בגין עבירות דומות נעה בין מאסר בעבודות שירות ועד מאסר קצר.

כמו כן המיתחם יבטא את העובדה שהנאשם ניכנס לישראל שלא כדין לצורך ביצוע העבירה ומדובר בנתון מחמיר, שהרי די לנו בעבריינים "תוצרת הארץ" ואין לקבל כי יתוספו עליהם שוהים בלתי חוקיים, הנכנסים לישראל על מנת לפגוע ברכושם וביטחונם של תושבי המדינה.

בשנת 2010 נדון הנאשם בבית המשפט הצבאי לשמונה חודשי מאסר בגין 13 התפרצויות לבתי מגורים.

ארבעה חודשי מאסר, בו לא יישא אלא עם יעבור תוך שלוש שנים מיום שיחרורו מהמאסר עבירת רכוש שהיא עוון או עבירה על חוק הכניסה לישראל.

...

אין מנוס מהמסקנה, כי מדובר באדם שאין עליו מורא הדין וההרתעה בעניינו נכשלה כשלון חרוץ.

משכך, אין מנוס מלהטיל על הנאשם עונש בצידו הגבוה של המתחם, על מנת להגן על החברה מפניו ולמנוע ממנו לשוב ולעבור עבירות, ורק בשל הודאתו של הנאשם אמנע מלהשית עליו עונש הנמצא ברף העליון.

חלק מהרכוש נתפס בביתו של הנאשם בעת חפוש שבוצע בו. בגין כך הורשע הנאשם בהתפרצות לבניין שאינו דירה וגניבה ממנו בצוותא, לפי סעיפים 407(ב) ו-29(א) לחוק העונשין, ובהיזק לרכוש לפי סעיף 452 לחוק העונשין.

בהמשך, משך א' את החגורה, אולם הנאשם לא הירפה ממנה והשניים ניכנסו לתוך מיתחם התחנה תוך שהם נאבקים על החגורה.

בתוצאה ממעשי הנאשם נגרמו לא' חבלות חמורות, ובהן נפיחות במצח משמאל, נפיחות בצקתית בצידו הימני של האף, חתך שטחי על האף ובלחי ימין, שברים בעצמות האף משמאל עם המטומה תת עורית, וכן המטומה תת עורית במצח.

ביום 6.5.2018 הוריתי על שיחרורו למעצר בית מלא, וערר שהוגש ע"י המדינה נדחה (עמ"ת 15036-05-18) כך שהנאשם שוחרר למעצר בית מלא ביום 7.5.2018.

הוא לא גויס לצבא מחוסר התאמה ובשל תיקיו הפליליים.

קביעת מיתחם הענישה ההולם מיתחם הענישה ההולם נקבע בהתאם לעיקרון ההלימה, שהוא נגזרת של הערכים המוגנים ומידת הפגיעה בהם, נסיבות ביצוע העבירות ומידת אשמו של הנאשם, ומדיניות הענישה הנוהגת.

השל"ץ לא יחל לפני תום 45 ימים מהיום; 10 חודשי מאסר שלא ירוצו, אלא אם יעבור הנאשם כל עבירות אלימות מסוג פשע בתוך 3 שנים מהיום; 5 חודשי מאסר שלא ירוצו, אלא אם יעבור הנאשם כל עבירת אלימות מסוג עוון, לרבות איומים, וכן עבירות של התפרצות למקום מגורים או שאינו למגורים, גניבה והיזק לרכוש במזיד בתוך 3 שנים מהיום; קנס בסך 500 ₪ או יומיים מאסר תמורתו אם לא ישולם.

ככל שקיימת הפקדה בתיק המעצר, תקוזז עם הפיצויים תחילה על אף כל הודעת עיקול, ורק לאחר מכן תקוזז עם הקנס; התחייבות בסך 5,000 ₪ שלא לעבור בתוך שנתיים מהיום את העבירות בהן הורשע הנאשם; מבחן למשך 18 חודשי מהיום תחת פקוח שירות המבחן.

...

יש להוסיף לכך את העובדה, כי ניקיונו של הנאשם והיעדר פתיחת תיקים חדשים, מובילים למסקנה כי מחולל העבירות העיקרי היה למעשה התמכרותו לסמים ואלכוהול – כשאין זה המצב כיום.

גזירת הדין – נוכח כל האמור, גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 600 שעות של"ץ. השעות תבוצענה ע"פ תוכנית שיכין שירות המבחן ויגיש לבית המשפט בתוך 30 יום מהיום.

עוד הוסכם כי החיפוש בטלפון בוצע לאחר שאותו אחר שוחרר ממעצר, וכי לאחר שהופקו ממנו הראיות נעשתה פניה במסגרת תיק זה לבית המשפט בבקשה למתן צו חדירה לאותו טלפון.

ס' 21, בפרק שעניינו בעיכוב, מעצר, חפוש, תפיסה ועוד, קובע כי הוראות פרק זה חלות גם לגבי עבירה שבוצעה בישראל או באיזור מוחזק בידי צה"ל והוא בר עונשין מכוח הדין החל במקום בו בוצע.

ס' 67 בצו, שכותרתו חפוש בחצרים, קובע – "קצין או חייל שקצין הרשהו לכך באופן כללי או באופן מיוחד, רשאים להכנס בכל זמן, לכל מקום, כלי-רכב, כלי-שיט או כלי-טיס, שעלול להיות טעם לחשוד כי משתמשים בהם, או שהשתמשו בהם לכל מטרה, הפוגעת בשלום הציבור, בביטחון כוחות צה"ל, בקיום הסדר הצבורי, או למטרות היתקוממות, מרד או מהומה, או שיש מקום לחשוד בהם כי נמצא שם אדם שעבר על צו זה, או סחורות, חפצים, בעלי חיים, תעודות, הצפויים לתפיסה לפי צו זה ורשאים הם לחפש בכל מקום, כלי-רכב, כלי-שיט או כלי-טיס וכל אדם הנמצא בהם או היוצא מהם". יובהר בקשר לצוו האמור, כי מאז 1967 פורסמו מספר צוים העוסקים בדין הפלילי בשטחים, החלים על התושבים הפלסטינאים.

גם בתיק (יהודה) 3239-19 התביעה הצבאית נ' עבוד דאוד צאלח אבו חליל, ניתן ביום 10.4.19 (פורסם בנבו), נידון סעיף 67 בצו, משנתבקש בית המשפט הצבאי להשיב רכוש שנתפס מביתו של המבקש במהלך חפוש, בין היתר בשל טענה בדבר אי חוקיותו של החיפוש, אשר בוצע ללא צו. באותו עניין מדובר היה בחקירת עבירות התפרצות ורכוש – כבעניינינו, ולא בחיפוש על רקע ביטחוני, ובית המשפט קבע כי לא נסתרה טענת המדינה לגבי תחולת סעיף 67 על החיפוש, אשר אינו מחייב צו. אף בע"מ 1729/18, התביעה הצבאית נ' יוסף יעקוב סעיד כאלותי, ניתן ביום 22.5.18 (פורסם בנבו), נידונה טענת ההגנה כי חפוש שנערך ברכבו של המשיב נעשה בחוסר סמכות.

...

כשנשאל אם נעצר והטלפון שלו נתפס, שינה מספר פעמים גרסאות, ובסופו של דבר טען כי נלקח טלפון מהרכב, אך הוא אינו יודע של מי הטלפון (עמ' 113 - 114).

בהתחשב בהלכה הפסוקה שלעיל, ולאחר שהתרשמתי מהנאשם באולם בית המשפט במסגרת מספר ישיבות הוכחות ובהן בעת עדותו בפניי, ולאחר שהזהרתי עצמי בדבר הקושי הטמון פעמים רבות בזיהוי דמויות, באתי לכלל מסקנה כי הנאשם הוא האדם המצולם בתמונות ובסרטון לצד שלל הגניבה.

לפיכך, מורשע הנאשם בביצוע העבירות בהן הואשם.

באותן נסיבות התפרצו נאשם 1 ואדם אחר לרכב השייך למתלונן י"ת. השניים שברו חלון בדלת הרכב, ניכנסו לתוכו, הרימו את מכסה המנוע, הוציאו ממסר קיצור הנעה בצבע כחול ממקומו ויחד הניעו את הרכב.

מהלך הדיון הנאשמים נעצרו ביום הארוע, 21.12.2021, ונותרו במעצר עד ליום 17.1.2022 אז שוחררו בתנאים.

עיקרון זה מבוסס על הערכים המוגנים ומידת הפגיעה בהם, נסיבות ביצוע העבירה ומידת אשמו של הנאשם וכן על מדיניות הענישה הנוהגת.

רע"פ 1052/17 ג'ברין נ' מ"י (מיום 12.3.2017) – הנאשם גנב מפתחות תוך ניצול היזדמנות, וגנב רכב אך נתפס במחסום טרם כניסתו לשטחים.

רשויות צה"ל יאפשרו כניסתם לישראל; מאסר על תנאי של 3 חודשים, שלא לעבור כל עבירה על חוק הכניסה לישראל בתוך 3 שנים מיום השיחרור; מאסר על תנאי של 6 חודשים, שלא לעבור כל עבירת רכוש כלפי רכב לרבות היזק לרכב בתוך 3 שנים מיום השיחרור; קנס בסך 3,000 ₪ או 12 ימי מאסר תמורתו אם לא ישולם.

...

המיקום במתחם הואיל ואין מנוס מהטלת מאסר, והואיל ומדובר במאסרם הראשון של צעירים ללא עבר פלילי, כאשר הנזק המדרדר לפלילים כתוצאה ממאסר ידוע ומוכר (ר' והשווה דו"ח וועדת דורנר), הרי שאין למצות את הדין עם הנאשמים ויש להטיל עליהם מאסר בתחתית המתחם.

גזירת הדין נוכח כל האמור, גוזר על כל אחד מהנאשמים את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 10 בניכוי מלא של ימי מעצרם של הנאשמים על-פי חישוב שב"ס שיכריע.

אציין כי בשל הטלת עונש המאסר החלטתי לא למצות את הדין בהטלת הרכיבים הכספיים.

לצורך קידום ומימוש הקשר, בין התאריכים 30.1.23 – 31.1.23 הגיעו האחרים (שזהותם אינה ידועה) אל הרכב, התפרצו לרכב באמצעות חפץ חד שהכניסו בין מסגרת החלון לשמשה בדלת הקדמית שמאלית, שלפו את מחבר נעילת ההגה ונטלו את הרכב למקום שאינו ידוע למאשימה.

ראו גם רע"פ 1708/08 לוי נ' מדינת ישראל (21.2.08): "בית המשפט המחוזי צדק גם צדק משהטעים את הצורך בחומרה בענישה בעבירת התפרצות ובעבירות הרכוש בכלל, שהיו - אפשר לומר - למכת מדינה, למקור דאגה וטרוניה לאזרחים רבים ולפגיעה בתחושת בטחונם. נקל לשער את החוויה הקשה העוברת על קרבנות הפריצה, בשובם לביתם והינה הפיכת סדום ועמורה בתוכו וחפצים וכסף נעלמו ואינם, ולעיתים קרובות משמעות הדבר היא כי הרכוש יירד לטמיון, שכן העבריין לא יילכד; כך גם באשר למי שהשכים לעבודתו והינה רכבו שהחנה לעתותי ערב איננו, כי נגנב. אמנם במקרה דנא, נלכד המבקש בכף ועמו הרכוש מאותה פריצה בה נעצר, וכן השיב חלק מרכוש אחר בהתערבות בית משפט השלום – אך אין בכך כדי לפצות על הטראומה שגרם...". בעיניין הצורך בענישה מחמירה ראו דבריו של כב' השופט א' רובינשטיין בע"פ 11194/05 אבו סבית נגד מדינת ישראל (15.5.06) : "למרבה הצער, תופעת גניבות הרכב טרם נעקרה משורש ... כימעט שהפכה לעשר מכות; היא ממשיכה לנגוס ברכושם של רבים, ופגיעתה רעה כלכלית ואנושית. המעט שבידי בית משפט זה לעשות הוא לחזק את ידיהם של בתי המשפט הדיוניים בראייה מחמירה של העבירות הכרוכות בכך". על החומרה שבעבירות התעבורה שביצע הנאשם רע"פ 1211/12 אברהם ישראלי נ' מדינת ישראל (15.2.12): "עבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רישיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו) וזו עיקר וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלו יקרו חלילה בעת נהיגה כזו...". מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא משמעותית, הנאשם קשר עם אחרים קשר לבצוע פשע, קיבל לידיו את הרכב הגנוב ונהג בו לכיוון מחסום מיתר, על אף היותו בלתי מורשה כלל לנהיגה, ללא כסוי בטוחי, כשנתקל במחסום משטרתי, נהג במהירות בלתי סבירה לתנאי הדרך והכל כשהמשטרה דולקת אחריו, ותוך הפרעה לשוטרים וניסיון להכשלתם, נהג לתוך יער ואף פרק מהרכב והמשיך להמלט רגלית עד שנעצר.

· עפ"ג (י-ם) 69797-03-18 עקרמאוי נ' מדינת ישראל: הנאשם הורשע בגניבת רכב ונהיגה ללא רישיון וללא ביטוח, בכך שגנב רכב מחניון מתוך כוונה למכור אותו בשטחים, הנאשם אף נימלט מהמשטרה כשהוא נוהג ברכב במהירות גבוהה וגרם נזק 'קל' לניידת מישטרה.

· נתתי דעתי לנסיבותיו האישיות של הנאשם, לגילו הצעיר, לכך שעצור בתיק זה כימעט 8 חודשים, לכך ששירת לדבריו שירות צבאי מלא כגשש וכי בכוונתו להשתחרר ממאסר, לפעול להוצאת רישיון נהיגה ולנהל אורח חיים נורמאטיבי.

...

הערעור נדחה.

לאור כל המפורט לעיל, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לאירוע בכללותו, הכולל הן את עבירות הרכוש והן את עבירות הנהיגה, בנסיבות המפורטות לעיל, נע בין 13-28 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית.

לפיכך, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בכל הנוגע לרכיב הפסילה נע בין 3-6 שנות פסילה.