מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

שחרור חשודים בעבירות סמים מסוכנים

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לעומת טענות בא כוח המבקשת, טען בא כוח המשיב, כי בנסיבות המקרה ניתן לאיין מסוכנותו של המשיב בחלופת המעצר המוצעת, ולתמיכה בטענותיו הניח על שולחני מספר החלטות בהן שוחררו נאשמים לחלופת מעצר, חרף העובדה שהואשמו בעבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים, ואף במקרים שנסיבותיהם חמורות מנסיבות המקרה שלפני (וראו פרוטוקול הדיון מתאריך 23.9.2018).
ככל שמדובר בנאשמים, החשודים בעבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים, הנטייה היא להאריך מעצרם עד תום ההליכים.
...
אשר על כל האמור לעיל, לעיל הנני מאריך מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המתנהלים נגד בתיק העיקרי (ת"פ 39823-09-18).

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2017 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

תנאי המקום והתאורה – השוטרים הגיעו למקום לשם פעילות מעצר חשודים בעבירות סחר בסם מסוכן, בשעה 20:10 (ראו ת/3).
בנוסף, קיימת סתירה משמעותית בין תאור זה לבין תאור הארוע על ידי השוטר בארי אשר ציין מפורשות כי הנאשם ניסה להשתחרר בלבד (ת/3), ואף אישר כי האמור בדו"ח משקף את שראה (עמ' 25 ש- 1-9 לפרוט').
...
מכאן, ולאור עמדת הנאשם ובא כוחו, אשר טענו כי הדברים הכתובים בהודעות שהוגשו אינם מדוייקים (ראו לדוגמה עמ' 30 ש- 29 עד עמ' 31 ש- 1 לפרוט'), אני קובע כי אין לתת משקל לתוכן ההודעות שהוגשו.
סוף דבר אני מורה על זיכוי הנאשם מחמת הספק, מכל המיוחס לו בכתב אישום זה. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהקשר זה יוזכר כי בית המשפט העליון קבע לא פעם כי יש לשקול חלופת מעצר גם מקום שמדובר בעבירות חמורות אשר המסוכנות גלומה בהן; וכי מקום שיש בחלופה כדי לתן מענה לחשש מפני הישנות עבירות, על בית המשפט לשחרר את הנאשם לחלופת מעצר (ראו למשל, בש"פ 6866/13 מדינת ישראל נ' חרפאני, פסקה 12 (16.10.2013)).
שמואל מסר כי נחקר בעבר במישטרה בחשד למעילה בחברה, אך התקשה לזכור כי בשנת 2013 נחקר גם בחשד לעבירה של ייבוא סמים מסוכנים.
...
לא נעלם מעיני כי כתב אישום מרובה נאשמים, אישומים ועדים, ומשך ניהולו צפוי להימשך זמן רב. ברם, כנגד נתון זה, שאף קשה לאומדו בשלב זה, עומדים כמבואר לעיל, שיקולים אחרים כבדי-משקל שלא מאפשרים, נכון לנקודת זמן זו, להיעתר לבקשת המשיב לשחררו, אך בשל משכו הצפוי של המשפט.
לאור המקובץ, המעשים המיוחסים למשיב, המסוכנות הנשקפת מהם, עברו הפלילי, התנהלות נטולת הרתעה לאחר ריצוי עונש מאסר ממושך, ולאחר שעמדתי על קנקנם של המפקחים שהוצגו, באתי למסקנה כי אין לפניי חלופה הולמת שתאפשר את שחרורו של המשיב, הן בשל חולשת המפקחים המוצעים להציב גבולות ברורים ואיתנים בפניו והן בשל חוסר האמון בו עצמו ועצמת עילות המעצר עליהם עמדתי.
אשר על כן, בהינתן נסיבותיו האישיות של המשיב, ובהעדר חלופה מתאימה, אני מורה על מעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 3.10.2021 התבקש מעצר המבקש בחשד לבצוע עבירות של הדחת קטין לשימוש בסמים מסוכנים, לפי סעיף 21(א)(1) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג–1973 (להלן: הפקודה); סחר בסמים לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודה; החזקת סם מסוכן לשימוש עצמי לפי סעיף 7 לפקודה; וכן החזקת סכין וטפול רשלני בחומר רעיל, לפי סעיפים 186 ו-338(א)(8) לחוק העונשין, התשל"ז–1977.
לטענתו, בית המשפט יהיה "רשאי להטיל תנאי שיחרור שאיננו מנוי באופן קונקריטי בחוק, אך במצבים בהם קיים חשד קונקריטי וברור לבצוע עבירה רלוואנטית לעניין", ומאחר שבעניינינו המבקש כלל לא נחשד בנהיגה תחת השפעת סמים – אין כל מקום להורות על תנאי כזה.
...
דין הבקשה להידחות, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה.
אכן, מקובלת עליי הטענה העקרונית כי על בית המשפט הקובע את תנאי השחרור לתת את הדעת על השלב בו מצוי ההליך, אולם לאור נסיבות העניין, המצדיקות כאמור את קביעת תנאי הגבלת הנהיגה – אין כל מקום להידרש לשאלה העקרונית שהעלה המבקש.
משכך, ובשים לב לקביעת התנאי למשך 90 יום – דין הבקשה להידחות.

בהליך ערר אחר (ע"ח) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 9.9.19 (להלן: "הארוע השני") נעצר המשיב ונחקר בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, בכך שעל פי החשד החזיק בסם מסוכן מסוג קאנבוס וחשיש במשקל כולל של כתשעה ק"ג. אין מחלוקת כי הסמים האמורים לא נתפסו בביתו אלא בבית אחר (בית של חבר שלו – דברי נציג העוררת בישיבת יום 24.9.19).
נימוקי בית המשפט קמא הם כדלקמן: "...נציג המישטרה הגיע ללא תיק החקירה ומבקש להאריך את החזקת הכספים לצורך מיצוי החקירה בתיק אחר שבו המבקש נעצר ושוחרר בחשד לעבירה אחרת.
...
בפני ערר על החלטת בית משפט שלום בחדרה (כב' השופט אהוד קפלן) מיום 18.9.19, במסגרתה נעתר לבקשת המשיב להחזיר לידיו סכום של 25,600 ₪ (להלן: "סכום המזומן") שנתפס בחיפוש בביתו ביום 1.7.19.
בסופו של דבר הורה השופט קמא בהחלטה נשוא ערר זה על החזרת סכום המזומן.
למעשה הוא לא הראה שום סיבה להמשיך להחזיק בכספים, במיוחד כאשר המבקש שוחרר ממעצרו בתיק זה. הוא לא הצביע על נתונים ראייתיים כלשהם שיכולים להביא את ביהמ"ש למסקנה שבסופו של יום הכספים יחולטו או שבכלל יוגש כתב אישום נגד המבקש.
אשר על כן, אני מורה למשטרה להחזיר למבקש באמצעות בא כוחו את הכספים שנתפסו, כמתואר בבקשה".
במצב דברים זה לא מן הנמנע כי המדינה תחליט להגיש בגין האירוע הראשון כתב אישום בגין החזקת סמים שלא לצריכה עצמית נגד המשיב ולבקש את חילוט סכום המזומן שנתפס, אפשרות שנמנעה בהחלטה קמא נשוא ערר זה כטענת העוררת במסגרת ערר זה. לכן החלטתי לקבל הערר ולהורות כדלקמן: ההחלטה קמא מבוטלת בזאת; העוררת תמשיך להחזיק בכספים וזאת עד ליום 03.11.19; ככל שלא יוגש כתב אישום נגד המשיב בגין האירוע הראשון עד מועד זה יוחזר הסכום המזומן לידי המשיב.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו