מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

שחרור באזיק נייד נאשם בירי בנשק

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2013 בעליון נפסק כדקלמן:

נטען, כי עם חמיקתם מחסימת הניידת, המשיך נאשם 2 בנסיעה פראית, תוך שהוא מזגזג בין נתיבים, מסכן את המשתמשים בדרך ולא נענה לכריזות השוטרים לעצור את הרכב.
ביום 19.2.13 הורה בית המשפט (השופט צ' דותן) על שיחרורו של נאשם 2 למעצר בית מלא באיזוק אלקטרוני ובפיקוח תוך הפקדת מזומן בסך 20,000 ש"ח, ערבות עצמית וצד ג' בסך 100,000 ש"ח כל אחת וצו עיכוב יציאה מן הארץ.
על פי כתב האישום שיש לראותו לעת הזאת כמשקף ראיה לכאורה, עניינו של הנאשם האחר חמור דיו, כנהג הרכב וכשותף - אך בנשק אחז המשיב וירה בו. אשר לעבר הפלילי, לדברי באת כוח המדינה עברו של הנאשם האחר זניח, ואילו המשיב מתכבד באחת עשרה פעמים בהן עמד מאז שנת 2000 לפני בתי המשפט, וב-2006 ו-2007 נדון יחדיו לכ-4 שנות מאסר, והכל בעבירות אלימות, רכוש, איומים ועוד; לאחרונה נדון ב-2012, על עבירת איומים מ-2009, מן הסתם סמוך לאחר שיחרורו ממאסר השנים.
...
לעת הזאת מתקבלת הבקשה והמעצר מוארך ב-90 יום מ-8.8.13, או עד למתן פסק הדין, לפי המוקדם.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בקשת המדינה לעיון חוזר בהחלטת שיחרור המשיב ממעצר למעצר בית באיזוק אלקטרוני, שניתנה ביום 23.6.2020 בממ"ת 50749-02-20 ובקשה למעצרו עד תום ההליכים תוך חילוט הערבויות שנקבעו בעיניינו.
להשלמת התמונה יצויין, כי רקע ההליכים עצמם הוא בקשת מעצר עד תום ההליכים לצד כתב אישום שהוגש בעיניינו של המשיב, המייחס לו עבירות של הובלת נשק ותחמושת, ירי מנשק חם ושיבוש מהלכי משפט, זאת בגין ארוע מיום 30.1.20 בראשון לציון, בו נשא אקדח גנוב טעון במחסנית ותחמושת וירה בו, כשבסמוך אליו עומדים שני חבריו.
בבקשתה מפרטת ב"כ המדינה את ההליכים המשפטיים שהתנהלו בעיניין מעצרו של המשיב בערכאות השונות, את המלצתו של תסקיר שירות המבחן בהליך שקדם להחלטת השיחרור למעצר בפקוח אלקטרוני, וכן את ההפרות השונות מצידו של המשיב, המבוססים על איכונים שבוצעו לטלפון הנייד אליו קושר המשיב את עצמו וכן קושרים אותו אחרים, מצלמות אבטחה מביתו של חברו שם שהה המשיב תחת המקום שבו הותר לו להיות, עדות שני עדים שהיו עם המשיב ותוצרי מיצוי הטלפון הסלולארי שלו.
בבש"פ 507/00 ששון מזרחי נ' מדינת ישראל, הנ"ל, קבע בית המשפט העליון: "חלופת מעצר, לרבות מעצר בית, מתבססת על אמון שבית המשפט רוחש לנאשם... אם... בית המשפט מסתפק בחלופת מעצר, אין זאת אלא משום שהוא סומך על הנאשם...אם נשמט האמון, מתמוטטת גם החלופה. לכן, אם נאשם ניצל לרעה את השיחרור מן המעצר והפר את האמון שבית המשפט נתן בו... הוא הוכיח כי יותר אין הוא ראוי לאמון של בית המשפט...
...
בסופו של דבר ההחלטה אם לבטל את השחרור לחלופת מעצר, או ליתן לנאשם שהפר לכאורה את התנאים לשחרורו לחלופת מעצר הזדמנות נוספת, היא נושא שעל בית המשפט להחליט בו על פי שיקול דעתו תוך התחשבות בנסיבותיו הקונקרטיות המיוחדות של המקרה, העבירה וטיבה, ונסיבותיו של העבריין.
בנסיבות אלה, החלטתי לבקש את שירות המבחן לבחון שוב את עניינו של המשיב, ולחוות דעתו במסגרת תסקיר מעצר עדכני בדבר אפשרות שחרורו ובכלל זה התנאים המוצעים, זהות המפקחים ככל שימצאו כאלה, כשירותם ויכולותיהם לשמש בתפקידם וכיוצ"ב. אציין כבר עתה שלא אוכל לקבל את הצעת ב"כ המשיב כי הכבדת התנאי תהיה בשלילת זכותו להגיש מעתה בקשות ליציאה לטיפול רפואי, הצעה שאינה ריאלית ואין אפשרות לקבלה.
אשר לבקשה לחילוט הערבויות: לאחר התלבטות לא שוכנעתי כי יש מקום לחילוט ערבויות הערבים.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בשלב זה, כך מתואר בכתב האישום המתוקן, הנאשם האיץ את מהירות נסיעתו, עקף את הניידת מימין ונמלט לכיוון כביש 781 - כיוון כללי אעבלין, כשהוא נושא ומוביל על גופו את הנשק.
ההרשעה האחרונה היא משנת 2018, בעבירת שוד, בגינה ריצה הנאשם מאסר למשך 34 חודשים, ממנו שוחרר אך ביום 1.3.2020.
הסניגור הגיש תעוד ממצלמות הגוף של השוטרים, המלמד לטענתו על כי לאחר שהנאשם עצר והסגיר עצמו, "השוטרים 'משתלטים' על הנאשם אך באופן שהם מטיחים אותו על הריצפה. אוזקים אותו שהוא שרוע על הריצפה וממשיכים לתקוף אותו כשהוא אזוק". עוד יוער כי על פי הטענות שנשמעו לפניי, העניין נחקר על ידי המחלקה לחקירות שוטרים (להלן: "מח"ש").
בהתאם לכך ולנוכח ריבוי מקרי הירי, יש לנקוט במדיניות ענישה מחמירה כלפי ביצוע עבירות החזקת נשק שלא כדין, ועל אחת כמה וכמה שימוש בנשק חם ופציעתם של קורבנות שונים עקב כך. הצורך במדיניות ענישה מחמירה נחוץ במיוחד כאשר השמוש בנשק גורר פגיעה בגוף ובנפש, וכאשר מבצעי העבירות אינם מוסרים את כלי הנשק לידי רשויות החוק – ובכך מוסיפים לפגוע בבטחון הציבור וקיים חשש תמידי לשימוש עברייני חוזר בנשק זה, כמו גם להגעתו של נשק זה לגורמים עויינים ובכללם גורמי טירור.
...
כשלעצמי, סבורני כי האופנוע תרם תרומת מה לביצוע העבירות של נשיאת והובלת הנשק, אך הוא אינו גורם בלתו אין.
על יסוד כל אלו, בשקלול הנתונים לקולא ולחומרה, סבורני כי יש למקם את עונשו של הנאשם קרוב לאמצע המתחם, בצד ענישה משמעותית צופה פני עתיד וקנס, אשר יהוו יחד גורם מרתיע לנאשם ולרבים מפני ביצוע עבירות כגון דא. כך גם יוגשם עיקרון ההלימה.
סוף דבר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: · עשרים וחמישה (25) חודשי מאסר בפועל, אשר יימנו החל ממעצרו ביום 2.9.2021.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בפתח טיעוניו – לאחר שהנאשם חזר ועמד על הודייתו בעובדות כתב האישום המתוקן, כמפורט לעיל - תאר הסנגור את הנסיבות שהביאו למעצרו של הנאשם, אשר התבקש על ידי ניידת לעצור את רכבו "כדי לבדוק משהו תעבורתי"; השוטר ראה תמונה של הנשק הצה"לי על מסך הטלפון שלו, ולאחר שנעצר נימצאו אצלו שני סרטונים הנוגעים לאירועים נשוא כתב האישום המתוקן.
נתתי דעתי לחומרה הגלומה בעבירות שביצע הנאשם, לסיכון העולה מביצוען, ולשיקולים של אינטרס ההגנה על הציבור, שלומו ובריאותו, וכן לשיקולי גמול והרתעת היחיד והרבים; עם זאת, יובאו בחשבון גם נסיבות ביצוע העבירות, משכן הקצר ומקום ביצוען בחורשה, העובדה כי בוצעו על ידי הנאשם - שאורח חייו היה נורמאטיבי עד לבצוע העבירות, כעולה גם מעמדת המישטרה כמפורט לעיל - בנשק שהחוזק כדין על ידי החייל , מעצרו של הנאשם למשך מספר שבועות מאחורי סורג ובריח, מעצרו מיום 2/2/22 באיזוק אלקטרוני, ולא פחות מכך העובדה כי עד היום אין ראייה להגשת כתב אישום נגד החייל, שנתן לנאשם את נשקו הצהלי לשם ירייה אחת באויר בחורשה במקרה הראשון וארבע יריות באויר בחורשה במקרה השני; בנסיבות אלה מצאתי לנכון לאמץ את המלצת שירות המבחן להשית על הנאשם עונש שאינו כרוך במאסר בפועל, ולסטות ממיתחם הענישה, בין השאר משיקולים של אחידות הענישה העתידית בעיניינו של החייל.
מאסר על תנאי למשך 18 חודשים, שהנאשם לא יישא בו זולת אם יעבור בתוך שלוש שנים מיום שיחרורו עבירות בנשק או כל עבירת אלימות או רכוש מסוג פשע, ויורשע בה בתוך תקופת התנאי או לאחריה.
...
נוכח נסיבות אלו ומשיקולי שיקום, מצא בית המשפט לנכון לסטות לקולה ממתחם הענישה, וגזר על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים.
במקרה הנדון, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים הנדרשים, על רקע טיעוני הצדדים, ובהתחשב בחומרת העבירות שביצע הנאשם, לרבות התכנון שקדם להן והעובדה כי הנאשם חזר וביצע את העבירות פעם נוספת כחודש ימים לאחר ביצעו הירי הראשון, וכן בהתחשב בפוטנציאל הסיכון הרב הגלום בביצוען, הערכים החברתיים שנפגעו ומידת פגיעתם, הצורך בהרתעת היחיד והרבים מעשיית שימוש שלא כדין בנשק צהלי וכן במדיניות הענישה הנהוגה, כמפורט לעיל, סבורתני כי מתחם העונש ההולם את המקרה הספציפי – בהתחשב בפרק הזמן הקצר שבו החזיק הנאשם את הנשק בשתי ההזדמנויות המפורטות לעיל - נע בטווח שבין 20 ל- 48 חודשי מאסר.
סוף דבר נוכח כל המקובץ לעיל, אני רואה להטיל על הנאשם עונשים כדלהלן: 9 חודשי מאסר לנשיאה בעבודות שירות, החל מיום 11/1/23, ללא ניכוי של תקופת מעצרו של הנאשם בפועל.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2007 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לשאלת ב"כ הנאשם, עו"ד מילמן, הסביר כי לא מצא לנכון לשלוח מעבדת מז"פ ניידת לזירה, כל זאת בשים לב לעובדה שמיד לאחר הארוע אירעה מהומה רבתי במקום, הייתה קטטה המונית, הג'יפ הוצא מהמקום וכל הזירה זוהמה-כל זאת עקב יריות שנורו ע"י אנשי כח התגבור לצורך פיזור קהל רב שנאסף במקום עקב האירועים נשוא כתב האישום.
בהמשך תיאר העד את הגעת המתלונן למקום ואת שאירע וכך עולה מעדותו: "סאלח ירד, ראה את הבן שלו שותת דם בתוך הג'יפ, כבול באזיקים, צועק, בוכה. הבן שלו צועק ובוכה. והשני מנסים לגרור אותו עוד, אולי באותו רגע גררו אותו. מנסים ליגרור אותו לתוך הג'יפ.
זה ויכוח "תעזוב את הילד, תזמין אמבולנס, אל תרביץ לילד", דיבורים, "תיתרחק, אל תתקרב" כמו שאמרו לי. אז מאמון הגיע והתחילו לאיים "לא להתקרב אנחנו נירה בכם". סאלח מדבר איתם לשחרר את הילד ומתחיל אז איום "אל תתקרב" איום בנשק "אל תתקרב, אני אירה בך" וקללות בלי סוף.
לדברי הנאשם, הירייה לעבר המתלונן לא הרתיעה את הסובבים אותו ואנשים דחפו אותו לפינה, כאשר אחד מהם משך את חגורת הנשק שלו, בשלב זה הרים את נשקו לאויר והחל לירות באויר במטרה להדוף את ההמון, כך סיפר: "הם תפסו לי בחגורה של הנשק, הרמתי את הנשק ויריתי באויר. אנשים לא נרתעו. הגיעו כמות גדולה של אנשים מאחורי, מקדימה. ביד אחת יריתי באויר וביד השנייה ניסיתי להדוף את האנשים ממני. הרגשתי שאף אחד לא בא להציל אותנו, ממש עשו עלינו לינץ. אף צוות לא בא לעזור לנו שם...
...
עוד יצוין, כי בחקירתו במח"ש נשאל שחר אם יהיה מוכן לעבור בדיקת פוליגרף ואף הסכים לכך אולם בסופו של דבר נמנעה הבדיקה עקב סרובו של עורך הדין, ב"כ של שחר.
לסיכום נקודה זו, גם בהנחה שראוי היה לעמת את שחר עם מידע זה וליידע את הנאשם בדבר העובדה ששחר זוהה על ידי העדים כמי שירה (אף שמדובר בשיקולי חקירה ושיטת חקירה שאין לשלולה באופן חד משמעי בנסיבות הענין), לא ניתן לומר כי יש בכך משום התעמרות בנאשם ורחוקה הדרך בנסיבות אלה להגדרת הפגיעה בזכויות הנאשם, אם בכלל, כחומרה המצדיקה והעולה כדי זכוי הנאשם מכוח הגנה מן הצדק.
סוף דבר מצאתי לקבוע כי יריית הנאשם גרמה לפציעתו של המתלונן, כמו כן בנסיבות המקרה אני דוחה את טענת ההגנה העצמית שהעלה הנאשם ומרשיעו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, עבירה לפי סעיף 333 בצרוף 335א(1) לחוק העונשין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו