שותפות עסקית או יחסי עובד מעביד

הואיל וטרם התבררה והוכרעה הסוגייה בדבר טיב היחסים בין הצדדים (יחסי שותפות או יחסי עובד מעסיק) הרי שטרם נקבעה זכאותו העקרונית של התובע לכאורה למחצית מריווחי השותפות, ומשכך אין הצדקה לגלות מסמכים אלו בשלב זה. זאת בהקש מהכללים שהותוו בפסיקה המתייחסת לסעד של מתן חשבונות (כאמור ברע" 504/18 קסטנבוים עיבוד ושיווק בע"מ ואח' נ' רוזנטויס בע"מ ואח' (19.3.2018)).

כרטסת הנהלת חשבונות של ההפקדות שנעשו לקרנות פנסיה או קופות גמל או קרנות הישתלמות עבור מר בריפמן (מיום הקמת ארטליס ועד היום) - לטענת התובע, גילוי המסמכים כאמור נידרש לצורך הוכחת הטענה שלו כי תנאי ההפקדה בקרנות של שני השותפים לעסק המשותף היו אמורים להיות זהים כפי שהוסכם ביניהם כשותפים מלאים בעסק.

...

לאחר שעיינתי בבקשה לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים ובתגובה לה, להלן החלטתי: רקע כללי התביעה דנן, הוגשה תחילה לבית משפט השלום בנתניה והועברה לבית הדין לעבודה, ועניינה "סכסוך כספי בין שני שותפים עסקיים אשר עבדו יחדיו תקופה בת כשש שנים" (כאמור בפתח דבר) – התובע והנתבע 2, בתחום הליסינג.

לעניין בקשת התובע לעיון מחדש בהחלטה לחיוב בהוצאות מיום 20.12.2020 – הבקשה נדחית.

בהיעדר פירוט כאמור, לא היה מקום להיעתר לבקשה ואין מקום לביטול החיוב בהוצאות.

התובע ישלם לנתבעים את ההוצאות שנפסקו (ככל שטרם שולמו).

עובדות אלה מכרסמות באופן ממשי בטענה לקיומם של יחסי עובד מעסיק בין הצדדים ועולה מהם כי העסק והפעילות של התובעת בעסק פועלים ומונעים במסגרת של יחידה כלכלית משותפת ומתוקף כך מעמדה של התובעת בעסק היה כשל שותפה בעסק או כמי שעזרה וסייעה לפעילות העסק, אך לא כעובדת.

...

ביום 27.12.18 הודיע הנתבע לתובעת כי תביעתה לדמי לידה נדחית בנימוק שלא התקיימו יחסי עובד מעסיק בינה לבין מר שושן שבבעלותו עסק בשם "אפקט הסאונד הגברה ותאורה" (עסק הפועל בתחום הפקת אירועים ומספק שירותי הגברה, תאורה והקרנה למוסדות וגופים שונים) (להלן: "העסק").

אין אנו מקבלים טיעון זה. אין זה סביר, ולא משנה איך מסתכלים על הדברים, במיוחד לאחר האופן בו תואר תפקידה של התובעת על ידה ועל ידי בעלה, שהוא לבדו מסוגל היה לבצע גם את תפקידה שלה במשרה מלאה עת נעדרה בד בבד עם ביצוע עבודתו שלו.

לאור האמור, אנו סבורים כי בין התובעת לבעלה לא שררו יחסי עובד מעסיק, הגם שסייעה ועזרה בהיקף כזה או אחר בעסק המשפחתי.

הפעילות בעסק, על בסיס האמור, היא בבחינת עזרה משפחתית לעסק המשפחתי או שותפות בו. לפיכך, נקבע בזאת כי לא עלה בידי התובעת להרים את הנטל המוטל לפתחה ולהוכיח קיומם של יחסי עבודה בינה לבין בעלה, ולכן דין התביעה להידחות.

לכך יש להוסיף את תשובתה של העדה לכתב האישום בתיק בירושלים, לפיה: "...בחודש דצמבר 2013 נרקם שתוף פעולה מקצועי, תחום ומוגדר, בין משרדו של נאשם 2 (עו"ד רונאל פישר – ט.ח) לבין נאשמת 3 (היא העדה – ט.ח). נאשמת 3 לא קיימה בשום שלב שותפות עסקית או כספית עם נאשם 2. הם ניהלו תיקי לקוחות בנפרד...לנאשמת 3 לא היתה נגיעה להסכמי שכר טירחה של נאשם 2 או משרדו או לגביית כספים מלקוחותיו". וכן: "נאשמת 3 אכן היתה בקשרי חברות עם נאשם 4 (הוא הנאשם – ט.ח). משרדו של נאשם 2 ייצג את נאשם 4 ואת חברת ב. יאיר בנושאים שונים וליווה את חקירתו בשנת 2012" (סעיפים 1 ו-2 לתשובה).

תאור כזה של מערכת היחסים מתאים יותר לשכירת שירותי משרד, מאשר ליחסי עובד מעביד בין השניים, בפרט, כאשר בסיומה של התקופה "הצטרפה" העדה למשרדו של עו"ד פישר, מה שמלמד כי לשיטת המאשימה, עד אוגוסט 2014, לא היתה העדה חלק מהמשרד.

...

אוסיף, כי החלטתי לפיה לא התקיימו יחסי עו"ד לקוח בין העדה לבין הנאשם, היא החלטה זמנית, המבוססת על ראיות לכאורה שהוגשו לעיוני.

גם טענה זו דינה להידחות.

בכפוף לכל האמור לעיל, תשמע העדות כמבוקש.

עוד הוא מוסיף כי שאלת יחסי הצדדים, עובד-מעביד או שותפים עיסקיים, מצויה בתחום סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה אשר מוסמך לידון בתובענות שעילתן בחוזה אף לאחר שנסתיימו יחסי עבודה, כקבוע בסעיף 24 (א)(1) לחוק בתי הדין לעבודה, תשכ"ט 1969 (להלן: "חוק בית הדין לעבודה").

...

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, הגעתי לידי מסקנה שדין הבקשה להידחות ומשכך התובענה תמשיך להידון בבית משפט השלום בתל אביב יפו, ואבהיר; אכן, את הבקשה לביטול ההחלטה, יש לברר בבית משפט זה וכקבוע ברע"א 3075/17 שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' ציון ארד (פורסם במאגרים המשפטיים,21.5.17) "...כי בעל דין המבקש להשיג על החלטה המורה להעביר דיון כאמור, אם ניתנה במעמד צד אחד, זכותו לבקש את ביטולה לפני בית המשפט המעביר, בהתאם לתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי" הקובעת כדלהלן: לעיצומו; ביטול ההחלטה נועד לצורך העברת ההליך לבית הדין לעבודה ומשכך יש לבחון את סמכותו של זה האחרון לדון בתביעה דנן.

בהקשר זה כבר נקבע: "אין מנוס אפוא מפיצול הדיון בתביעה הכוללת הן עילות שבסמכות הייחודית של בית-הדין האזורי לעבודה הן עילות שאינן בסמכותו, אם כי ניתן לעתים למזער את התוצאות השליליות של הפיצול על-ידי העלאת טענת "ענין תלוי ועומד" (lis alibi pendens), שלפיה בית-המשפט יכול – בהתאם לכללים החלים על דוקטרינה זו – להעמיד אחד מהדיונים.

לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית ללא צו להוצאות.

מטרתם של יחסי עובד ומעסיק היא היתקשרות לצורך ביצוע עבודה ואילו מטרתם של יחסי שותפות היא ניהול עסק משותף כדי להפיק רווחים, בהתאם להגדרת "שותפות" בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975[footnoteRef:33].

. (4) חוזה, שעל פיו עובדו או שלוחו של בעל עסק יקבל את גמולו בחלק מרווחיו של העסק, אין בו בלבד כדי לעשות את העובד או את השלוח שותף בעסק או חב כשותף בו; .

...

ביום 28.10.2019 הגישה הנתבעת כתב הגנה שבו טענה כי יש לדחות את התביעה מכיוון שלא התקיימו בינה לתובעת יחסי עבודה אלא יחסי שותפות ולכן היא אינה זכאית לזכויות הנובעות מיחסי עבודה.

אי לכך, הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד סכום של 8,000 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום 9.7.2018 ועד לתשלום בפועל.

סוף דבר התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובעת בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין את הסכומים הבאים: הפרשי שכר בסכום של 40,300 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.7.2018 ועד לתשלום בפועל.