טיעוני העורר
לטענת העורר, נוכח המלצתו של שירות המבחן בתסקירי המעצר, שגה בית המשפט משקבע כי אין מקום להורות על שיחרורו לחלופה טיפולית.
בהקשר זה אציין את המסד המשפטי שעמד בפני בית המשפט המחוזי בעת שניתנה ההחלטה השלישית, ושעומד גם ביסוד החלטתי זו: בית משפט זה, בהחלטתו של חברי, השופט ע' גרוסקופף, קיבל את הערר על החלטתו הראשונה של בית המשפט המחוזי והורה על קבלת תסקיר מבחן, הואיל ולהשקפתו, למרות הנסיבות החמורות של העבירה שהעורר מואשם בה והרשעתו הקודמת בעבירות סמים חמורות, "יש צורך בקבלת נתונים נוספים בעיניינו, על מנת לבחון אם ניתן לאיין את המסוכנות הנשקפת ממנו באמצעות חלופה הולמת." משנמסר תסקיר שירות המבחן ובו ההמלצה על בחינת החלופה של שיחרור למוסד לטפול בגמילה, יישם בית המשפט קמא, בהחלטה השנייה, את החלטתו של בית משפט זה, על קידום בחינתה של אותה חלופה.
...
במצב זה נכון עשה בית המשפט קמא, בהחלטתו השלישית, כאשר בחן לגופו של עניין את יישום התנאים שנקבעו בהלכת סויסה על נסיבות המקרה שבפניו (בהקשר זה, הטענה בערר לפיה בית המשפט קמא, בהחלטתו השלישית, התעלם, כביכול, מההחלטות שקדמו להחלטתו השלישית, אינה מקובלת עליי ונדחית בזאת).
באשר לערר על ההחלטה הרביעית של בית המשפט המחוזי, הרי בהינתן החלטתי לקבל את הערר על ההחלטה השלישית של בית המשפט המחוזי, נשמט הטעם שעמד ביסוד ההחלטה הנ"ל ולא יכולה להיות מחלוקת של ממש שדין הערר, גם על החלטה זו, להתקבל.
התוצאה היא שהנני מורה לשחרר את העורר לחלופה הטיפולית הסגורה בהתאם להמלצת שירות המבחן וכן על שחרורו לזמן קצר לצורך השתתפות בחתונת אחותו הקבועה ליום 5.9.2023.
