· אומנם מב"ן קבע כי רמת מסוכנותו בינונית, אך בהתאם להוראות סעיף 12 (ב) לחוק, ניתן לשחרר גם אסיר כזה "בתנאי שיקבל טפול או בתנאי אחר כפי שהומלץ, רשאית הועדה לשחרר את האסיר אם סברה מטעמים שונים שירשמו כי ניתן לשחררו בלא שיגרם סיכון לציבור".
· עוד מציינת ועדת השחרורים כי "ועדה סטאטוטורית - ועדת שע"מ בחנה את כל מכלול נסיבותיו של האסיר והמליצה על שיחרורו המוקדם על פי תוכנית שנערכה על ידה לאחר שבחנה את חוות דעת של ועדת מב"ן".
· עוד מנמקת הועדה את החלטתה בכך כי "שוכנענו כי האסיר אינו מהוה עוד גורם מסכן לנפגעת העבירה ולציבור" (עמ' 9 שורה 14).
· נימוק נוסף אותו מציינת הועדה הוא כי אומנם היא עיינה בסיכום מפגש טפולי שנערך עם המתלוננת ולפיו עלולות להיות השלכות לשחרורו המוקדם של האסיר ולאור חששה של נפגעת העבירה כי האסיר יפגע בה שוב.
...
· אומנם מב"ן קבע כי רמת מסוכנותו בינונית, אך בהתאם להוראות סעיף 12 (ב) לחוק, ניתן לשחרר גם אסיר כזה "בתנאי שיקבל טיפול או בתנאי אחר כפי שהומלץ, רשאית הוועדה לשחרר את האסיר אם סברה מטעמים שונים שירשמו כי ניתן לשחררו בלא שיגרם סיכון לציבור".
· עוד מציינת ועדת השחרורים כי "ועדה סטטוטורית - ועדת שע"מ בחנה את כל מכלול נסיבותיו של האסיר והמליצה על שחרורו המוקדם על פי תוכנית שנערכה על ידה לאחר שבחנה את חוות דעת של ועדת מב"ן".
· עוד מנמקת הוועדה את החלטתה בכך כי "שוכנענו כי האסיר אינו מהווה עוד גורם מסכן לנפגעת העבירה ולציבור" (עמ' 9 שורה 14).
ברע"ב 4959/15 פלוני נ' היועמ"ש, נקבע כי:
"עיננו הרואות כי שיקול המסוכנות קיבל מעמד בכורה בהחלטת שחרור אסיר בכלל ובאסיר מורשע בעבירות מין בפרט. כמו כן, נדרש כי על מנת שוועדת השחרורים תמליץ בניגוד להמלצת מב"ן נדרשים נימוקים מיוחדים וכבדי משקל".
ברע"ב 5929/13 פלוני נ' וועדת השחרורים (החלטה מיום 22.10.2013) ישנה התייחסות למשקלה של חוות דעת מב"ן לעניינם של עברייני מין, נקבע שם:
"אוסיף ואציין כי בעניינים אלה יש ליתן משקל רב לעמדת הגופים המקצועיים הרלוונטים וסטייה מחוות דעתם מחייבת טעמים מיוחדים וכבדי משקל".
בכל הכבוד, ועדת השחרורים לא הייתה רשאית לקבוע כי "שוכנענו כי האסיר אינו מהווה עוד גורם מסכן לנפגעת העבירה ולציבור" (עמ' 9 שורה 14 להחלטה), כאשר בפני הוועדה הונחה חוות דעת מקצועית של מב"ן שהיא הגוף המוסמך לקבוע מסוכנות שקבעה כי מסוכנותו של העותר הינה בינונית.
נפגעת העבירה פנתה לוועדה במכתב המפרט את אשר חוותה מאז התקיפה המינית, בין היתר נכתב:
"...האדם הזה הביא אותי לנסות לפגוע בעצמי ולסיים את חיי. מאז שדודה שלי הודיעה לי שיש דיון בוועדת שחרורים ואולי הוא ישתחרר שחרור מוקדם, אני לא ישנה בלילות, בקושי אוכלת, יש בי המון פחדים שלא נותנים לי מנוחה. עד לפני כמה ימים הרגשתי בטוחה יחסית שהוא לא יכול לעשות לי שום דבר ועכשיו כל החרדות והפחדים חזרו. מאז מה שקרה אני נזקקת לטיפולים פסיכולוגיים, לא מצליחה ליצור מערכת יחסים יציבה, בסביבת בנים אני מפחדת ונסגרת. בעקבות כל המצב הזה עברתי לפני כמה חודשים לדיור מוגן ושם אשאר עד שאוכל לעמוד שוב על רגליי, לתפקד באופן יציב ולהיות עצמאית. אני מפחדת מאד שהוא יצור איתי קשר ושאולי נשארו לו תמונות והוא יפרסם אותם כמו שהוא איים שהוא יעשה. אני מפחדת מזה פחד מוות ואם יתפרסמו התמונות שהיו אצלו אני לא יודעת איך אוכל להמשיך לחיות. זה לא נראה לי בסדר שהוא יהיה בצפת שמרוחקת רבע שעה מהקיבוץ שלי, שם אני נמצאת כל סוף שבוע ומפחדת שהוא ינצל את זה שזה קרוב כדי ליצור איתי קשר ולהגיע לקיבות כמו שהוא איים שהוא יעשה".
מכתבה של העובדת הסוציאלית מעמותת "ניצן" המטפלת במתלוננת מסתיים במילים:
"לסיכום, למרות ש... מטופלת אצלנו במסגרת ומקבלת את מירב התמיכה הרגשית והנפשית ועל אף שנפגשת כל שבוע עם מטפלת מינית במסגרת "לאורך הדרך", אני מוצאת שהאירועים אותם חוותה משפיעים ומשליכים על אורח חייה ובעיקר פוגעים בתפקודה היום יומי המאופיין בבדידות, מתח, עצבנות וחרדות.
חנא סבאג, שופט
סוף דבר, הוחלט פה אחד, כאמור בפסק דינו של כב' השופט יוסף בן חמו, להורות על קבלת העתירה וביטול החלטת ועדת השחרורים.
