שחרור כספים מקופת גמל לאחר פיטורים בהתאם לתנאי הקופה

עקרי טענות הצדדים לטענת הנתבעת בקצירת האומר, בשל מצבה הכספי הקשה ועיקולים על חשבונות הבנק שלה, התובעת לא יכלה לקבל המחאות שהנן "למוטב בלבד" או כספים ישירות לחשבון הבנק שלה, שאילו נעשה כן, הכספים היו מעוקלים באופן מיידי; בהמשך לפניית התובעת ומתוך רצון לסייע לה, נימסר לתובעת מכתב פיטורים ובוצע לה גמרחשבון במסגרת תלוש שכר של חודש ינואר 2015, שבו שולם לה גמר חשבון בגין חופשה, הבראה, משכורת 13 ושולמו לה ימי המחלה בהתאם לאישורי מחלה שהוצגו בפני הנתבעת; בסמוך לאחר קבלת תלוש השכר והשכר בהמחאה שאינה "למוטב בלבד" כפי שהורגלה התובעת, פנתה התובעת לקבל מסמכים שונים שהיו דרושים לה לצורך הליכים משפטיים אחרים לרבות לשם תביעה לדמי אבטלה וקיבלה אותם; ביום 29/3/15 נשלח מכתבה של הנתבעת לפיו בין היתר נאמר כי התובעת כבר קיבלה את פצויי הפיטורים, שכן נכון למועד זה כבר הוכן טופס 161, טופס 161א' וכן ההמחאה מיום 10/3/15 בגין הפרישי פצויי פיטורים.

(1) יום הפסקת יחסי עובד ומעביד; (2) המועד שנקבע לתשלום פצויי הפיטורים על פי הוראת הסכם קבוצי, הסדר קבוצי אחר או צו הרחבה החלה על העובד; (3) אם נקבעה, על פי חוזה עבודה או הסכם אחר, זכות לפצויי פיטורים העודפת על זו הקבועה בחיקוק, בהסכם קבוצי, בהסדר קבוצי אחר או בצו הרחבה - היום שנקבע לתשלום פצויי הפיטורים על פי אותו חוזה עבודה או הסכם, ואם לא נקבע יום כאמור והזכות כאמור נקבעה לאחר יום הפסקת יחסי עובד ומעביד - היום שבו נקבעה הזכות; (4) אם נקבעה, על פי הסכם קבוצי, הסדר קבוצי אחר או צו הרחבה, זכות לפצויי פיטורים לאחר יום הפסקת יחסי עובד ומעביד ולא נקבע מועד לתשלומם - היום שבו נקבעה הזכות; (5) אם הזכות לפצויי פיטורים מותנית, על פי הוראה שבחיקוק, במילוי תנאי מצד העובד לאחר יום הפסקת יחסי עובד ומעביד או במילוי תנאי במשך תקופה מסויימת שלאחר אותו יום - יום מילוי התנאי האמור או יום תום התקופה האמורה, לפי הענין".

לאור כל המבואר לעיל, אין זאת אלא שלא היתה לנתבעת כל הצדקה, שלא להמציא לידי התובעת, את כל המסמכים הנדרשים לשם "שיחרור" כספי פצויי הפיטורים שנצברו עבורה בקופות הגמל, מיד עם סיום עבודתה, או למצער להמציא את המסמכים האמורים לידי ב"כ התובעת, מיד לאחר פנייתו הראשונה אל הנתבעת, גם אם מלכתחילה פנה בעיניין אחר, ולכל המאוחר לאחר פנייתו מיום 29/3/15 שאז היתייחס במפורש לטופס 161.

...

אשר לתקופה שקדמה למועד זה, אך חסד החלטנו לעשות עם הנתבעת, ולא לחייבה בפיצויי הלנה בגין תקופה זו. אי לכך, ולאור כל המבואר לעיל בפרק זה, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, כהגדרתם בסעיף 20 (ב)(2), על הסכום הכולל של 12,481 ₪, וזאת לתקופה שהחל מיום 29/5/15 ועד ליום 27/10/15.

סוף דבר – אשר על כן ולאור כל המבואר לעיל, תביעתה של התובעת לחיוב הנתבעת בתשלום פיצויי הלנת פיצויי פיטורים מתקבלת בחלקה הארי, ואנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, כדלקמן: פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, כהגדרתם בסעיף 20 (ב)(2), על הסכום הכולל של 13,037 ₪, וזאת לתקופה שהחל מיום 30/3/15 ועד ליום 19/5/15.

