מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

שחרור ממעצר בגין עיכוב שלא כדין

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בת"א 19539-10-15 בן גביר נ' מדינת ישראל (12.4.2018) נפסק פיצוי של 6,000 ₪ בגין עיכוב שלא כדין.
בעניינינו יש לפסוק את הפצוי העקרי בגין עיכוב שיחרורו של התובע למשך שעות רבות, זאת לצד חפוש בעירום חלקי ללא הצדקה ותנאים לא נאותים בתאי המעצר.
...
במכלול הדברים אני מורה לנתבעים לשלם לתובע סך של 9,000 ₪.
כמו כן, בהתחשב בהיקף הראיות, התקיימותם של שלושה דיונים והבקשות השונות בעניין הליכים מקדמיים, ומאידך גובה הפיצוי שנפסק, ישלמו הנתבעים לתובע שכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪ וכן אגרות משפט.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי קבע את הדיון בערר לאותו היום בשעות הצהריים, אם כי יצוין שבפועל החל הדיון מעט מאוחר יותר לנוכח עיכוב בהבאתו של המבקש.
בתום הדיון ניתנה החלטת בית המשפט, שבמסגרתה עמד על כך ש"קיים חשד סביר למעורבות [המבקש] בעבירות הנחקרות (רכישת/החזקת נשק שלא כדין, תקיפת סתם בן זוג, איומים וכן תקיפה הגורמת חבלה של ממש)", וקבע כי קיימות בעיניינו של המבקש עילות מעצר של מסוכנות ושל חשש מפני שבוש הליכי החקירה.
המבקש מוסיף וטוען גם לעניין מעצר הביניים בן מספר השעות שבו שהה, בין קיום הדיון בבית משפט השלום לדיון בבית המשפט המחוזי, כאשר לטענתו מדובר במעצר לא חוקי שהמשיך לאחר מועד שיחרורו שנקבע על ידי בית משפט השלום.
...
בית המשפט נעתר לבקשה ועיכב את הביצוע עד לשעה 13:30 באותו היום.
לאחר עיון בבקשת רשות הערר, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.
סוף דבר, בקשת רשות הערר נדחית.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

סדר הדיון יהיה איפוא כדלהלן: תחילה יש לידון בטענת המאשימה לפיה המפגש הראשוני בין הנאשמת לשוטרת אינו מהוה עיכוב על פי הדין; בהמשך, וככל שייקבע שמדובר בעיכוב, תדון משמעות ופרשנות פעולות השוטרת והאם מדובר בעיכוב שבוצע כדין; ככל שייקבע שהליך העיכוב (והמעצר בעקבותיו) אינם חוקיים תדון משמעות היתנהגות הנאשמת, קרי: האם מדובר בהתנגדות כדין והאם מדובר בצידוק לעבירת ההפרעה לשוטר.
] פעולות הנאשמת – היתנגדות לעיכוב ומעצר שלא כדין – מידתיות לאחר שקבעתי כי נפלו פגמים בהליך העיכוב אשר בוצע בחריגה מהוראות החוק, קמה בנסיבות העניין לנאשמת הזכות להיתנגד לעיכוב: "עשיית שימוש בסמכות ה״עיכוב״ - אף שאין המדובר ב״מעצר״ - מטילה "מיגבלה" על חירותו של אדם; ואין אדם חייב להשלים עם עיכובו, אלא אם כן המדובר בהגבלה ״כחוק״.
רפ"ק משה אברמוב פירט כי: "הבחנתי שהעצורה משתוללת על הקרקע ומתחילה לצעוק כל מיני דברים... וכשהרימו את החשודה וליוו אותה לניידת ושהכניסו אותה לניידת זהיתי את העצורה בועטת בדלת ומונעת את סגירת הדלת" (ת/11) והפקח דוני פנחסוב ציין: "החשודה החלה להישתולל ולבעוט בשוטרת ולתלוש לה את המצלמה את הקשר, החשודה הצליחה לשחרר את האזיקים ביד אחת" (ת/12).
...
צפייה בסרטון ועיון בדוחות הפעולה מובילים למסקנה כי פעולות הנאשמת היו סבירות ומידתיות.
יתר על כן, כאשר עולה מראיות התביעה מסקנה מפלילה לכאורה, הימנעותו של נאשם מלהעיד ולעמוד למבחן החקירה הנגדית מותירה את מסקנת ההפללה ללא משקל שכנגד, ועשויה להוביל להרשעתו (ע"פ 4600/94 חביו נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(5) 617, 632; עניין גרציאני, פיסקה 5.
סוף דבר לאור כל המקובץ לעיל אני מורה על זיכוי הנאשמת מהעבירות שבכתב האישום.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה (כב' השופטת ע. יוסף-קוזין) מיום 23.2.23, במסגרתו בית המשפט דחה את תביעתו של המערער נגד משטרת ישראל, לפיצויים בגין עיכוב שלא כדין והפרת הוראות חוק שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח – 1998 (להלן: חוק השויון).
לפי דו"ח הפעולה בשעה 22:15 ניתנה הוראת החוקר לשחרר את המערער ולזמנו לחקירה למחרת.
בת"א (שלום ירושלים) 11802-05-18 עזריה ברוך ואח' נ' מדינת ישראל (23.10.19) דובר במקרה שבו שלושה ביקשו לתלות שלט מחאה על סגירת הר הבית, ועיקר פסק הדין היתייחס להפרת הוראות הנוהל באשר לאופן ביצוע העיכוב והמעצר לאחר מכן.
...
אני דוחה את טיעונו של המערער על כך שדובר ב"עבירה קלה" משל צו למניעת הטרדה מאיימת אינו אלא אבק טורדני, או שלא היה "כל חשש להסלמה", משל לשוטר היה כדור בדולח שיכול ללמדו על כך. בפני השוטר היו ראיות לכאורה גם לסכסוך פעיל, סכסוך מתמשך שהגיע לבתי המשפט וגם להפרת צו של בית המשפט.
בית המשפט מצא שאין עיגון ראייתי לטענותיו של המערער (בדבר סירוב לבקשותיו).
זוהי קביעה המושתתת על התרשמותה הישירה של הערכאה הדיונית מהעדים שבפניה, שנומקה תוך הפנייה למובאה בפרוטוקול, ואין עילה להתערב בה. סיכום: נוכח הטעמים שהובאו לעיל, הערעור נדחה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

תביעת התובעת כנגד משטרת ישראל בה עותרת התובעת לחייב את המישטרה בפצוי בגין עיכוב שלא כדין.
רק משסירבה התובעת לחתום על תנאי השיחרור, אותם לא היתה מוסמכת המישטרה לידרוש מלכתחילה, נטען לקיומה של עילת מעצר לפי סעיף 13 לחוק המעצרים, שגם בעדות עדי המישטרה בבית המשפט נשללה, כאשר אלה העידו כי הסיבה היחידה להבאתה של התובעת בפני שופט היה סרובה לחתימה על ערבות צד ג', שמלכתחילה נדרשה ממנה שלא כדין.
...
בתשובות ששלח המתלונן במענה לשאלות ב"כ התובעת בהתאם להחלטה מיום 14.2.22, מסר המתלונן כי מדובר בטעות לשון, משום שלא רואים במצלמות אדם זורק את היונה וכי הכוונה היתה למסקנה הגיונית נסיבתית.
לסיכום טענה המשטרה כי כלל פעולותיה נעשו כדין, לרבות הפעולות שנעשו בתחנת המשטרה.
טענת המשטרה לפיה סעיף 67 לחוק המעצרים מאפשר לה לסור לביתו של כל אדם שאינו עונה לטלפון ולחייבו בליווי לתחנת משטרה, הינה בניגוד לדין, ואין בידי לקבל את הטענה כי מדובר בפעולה בתום לב שנעשתה בתחום ההרשאה החוקית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו