שחרור בערובה לצורך טיפול בגמילה מסמים

ועוד נטען כי במאסרו האחרון, עבר הנאשם הליך טפולי משמעותי בכלא "חרמון", חזר לסורו, השתמש בסמים וביצע עבירות מושא הליך זה. דיון והכרעה שאלת השיחרור להליך גמילה במסגרת המעצר נדונה בבש"פ 1981/11 מדינת ישראל נ' סוויסה (21.3.2011) (להלן: "הילכת סוויסה").

לפיכך אני מורה בזאת על שיחרורו של הנאשם בערובה ובתנאים מגבילים עד לתום ההליכים, כדלקמן: ביום 12.7.2021 ישוחרר הנאשם ממעצר ויובא על ידי שב"ס עד השעה 13:00 לקהילה הטיפולית "אילנות" (להלן: "הקהילה הטיפולית") על מנת שייקלט שם באותו היום.

...

לסיכום מצאתי לאמץ את המלצת שירות המבחן בשל מספר טעמים מרכזיים: ראשית, משום שאני מתרשמת מהמוטיבציה הגבוהה של הנאשם להשתלב בהליך טיפולי באופן עקבי לאורך כל מעצרו.

רביעית, משום שהתרשמתי מדבריו של הנאשם בפניי ומדברי אחיו ואני סבורה כי זוהי שעת כושר שיש לנצלה על מנת ליתן לנאשם את ההזדמנות לצאת מהמעגל העברייני, ולעלות על דרך המלך הנורמטיבית.

לפיכך אני מורה בזאת על שחרורו של הנאשם בערובה ובתנאים מגבילים עד לתום ההליכים, כדלקמן: ביום 12.7.2021 ישוחרר הנאשם ממעצר ויובא על ידי שב"ס עד השעה 13:00 לקהילה הטיפולית "אילנות" (להלן: "הקהילה הטיפולית") על מנת שייקלט שם באותו היום.

המשיב מסר כי מאז מעצרו הוא אינו צורך סמים והביע רצון להישתלב במסגרת טיפולית לצורך גמילה כנדרש במצבו.

בית משפט קמא ציין בהחלטתו כי "אין מדובר בעבירה שבוצעה תוך תיחכום רב, וזאת אף כי נתתי דעתי לכך שהמתלונן שהה במקום עת ביצע המשיב את המיוחס לו לכאורה". בית משפט קמא הוסיף בהחלטתו, בין היתר, כך: "אני סבורה כי יש בחלופה זו על מנת לתת מענה הולם לסיכון הנשקף מהמשיב. מדובר בחלופה המאפשרת טפול מקצועי לבעיית ההיתמכרות ממנה סובל המשיב. ... ההוסטל עצמו, כך נימסר, הוא הוסטל מפוקח, הוא מאויש 24 שעות ביממה, כך שככל שהמשיב יחליט לעזוב את גבולותיו, יודע על כך מידית לרשויות". בסופו של יום, כפי שציינתי לעיל, הורה בית המשפט קמא על שיחרורו של המשיב למעצר בית מלא בהוסטל "הבית של אנדרי", תוך איסור צריכת סמים, הוצא צו פקוח מעצרים והפקדת ערבויות.

ודוקו, סעיף 21 לחוק המעצרים קובע כי בטרם החלטה על מעצרו של נאשם עד תום ההליכים על בית המשפט לבחון האם "לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שיחרור בערובה ותנאי שיחרור שפגיעתם בחרותו של הנאשם פחותה", וגם כשעסקינן בעבירות המקימות עילת מעצר סטאטוטורית בשל מסוכנות, על בית המשפט לבחון אפשרות של חלופת מעצר, ובילבד שזו משיגה את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירות פחותה, ועל רקע המסוכנות הקונקרטית הנשקפת מהמשיב [בש"פ 668/18 מוסא אבו זאיד נ' מדינת ישראל (29.1.2018); בש"פ 1523/16 מדינת ישראל נ' פרץ (29.2.2016); בש"פ 7237/17 עאמר עאסלה נ' מדינת ישראל (24.9.2017); בש"פ 6128/14 מדינת ישראל נ' הדיה (12.9.2014)].

...

מכאן, באתי למסקנה כי אין מקום להותיר את החלטת בית משפט קמא על מכונה, ועל כן תבוטל.

הערר מתקבל.

הנני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו.

מעצרו של המשיב הוארך, בא כוחו הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, ובקש להפנות את המשיב לשירות המבחן אשר יבחן בין היתר אפשרות לשחרורו של המשיב חלופה טיפולית הכוללת גמילה מסמים.

ביום 18.10.22 פירסם פרקליט המדינה את הנחיה מס' 5.24: "מדיניות התביעה בעיניין הגשת בקשות למעצר עד תום ההליכים ובחינת מתן הסכמה לשיחרור בערובה ותנאי שיחרור (חלופת מעצר) או למעצר בפקוח אלקטרוני.

...

ויובהר, בשלב זה אין בידי נתונים מספיקים כדי לקבוע שחלופה טיפולית כן מתאימה, אך יש בידי את הנתונים כדי לבחון את טענת המבקשת לפיה דינה של החלופה בקהילה הטיפולית להידחות – גם אם יסכימו לקבל המשיב לקהילה.

עם זאת בית המשפט העליון מצא לנכון להדגיש את הדברים הבאים: "יחד עם זאת יובהר כי כפי שעולה מהתיאור שלעיל, בית משפט השלום היה נכון לבחון אפשרות של שחרור של המבקש בתנאים, ובלבד שתנאים אלה יצמצמו את המסוכנות הנובעת ממנו. בחינה כזו תהיה אפשרית גם בהמשך. כך, ככל שיוצע על ידי המבקש מנגנון שיבטיח כי הוא לא ישוב לנהוג במכונית עד להכרעת דינו, חזקה על בית משפט השלום שיבחן אותו, ויישם אותו בהתאם לכללים שנקבעו בחוק ובהלכה." אם כן, לא ניתן ללמוד מבש"פ עתאיקה שלעיל את אשר מבקש ב"כ המבקשת, קרי- לא ניתן ללמוד שאין הצדקה לבחון היתכנות של חלופה טיפולית, אלא עסקינן בישום קונקרטי, שם הגיע בית המשפט למסקנה כי בנתוניו של עתאיקה, אין בחלופה שהוצעה כדי לאיין מסוכנותו.

עם זאת, לאור כל המפורט לעיל, ונוכח מכלול נתוניו של המשיב הידועים נכון לעת הזו, אני סבורה כי יש הצדקה להמשיך ולבחון אפשרות לשחרר את המשיב לחלופה, לרבות לחלופה טיפולית.

על כן, אני מורה לשב"ס לבצע למשיב את הבדיקות שהתבקשו על ידי שירות המבחן: בדיקות א.ק.ג, צילום חזה, כולל פיענוח וסיכום מידע רפואי שב"ס יעביר את הבדיקות לקהילה הטיפולית רוח במדבר במייל shaloma@yachdav.org.il המשך הדיון ידחה ליום 19.3.2023 בשעה 12.00 .

כן תיאר הנאשם את מצבה של אמו וכי הוא שמטפל בה והביע רצון להישתלב בטיפול על מנת להיגמל מסמים.

אציין עוד שלאחר הטיעונים לעונש הגישה הסנגורית בקשה לקבלת תסקיר, אותה דחיתי, בשל כך שמטרתה הייתה בחינת אפשרות שילוב הנאשם בהליך גמילה אשר חייב את שיחרורו ממעצר ולא ראיתי הצדקה לעשות כן לאור הפרת תנאי המעצר באיזוק.

כן אציין שבפסיקה נקבע כי "יחס סלחני מדי להפרות של תנאי שיחרור עלול לעודדן בעקיפין, ובכך לפגום ביעילותו של מוסד השיחרור בערובה, שנועד להגן על חירותו של הנאשם" (בש"פ 6747/13 אור דורני נ' מדינת ישראל (8.1.2014)).

...

לאחר שהבאתי בחשבון את מכלול השיקולים, אני מחליט להורות על חילוט הסך של 3,000 ₪ שהופקד בקופת בית המשפט וכן להורות על תשלום סך של 5,000 ₪ מתוך הערבות עליה חתם הנאשם.

סיכומו של דבר, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים, הן לקולה והן לחומרה, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים: 22 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו מיום 31.10.22 – 27.11.22, ומיום 13.12.22 ועד היום.

אני מחייב את הנאשם לפצות את המתלוננת בתיק העיקרי, ע"ת מס' 3, בסך של 15,000 ₪ וכן את המתלוננת בתיקי הצירוף (ד"א) בסך של 1,000 ₪.

(-) במסגרת ת"פ 53787-04-23, הורשע הנאשם בכך שביום 25.03.23, הפר את תנאי השיחרור בערובה שהוטלו עליו, בכך ששהה בחצות הלילה בחוף הים עם חבריו וזאת בנגוד לתנאי שחייבו לשהות בביתו בשעה זו (להלן – תיק ההפרה).

ביחס לעונש שיש להטיל על הנאשם טענה המאשימה שהמלצת שירות מבחן כשמה כן היא ובית המשפט אינו מחויב לה. כן טענה שהליך הגמילה מסמים שעבר הנאשם אינו תואם את העבירות שעבר שעניינן החזקת סם שלא לשימוש עצמי.

בית המשפט העליון הדגיש כי "את התשתית העובדתית להוכחת סכויי השקום ניתן לגבש באמצעים ראייתיים שונים, ובראשם התסקיר של שירות המבחן... במקרים קודמים שבהם נידרש בית המשפט להעריך את סכויי השקום במסגרת סעיף 40ד לחוק העונשין הובאו בחשבון, בין היתר, השיקולים המרכזיים הבאים: המוטיבציה שהפגין האדם שהורשע להשתקם; הליך של גמילה מהתמכרות שהוא עובר; הישתלבות מוצלחת בהליכים טפוליים שונים; אינדיקאציות לשינוי עמוק בהתנהגות ובדרך החשיבה; הבעת חרטה כנה על המעשים והפגנת אמפתיה כלפי נפגעי העבירה... דברים אלה זוכים למשנה חזוק מקום בו מדובר באדם צעיר נעדר עבר פלילי" (ע"פ 6637/17 אליזבט קרינדל נ' מדינת ישראל (18.4.2018)).

...

המלצת שירות המבחן בדבר העמדת הנאשם במבחן מקובלת עלי אפוא.

סיכומו של דבר, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים, הן לקולה והן לחומרה, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים: אני מעמיד את הנאשם בפיקוח שירות המבחן למשך 12 חודשים.

אני מחייב את הנאשם לבצע 250 שעות של"צ בהתאם לתוכנית שיגיש שירות המבחן בתוך 45 ימים.