שחרור כספים מפקדון בית המשפט

בית משפט קמא קבע כי המשיבה נהגה במערערת בהגינות וברוחב לב, שעה שמינתה לה עורך דין על חשבונה על מנת שיפעל לשיחרור המשאית והעגלה ואף הפקידה מכספה סך 40,000 ₪ על מנת לשחרר בפועל את הציוד הנ"ל ולהחזירו לשימושה של המערערת.

בתוך כך ציין בית משפט קמא כי המערערת לא מסרה כל הסבר משכנע מדוע הסכימה לשחרר את הפקדון תמורת סכום זעום של 3,500 ₪ בלבד.

...

הנטל להוכחת טענת "לא נעשה דבר" כבד מן הנטל הנדרש להוכחת טענות אחרות במשפט האזרחי (ראו: ע"א 1548/96 בנק איגוד נ' לופו, פ"ד נד(2), 559) וסבורני כי נטל זה לא הורם.

לסיכום, לטעמי אף אם הנטל היה מונח לפתחה של המשיבה להוכיח כי שלמה למערערת את הפיצוי בגין השבתת המשאית והעגלה, הרי שבמאזן הראייתי שהוצג ניתן לקבוע כי נטל זה הורם.

בנסיבות, צדק בית משפט קמא כאשר דחה את תביעת המערערת ואין כל מקום לקבל את השגותיה כנגד הכרעה זו. לפיכך, אני מורה על דחיית הערעור ומחייב את המערערת לשאת בהוצאות המשיבה בערעור בסך 10,000 ₪ (כולל מע"מ).

] בקשה לעיכוב שיחרור כספי פקדון בסך 1,661,623 ש"ח שהופקד בבית המשפט לימאות בתיק ת"ח 45897-02-12, עד להכרעה בעירעור שהוגש על פסק דינו מיום 25.2.2014 של בית המשפט לימאות בחיפה (כב' השופט ר' סוקול).

...

סבורני, כי ניתן לדמות את הסעד המתבקש במקרה דנא – עיכוב שחרור כספי הפיקדון שהופקדו במסגרת בירור התביעה נגד האניה - לצו עיקול שניתן על ידי הערכאה הדיונית, ובעל הדין שתביעתו נדחתה מגיש ערעור על פסק הדין ובצידו בקשה להותרת צו העיקול על כנו לתקופת הערעור.

ואולם, סבורני, כי אין לקבל את טענת המשיבה לפיה יש לראות באניה ככל בעל דין זר, באופן שאין במאפיין זה כשלעצמו כדי ללמד על פוטנציאל להכבדה על מימוש פסק הדין שיינתן נגדו.

סבורני, כי יש מקום אף בבקשות מעין אלו לתת משקל לסיכויי הערעור, זהות הצדדים, מקום מושבם, חוסנם הכלכלי (ככל שהובאו לגביו ראיות), היקף הסעד המתבקש וכדומה.

בהמשך לאמור, מבקשים העותרים שנידון גם בטענתם לעניין שיחרור כספי הפקדון של העובדים הזרים, וזאת מכוח הילכת "הטפל הולך אחר העיקר" או מכוח סעיף 6 לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים; ולמצער, מכוח סמכותו המקבילה של בג"ץ. סבורני, כי דין העתירה להדחות על הסף נוכח קיומו של סעד חלופי בדמות פנייה לבית משפט לעניינים מנהליים.

...

בהמשך לאמור, מבקשים העותרים שנדון גם בטענתם לעניין שחרור כספי הפיקדון של העובדים הזרים, וזאת מכוח הלכת "הטפל הולך אחר העיקר" או מכוח סעיף 6 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים; ולמצער, מכוח סמכותו המקבילה של בג"ץ. סבורני, כי דין העתירה להידחות על הסף נוכח קיומו של סעד חלופי בדמות פנייה לבית משפט לעניינים מינהליים.

קינג סטור מצדה מיתנגדת לבקשת עאסליה וטוענת, שיש להשאיר את הכספים בקופת בית-המשפט עד להכרעה בסכסוך ולטעמה, אין זה יעיל שכל חודש תופקד ערבות בנקאית לשם שיחרור הפקדון.

...

אין בידי לקבל את עמדתם זו של המבקשים, ותמים דעים אני עם קביעתו של בית-משפט קמא לפיה "לא ניתן לומר כי אין מחלוקת בין הצדדים, או כי קיימת הסכמה, או אין כפירה באותו חלק מדמי השכירות שמהנא מבקשים לנכס לעצמם כבר בשלב זה של ההליך, לפני סיום בירור לגופם של טענות". (עמ' 6 בהחלטת בית-משפט קמא) על-פי סיכום הדברים שהושג בשנת 2018, בין קינג סטור לבין המבקשים, קיבלו הם את דמי השכירות באופן מלא, ואין לשלול את עמדת בית-משפט קמא לפיה יכול ולהליך שב-ת.א. 5393-11-18 תהא השלכה באשר להתחשבנות בין המבקשים לבין עאסליה וסולימאן.

לכן מקובלת עלי עמדת בית-משפט קמא, אשר סבר, כי בנסיבות העניין לא ניתן להיעתר לבקשתם של המבקשים (או לבקשתה של המבקשת) להעביר להם מחצית מדמי השכירות המופקדים (ולרבות אלה שיופקדו).

על-יסוד כל האמור לעיל, אני דוחה את בקשת רשות הערעור ומשלא התבקשה תגובת המשיבים, אני מורה שאין צו להוצאות.

מספר חודשים לאחר שהחל בריצוי עבודות השרות, הגיש המבקש בקשה לבית משפט השלום לשיחרור כספי הפקדון לחשבונו ולביטול מיגבלות נוספות שהושתו עליו במסגרת עיכוב ביצוע העונש כאמור.

...

במעמד הקראת גזר הדין, עתר המבקש לעיכוב ביצוע עונש המאסר לשם הגשת ערעור, ובית המשפט נעתר לבקשתו, בין היתר, בכפוף להפקדה כספית בסך 5,000 ש"ח (להלן: כספי הפיקדון), ערבויות ומגבלות נוספות שאינן מענייננו.

דיון והכרעה אעיר תחילה כי החלטתי לדון בבקשה שלפניי מבלי להידרש לשאלת סיווג ההליך ומבלי להידרש לשאלה אם לא היה מקום להותיר את הערבויות והמגבלות שהוטלו על המבקש עד לסיום ריצוי עונש מאסרו על דרך של עבודות שירות (בעניין זה, ראו, ע"פ 10705/02 מכונשין נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(3) 529 (2004)), וזאת בשל הנסיבות הייחודיות של המבקש אשר מועלות בבקשה.

בעניין זלמן נקבע כי "משעה שניתן צו עיקול בקשר לכסף שהופקד בקופת בית המשפט כערבות עצמית של הנאשם, מזכירות בית המשפט היא במעמד של מחזיק ועליה לפעול בהתאם לצו... ברם, אין במסקנה זו כדי למנוע מצד שלישי הטוען לבעלות בכסף... מלנקוט בהליך מתאים לפי סעיפים 49 ו-28 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967... בגדר הליך זה יוכלו לטעון כי כספי הערובה הם שלהם ויש להורות על השבתם לידיהם" (פסקה 6 לחוות דעתו של השופט פוגלמן; ראו, בנוסף, רע"פ 5766/16 ניניו נ' מדינת ישראל (23.8.2016)).

הבקשה נדחית אפוא.