מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

שחרור חשוד בתאונה קטלנית למעצר בית

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2014 בעליון נפסק כדקלמן:

לפי כתב האישום, המשיב חשד כי אדם שניהל קשר רומנטי עם אחותו (להלן: המתלונן) פגע בה ובאחות נוספת שלו.
מבלי להרבות בפרטים, יצוין כי מתסקיר המבחן עולה שהמשיב וחמישה מבני משפחתו היו מעורבים בתאונת דרכים קטלנית לפני מספר שנים.
בהתאם לכך, הורה בית המשפט המחוזי לשחרר את המשיב למעצר בית בבית דודתו בתנאים כדלקמן: פקוח על ידי אחד משני הערבים שקבע; חתימה על התחייבות מצד המשיב בסך 15,000 שקל וכן חתימה על ערבות באותו סכום על-ידי כל אחד מן הערבים; הקצאת חלון היתאווררות בן שעתיים מדי יום שבגדרו יותר למשיב להסתובב בגינת הבית.
עוד היא טוענת כי אחד מאחיו של המשיב, שנקבע כאחד המפקחים על-ידי בית המשפט המחוזי כלל לא נבדק על-ידו, וכי קיים חשש שלא יוכל לפקח על המשיב כראוי בשים לב לטראומה שחוה אף הוא בתאונה, עניין שזכה להתייחסות בתסקיר קודם.
...
על כן, בסיכומו של דבר, אני סבורה שדין הערר להידחות.
לקראת סיום אני מבקשת להוסיף, כי נוכח דבריו הברורים של שירות המבחן באשר לעדיפות הנודעת למסגרת טיפולית, כמו גם להבנה שהמשיב יזדקק לטיפול בסופו של דבר, טוב תעשה הפרקליטות אם תוסיף לבחון האם קיימת מסגרת טיפולית שניתן לשקול את התאמתו של המשיב אליה.
מסגרת כזו לא הוצגה בפני בית המשפט המחוזי בעת הזו, והחלטתו ניתנה אף על רקע זה. סוף דבר: הערר נדחה.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2020 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

בית המשפט העליון הפך החלטה זו וכך קבע בחלקים אותם אצטט בהרחבה לאור חשיבותם להחלטה זו: "כאשר עסקינן באדם שלא היה עצור קודם לכן ובית המשפט מורה על מעצרו במסגרת מעצר הביניים, אין מדובר בעיניין של מה בכך אלא בנטילת חירותו של אדם שהנה זכות יסוד מהמעלה הראשונה. אמנם אין מדובר בהחלטה סופית, שכן לאחר לימוד חומר הראיות נשמרת לבא כוח הנאשם הזכות לטעון בסוגיית המעצר, אולם הפגיעה בנאשם במקרה זה היא פגיעה קשה משום שכאמור חירותו ניטלת ממנו. לטעמי, יש לאפשר לאדם שלא היה עצור קודם לכן זכות טיעון אפקטיבית, והוא יוכל לממש זכות זו רק לאחר שיתאפשר לו לעיין בחומר החקירה וללמוד אותו באמצעות בא כוחו."  ובהמשך ההחלטה קובע בית המשפט העליון: "אכן, יש טעם בטענותיה של המשיבה כי לעיתים, במהלך פרק הזמן בו התהלך החשוד חופשי או לאחר ששוחרר ממעצר הימים, מבוצעות פעולות חקירה נוספות המביאות לגילויה של ראיה חדשה המצדיקה את מעצרו בטרם ניתנה לו זכות טיעון. כמו כן, כאשר ניסיונותיו של אדם לשבש הליכי משפט או להמלט מאימת הדין מתגלים בשלב מאוחר יותר, כי אז קיימת דחיפות לעצרו בטרם ניתנה לו זכות הטיעון שכן הנזק לאנטרס הצבורי אם לא ייעצר יהיה קשה ובלתי הפיך. מוכן אני להסכים כי תהיינה נסיבות שבהן האיזון בין האינטרסים המתנגשים כאמור יצדיק לעיתים את הפגיעה בזכות הטיעון של הנאשם. בנסיבות יוצאות דופן כאמור ברור הוא מאליו כי מעצרו של הנאשם יהיה מוצדק על אף שקודם לכן התהלך חופשי [שלגי וכהן, בעמוד 153]. במקרים אלו, אשר אינם מהוים רשימה סגורה וממצה, יוכל בית המשפט על סמך עיון ראשוני בחומר הראיות להורות על מעצרו של הנאשם אשר התהלך חופשי קודם לכן, אולם כעניין שבמדיניות שיפוטית יהיו מקרים אלו החריג ולא הכלל. ודוק, תתכנה נסיבות מיוחדות נוספות בהן יהיה רשאי בית המשפט להורות על מעצרו של נאשם או שיחרורו לחלופת מעצר גם אם בא כוחו טרם הספיק לעיין בחומר החקירה ולטעון טענותיו, אולם כל מקרה יבחן לאור נסיבותיו, כאשר דרך כלל יש להעדיף את קיומה של זכות הטיעון וזכות העיון הנלווית לה כאמור.
אולם, בהנתן שמשיב זה כבר גרם לתאונה קטלנית ולתאונה נוספת בעברו, ובכל זאת לאחר שני אירועים אלה ממשיך הוא לנהוג ולסכן עוברי דרך, אין אני סבור כי יש לתת בו אמון מינימלי אף לא לצורך המשך מעצר באיזוק.
...
לאחר שנחשפתי לתוכן מעלליו של משיב זה, אני סבור כי רף מסוכנותו קיצוני, ולא ניתן לתת בו כל אמון כי יישמע להוראות בית המשפט.
אולם, בהינתן שמשיב זה כבר גרם לתאונה קטלנית ולתאונה נוספת בעברו, ובכל זאת לאחר שני אירועים אלה ממשיך הוא לנהוג ולסכן עוברי דרך, אין אני סבור כי יש לתת בו אמון מינימאלי אף לא לצורך המשך מעצר באיזוק.
מכל האמור לעיל אני מורה על מעצרו המידי של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו בתיק העיקרי הצמוד לבקשה זו. מאבטחי ההיכל יעבירו המשיב מידית לאחריות שב"ס. ניתנה היום, כ"ז תשרי תשפ"א, 15 אוקטובר 2020, בנוכחות הצדדים.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2020 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

יצוין שבטופס השימוע של הפסילה צוין שבמסגרת תיק זה נפסל המשיב, בגין חשד לעבירות, לכאורה, של נהיגה בקלות ראש, שבוש הליכי משפט, אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים חציית כביש, הפקרה אחרי פגיעה תוך גרימת מוות ברשלנות.
שיחרור למעצר בית מבוסס על אמון ולא ניתן לתת במשיב אמון.
לסיכום, היתנהלותו של המשיב, נהיגה, לכאורה, בפסילה, לאחר שנפסל למשך 90 יום, בעקבות תאונה קטלנית, ולאחר שנפסל בתיק בית משפט, ולא הפקיד את רישיונו, לצד עברו התעבורתי, שכולל עבירות חמורות של נהיגה בשיכרות, ונהיגה תחת השפעה, מלמדת על מסוכנותו ומקימה עילת מעצר.
...
סיכום והחלטה: לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ובחנתי את המפקחים שהציע ב"כ המשיב, לא מצאתי שניתן לתן אמון במשיב ובמפקחים המוצעים, ושיש בחלופה המוצעת כדי לאיין המסוכנות הנשקפת מהמשיב.
בהעדר אפשרות להפחית את הסיכון הנשקף מהמשיב בכל דרך אחרת, פרט למעצרו, אני קובעת שאין למשיב, חלופת מעצר.
נוכח האמור, אני מורה שהמשיב ייעצר מאחורי סורג ובריח וזאת עד לתום ההליכים נגדו.

בהליך רשות ערעור על פסק בוררות (רע"ב) שהוגש בשנת 2008 בעליון נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום לתעבורה החליט, נוכח הפער בין העונש המותנה שהיה בן שמונה עשר חודש לבין העונש שהוטל כאמור בגין התאונה הקטלנית, ונוכח התסקיר החיובי שהיתקבל בעיניינו של המשיב ורקעו הנורמאטיבי (עד לפרשת התאונה) - שלא להפעיל את עונש המאסר המותנה בן 18 החודשים, כי תהא בכך "תוצאה בלתי מידתית למעשה שטות שעשה הנאשם ומתחרט עד מאוד על מעשה זה"; כן התרשם בית המשפט כי המשיב הפנים את משגהו בהפרת הפסילה, ועל כן לא גזר עליו עונש מאסר בפועל, אלא קנס של 1,500 ₪, פסילה למשך 12 חודש והארכת 18 חודשי המאסר על תנאי לשנתיים, וכן ריצוי 600 שעות שירות לתועלת הציבור.
(א) נציב בתי הסוהר רשאי להחליט כי עבודתו של עובד שירות תופסק וכי הוא ישא את יתרת עונשו בבית סוהר, אם ראה הנציב כי נתקיים בעובד השרות אחד מאלה: (1) הוא נעדר מהעבודה ללא אישור הממונה או המפקח; (2) הוא התרשל בבצוע עבודתו או שמבחינה אחרת אין היתנהגותו בעבודה מניחה את הדעת; (3) הוא הפר תנאי מתנאי עבודת השרות שקבע בית המשפט לפי סעיף 51ב(ג); (4) הוא לא ציית להוראה של הממונה או של המפקח או לא קיים חובה המוטלת עליו לפי סימן זה; (5) ניפתחה נגדו חקירה בחשד שעבר עבירה.
דומה הדבר – למשל – להפרת תנאי שיחרור בערובה, שאף אם דרך המלך לגביה ככלל היא החזרה למעצר, נוכח הפרת האמון שניתן במשוחרר בערובה, אין בית המשפט "חייב להחזיר נאשם למעצר ממנו שוחרר בתנאים מגבילים בכל מקרה בו הנאשם מפר את תנאי השיחרור" (השופט זמיר בבש"פ 3962/00 גאנם נ' מדינת ישראל (לא פורסם); ראו גם בש"פ 8046/05 וקנין נ' מדינת ישראל (השופטת – כתארה אז – ביניש) ובש"פ 9670/03 טיומקין נ' מדינת ישראל (השופט – כתארו אז – מצא)).
...
(9) בענייננו, כותב עורך השימוע, שהוא שהמליץ בפני נציב השירות על הפסקת עבודות השירות, בהמלצתו מיום 31.12.06, כי "בפנינו מקרה קשה של אי לימוד לקח לאחר הרשעה בתעבורה וחוזר להתנהגות פסולה באותו התחום. ולכן העו"ש (עובד השירות –א"ר) צריך להאשים את עצמו. לא שוכנעתי שלמדת לקח ואין מנוס מלהמליץ בפני הנציב על הפסקה מינהלית. העבירה הראשונית קשה והוספת פשע בעבירה השניה. וציבורית קשה לתת סיכוי נוסף". (10) והנה, בית המשפט לתעבורה, הגם שבהליך אחר, סבר בנקודות אלה עצמן – לגבי העבירה שבפניו – כי יש סיכוי שהמשיב למד לקח ויש מקום למתן סיכוי נוסף.
(11) על כן סבורני כי אף אם אפשר היה להחזיר כאמור את התיק לדיון בפני הנציב, הנה בשקלול כל הנסיבות הספציפיות, לרבות מערכת השיקולים הדומה שהופעלה כאמור, נסיבותיו האישיות של המשיב כפי שתיאר בית המשפט לתעבורה, וגם תקופה של מעצר ומעצר בית מלא וחלקי בעקבות ההפרה – יש מקום שלא להיעתר במקרה דנא לבקשה.
אין בכך כדי להפחית מן החומרה שיש לייחס להפרה, אך דומני כי נוכח כל האמור אין דברים מגיעים לכלל ההכרח להתערבותו של בית משפט זה. (12) המשיב ישוב לרצות את עבודות השירות החל ביום 24.2.08.

בהליך בקשה לביטול - פסילה מנהלית (בפ"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

טופס השימוע בדבר ההחלטה לפסילה מנהלית של המבקש לא צורף לחומר החקירה, אולם כעולה מהבקשה ומדברי ב"כ המבקש בדיון, אין מחלוקת שרישיונו של המבקש נפסל מנהלית לתקופה של 90 יום, בשל חשד לעבירות של גרם מוות ברשלנות והפקרה, נוכח מעורבותו בתאונה קטלנית, בליל 15.12.22.
נטען שביום 22.12.22 הובהר בפני כב' השופט ז' סאלח, שדן במעצרו, כי המבקש לא דרס בפועל את המנוחה ואף לא התבקשה הארכת מעצר מטעם המישטרה באותו היום, אולם בשל החלטה שגויה של בית המשפט, נטען, הוארך מעצר החשוד ובאותו יום שוחרר למעצר בית, עד ליום 26.12.22, על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה בעמ"י 49706-12-22, ומאז לא התבקשה הארכת מעצר נוספת.
...
"ראיתי צבע שחור ואדום ואז החלטתי לעצור ולבדוק מה זה כי זה גם מפריע לנתיב הציבור כי אני נאלצתי לברוח מהנתיב". לדבריו ביקש משני פקחים שנסעו עמו לבדוק במה מדובר ואלה זיהו כי מדובר בגופה על הנתיב.
כשנשאל האם ראה את האוטובוס עם המכה, השיב: "ראיתי את המכה של האוטובוס בחניון, צילמתי את הפינה איפה שיש נזק, ולא נראה לי שזה מהאבן... ויש מכה גם בפח וגם אין אבק של האבן על השמשה...". צילום הנזק שצילם מזאריב צורף לחומר החקירה, וכעולה ממנו השמשה השמאלית של המטרונית, שלצד הנהג מנופצת ונראה נזק נוסף בפח שמתחת לשמשה.
לפיכך, הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו