מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

שחרור מחמת ספק באליבי

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

השוטר סמ"ר אורי מוהני, אשר עיכב את המערער בבריכה, לא זכר את פרטי הארוע מחמת חלוף הזמן, אך בדו"ח המעצר שנערך על-ידו כתב כי תגובתו של המערער לדברים שיוחסו לו על-ידי הקטינים הייתה: "זו טעות בזיהוי זה לא אני". החוקר שגבה את הודעות המערער, רס"ר תמיר אלבוכר, לא זכר את נסיבות גביית ההודעות, והעיד כי אינו נוהג להבטיח לנחקרים דברים שאינם בסמכותו, כמו שיחרור ממעצר, וכי הוא נוהג לרשום בהודעות את דברי הנחקרים.
מטעמים אלו, הגיע בית-משפט קמא למסקנה, כי טענת האליבי אינה מצליחה להקים ספק סביר מול עדויות עדי הראיה.
...
לא זו אף זו, משהעיד ש' כי מי שהיה בבריכה ביום 12.3.09 הוא אותו אדם שביצע בו, ב-ש' עצמו, מעשה מגונה ביום 5.3.09, ומשנתחוור (כמוסכם על המאשימה וכעולה מזיכויו של המערער בגין האירוע הראשון) כי המערער שהה בחו"ל ביום 5.3.09, אין מנוס מהמסקנה כי להודאתו של המערער אין משקל ראייתי מפליל; ולא ניתן לשלול שהודה במעשים שלא ביצע, בין כתוצאה מלחצים חיצוניים ובין כתוצאה מלחצים פנימיים בשל תנאי מעצרו.
התוצאה ממכלול הטעמים האמורים, הגענו לכלל מסקנה, בשונה מבית-משפט קמא, לפיה אשמתו של המערער לא הוכחה מעבר לספק סביר.
משכך, מתקבל הערעור והמערער מזוכה מהעבירה של מעשה מגונה שבה הורשע, וכפועל יוצא – מבוטל גזר-הדין.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2012 בעליון נפסק כדקלמן:

עוד באותו יום נתקבל דו"ח חלקי ממז"פ, ולפיו הבדיקות אינן יכולות לחייב או לשלול את מעורבות המשיב, מאחר שבדיקת הקטינה בשעתו לא העלתה קיומו של פרופיל DNA זר. בתגובה לכך ביקש מפקח המישטרה מקצין אח"ק, כי במידה שתשובה זו מצריכה הבאת המשיב לבית המשפט לצורך שיחרורו בתנאים – שיודיע לו על כך. באותו היום נערך חפוש נוסף בבית המשיב בניסיון לאתר חגורת מכנסיים, אך החיפוש לא העלה דבר.
למעלה מן הצורך, אומר כי גם אם גרסת האליבי החדשה של המשיב הייתה מועלית בתחילת הדרך, ספק אם הייתה מביאה לשחרורו המיידי.
...
ויוזכר שוב: כיוון זה הביא בסופו של דבר לשחרור המשיב.
לאמור: די בראיות האחרות שגייסה התביעה, שכאמור מוכיחות מעל לספק סביר שראובן הוא הפורץ, כדי להוכיח שאילו היו נבדקות טביעות האצבע היו מתגלות טביעות אצבעותיו של ראובן, או אף שהימצאות טביעת אצבע אחרת לא הייתה סותרת באופן סביר מסקנה זו. כפי שנקבע בעניין סולימאן: "הלכה היא כי מחדלי חקירה אין בהם כשלעצמם כדי להביא לזיכויו של נאשם, אם חרף מחדלי החקירה הונחה תשתית ראייתית מספקת להוכחת אשמתו בעבירות שיוחסו לו (ראו למשל: ע"פ 6040/05 אלנבארי נ' מדינת ישראל (9.8.2006); רע"פ 2132/11 ארז נ' מדינת ישראל (20.3.2011))" (ע"פ 8447/11 סולימאן נ' מדינת ישראל (24.9.2012)).
סוף דבר, לו תישמע דעתי, פסק דינו של בית המשפט המחוזי יבוטל.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2012 בעליון נפסק כדקלמן:

עוד באותו יום נתקבל דו"ח חלקי ממז"פ, ולפיו הבדיקות אינן יכולות לחייב או לשלול את מעורבות המשיב, מאחר שבדיקת הקטינה בשעתו לא העלתה קיומו של פרופיל DNA זר. בתגובה לכך ביקש מפקח המישטרה מקצין אח"ק, כי במידה שתשובה זו מצריכה הבאת המשיב לבית המשפט לצורך שיחרורו בתנאים – שיודיע לו על כך. באותו היום נערך חפוש נוסף בבית המשיב בניסיון לאתר חגורת מכנסיים, אך החיפוש לא העלה דבר.
למעלה מן הצורך, אומר כי גם אם גרסת האליבי החדשה של המשיב הייתה מועלית בתחילת הדרך, ספק אם הייתה מביאה לשחרורו המיידי.
...
ויוזכר שוב: כיוון זה הביא בסופו של דבר לשחרור המשיב.
לאמור: די בראיות האחרות שגייסה התביעה, שכאמור מוכיחות מעל לספק סביר שראובן הוא הפורץ, כדי להוכיח שאילו היו נבדקות טביעות האצבע היו מתגלות טביעות אצבעותיו של ראובן, או אף שהימצאות טביעת אצבע אחרת לא הייתה סותרת באופן סביר מסקנה זו. כפי שנקבע בעניין סולימאן: "הלכה היא כי מחדלי חקירה אין בהם כשלעצמם כדי להביא לזיכויו של נאשם, אם חרף מחדלי החקירה הונחה תשתית ראייתית מספקת להוכחת אשמתו בעבירות שיוחסו לו (ראו למשל: ע"פ 6040/05 אלנבארי נ' מדינת ישראל (9.8.2006); רע"פ 2132/11 ארז נ' מדינת ישראל (20.3.2011))" (ע"פ 8447/11 סולימאן נ' מדינת ישראל (24.9.2012)).
סוף דבר, לו תישמע דעתי, פסק דינו של בית המשפט המחוזי יבוטל.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 1999 בעליון נפסק כדקלמן:

גם טענת האליבי של העורר, אשר ייחסה לו אליבי החל בשעה 17:00 או 18:00 נבחנה מחדש לאור השינוי בכתב האישום (אם כי טענת האליבי הוטלה בספק בשל סתירות אחרות).
ביום 8.2.99 הוחלט על שיחרורו של העורר בתנאים מגבילים ביניהם שהות ב"מעצר בית" חלקי מן השעה 16:00 ועד השעה 08:00 בביתה של גב' ש' צרויה, חברתו של אבי העורר ובערבות מצד האחרון.
...
לאחר עיון בטיעוניהם של בעלי הדין, הגעתי למסקנה כי אין להתערב במסקנתו של בית המשפט קמא, אשר קבע כי העורר אינו ראוי עוד לאמון בשל הפרות תנאי השחרור.
אי לכך, הערר נדחה.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 1999 בעליון נפסק כדקלמן:

גם טענת האליבי של העורר, אשר ייחסה לו אליבי החל בשעה 17:00 או 18:00 נבחנה מחדש לאור השינוי בכתב האישום (אם כי טענת האליבי הוטלה בספק בשל סתירות אחרות).
ביום 8.2.99 הוחלט על שחרורו של העורר בתנאים מגבילים ביניהם שהות ב"מעצר בית" חלקי מן השעה 16:00 ועד השעה 08:00 בביתה של גב' ש' צרויה, חברתו של אבי העורר ובערבות מצד האחרון.
...
לאחר עיון בטיעוניהם של בעלי הדין, הגעתי למסקנה כי אין להתערב במסקנת של בית המשפט קמא, אשר קבע כי העורר אינו ראוי עוד לאמון בשל הפרות תנאי השחרור.
אי לכך, הערר נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו