מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

שחרור בניגוד לרוח החוק סעיף 60 לחוק המעצרים

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2020 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

עינייני מינוי והסמכה של בעלי תפקידים ואף קבלת ההחלטה לפני סעיף 60(א) הם הליכים מינהליים (ראו עניין הייכל) שעליהם חולש המשפט המינהלי.
בנגוד לנטען על ידי הסנגורים, אין לקבוע כי לא מתקיימת עילת מעצר, עם זאת יש לתת את הדעת למאפייניה וגווניה של עילת המעצר במקרה הנוכחי.
את הדגש יש לשים על "הרוח" העולה ממעשיהם של המשיבים, שפעולותיהם הזכירו כנופיה מאורגנת היטב.
כפי שצוין בפתח ההחלטה, הבקשה למעצר עד תום ההליכים וכתב האישום הוגשו בעוד המשיבים משוחררים ומצויים בתנאים מגבילים שנקבעו במסגרת הליכי "מעצר הימים". בהחלטות שניתנו במסגרת מעצר הימים הורה בית המשפט על שיחרור המשיבים למעצר בית מלא עד ליום 7.5.2020 כל אחד בביתו (ראו החלטות בתיקים מ"י 7653-05-20 לגבי משיב 1; מ"י 36325-04-20 לגבי משיב 2; מ"י 33416-04-20 לגבי משיב 3).
...
האיזון הנדרש מביא אותי למסקנה שיש להותיר את המשיבים תחת תנאים מגבילים, אך אין כל צורך שאלו יכללו מעצר בית מלא.
אשר על כן, הנני קובע כי מעתה ואליך המשיבים יהיו נתונים בתנאים המגבילים כלהלן: (א) כל אחד מן המשיבים יהיה נתון במעצר בית חלקי בין השעות 18:00 ועד 8:00 לפי הפירוט הבא: המשיב 1 בבית אמו בשד' ירושלים 89 קרית ים; המשיב 2 בבית אמו בשד' ירושלים 75 בקרית ים; המשיב 3 בבית הוריו ברחוב זלמן שזר 25 בקרית ים. בשעות בהן המשיבים לא יהיו נתונים במעצר בית – נאסר עליהם לצאת מתחומי קרית ים. (ב) בשעות בהן המשיבים יהיו נתונים במעצר בית, הם יהיו נתונים תחת פיקוח באופן שהם לא יימצאו ללא פיקוח של אחד המפקחים לפחות, שנקבעו לכל אחד מן המשיבים.
אין צורך לומר כי ההחלטה אם לאפשר למשיב 1 להמשיך בשירות ובאילו תנאים נתונה לרשויות צה"ל. על ב"כ המבקשת (שהתברר במהלך הדיון כי קיימה קשר עם רשויות צה"ל) להעביר החלטתי זו לגורם הרלוונטי בצה"ל. (ד) אני אוסר על המשיבים ליצור כל קשר, בין אם במישרין ובין אם בעקיפין, בכל דרך ואמצעי שהוא, בין במישרין ובין בעקיפין, עם מי מהמתלוננים וכן אוסר על המשיבים ליצור קשר ביניהם.

בהליך בקשה לשחרור בערובה (בש"ע) שהוגש בשנת 2018 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

במצב כגון זה שלפנינו, בו החקירה טרם הסתיימה רוח חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו – 1996 (להלן: "חוק המעצרים") צריכה לשרות על החוק, ועל בית המשפט לצמצם ככל הניתן את ההגבלות.
עוד יצוין להשלמת התמונה כי היום (8.5.18) הוגשה בקשה לפי חוק המעצרים לשיחרור המשיב 1 בתנאים מגבילים.
בנגוד להוראת סעיף 15(א)(2) לחוק המעצרים המאפשר לתמוך בקשת מעצר בחומר חסוי המוגש לעיונו של בית המשפט בלבד, אין הוראה דומה בחוק אלימות בספורט.
...
לאחר שעיינתי בתיק החקירה מצאתי כי קיים חשד סביר לכך כי המשיבים התנהגו באופן אלים או תוך הפרת הסדר הציבורי באירוע ספורט, כדרישת סעיף 17(1) ולפיכך קמה עילה להורות על הרחקתם לפי החוק למניעת אלימות בספורט (חומרי החקירה הרלוונטיים סומנו על-ידי 1-5).
במכלול האמור, אני מורה על הרחקתם של המשיבים מאירועי ספורט עד לסוף העונה הנוכחית.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

דברים ברוח זו נאמרו בע"פ 6758/07 פלוני נ' מדינת ישראל (11.10.2007): "מעשי אלימות בתוך המשפחה נתפסים כבעלי חומרה מיוחדת במערכת האיסורים הפליליים העוסקים בעבירות אלימות. הציפייה האנושית הטבעית הנה כי בתוך המשפחה ישררו יחסי אהבה, הרמוניה, וכבוד הדדי. הפרתה של ציפייה זו הופכת את השמוש באלימות במשפחה לתופעה העומדת בנגוד עמוק לחוש הצדק האנושי. יתר על כן, במסגרת המשפחה, מופעלת האלימות על פי רוב על ידי החזק כלפי החלש. פערי הכוחות הם גדולים כשמדובר באלימות כלפי קטינים או כלפי בת זוג" אשר למשמעות, ההשלכות והחומרה של העבירות שבהן הורשע הנאשם  בגדר האישום השני- סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ויידוי חפצים בדמות אבנים או בקבוקים, יפים לעניינו דברים שנאמרו בע"פ 207/16 פלוני נ' מדינת ישראל (15.10.2017): "תופעת יידוי האבנים על כלי רכב הפכה רווחת ומטרידה ביותר. אין להקל ראש בחומרתם של מעשים אלה, שכן השלכת חפצים לכיוונן של מכוניות הנוסעות בכביש מסכנת חיי אדם, משבשת את שגרת החיים ופוגעת בתחושת הבטחון של המשתמשים בכביש". באשר לנסיבות מעשי הנאשם- הנאשם הורשע במספר מעשי אלימות שביצע כלפי המתלוננת, בין השנים 2017-2021, בביתם, בשני מקרים נגרמו למתלוננת חבלות כתוצאה מהאלימות שהפגין כלפיה.
דברים דומים סיפרה גם המתלוננת לשירות המבחן, כשנראה שגם מעצרו לא הפחית את מסוכנותו והוא ממשיך ליצור עמה קשר באופן שגורם לה לחשש רב. שירות המבחן המליץ לגזור על הנאשם עונש מוחשי ומרתיע, להתרשמותו, היתנהגותו מסוכנת והוא אינו מצליח לשלוט בה, וכי על אף שהיה מודע לכך במשך תקופה ארוכה, לא פנה לטפול.
פסילה על תנאי למשך 12 חודשים מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה ככל שיבצע עבירה של נהיגה מסכנת חיי אדם, למשך שנתיים מיום שיחרורו.
...
המערער נדון למאסר בן 50 חודשים; בע"פ 1370/19 אהרון אבו סעלוק נ' מדינת ישראל (8.7.2019) נדחה ערעורם של שני אחים, שעל רקע סכסוך קודם, רדפו ברכבם אחרי רכב בו נהג המתלונן ולצדו קטין, הגבירו את מהירות הנסיעה והתנגשו בעוצמה בחלקו האחורי של רכב המתלונן.
על כן, לאחר שבחנתי את נסיבות מעשי הנאשם, מידת הפגיעה בערכים המוגנים והפסיקה הנוהגת, אני מוצאת כי מתחם העונש ההולם באישום הראשון נע בין 12-24 חודשי מאסר בפועל ובאישום השני, בין 36-60 חודשי מאסר וענישה נלווית.
אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 42 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו 18.11.21.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"פ 7456-03-22 מדינת ישראל נ' רובשקין(עציר) ואח' לפני כבוד השופטת דנה כהן-לקח בעיניין: המאשימה מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד דולי מזעל (פמ"י) הנאשם עמית רובשקין (עציר) ע"י ב"כ עו"ד אלון בן זיו גזר דין
אעיר כי בנגוד לע"פ 1178/14 מיכלאשוילי הנ"ל, במקרה דנן עסקינן בעבירה של ניסיון שוד בנסיבות מחמירות, ולא בעבירה מושלמת.
(ג) המעשים בגינם הורשע הנאשם בתיק שלפניי, בוצעו חודשים ספורים בלבד לאחר שיחרור הנאשם מהכלא בגין תיק קודם בו הורשע בעבירות אלימוּת.
לצד זאת, הסניגור הביע מורת רוח מדחיית מועד הטיעונים לעונש לצורך הכנת תסקיר נפגעי עבירה.
...
לפיכך אני סבורה כי הרף העליון של המתחם במקרה דנן, ראוי שיהיה גבוה יותר ביחס לזה שאוּשר בע"פ 4949/15 מקדסי הנ"ל. בנוסף ניתן להפנות לע"פ 8933/16 טלקר הנ"ל. באותה פרשה אוּשר מתחם עונש הולם שנע מ-2 עד 5 שנות מאסר בפועל בגין עבירות של ניסיון שוד בנסיבות מחמירות וכן התפרצות למקום מגורים, תוך שימוש באקדח צעצוע.
לפיכך, אני בדעה לפיה מתחם העונש ההולם במקרה דנן ראוי שיהיה חמור יותר ביחס לזה שאוּשר בע"פ 8933/16 טלקר הנ"ל. בהתחשב במכלול השיקולים שפורטו, ובשים לב לערכים שנפגעו ולעוצמת הפגיעה בערכים אלה; נסיבות ביצוע העבירות; מדיניות הענישה הנוהגת; ועקרון ההלימה המהווה עקרון מנחה בענישה – אני סבורה כי מתחם העונש ההולם בגין העבירות בהן הורשע הנאשם נע מ-3 עד 6 שנות מאסר בפועל.
מסקנה זו מתחזקת בנסיבות המקרה דנן, שכן שירות המבחן התרשם כי עצם המפגש שלו עם המתלוננים לצורך הכנת התסקיר, נתן למתלוננים תחושה של הכרה בפגיעה שנגרמה להם, וכן חוויה של נראוּת במסגרת ההליך המשפטי (תחילת עמ' 3 לתסקיר).
סוף דבר נוכח מכלול הטעמים שפורטו, אני גוזרת על הנאשם כדלקמן: 58 חודשי מאסר בפועל, החל מיום מעצרו.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

כן נפגעה שלוות רוחה של המתלוננת ויכולתם של השוטרים לפעול ולמלא את תפקידם ללא מורא ובעקיפין.
הנאשם הגיע לבית גרושתו בשתי הזדמנויות בנגוד לצוו הרחקה ובמקרה נוסף איים שירצח אותה; ע"פ 1261/15 ‏מדינת ישראל נ' יוסף דלאל (3.9.2015), שם קבע בית המשפט העליון כי מיתחם הענישה בגין עבירה של הפרת הוראה חוקית "נע בין חודשים ספורים עד שנה". עם זאת, אדגיש שנסיבות מקרה זה שונות מענייננו, שכן במקרה זה מדובר היה במי שהפר את תנאי השיחרור בהם היה נתון, הסיר את האיזוק האלקטרוני שהיה מותקן עליו (כתנאי שיחרור וטרם תיקון מס' 11 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996) ולא התייצב למשפטו תקופה ארוכה, כך שאת המיתחם בעניינינו ניתן לקבוע בשינויים המתחייבים; ת"פ 24867-07-18 מדינת ישראל נ' פלוני (14.9.2020), בו הורשע הנאשם בעבירת הפרת צו בית משפט שנועד להגן על אדם ונידון לשלושה חודשי מאסר בעבודות שירות.
...
דיון והכרעה שני הצדדים טענו למתחם ענישה אחד ואני מקבל טיעון זה בהתאם למבחן הקשר ההדוק (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014)).
סיכומו של דבר, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים, הן לקולה והן לחומרה, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר בפועל, החל מיום מעצרו – 8.11.23.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו