שחרור מטופל סכיזופרני מבית חולים פסיכיאטרי

בית המשפט בחר להסתמך על חוות הדעת שהוגשה מטעם המשיב על ידי ד"ר ויבורסקי, אשר קבעה כי הניתוח להשתלת השיער היוה מנגנון שיחרור (Trigger) לפרוץ מחלת הסכיזופרניה אצל המשיב.

בית המשפט המחוזי קבע כי אף חובת הזהירות הקונקרטית מתקיימת במקרה זה. בית המשפט דחה את טענת הנתבעים, לפיה לא הוכח בשום דרך כי המערער צפה או יכול היה לצפות כי כתוצאה מניתוח ההשתלה ילקה המטופל בסכיזופרניה, וזאת מאחר שלא הוצגו מטעם הנתבעים כל רשומות רפואיות שישפכו אור על מהלך הניתוח ועל פעולותיו של הרופא במהלכו.

אף לו היה מוכח שידוע על קשר בין ניתוחים כגון זה שעבר המשיב לבין התפרצות מחלות נפש, ואף אם היינו מניחים שהתפרצותה של מחלת הסכיזופרניה אצל המשיב נגרמה כתוצאה מהניתוח, הרי שלא הוכח שבמקרה דנן בדיקתו של המשיב על ידי פסיכיאטר היתה מובילה למסקנה שאין לאפשר את ביצוע הניתוח.

...

לסיכום, לו תישמע דעתי, יתקבל הערעור.

ת השופטת א' חיות: אני מסכימה עם חברתי השופטת ארבל כי יש לקבל את הערעור.

מקובלת עלי קביעתה כי לא הוצגה במקרה דנן ראיה התומכת בטענת המשיב לפיה ניתן היה לצפות שהניתוח עלול לגרום להתפרצותה של מחלת נפש אצלו.

בגיליון השיחרור מ"טרם" בו ביקר עוד באותו היום, נכתב כי לדברי התובע ניחבל בצואר, מאז סובל מסחרחורות וכאבי צואר וכן מבחילות.

ביום 06.03.2019 ביקר התובע במחלקה לרפואה דחופה בבית החולים "ברזילי". בסיכום הביקור נכתב, כי התובע מוכר למערכת בריאות הנפש שנים רבות כלוקה מסכיזופרניה, מטופל תרופתית ומתגורר בהוסטל, וכי הופנה על ידי רופא המשפחה עקב הרושם להתכנסות בתוך עצמו, דיבור לא לעניין, חוסר שתוף פעולה.

ד"ר דרנל אדם מבית החולים "אסף הרופא", כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה, מרפאה ברח' קהילת ריגה 11 ת"א, טל': 03-6474055, 053-7345592; פקס' 03-6476746.

...

כמו כן, לאחר עיון בבקשה, במסמכים המצורפים לה, בתגובת הנתבעת ובתשובה לה, וכן במסמכים הנוספים שצורפו על ידי התובע ובתגובה להם, מצאתי לנכון לקבל את הבקשה למינוי מומחים בתחום האורטופדיה והפסיכיאטריה, תוך שאני קובע כי הנתבעת היא שתישא כמימון ביניים בשכר המומחים.

לאור האמור אני נעתר לבקשת המינוי, תוך שאני קובע, כי שכר טרחת המומחה ישולם על ידי הנתבעת כמימון ביניים עד להכרעה בתביעה.

לאור האמור אני נעתר לבקשת המינוי, תוך שאני קובע, כי שכר טרחת המומחה ישולם על ידי הנתבעת כמימון ביניים עד להכרעה בתביעה.

אין בנמצא חומר רפואי המלמד על רצף של תלונות או רצף טיפולי בתחום זה, ולפיכך לא קיימת ראשית ראיה לצורך במינוי מומחה רפואי בתחום זה. בהתאם לאמור לעיל, אני מורה על מינויים של המומחים הבאים: ד"ר אדר אליהו, מבית חולים "וולפסון", כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה - מרפאה ברח' חנקין 66 חולון, טל': 03-5037503, 050-8217678; פקס':03-503-7316.

הנתבעת תשלם את שכר המומחים תוך 30 יום מקבלת מסמכים אלה אצל ב"כ הנתבעת.

המתלוננת העידה על כך שהנאשם אובחן כסובל מסכיזופרניה, הוא זקוק לטפול ובעבר אושפז בבית חולים פסיכיאטרי (האבחנה והצורך בטיפול תרופתי להשגת איזון נתמכו גם בעדות עדת ההגנה מטעמו של הנאשם עמ' 12 ש' 20 לפרוטוקול מיום 7.2.17).

לצד זאת ציינה כי כאשר התבקשה האחות לשחרר את הנאשם ממעצר ולשמש לו אחסניה בת 10 ימים לצורך מעצר בית, חששה האחות לעשות כן (עמ' 8 ש' 6).

לאורך כל עדותה חזרה המתלוננת והדגישה שהנאשם אדם חולה וכאשר הוא מטופל הכל בסדר, הם "חיים טוב" והוא אף עוזר בגידול הנכדים אך ברגע שהוא מפסיק לקחת תרופות מתחילות "כל התופעות" ו "הוא משתגע" (עמ' 7 ש' 10 ואילך, עמ' 8 ש' 13, עמ' 10 ש' 19, 23).

...

לאחר ששמעתי את העדים ועיינתי במוצגים שהוגשו לבית המשפט, מצאתי כי קיימות ראיות במידה הנדרשת בפלילים להוכחת כל האמור בכתב האישום.

סוף דבר אני קובעת כממצא כי הנאשם הניף סכין ואיים על המתלוננת שיהרוג אותה.

הקשיים ומלחמת ההישרדות אינם פותרים את הנאשם מאחריות למעשיו ואני מרשיעה אותו במיוחס לו בכתב האישום, בעבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין תשל"ז-1977.

בית המשפט בחר להסתמך על חוות הדעת שהוגשה מטעם המשיב על ידי ד"ר ויבורסקי, אשר קבעה כי הניתוח להשתלת השיער היוה מנגנון שיחרור (Trigger) לפרוץ מחלת הסכיזופרניה אצל המשיב.

בית המשפט המחוזי קבע כי אף חובת הזהירות הקונקרטית מתקיימת במקרה זה. בית המשפט דחה את טענת הנתבעים, לפיה לא הוכח בשום דרך כי המערער צפה או יכול היה לצפות כי כתוצאה מניתוח ההשתלה ילקה המטופל בסכיזופרניה, וזאת מאחר שלא הוצגו מטעם הנתבעים כל רשומות רפואיות שישפכו אור על מהלך הניתוח ועל פעולותיו של הרופא במהלכו.

אף לו היה מוכח שידוע על קשר בין ניתוחים כגון זה שעבר המשיב לבין התפרצות מחלות נפש, ואף אם היינו מניחים שהתפרצותה של מחלת הסכיזופרניה אצל המשיב נגרמה כתוצאה מהניתוח, הרי שלא הוכח שבמקרה דנן בדיקתו של המשיב על ידי פסיכיאטר היתה מובילה למסקנה שאין לאפשר את ביצוע הניתוח.

...

לסיכום, לו תישמע דעתי, יתקבל הערעור.

ת השופטת א' חיות: אני מסכימה עם חברתי השופטת ארבל כי יש לקבל את הערעור.

מקובלת עלי קביעתה כי לא הוצגה במקרה דנן ראיה התומכת בטענת המשיב לפיה ניתן היה לצפות שהניתוח עלול לגרום להתפרצותה של מחלת נפש אצלו.

שעת השיחרור של המנוחה לא תועדה אך ד"ר ורטהיין העידה כי מבדיקתה בגיליון בית החולים במשרד הקבלה טרם חקירתה בבית המשפט עולה שהמנוחה שוחררה בסביבות השעה 03:10, היינו, כ-8 דקות לאחר תום הייעוץ של פרופ' שרייבר, עם המלצות של : "המשך טפול אצל רופא מטפל ובכל החמרה או תלונה יש לפנות לרופא". טענות התביעה וראיותיה לטענת התובע, פרופ' שרייבר היועץ הפסיכיאטרי, לא שוחח עם רופאת המיון והאחות, לא עיין בדוח המיון ולא היתייחס לדברי החברה קריסטינה שהביאה אותה, ובהתעלמות מהרשומה הרפואית בדבר שמיעת הקולות הפוקדים עליה לפגוע בעצמה המתועדים בדוח, קבע שמדובר בהרעלה חריפה של סמים הגורמת למחשבות שוא והזיות.

החוק לא מאפשר כפיית אישפוז על מטופל שלא רוצה להתאשפז, אלא אם מתקיימים התנאים הקבועים לכך בחוק טפול בחולי נפש, בסעיף 9 (א) ואלה הם : שוכנע פסיכיאטר מחוזי על סמך בדיקה פסיכיאטרית כי נתמלאו באדם התנאים שבסעיף 6(1) ו-(2) וקיים קשר סיבתי בין שני התנאים האמורים, רשאי הוא להורות בכתב כי יובא לבית חולים וכי יאושפז בדחיפות.

יש מיעוט שהקנביס גורם אצלם לחרדה ואף יכול לעורר פסיכוזות ולהוות טריגר להופעה של סכיזופרניה.

...

במכלול כל הללו, אני סבורה כי התובע הרים את הנטל להוכיח במידה הנדרשת כי הנתבעת הפרה את חובת הזהירות למנוחה, ולקתה בהתרשלות.

הטענה שהעלה פרופ' שרייבר כי בסופו של דבר שום דבר לא היה מונע את התאבדותה, היא ספקולציה והנטל להוכחתה מוטל על הנתבעת הטוענת אותה, ספקולציה שנותרה ללא כל סימוכין ראייתי, בשים לב לכך שלא ידוע על עבר פסיכוטי או ניסיון אובדני קודם ואשר על פי העדויות, חיה חיים סטודנטיאליים, עבדה, והיתה בעלת תמיכה של אב וחברים.

לפיכך אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך 2,315,000 ₪.