לאחר שנתנו דעתנו לכך שחלק מן הסכומים אכן שולמו במסגרת פשרה בין הצדדים, החלטנו לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט (לרבות שכ"ט עורך דין) בסכום כולל של 5,500 ₪, בלבד.

בהתאם להודעה שמסר עוזר הקב"ט באוניברסיטה, מר שרון מורי, ביום 2.4.14 התובע נתפס על ידי אחד מעובדי האוניברסיטה, כשהוא גונב כסף מקופת הצדקה בבית הכנסת.

עם זאת, בטופס 161 מצויין שבשתי קופות גמל הופקדו סכומים על חשבון פצויי פיטורים: 9,496 ₪ בחברת הביטוח הפניקס (שנמשכו על ידי התובע, כמפורט לעיל) ועוד 20,504 ₪ ב"אקסלנס".

מעדות התובע לפיה קיבל המחאה בסך 30,000 ₪ ומהראיות שהציג, מהן עולה שהתובע משך את כספי הפיצויים מ"הפניקס", ניתן להסיק שהתובע קיבל ישירות מהנתבעת 30,000 ₪ על פי הסכם הפשרה ובנוסף שוחררו לזכותו כספי פיצויים בקופות הגמל.

בנסיבות אלה, במיוחד בשים לב לרושם שהותירה עדותו של התובע, המנעותו מזימון עו"ד נזר לעדות צריכה להיזקף לחובתו ובנסיבות אלה, יש לקבוע שאין יסוד לכך שלא היתקיים אחד התנאים שבהם לא ינתן תוקף לכתב ויתור עליו חתם עובד.

מעדותו עולה שהסיבה היחידה להגשת התובענה היא העובדה שלאחר שהסכם הפשרה נחתם והתובע קבל את הכספים על פיו, התובע קיבל ייעוץ משפטי נוסף, ובא כוחו הנוכחי סבור שהתובע זכאי לסכומים העולים על אלה ששולמו לו על פי סכום הפשרה.

...

לסיכום, בנסיבות המקרה, מקום בו הסכם הפשרה נחתם על ידי ב"כ התובע, שאף ניסחה אותו וניהלה את המו"מ מול הנתבעת, יש לתת תוקף לכתב הוויתור ומשכך דין התביעה להידחות.

למעלה מן הצורך מצאנו כי גם לגופו של עניין ספק אם התובע זכאי לתשלום מלא של פיצויי הפיטורים, נוכח טענת הנתבעת לפיה התובע נתפס בגניבה.

סוף דבר - התביעה נדחית.

עוד נטען כי הבקשה הופנתה אל הנתבעת 3 בעיצומו של מיזם " הר הכסף" אותו יזם אגף שוק ההון הביטוח והחסכון במשרד האוצר, לאיתור עמיתים להם כספים נשכחים בקופות הגמל, דבר אשר יצר עומס כבד מאוד אצל הנתבעת 3 ועם זאת שוחררו הכספים בחלוף 26 ימים מהמועד בו הומצאו לנתבעת 3 כלל המסמכים הרלוואנטיים לצורך משיכת הכספים ועד למועד התשלום בפועל על כן, הנתבעת 3 פעלה באופן סביר כלפי התובע.

מאחר והכספים שוחררו כשלושה שבועות אחרי קבלת כלל המסמכים הנדרשים להשלמת התשלום אין לקבוע כי מדובר בהתנכלות או היתעמרות בתובע על כן ,לכל היותר מדובר בנסיבות בהן אין לקרן שליטה עליהן לכן אין לחייבה בפצוי הלנה בפרט שעה שחוק הגנת השכר מתייחס לחיוב קרן פנסיה בהלנה מקום בו היא משלמת קצבה חודשית ובכפוף לפרקי הזמן ובתנאים הקבועים בחוק ולא כאשר מדובר בתשלום חד פעמי של משיכת כספים.

לאור תשובת התובע התוצאה היא כי על פי הוראות החוק ואף בפועל כפי שעולה מהודעות הדואר האלקטרוני , הנתבעת 1 עשתה כל שנידרש לשיחרור הכספים מהנתבעת 3 ואף פנתה מיוזמתה כדי לסייע לתובע בשחרור הכספים(ראו- נספח ב' לתצהירי הנתבעת 1) על כן ,בנסיבות אלו לא מצאנו כל עילה כנגד הנתבעת1 ובהתאם לכך, אנו מורים על דחיית התובענה כנגדה.

מכאן עולה כי שתיקת המחוקק בעיניין מועד שיחרור כספי פיצוי הפיטורים הצבורים בקופת הגמל ,איננה בגדר השמטה מקרית שכן המחוקק בחר שלא להתייחס לסוגיה זו. בהיעדר מקור חוקי סמכותי הקובע פרק זמן מוגדר לשיחרור כספי הפיצויים הצבורים בקרן הפנסיה, מנגנון אשר ככל הנראה לא הוגדר בשל מורכבות ההליך במסגרתו נידרש העובד למסמכים שונים ולעיתיים תיקון המסמכים כפי שאירע בנסיבות מקרה זה , לא ניתן ליגרוס כי הנתבעת 3 פעלה ברשלנות או בזדון בפרט שעה שמעת שהוגש אישור מס הכנסה, שוחררו הכספים תוך 3 שבועות בלבד.

...

משקבענו כי דין התביעה כנגד הנתבעת 1 להידחות ואין לחייבה בפיצוי הלנת פיצוי פיטורים, יש לבחון את הפעולות בהן נקטה הנתבעת 3 והאם יש לחייבה בתשלום פיצוי הלנה.

שוכנענו כי לא הייתה כל כוונה זדונית או רשלנות מטעם הנתבעת 3 בטיפול בבקשת התובע לשחרור כספי הפיטורים במועד, וניכר, לאור פרק הזמן הקצר שחלף מיום הצגת האישור הדרוש ועד עד למועד התשלום בפועל, כי הדבר לא נעשה על מנת להשיג רווח כלשהו לנתבעת 3 בפרט לאור הוראות התקנון הקובעות נוסחת ערכי פדיון המגלמת בחובה את הערך העדכני של הכספים נכון למועד התשלום , ומשלא הוכח כי התשלום אינו מגלם את הערך הריאלי של הכספים במועד תשלומם, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה כנגד הנתבעת 3 להידחות אף היא.

לפיכך ומשלא הוכח, כי הנתבעות הלינו או השתהו בשחרור סכום פיצויי הפיטורים הצבורים לזכות התובע, התביעה לתשלום הלנת פיצויי פיטורים, נדחית.

לאחר פיטוריו, הנתבעת שילמה לתובע פצויי פיטורים בסך 99,786 ₪ באמצעות שיחרור הכספים שהופרשו בגינו לקופת הגמל[footnoteRef:1].

בין היתר נקבע בהסכם הקבוצי כי "הנהלות המוסכים שעשו או יעשו עד 31.5.94 ביטוח אלטרנאטיבי או קופות תגמולים – יבוא הדבר במקום חובת בטוח בקרן פנסיית יסוד, או קרן פנסיה מקיפה, הכל לפי העניין בתנאי שהעובד יחתום על כתב ויתור לפי הנוסח המצ"ב (נספח 2)". כתב הויתור המצורף להסכם הקבוצי מופנה כלפי "מבטחים" ונכללת בו הצהרה לפיה לעובד או לבאים מכוחו לא תהיה כל תביעה כלפי "מבטחים". אלא שהמונח "מבטחים" הוגדר בהסכם הקבוצי כ"מבטחים מוסד לביטוח סוצאלי של העובדים בא"י" (להלן: "מבטחים הותיקה").

מעבר לכך יוטעם כי, בהתאם לסעיף 20 לחוק הפיקוח על שירותים פינאנסיים (קופות גמל), תשס"ה-2005 (להלן: "חוק הגמל"), לעובד נתונה זכות הבחירה לקביעת סוג המוצר הפנסיוני אליו יופקדו כספי התגמולים והפיצויים בגין תקופת עבודתו, ו"חופש הבחירה של העובד גובר על כוחו הכופה של ההסכם הקבוצי או צו ההרחבה"[footnoteRef:6].

...

מיום 2.1.1964 סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע, סך של 2,716 ₪ לפי הפירוט שלהלן: העדר הפרשה לפנסיה בסך 2,099 ₪.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הנ"ל תוך 30 יום.

בכפוף לאמור לעיל בעניין פיצויי הפיטורים בגין תקופת העבודה עד לחודש 5/2011, התביעה להפרש פיצויי פיטורים נדחית.

בהתאם לסעיף 20 (ב2) לחוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958: "מעביד רשאי להפחית מפיצויי הפיטורים ומפיצוי ההלנה סכום של חוב שחייב העובד למעביד או סכום שהמעביד חייב או זכאי לנכותו מפיצויי הפיטורים". פסיקת בית הדין הארצי הבהירה בעיניין זה כי ניתן לקזז מכספי הפיצוים, בדומה לקזוז משכר עבודה, רק : "חוב קצוב אשר העובד התחייב לשלמו למעביד, ולא חוב בלתי קצוב אשר המעביד תובעו והעובד מכחישו" (ר' דב"ע שנ/ 3-119 חב' עתונות מקומית בע"מ נ' אשר בן עמי, פס"ד מיום 18.11.90).

אף אם טענות הנתבע שהועלו כלפי התובע בעיניין "ניפוח מחירי המנות" בשל סיכסוך קודם עם בעלי מסעדת 'רוזמרין' נכונים, הרי שהדבר, אולי, מצדיק פיטורים לאחר קיום הליך שימוע, אך אין בכך לטעמנו ביסוס נסיבות המצדיקות שלילת פיצויים בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק פצויי פיטורים.

כיוון שלא היה חולק כי התובע פוטר היה על הנתבע לפעול לשיחרור הכספים שנצברו לטובתו בקופת הגמל תוך השלמת פיצוי הפיטורים להם הוא זכאי והכל במועדים הקבועים לכך בחוק.

עוד טוען הנתבע כי במקרה שלפנינו התובע לא טען שלא נימסרה לו הודעה על תנאי עבודה מתוך כוונת מכוון ומשכך יש לדחות את רכיב תביעתו זה. חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה) תשס"ב – 2002 (להלן: "חוק הודעה לעובד") קובע חובת מסירת הודעה המפרטת את תנאי העסקת העובד לא יאוחר משלושים יום מיום תחילת העסקה.

...

אין בידינו לקבל את טענות הקיזוז שהעלה הנתבע באשר לנזקים שגרם לו התובע ואשר התגלו לאחר תום יחסי העבודה, שכן אלו לא הוכחו בפנינו ובאורח זה אף לא הוכח גובה הסכום אותו מבקש הנתבע לקזז מסכום הפיצויים לו זכאי התובע בסיום העסקתו.

(ב) (1) מצא בית הדין לעבודה כי המעסיק לא מסר לא מסר לעובדו, ביודעין, תלוש שכר עד המועד האמור בסעיף 24 (ג) בניגוד להוראות סעיף 24(א), או כי המעסיק מסר לעובדו, ביודעין, תלוש שכר שלא נכללים בו פרטי השכר ששולם לעובד, כולם או חלקם, בניגוד להוראות סעיף 24(ב), רשאי הוא לפסוק לעובד פיצויים שאינם תלויים בנזק (להלן- פיצויים לדוגמה), בשל כל תלוש שכר שלגביו פעל המעסיק כאמור; (2) מצא בית הדין לעבודה כי המעסיק ביצע הפרה כאמור בפסקה (1) בשני חודשים לפחות בתקופה של 24 חודשים, חזקה היא כי המעסיק ביצע את ההפרה ביודעין, אלא אם כן הוכיח המעסיק אחרת.

משכך, מצאנו להורות על תשלום פיצוי כולל, בגין רכיב נתבע, זה בסך 3,500 ₪.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אנו מחייבות את הנתבע לשלם לתובע סך של 69,970 ₪ כמפורט להלן: בגין פיצוי פיטורים סך של 27,844 ₪ בתוספת פיצוי הלנת פיצויים בסך 4,500 ₪; בגין פיטורים שלא כדין סך של 11,950 ₪; בגין ניכויים שלא כדין ופיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה בשנת 2014, סך של 10,226 ₪; בגין פדיון חופשה שנתית סך של 11,950 ₪; בגין הפרת סעיף 26 לחוק הגנת השכר סך של 3,500 ₪; הסכום ישולם בתוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין ויישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד תשלומו בפועל לתובע.