שחרור ממעצר בגין עבירת רכוש

עוד הוסכם כי החיפוש בטלפון בוצע לאחר שאותו אחר שוחרר ממעצר, וכי לאחר שהופקו ממנו הראיות נעשתה פניה במסגרת תיק זה לבית המשפט בבקשה למתן צו חדירה לאותו טלפון.

בהתאם לעדותה, ת/1, דו"ח החדירה למכשיר הטלפון מיום 2.9.21, מתעד כי הטלפון שנבדק שייך לחשוד בשם נדיר מוסטפא (להלן:"מוסטפא"), המתגורר בדיר בלוט, בעל תעודת זהות של הרשות הפלסטינאית שנתפס במסגרת התיק האחר, כחלק מחיפוש בגין עבירות רכוש בתחנת מודיעין עילית.

ס' 21, בפרק שעניינו בעיכוב, מעצר, חפוש, תפיסה ועוד, קובע כי הוראות פרק זה חלות גם לגבי עבירה שבוצעה בישראל או באיזור מוחזק בידי צה"ל והוא בר עונשין מכוח הדין החל במקום בו בוצע.

...

כשנשאל אם נעצר והטלפון שלו נתפס, שינה מספר פעמים גרסאות, ובסופו של דבר טען כי נלקח טלפון מהרכב, אך הוא אינו יודע של מי הטלפון (עמ' 113 - 114).

בהתחשב בהלכה הפסוקה שלעיל, ולאחר שהתרשמתי מהנאשם באולם בית המשפט במסגרת מספר ישיבות הוכחות ובהן בעת עדותו בפניי, ולאחר שהזהרתי עצמי בדבר הקושי הטמון פעמים רבות בזיהוי דמויות, באתי לכלל מסקנה כי הנאשם הוא האדם המצולם בתמונות ובסרטון לצד שלל הגניבה.

לפיכך, מורשע הנאשם בביצוע העבירות בהן הואשם.

הנאשם בן 26, ולחובתו שני הליכים מבית המשפט לנוער בעבירות רכוש, הפרעה לשוטר ואיומים, והרשעה משנת 2018 בשתי עבירות שוד, בגינה נדון למאסר בפועל למשך 34 חודשים, ושני מאסרים על-תנאי, האחד למשך 10 חודשים והאחר למשך 5 חודשים.

עינינו הרואות, את הפרת ההוראה החוקית מושא האישום השני ביצע הנאשם ביום בו שוחרר ממעצר בעקבות עבירות האלימות מושא האישום הראשון.

...

הנני מורה בזה בהסכמת הצדדים על תיקון טעות בהכרעת הדין, כך שבמקום עבירת התקיפה בה הורשע הנאשם, אני מרשיעו בעבירת ניסיון תקיפה, לפי סעיפים 379 ו-25 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).

אשר לשאלת תחולת המאסר על-תנאי בגין עבירת אלימות מסוג פשע (אשר יופעל בשל הרשעתו בהחזקת סכין), מקובלת עליי טענת המאשימה לפיה בנסיבותיו של תיק זה, בו הסכין שימשה את הנאשם לביצוע עבירת אלימות, הרי שעצם החזקתה שלא כדין יצרה סיכון מפני התרחשות מעשה אלימות, משמע, עונה על הגדרת התנאי.

סוף דבר, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 24 חודשי מאסר בפועל.

אני מורה על הפעלת שני מאסרים מותנים, בני 10 חודשים ו-5 חודשים (ת"פ 59125-01-18, גזר דין מיום 9.10.18).

הנאשם מסר, כי עד לשנת 2019, התרועע עם חברה שולית, אך לאחר מעצרו בגין עבירת רכוש, אשר לדבריו הסתבך בה בשל נוכחותו ביחד עם חבריו, אינו סומך עליהם ואינו מבלה עימם יותר, אלא עם משפחתו, אשר לה אין קשרים שוליים.

ההגנה טענה, כי הנאשם בחור צעיר, אשר היה עצור כחודש ו-20 ימים, אשר היו קשים בעבורו, לאחריהם שוחרר בתנאים מגבילים.

...

יצוין, כי כתב האישום המתוקן ייחס לנאשם, בסופו של דבר, עבירה של החזקת כלי פריצה.

על כך, ראו דברי בית המשפט העליון במסגרת ע"פ 1345/08 איסטחרוב נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים): אין מנוס מהכבדת היד על המחזיקים סמים שלא לצריכה עצמית, שכל בר דעת מבין כי נועדו לצריכת הזולת, קרי, להוספת שמן על מדורת הסמים אשר להבותיה אופפות רבים וטובים, או רבים שהיו טובים.

בהחלטתי מיום 4.4.23 ציינתי כי "שילוב העובדה שמדובר בהליך טפולי שסכויי הצלחתו מוטלים בספק, עם האפשרות (הסבירה) שממילא בסופו של יום תוענק הבכורה לשיקולי ההלימה וההרתעה, מביאים למסקנה לפיה אין מקום לאפשר את שיחרור הנאשם לצורך שלובו בהליך גמילה. לא התעלמתי מהטענה לפיה הצלחת הנאשם היא גם הצלחתו של הציבור כולו, אשר יזכה לאזרח מועיל וכזה שאינו פוגע בחברה. דברים אלו נכונים כמובן ואולם, ראוי לברור את המקרים המתאימים לשיחרור ממעצר לצורך הליך טפולי בשלב זה של הדיון ומקרה זה אינו נימנה עליהם". טיעוני הצדדים לעונש המאשימה הפניתה לערכים המוגנים שנפגעו בשל מעשי הנאשם וטענה שאין מדובר רק בעבירת רכוש הפוגעת בזכות הקניין, אלא בעבירה הפוגעת בתחושת הבטחון של הפרט ובפרטיותו.

...

בהחלטתי מיום 4.4.23 ציינתי כי "שילוב העובדה שמדובר בהליך טיפולי שסיכויי הצלחתו מוטלים בספק, עם האפשרות (הסבירה) שממילא בסופו של יום תוענק הבכורה לשיקולי ההלימה וההרתעה, מביאים למסקנה לפיה אין מקום לאפשר את שחרור הנאשם לצורך שילובו בהליך גמילה. לא התעלמתי מהטענה לפיה הצלחת הנאשם היא גם הצלחתו של הציבור כולו, אשר יזכה לאזרח מועיל וכזה שאינו פוגע בחברה. דברים אלו נכונים כמובן ואולם, ראוי לברור את המקרים המתאימים לשחרור ממעצר לצורך הליך טיפולי בשלב זה של הדיון ומקרה זה אינו נמנה עליהם". טיעוני הצדדים לעונש המאשימה הפנתה לערכים המוגנים שנפגעו בשל מעשי הנאשם וטענה שאין מדובר רק בעבירת רכוש הפוגעת בזכות הקניין, אלא בעבירה הפוגעת בתחושת הביטחון של הפרט ובפרטיותו.

עם הגשת כתב האישום, ביקשה המדינה את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים ולחילופין ביקשה כי יוארכו עד תום ההליכים התנאים שנקבעו בהחלטה הנ"ל. לאחר דיון שהתקיים במעמד הצדדים, קבע בית משפט זה (כב' השופט אלעזר נחלון) בהחלטה מיום 26.2.2023 כי קיימות במקרה הנוכחי ראיות לכאורה נגד המשיב "לכל הפחות בעוצמה שדי בה להורות על הגבלת חירותו בדרך של 'מעצר בית' כפי שנתבקש" (פסקה 9 להחלטה), ראיות שהתבססו בעיקרן על הודעותיו של אבו רג'ב. עוד נקבע בהחלטה האמורה כי קיימת בעיניינו של המשיב חזקת מסוכנות סטאטוטורית, שמתחזקת במידת מסוימת נוכח עברו הפלילי של המשיב (למשיב הרשעה משנת 2016 בגין עבירות רכוש והפרעה לשוטר שביצע בשנים 2009, 2010, בגינה ריצה עונש מאסר בפועל של 20 חודשים; והרשעה נוספת משנת 2011 בגין עבירות דומות שביצע בשנת 2009).

ביום 2.4.2023 נדחה הערר על ידי בית המשפט העליון (כב' השופט אלכס שטיין), לאמור: "...כאשר כתב אישום, המאומת כדבעי בראיות לכאורה, מייחס לנאשם בגיר עבירה שמעמידתו בחזקת מסוכן... השאלה שיש לשאול ביחס לאפשרות לשחררו מן הכלא בתנאים מגבילים או להעבירו למעצר בפקוח אלקטרוני אל מחוץ לכותלי הכלא, היא לא 'למה לא?', אלא 'למה כן?'... חלופה כאמור לא תתאפשר אלא בהתקיים טעמים מיוחדים, והנטל להוכיח את התקיימותם רובץ על הנאשם...

...

עם זאת, סבורני כי יש טעם רב בטענת המבקשת שלפיה עוצמת המסוכנות העולה מן המעשים המיוחסים למשיב ומעברו הפלילי אינה מצדיקה הקלה נוספת לעת הזו, וזאת חרף חלוף הזמן מביצוע המעשים.

ביום 2.4.2023 נדחה הערר על ידי בית המשפט העליון (כב' השופט אלכס שטיין), לאמור: "...כאשר כתב אישום, המאומת כדבעי בראיות לכאורה, מייחס לנאשם בגיר עבירה שמעמידתו בחזקת מסוכן... השאלה שיש לשאול ביחס לאפשרות לשחררו מן הכלא בתנאים מגבילים או להעבירו למעצר בפיקוח אלקטרוני אל מחוץ לכותלי הכלא, היא לא 'למה לא?', אלא 'למה כן?'... חלופה כאמור לא תתאפשר אלא בהתקיים טעמים מיוחדים, והנטל להוכיח את התקיימותם רובץ על הנאשם...

בהתאם לכך אני קובעת כדלקמן: שירות המבחן יגיש תסקיר בעניינו של המשיב עד ליום 20.9.2023.