שחרור בניסיון העברת בלתי חוקיים

השוטר יעקב הודיע למבקש כי הוא עצור, אחז בו וניסה להכניסו לניידת, אך המבקש היתנגד למעצרו, דחף שוב את השוטר יעקב וניסה להשתחרר מאחיזתו.

עוד טען המבקש כי הארוע התחיל בדרישה בלתי חוקית של השוטרים מהמבקש כי יזדהה, כי השוטר יעקב לאחר הארוע, נגש למבקש אשר היה אותה העת עצור בתא המעצר בתחנת המישטרה, ותקף אותו באקט של סגירת חשבון.

מקובלת עליי גם טענת המדינה כי העברה לא מתחייבת של מידע הנוגע לעדים השוטרים עלולה לגרום לפגיעה מהותית ובלתי מתחייבת בזכותם לפרטיות, ובנוגע לרוב רכיבי הבקשה, שיקול זה, לצד יתר השיקולים שהובאו לעיל, פועלים לרעת המבקש.

...

באשר לתיקים הסגורים, גם אם אחיל את המבחנים המרחיבים שקבע כב' השופט עמית בפס"ד שימשילשווילי, רחוקה המסקנה כי קיים מידע רלוונטי לתיק שבפניי או העשוי לסייע להגנת המבקש , או כל מידע שיש בו כדי להשליך בצורה ישירה על מהימנות השוטרים.

בעניין זה מקובלת עליי עמדת המשיבה לפיה הבקשה כללית מדיי, וככל ובא כוח המבקש יצביע על דברים ספציפיים בתיקים אלה שיש לבדוק אותם, תבדוק זאת ב"כ המשיבה ותעביר ממצאיה.

מקובלת עליי גם טענת המדינה כי העברה לא מתחייבת של מידע הנוגע לעדים השוטרים עלולה לגרום לפגיעה מהותית ובלתי מתחייבת בזכותם לפרטיות, ובנוגע לרוב רכיבי הבקשה, שיקול זה, לצד יתר השיקולים שהובאו לעיל, פועלים לרעת המבקש.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

כן הוגשו מטעם המאשימה הודעת הנאשם במישטרה, דו"חות פעולה של השוטרים רס"ר עידן חוג'ה, רס"ר סמואל חיים סמיט, רס"ר יקיר שחף וסרטונים המתעדים חלקים שונים של הארוע, כמו גם מיזכר מיום 30.6.20 בדבר שיחה של השוטר פנחס סרי-לוי עם תנ"צ יעקבי בנוגע לשעת ההכרזה על ההתקהלות כבלתי חוקית.

בשלב מסוים ניגשו אליו שני שוטרים, תפסו אותו בידו והודיעו לו שהוא עצור מבלי שהוסבר לו ומבלי שהוא הבין על מה. אחד השוטרים כופף לו את היד בצורה מכאיבה, המקום היה צפוף והומה אדם ומתוך אינסטינקט הוא ניסה לשחרר את ידו מאחיזת השוטר שהכאיבה לו. הנאשם כפר בכך שהיכה את נצ"מ יעקבי או כל שוטר אחר, הביע הערכה לתפקודו ולסבלנות שהפגין נצ"מ יעקבי בארוע, ותיאר כי הוא עצמו פנה למפגינים שקיללו שוטרים והסביר להם שאין מקום לנהוג בדרך זו. לדבריו, רק עם הגיעו לתחנת המישטרה, וחקירתו בחשד לתקיפת שוטר הוא הבין כי בכך הוא נחשד.

עוד תיאר השוטר יקיר, כי מיד לאחר המעצר, וחרף היתנגדותו של הנאשם וניסיונות המפגינים למלטו, הוכנס הנאשם לניידת סיור, כאשר אין חולק כי מיד לאחר מעצרו הוכנס הנאשם לרכב "סוואנה" ורק בשלב מאוחר יותר הועבר לניידת סיור.

...

מתוך התיאורים הללו עולה המסקנה, שאותה ניתן לבסס מעבר לספק סביר, כי לאחר שהנאשם הועלה לרכב ה"סוואנה" הוא התבקש לרדת ולעבור לניידת סיור, הוא ירד מהרכב כשהשוטרים לא אוחזים בו, החל לרוץ כדי לברוח מהשוטרים, והם נאלצו לעשות שימוש בכח כדי למנוע את בריחתו.

ודוק, אין בעובדה כי בדיעבד התברר שהנאשם לא תקף את תנ"צ יעקבי, כדי להוביל למסקנה שהעיכוב היה בלתי חוקי או שהנאשם היה רשאי להתנגד לעיכובו או למעצרו.

סוף דבר, אני מזכה את הנאשם מעבירת תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ומרשיעה אותו בעבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין התשל"ז- 1977.

ב"כ הנתבעים טען כי ניסיון התובע להסתמך על ענין זרניצקי הוא בבחינת ניסיון "להעביר פיל דרך חור של מחט". אכן, עיון בהסכמי שכר טירחת שמאי בעניינינו מעלה כי בנגוד לענין זרניצקי, לא נקבע בהם מחיר קבוע מראש לנדבך השומה, אלא נקבע שכר הטירחה עבור כלל השרות לרבות השומה ולרבות הלווי, באחוזים.

זאת, כי קיים נוהג של קביעת שכר טירחה לפי אחוזים; כי אין מדובר בשכר לפי תוצאת השרות אלא אחוז מסויים מגובה הסכומים שיתקבלו בפועל כהיטל השבחה; כי אחד הראציונלים הברורים של התקנה היא לשחרר את בעל המיקצוע ממתן חוות דעת "מנופחת", אולם השמאי המכריע הוא גורם אובייקטיבי ובלתי תלוי; וכי התקנה אינה קובעת כי הסכם עם שכר טירחה הנגזר מתוצאת המשפט מהוה הסכם בטל או פסול, אלא כי הסכם כזה אינו הולם את כבוד המיקצוע (שם, פס' 43).

סיכום ביניים: בנוגע לתחולה בזמן, הנוסח העדכני של תקנות שמאי מקרקעין (אתיקה מקצועית), התשכ"ו-1966 הוא הנוסח הרלוואנטי להכרעה אם מדובר בחוזה בלתי חוקי בפסק דין זה; חוזי שכר הטירחה מושא ענייננו, אינם סותרים את הנוסח העדכני של התקנות; ולאור האמור, קביעתי היא שיש לדחות את טענת הנתבעים לפיה מדובר בחוזים בלתי חוקיים לפי סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.

...

לטענת התובע, כל אחד מהנתבעים, המחולקים לשלושה בתי אב, חתם על חוזה התקשרות עמו לפיו הנתבעים ישלמו לו 12% בתוספת מע"מ מהסכום הכולל (המשוערך) שיקבלו בתביעתם לפיצויי הפקעה לפי סעיף 13 (המבוטל כיום) לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 (להלן: התביעה לפיצויי הפקעה).

אני דוחה את טענת הנתבעים לפיה המומחה מטעם בית המשפט מר וילנס התפרק מתפקידו כי התייעץ עם שמאים נוספים במסגרת הכנת חוות דעתו.

הנתבעים יחד ולחוד ישלמו לתובע שכר טרחת עורך דין בסך של 30,000 ש"ח. הנני מחייב את הנתבעים יחד ולחוד לשלם לתובע בגין אגרה סך של 10,715 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כאמור לעיל מיום 28.3.2018 עד לפרעון בפועל.

על כן הנני מורה כי כל צד יישא בהוצאותיו בנוגע לחוות דעת מומחים בתיק זה. ניתן היום, כ"ט שבט תשפ"ג, 20 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.

השוטר ענקי ניסה להשתחרר מנשיכת הנאשם, ומשלא שיחרר הנאשם את אחיזתו, נאלץ השוטר ענקי להפעיל כוח סביר על מנת להשתחרר, והשוטרים עצרו את הנאשם.

היא התייחסה לערכים המוגנים בעבירות שביצע הנאשם, והדגישה את חומרת העבירות בפרט לנוכח הסיכון שניגרם לשוטרים בעבירות מסוג זה של גניבות רכבים על ידי שוהים בלתי חוקיים בישראל שגם נוהגים ללא רשיון.

בעבירות אלו של גניבות רכבים והעבירות הנילוות להן, ראוי לשקול מכלול של שיקולים הנוגעים לנסיבות ביצוע העבירה כגון תיכנון עבירת הגניבה, מידת התחכום והתעוזה בה, שווי הנזק שניגרם כתוצאה ממנה, השאלה האם הרכב הועבר לשטחי הרשות הפלסטינאית, קיומה של עבירת נלווית של קשירת קשר או התארגנות מוקדמת ובצוע בצוותא, שימוש באמצעים מיוחדים, אופי הפריצה לרכב, קיומו של מרדף משטרתי, משכו של המרדף, היתנגדות לשוטרים ועוד.

...

לנוכח מכלול הנתונים עליהם הצבעתי, לרבות מידת הפגיעה בערכים המוגנים בעבירות, נסיבות ביצוע העבירות והענישה הנוהגת, אני קובע כי מתחם העונש ההולם בתיק שלפניי נע בין 13 ל-26 חודשי מאסר בפועל.

מאחר שאין חולק בין הצדדים כי יש למקם את עונשו של הנאשם בתחתית מתחם הענישה, ואף אני סבור כי הדבר מוצדק לנוכח הודאתו של הנאשם, גילו הצעיר והיעדר עבר פלילי, יש מקום להטיל עליו עונש מאסר בפועל בן 13 חודשים.

סיכומו של דבר לאור כל האמור, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים: 13 חודשי מאסר בפועל, שתחילתם ביום מעצרו 2.1.23.

יודגש, כי לאור העובדה כי מצאתי כי כנגד הנאשם קמה עילת מעצר כבר בשלב עיכובו, הרי שברי, כי בשלב זה קמה כנגדו עילת מעצר ואף ביתר שאת ומשכך, לא טענות ההגנה ולפיה היתנהלותו בשלב זה של הארוע מהוה היתנגדות למעצר בלתי חוקי על כל המשתמע לכך.

זה המקום לציין, כי הנאשם הכחיש כי נשך את השוטר יעקב ולפיכך, לא יכולה להיתקבל טענתו לפיה עומדת לו טענת 'הגנה עצמית' לאור העובדה כי השוטר יעקב, כך לטענתו, חנק אותו ובאמצעות הנשיכה הוא ניסה להשתחרר מחניקה זו. למעלה מן הצורך יצוין, כי אף אם אלו היו פני הדברים, לא היה בכך כדי לשנות ממסקנתי זו שכן, הנאשם הביא בהתנהגותו הפסולה הצריכה שימוש בכוח עת תקף את השוטר יעקב פעמיים עובר להכנסתו לניידת ובעודו בתוך הניידת, נשך אותו בפניו.

סבורני, כי נימוקים אלה מקבלים משנה תוקף גם לאור העובדה כי הארוע בתא המעצר הנו ארוע נפרד ומאוחר לארוע נשוא תיק זה ואף מטעם זה, לא מצאתי כי יש באי העברת התלונה למח"ש ביחס לארוע בתא כדי להביא לביטול כתב האישום נשוא תיק זה. היתנהלות הסניגור במסגרת תיק זה: בשלב זה ובאופן חריג ביותר, מצאתי לייחד פרק שלם בהכרעת דין זו לאופן היתנהלותו של הסניגור, עוה"ד אייל אבולפיה, אשר לטעמי הייתה חריגה באופן קצוני מהתנהלות מקובלת של עורך דין עד שכמעט לא ניתן היה לנהל הליך משפטי תקין וזאת, כפי שיפורט להלן.

...

בנסיבות אלה, הוריתי במסגרת החלטתי מיום 16.8.22 על דחיית מועד מתן הכרעת הדין ליום 7.9.22.

לאור כל האמור לעיל, שקלתי בכובד ראש האם יש מקום להשית על הסנגור הוצאות אישיות ואולם, לנוכח העובדה כי ההליך בתיק זה מתקרב לסיומו, כמו גם, לאור העובדה כי בתגובתו לבית המשפט עתר הסנגור להתיר לו להציג בפני בית המשפט חומר חסוי אשר יש בו כדי להביא לאי הטלת הוצאות אישיות, נמנעתי לפנים משורת הדין ולא בלי התלבטות מלעשות כן. ודוק, אין במקרים הנקודתיים אשר פורטו לעיל כדי לבטא את אופן התנהלותו הכללית של הסנגור במהלך ניהול תיק זה, אלא המדובר במקרים הבולטים ביותר ודי לקרוא ולו מעט מעמודי הפרוטוקול הרבים כדי להבין את הדברים.

לאור העובדה כי הדיונים בתיק זה הוקלטו, הרי שניתן להתרשם באופן מיטבי מאופן התנהלותו ודרך התבטאותו של הסנגור במהלך תיק זה ולפיכך, הנני מורה על העברת העתק מתמלילי פרוטוקול הדיון ללשכת עורכי הדין לכל טיפול שימצאו לנכון ובהתאם למיטב הבנתם.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, הנני מרשיע כאמור את הנאשם בביצוע העבירות אשר יוחסו לו במסגרת כתב האישום המתוקן.